"עוד פעם הם רוצים כסף?! מה קרה, כל הזמן הוצאות?! על יוקר המחיה לא שמעו אלו! כנראה שהכל ורוד אצל אדון ורדי"! בסך הכל ועד בית! מה זה דורש? לנקות את הבניין פעם בשבוע ולגזום בחצר פעמיים בשנה. את הדברים החשובים באמת – הוא לא מטפל!!! כמה פעמים ביקשתי ממנו לתקן את השקעים בחצר עם המים העומדים כדי שלא יבואו יתושים. אפס יישום! הוא לא עושה כלום"!
אני, יונתן הקטן, רק הבאתי לאבא את המכתב שהשאירו לנו ועד הבית בתיבת הדואר. לא ציפיתי שזו תהיה התגובה החריפה שלו. אם הייתי מביא את המכתב לאמא, מן הסתם היא הייתה משלמת וזהו. היא לא נכנסת לפילוסופיות כאלה. "חוב זה חוב", היא נוהגת לומר.
האמת שלא ידעתי שאבא שלי עצבני כל כך על אדון ורדי, שבאמת עושה ככל שביכולתו כדי שהבניין הישן שלנו יהיה מתוחזק כמו שצריך. כמו שאני מכיר את אבא – עכשיו הוא גם יאמר לאמא לא לשלם, ובוודאי גם יוסיף הסברים על כך – "שהוועד מושחת ולוקח כסף לעצמו".
טוב, אני שותק, זה כבר לא העסק שלי. מקווה שיצליחו להסתדר איתם. נס שלהתחבר עם דוד, הבן של אדון ורדי, אבא לא אוסר עלי, ודוד באמת חבר טוב. "דוד ויהונתן" קוראים לנו בצחוק.
שלא תבינו אותי לא נכון חס ושלום. אבא שלי הוא אדם נפלא, מקסים וידידותי מאד! אבל לפעמים משהו קטן יכול להרתיח אותו, לגרום לו לצאת מפרופורציות, והוא הולך עם זה 'עד הסוף'. אני מכבד אותו, אבל בהחלט לומד ממנו איך אני הייתי רוצה להתנהל בבוא העת עם הסביבה…
לאחר כחודש, בעת שחזרנו כמה חברים מלימוד ה'מתמידים' (לימוד לילי הנערך לתלמידי הכיתות הגבוהות בתלמוד תורה), גילינו את אדון ורדי תולה מודעה על לוח הבניין. הופתענו לראות הודעה על קנס מחברת החשמל בעקבות פיגור בתשלום.
הרגשתי שאני רוצה לקבור את עצמי. הרי ברור שזה בעקבות העקשנות של אבא שלי לא לשלם. מאיפה תהיה לקופת הוועד המצומקת כסף לשלם לחשבון חשמל אחרי שחצי שנה מורחים אותם בתירוצים?
שמתי לב שאדון ורדי נמנע מלפגוש בעיני, מחמת המבוכה. "אני אדאג שזה ייגמר בצורה טובה בעז"ה", לחשתי לדוד. נפרדנו בקריצה, ועליתי בדילוגים הביתה.
קומה אחת לפני, כולי מתנשף במדרגות, הבנתי שמישהו הקדים אותי. שמעתי את אבא מזדעק: "זאת בעיה שלכם שאתם לא יודעים איך להתנהל נכון עם הכסף! אני לא צריך לשאת באחריות על כך! מה נראה לך, שאני אשלם עכשיו 500 שקלים על כמה נורות מסכנות שתלויות בבניין"?
עליתי עוד כמה מדרגות, וראיתי את אדון וקס, בן אדם עם חוש צדק מפותח ואהבת-ויכוח מפותחת עוד יותר. הבנתי שהוא מנסה לחלץ מאבא את סכום הקנס. אדון ורדי העדין לא יעשה זאת. אבל שכן כמו אדון וקס רק מלבה את האש… הוא התחיל לצעוק על אבא בחזרה: "מה אתה חושב לך, הבניין שלנו הפקר"?
בכוונה המשכתי ונכנסתי לתוך הבית, תוך כדי אמירת 'שלום' לשניהם. מסתבר שלאדון וקס יש לפחות נימוסים, כי הוא השתתק בראותו אותי. הוא רק סינן לאבא: "ניפגש בבית הדין".
רציתי לטשטש את העובדה ששמעתי את הוויכוח הלא נעים, לכן ניסיתי לשוות לקולי צליל נלהב כשהתחלתי לתאר את פרטי המבצע החדש ב'מתמידים'.
דווקא אבא היה נראה נבוך. הוא כנראה לא ציפה שהעניין יתגלגל כך. כלפי חוץ הוא שידר כאילו זה לא עניינו, אבל היה נראה שזה כן נוגע לו. השתדלתי להסיח דעת מהנושא, וציפיתי לראות כיצד תיפתר הבעיה.
למחרת במתמידים, אזרתי אומץ, ניגשתי למשגיח כשאני מסמיק כולי, וביקשתי בביישנות כמה דקות לשאלה שמטרידה אותי. "הו, בשמחה!" חייך אלי הרב בנעימות. מעודד ממאור הפנים, המשכתי לתאר בפניו את המקרה בקיצור, תוך טשטוש פרטים מזהים.
"תראה", אמר המשגיח לבסוף. "אמנם למדתי את ההלכות הללו, אבל זו שאלה לדיין". הוא הוסיף והמהם תוך שהוא מנופף באגודלו בתנועה למדנית: "אפשר לומר שהחייב לקופת הוועד יצטרך לספוג את הקנס, שהרי בגללו הנזק, ועוד במזיד הוא לא שילם! מצד שני, לא מדובר בנזק שהחייב גרם לבניין בידיים, אפשר לומר שזה נזק של גרמא, ועם כל הצער, אולי כל דיירי הבניין צריכים להתחלק בתשלום".
מבולבל מהתשובה, החלטתי ביחד עם דוד לפנות לרב בית הכנסת, המשמש גם כדיין ומו"צ בעיר. הרב חזר במילים דומות על מילותיו של המשגיח, בסכמו כי על כל הדיירים להתחלק בתשלום. "אבל אחרי הכל זה לא 'גלאט'. כשמדובר בנזק של 'גרמא', הוא אמנם פטור מדיני אדם – אך בדיני שמים הוא עדיין חייב".
לאחר רגע של מחשבה הוסיף הרב: "אם תרצו, אתן לכם עצה פרקטית להבא, עבור אותו בנין ששאלתם עליו". סקרנותנו התעוררה, והוא המשיך: "יש כיום אפשרות לבקש מחברת חשמל לחלק את התשלום בין החשבונות הפרטיים של הדיירים בבית המשותף, ובא לציון גואל".
אבן גדולה ירדה מליבי. עם כל הרגשות המעורבים בי על גרימת הנזק לדייר הבניין, לפחות 'לאחר מעשה' יש לאבא גיבוי חלקי מבחינת ההלכה.
לדעתי הוא למד את הלקח. כי כבר למחרת הוא הביא לי מעטפה עם כמה שטרות למסור לאדון ורדי, תשלום על החוב הקודם שלו. ועל החודשים הבאים? נקווה שלא יהיה סיפור מאתגר חדש…
מקורות: שו"ת שבות יעקב ח"א סי' סד. חוט שני ריבית פי"ב דף צה. ספר ועד הבית בהלכה פ"ג שכג-שכד.
[עריכה: ש. מלומד]