עושר השמור לרעה

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

קוהלת פרק ה פסוק יב.
יש רעה חולה, ראיתי תחת השמש, עושר שמור לבעליו לרעתו.
החולה ראיתי תחת השמש, עושר שמור לבעליו לרעתו. מה זה נקרא? ששלמה, המלך בא ואומר לנו,
קודם כל, אני חושב שכולנו יודעים דבר פשוט, ששלמה לא בא להגיד לנו אמיתות פשוטות.
זה שלמשל יש אדם שהוא עשיר וכתוצאה מהשירות שלו הוא סובל.
משהו כמו שנראה דוגמה עוד מעט דברים פשוטים כאלה שלמה בא לא בא להגיד.
שלמה בא להגיד משהו שאני ראיתי. ראיתי, ראיתי זה הולך בגוף ראשון אומר על עצמו שהוא ראה אז הוא.
אם הוא ראה סימן שהוא ראה דברים שאחרים לא ראו, לפחות לא ממבט ראשון, אז אנחנו צריכים לנסות להתבונן בדברים הללו העמוקים.
דבר נוסף שהוא חשוב לי מאוד בפתח הדברים שלמה המלך מדגיש העושר שמור לבעליו שמור זאת אומרת העושר. יכול להיות דבר מאוד טוב מאוד, מאוד מבורך וגם זה יכול. להיות. זמן. ארוך תקופה ארוכה שהכל הלך חלק והכל היה טוב. הכל היה נחמד.
מה אני? מה אני בעצם רוצה לשלול? אתם שמעתם על אנשים כאלה שזכו בלוטו בבת אחת ב-8 מיליון דולר? מיליון שקל גם מספיק? ובאיזה? איזה שהוא שלב קרה להם משהו לא טוב, אמרתי את זה ב-1 השיעורים, באיזה שהוא מקום אני לא רוצה להגיד איפה וכמה אישה ואמרה כן, אנחנו זכינו לפני שנה וחצי ב-8 מיליון שקל ולא נשאר לנו שקל
אדם. כזה שבבת אחת מפילים עליו אושר בזכייה, אז בחסידות, קוראים לזה אורות בלי כלים ותמיד שיש בחינה של אורות בלי כלים. אז יש שבירת הכלים.
פיזור הניצוצות בכל מיני מקומות שלמה המלך בא לחדש שיש אושר כזה, שהוא בכלים ואף. על פי כן, הוא שמור לרעתו של האדם.
וזה בעצם מה שאנחנו מנסים להסביר עכשיו, ללמוד היום לפי תורת החסידות, כמה וכמה מאמרים שאנחנו נדבר עליהם היום להבין את זה. איך יכול להיות אורות בכלים ובעייתיים?
טוב? אז בוא נתחיל עם. ראשונה שאומר אותה כותב אותה הרבי הרש"ב במכתב.
הוא מגדיר מה הבעיה שקוראת לעשיר שמבלבלת ושמורה לרעתו, אז הוא אומר ככה, דבר ראשון, הלב שלו נעשה מטומטם. דבר שני לפעמים השכל נעשה מטומטם, אז בוא כל מילה של צדיק יש לה משמעות עמוקה. מה זה נקרא שהלב שלו נעשה מטומטם?
טבע האדם הוא. שכל דבר שקורה סביבו זה דבר טוב. הוא משייך אותו לעצמו
הראשון. הראשון, שהתנ ך מתאר אותו ככזה, זה פרעה לי יהורי ואני עשיתיני, אנחנו לא חוששים שפרעה היה אנאלפבית וחשב שהוא נולד מעצמו. אלה הכוונה היא שהוא זקף לעצמו את כל המעלות. את כל היתרונות, ופירש אותם שכתוצאה מאיזה שהיא מומחיות, ממולכות משהו אישי. ובזה הוא הסביר את גדולתו ואת מעלתו.
אנחנו אומרים כאן העשיר האמת, האמת היא שהעשירות בא לאדם כתוצאה ממזל, וכתוצאה מגלגל, וכתוצאה מדברים נוספים זכויות נוספות. העשירות לא באה מחכמה האישית של האדם ורואים את זה בפועל שהעשירים הרבה פעמים יכולים להיות מטומטמים ויש להם הרבה מאוד כסף. זה לא בא מחכמה. זה בא ממזל. וזה תלוי עכשיו מה שקורה לאדם כאשר בא לו המזל, הלב שלו נעשה מטומטם.
דבר ראשון מה הלב, נעשה מטומטם לפי תורה? לפי המכתב של הרבי, הרשם זה שהוא מרגיש מרגיש, שימו לב, מרגיש לא מבין, מרגיש שאני אני. אני עשיתי את זה. זאת אומרת המיוחדות שלי. אני אני, העוצמתי פה ולפעמים אני ראיתי אנשים שזה פשוט מדהים. הם כל כך בטוחים. במזל שלהם שהם הם כמו שאומרים, עזוב על המזל שלי, אף אחד לא יכול.
יש אנשים, יש אנשים. שאומרים אף פעם, לי אין מזל, ויש אנשים שאצלם הביטחון במזל הוא עצום. אני רק נוגע בדבר הזה. נעשה זהב כי זה באמת קרה לו הרבה פעמים בחיים, ולאט לאט. מה שנקרא ההדמיה. בין שני הדברים ביחד גרמה לו לחשוב שאני והמזל. זה זה לא. אחים תאומים, אלא זה אותו אחד והוא, וזה מוליך, מוליך מוליך עד שהוא. פתאום מקבל בומבה בגלל הטעות הזאת שהייתה לו אז זה הלב, זה טמטום הלב ואמר הרבי הרשב שזה קורה. לכמעט. כל עשיר
עכשיו יש דרגה גבוהה יותר, שהוא אומר שהיא קוראת. לפעמים לא תמיד היא קורית זה נקרא טמטום המוח והטמטום. המוח הרבה יותר בעייתי, שהבן אדם חושב את עצמו לחכם.
העשיר. הרבה פעמים. מרגיש שבגלל שיש לו כסף הוא יכול להביע דעה בדברים שהוא מעולם לא למד. לא קרה לא שנה, אבל בכוח הכסף שלו הוא מסוגל להעביר אותם.
אחת הנקודות הללו שהם מופיעות חזק מאוד בהנהגתו של הרבי עם עשירים, זה שהוא לא הוא לא היה מוכן בשום פנים ואופן לאפשר להם לתת דעות. על התרומות שהם תורמים. ולא לאפשר להם לתת דעות על המוסדות שלהם הם תורמים.
היו עשירים שאמרו לרבי שהם מוכנים למשל לתת בבניין ב-10 מיליון דולר לאיזה שהוא מקום, אבל הם רוצים להיות חברי הנהלה של המה שנקרא של המקום. אתה רוצה לתת תתן חבר הנהלה. אני לא רוצה אותך.
זאת. אומרת אתה שלח אותך הקדוש ברוך הוא לעולם עם כישרון בכסף, תן צדקה בכבוד, אבל אם אתה חושב שאתה גם תיתן דעות. לא?
מה כל כך מפריע? בדעות מכיוון שהעשיר סבור שאם יש לו כסף, הוא גם יכול להגיד דעה והדעה שלו בטבע, האדם לא זוכה לכל השולחנות. בדרך כלל מי שיש לו כסף, דעה אין לו. ומי שיש לו דעה כסף אין לו והקדוש ברוך הוא יצר את הדברים באופן כזה שאחד ישלים את השני. אז אם אנחנו רוצים שלמות בעבודה, זאת אומרת שיהיה פה שיתוף פעולה פורה. אתה תישאר בכסף, אתה תישאר בדעה, וכל אחד איש על מחנה ואיש על דגלו.
מה שקורה לעשירים זה לא ככה בהרבה הרבה מוסדות והרבה הרבה מקומות. אני הכרתי שנפלו, כתוצאה מזה שהם נכנעו לכל מיני בקשות של התורם וכולי וזה בעצם הפיל אותם הפיל אותם מכיוון שזה לא התחום שלנו, לא המומחיות שלו.
אבל הוא משוכנע שזה כן המומחיות. שלו.
אני לא רוצה לדבר על מקרים קיצוניים הרבה יותר. שהכרתי מורים שהיה להם בכיתה בנים של איזה שהם מיליארדרים, שהם עשו אותם בצורה לא לא מוסברת. בסך עשו אותם חכמים את הילדים.
בגלל הכסף שיש לאבא שלהם. הם עשו את הילד רחמים. אני הסתכלתי על הילד, ראיתי סתם מה שנקרא ילד מה שנקרא. שומן? בראש שלו ומלא שומן אין לו כלום, אין לו, אין לו, אין לו, אין לו הוא- מן הממוצע. והמורה בחדר מורים, הוא אומר. הלל שגעון.
למה? כי הוא לא יודע. הכסף עיוור אותו. אולי הוא מקבל שמה מתחת לשולחן. לתת לי יחס. לילד הזה או משהו אחר, לא יודע מה הסיבה, אבל הרבה פעמים אתה לוקח את השיר. אתה לוקח את השיר ועושה אותו חכם וזה מצחיק. עד כמה הכסף יכול? לשגע את. הבני אדם? עד  כמה יכול להפוך? אז זה מה שאומר הרבי הרשם בשלב הראשון.
בנקודה הראשונה זה שיכול מאוד להיות, וזה השמור לרעתו של האדם, זה פצצה מתקתקת. זה לא מיד, הוא יכול להיות הרבה זמן עשיר, אבל טמטום הלב יביא לטמטום המוח ובאיזה שהוא שלב הוא יעשה את השטות והשטות הזאת, תפיל אותו להיות יותר עני מהני. סיפרתי לכם בעבר.
זה הסיפור אמיתי על אדם שהיה תמיד תורם לישיבה בתומכי תמימים בניו יורק. סכומי כסף גדולים מאוד ויום אחד השליח שהיה בא פעם בשנה לקחת את התרומה דופק על הדלת של הבית שלו, ופותח לו מישהו אחר. אז שואל אותו איפה הבעלים, אז הוא אומר אה, לא שמעת? הוא נפל והוא זה והיה.
מדובר בגביר אדיר שאל איפה הוא גר. לפחות נגיד שלום שואל מה נשמע לנסות לעזור.
אז הוא אומר, הוא גר בשכונת עוני הכי הכי רחוקה בקצה השני של העיר, לקח מונית, נסע אליו.
כולל לבניין טרומי, פשוט דופק על הדלת, פותח לו הבן אדם מה שנקרא, רואים עליו בפנים, שהוא מבסק לחלוטין יושב איתו על כוס קפה, אומר לו מה קרה? אז הוא אומר לו אני נפלתי בהימורים.
וזה, כמו שאומרים, הכניסו אותו לאיזה שהיא אובססיה פנימית שהוא והוא.
בתוך אני חושב אולי, לילה אולי יותר הוא. הוא הפסיד את כל הנכסים שלו פשוט משכן אותם בצורה אובססיבית שהוא לא שלט בעצמו.
אז השליח הזה של הרבי, שאסף את התרומות לישיבה מאוד, כאב לו על הגביר הזה. אז הוא אמר לו תראה אני אשלח מכתב לרבי על המצב שלך תן לי יהודי יתן את השם שלך, את השם אמא שלך, וכולו הבן אדם הזה. השליח נסע חזרה לניו יורק וכתב לרבי מכתב ותוך זמן קצר- משעה יצא מענה.
אני חושב שהרבי נתן $20 וכתב מענה שתגיד לו שאני רוצה להיות איתו שותף.
שייקח את העשרים דולר ויתחיל בעסקים. עכשיו אתם צריכים להבין שהסיבה שהרבי עשה שותפות עם בן אדם כי הרבה פעמים המזל של הבן אדם על הפנים כמו שאומרים ברחוב ועל ידי זה שהרב זה לא אתה לבד. זה גם אני.
אז או יש פה נכנס פה עוד משהו, וקיצור מיד נסע, מיד העביר, רצה להביא לו את העשרים דולר, שותפות ואותו בן אדם אומר לו אני לא אני, אני ירד לי הביטחון העצמי. זאת אומרת אני לא, לא בוטח בעצמי שאני יכול להתחיל עוד פעם עסקים. אני לא מסוגל.
אז הוא אומר לו זה טיפש.
יותר, אתה יודע מה זה עם הרבי? נותן לך $20, אז ההצלחה שלך מובטחת? מה, אתה לא?
אני לא מסוגל. הוא היה כמו שאומרים מטמטום הלב עכשיו טמטום, המוח הוא לא מסוגל בכלל להכיל את העניין. והשליח עזר והחזיר את העשרים דולר חזרה לרבי.
אני חושב שלקח 5 שנים שאותו עשיר התקשר וביקש שהוא רוצה את השותפות, רוצה את העשרים דולר, הוא רוצה להתחיל את השותפות ואזרה לא עסקי. זאת אומרת הרבי, לא?
נתן כל.
מה הנקודה? הנקודה היא שרציתי לבטא שהרבה פעמים.
אדם חושב שזהו, שימו לב. מבחינה פסיכולוגית מה קרה לו? הוא חשב שזהו עם זה.
הוא עכשיו שנפלתי זה אני נפלתי, אז אין לי ביטחון בעצמי, אבל אם זה שהיית עשיר, זה לא אתה ושנפלת. זה גם כן לא אתה אז כך $20, תתחיל עוד הפעם, אין לי כוח.
נפשי, אין לך כוח נפשי כי אתה חושב שזה אתה. אז הרבי לוקח את העשרים דולר. כבר לא מחזיר לך אותם חזרה.
זה. מאוד מאוד יסודית. בכל עבודת הנפש של הבן אדם.
אם אתה רוצה להציע להצליח?
אתה חייב להבין, עשירות וזה לא רק השירות בכסף. בריאיון זה השירות בדעת השירות ברגש, בהמון תחומים שכל יהודי הוא עשיר במשהו מסוים. קח בחשבון שהשירות הזאתי היא לא שלך.
ולכן גם אם נפלת וגם אם קרה משהו, אתה עלית כי לא אתה. עלית ונפלת, כי לא אתה. נפלת הוא במילא, למה אתה במפח נפש.
לנסות עוד הפעם, כאילו זה זה. יסודית מאוד להבנת העניין או אושר השמור לבעליו. שימו לב תדייקו את המילה לבן.
אם אתה מרגיש בעל בית גדול?
אז בעל הבית, אתה יודע?
אם אתה בעל הבית בואו נראה אותך מסתדר לבד. אושר השמור לבעליו לרעתו, כאשר האדם מרגיש בעל הבית, אז זה לרעתו. אבל כאשר הוא מרגיש שהוא לא בעל הבית זה עובד יפה.
זו הנקודה הראשונה. הנקודה השנייה אותה כותב הרבי הריאצ.
יש לו מאמר שנקרא כללי החינוך וההדרכה. זה מאמר שאני הייתי מאוד ממליץ לכל אחד ואחת לקרוא אותו, ללמוד אותו. זה מאמר.
שאפשר לקרוא הוא כריך.
מצד שני זה מחרי גם למי שאין לו הכנות בלימוד החסידות. מצד שני יש לו קצת לשון עתיקה, לא צריך להיבהל ממנה. יש גם קיצור בסיום של כל פרק 17 פרקים חשוב מאוד להבנת נפש האדם.
זה מופיע בספר השיחות. תו שין גימל של הרבי, ארמץ.
זה מופיע שם בספר השיחות תף, שין גימל, בספר התולדות של הרבי הרשע ושם. בפרק העשירי הרבי הריץ כותב.
שהשירות.
מקנה לאדם אמון עצמי גבוה.
זה קצת שונה ממה שדיברתי קודם. אמון עצמי זה כמו שאומרים היום, ביטחון עצמי מופרז, גדול עכשיו ביטחון עצמי שם במאמר.
הוא מרחיב שזה דבר חיובי מאוד. אדם שנכנס ללימודים עם ביטחון עצמי, שזה ילך לו. אז המוחים שלו, גם המח וגם הלב נפתחים.
הלימודים ירוצו לו יותר בקלות. אדם שנכנס ללימודים מתוך איסוסים וזה אז זה קצת יותר איטי קצת יותר, אז בהחלט הוא מסתכל על הנושא של ביטחון עצמי כדבר חיובי, אבל מצד שני.
הוא טוען שיש ביטחון עצמי שלילי, ומה שאני אנסה בדקות הבאות להבין מה זה. הביטחון העצמי החיובי הוא, מה הוא זאת אומרת מה הוא הביטחון העצמי הגבוה, החיובי ומה הוא הביטחון העצמי השלילי? אז נקודת הדברים היא כזו.
יש לי השיר שהוא עמל ב-10 אצבעות להגיע למה שהוא הגיע. אז הוא קלט מסר מסוים שכדיט.
להצליח צריך להתאמץ.
אז בדרך כלל השיר הזה, גם כשהוא יגיע לביטחון עצמי בזכות הכסף שלו, זה יהיה ביטחון עצמי בריא, לא ביטחון עצמי שלילי. מדוע? מכיוון שהכלל הוא ושכל ביטחון עצמי.
שהוא.
אומר לך שצריך להתאמץ, יש לי למשל אני מה אני מאמין בעצמי שיש לי המון פוטנציאל, אבל לגלות אותו אני אצטרך להתאמץ לעשות משהו.
זה הביטחון העצמי, הטוב, החיובי.
מהו הביטחון העצמי השלילי? זה שבן אדם חש יש לי את זה, זה אצלי בכיס. אני לא צריך להתאמץ על זה, זה קל.
לי אין מה לפתח, יש לי כבר את העניין.
אם אתם רוצים דוגמה מאוד.
קיצונית לעניין ספר לכם על חבר סיפורי?
מלפני 20 שנה?
ששמעתי אותו אז הכרתי את העניין, אז חבר שהיה שליח של הרבי באיזה שהוא מקום. כן, והיה לו מין רעיון שאני קורא.
מה שנקרא.
הייתי קורא לזה בצורה עדינה כמו ביטוי של הרבי ארמץ חסיד, שותה מה היה הרעיון שלו? הוא אמר, ככה, אני שליח של הרבי. יש הלכה שאומרת שלוחו של אדם כמותו, אז כיוון ששלוחו של אדם כמותו הרבי הוא הרי גאון אדיר, גאון דורות.
אז אין לו שום בעיה כמו שאומרים להגיד דברי תורה וככה אני מגיע לבית הכנסת למשל, לדרוש שבת בין מיכל ערבית.
שלישית וכדומה. אני לא צריך להתכונן. מדוע?
מפני שיש לו ראש לאדם כמותו אז אני יכול, כמו שאומרים להגיד מה שעולה לי בראש והכל בסדר.
אחרי זמן לא ארוך העיפו אותו מבית כנסת. אחד אחר כך מבית כנסת, שני אחר כך מבית כנסת שלישי, עד שפשוט הוא עזב את מקום השליחות שלו מכיוון שהוא אחת ששלחו של אדם כמותו.
מה זאת אומרת? הוא לקח סיסמה, והוא השתמש בסיסמה הזאת. אתה יודע?
מקבל המון, פוטנציה תדע לך, יש לך המון פוטנציה, אבל איך אתה משתמש בפוטנציה הזאת? לאחרונה ראיתי מענה של הרבי לאחד מהשליחים הכי גדולים שלו, מענה שהשאיר אותי עם פה. פרוק כל השנים אני טענתי את זה, ופה אני רואה שהרבי.
כותב את זה כתוב בשם האדמור הזקן, שמי שעושה עם השני צדקה רוחנית נעשים מוחו ולבו זכים 1000 פעמים כך.
מה זה צדקה רוחנית? אתה למשל יושב עם מישהו שלא יודע משהו. אתה מסביר לו את העניין כעת, לצורך הדוגמה, זה לא משנה אם זה יהיה משהו, איך לנהל את הבנקים שלו או איך ללמוד.
פרק טניה זה לא משנה, לצורך הדוגמה, אז עשית את הגמילות חסד, ברגע שעשית הגמילות חסד, אלוקים יחזיר לך שדבר שתצטרך לטרוח עליו במשך 1000 שעות תוכל לעשות אותו בשעה אחת. יפתחו לך השערים, אתה לא תשים לב איך זה מתקדם הלאה.
זה פשוט בדרך פיבי, והרבי מסביר שזה גם חצי שעה.
אם תעשה חצי שעה אז יהיה לך בפי.
500 זאת אומרת 500 שעות. הקיצור, מה אני רוצה להגיד לכם שכל השנים אני חשבתי ששאלה השלוחים של הרבי בכל מקום ומקום מכורה עושים המון גמילות חסד רוחני?
אז הם צריכים להיות הגאונים הכי גדולים בעולם.
כי אתה יודע שעה אחת שלהם 1000 שעות זה משהו לא נורמלי.
אני לא תמיד ראיתי את זה ותירצתי על, זה תירוץ שהתירוץ הוא כי צריך בסוף ללמוד שעה כדי שיהיה לך באלף שעות. בקיצור, אני רואה מענה חדש שיצא מהרבי. שליח אחד כותב לו אני לא יודע, אין לי זמן, אין לי פה.
הרבי אומר לו תשמע הברכה שאמר האדמור הזקן זה בתנאי שאתה בסוף למדת שעה. אם לא למדת את השעה, זה לא ילך. זאת אומרת, יש לפעמים אדם שזורע זורע.
ולא בא לקצור. אז איך אומרים נובל? מרכיב לא= שום דבר אז.
כאן.
רוחנית וככה זה בכל דבר שהאדם עושה. כאשר האדם הוא עשיר באיזשהו דבר, והאמון העצמי שלו גבוה, אתה אומר יש לי יכולות, אני שליח, אני יכול.
לדבר בכל מקום של ראש אדם זה לא נכון. קיבלת פוטנציה, שכשאתה תשב להכין משהו, זה יהיה נוף עצופים בצורה יותר מעי מוח שלך יותר מהכישרונות הטבעיים שלך. זה המתנה שקיבלת אבל תעשה איזה שהוא מאמץ.
אם אתה מביא שהשפה.
שקיבלת, אי השירות שאומרת או אז אני צריך עכשיו להתאמץ. אני ראיתי אדם שאמרו עליו שהוא ילד. פלא הלך ללמוד פיתוח קול.
נכנסתי אליו פעם הביתה וראיתי אותו.
עושה כל מיני תנועות.
כאלה, כי איך להוציא את הכל מהבטן מפה ומשם אמרתי לו, מה השתגעת? היית ילד פלא, הוא אומר לך מושג כמה צריך להתאמן זמר חזן, עד שהוא מצליח, כמו שאומרים. אמרתי לו, אז בשביל מה אתה ילד פלא, זה רק אומר.
זה רק.
גילה.
שאם אני אשקיע אז אני אהיה חזר עולמי, אבל זה לא ככה. זה רק יש אבן לא מלוטשת, אז מי שיודע רואה אומר זה אבן שאם תלטש יהיה פה יהלום יעלה הרבה כסף. אבל זה לא אומר שזה כבר עכשיו.
תן לאשתך כזה. יהלום לא מלוטש. תשים בשרשרת.
זה לא עובד ככה.
זה צריך איזה שהוא ליטוש. אז מתי זה הנקודה שאני רוצה שתצרבו?
בראש.
מתי אנחנו אומרים שביטחון עצמי בכלל בחיים הוא טוב?
כשאתה מבין שאתה צריך להתאמץ על משהו כדי לממש את העוצמה של הביטחון, את האמון העצמי הגבוה שיש לך, אבל אם אתה לא מבין שאתה.
צריך לממש את האמון העצמי. באיזה שהיא עשייה אתה פשוט בטוח נופל. האמון העצמי, בלשונו של הרבי, הראה שם באותו מאמר, אז הוא אומר, טבע, האמנה בעצמו הוא מעיין.
נרפא זה.
מילים עתיקות.
זה מעין שאיך אומרים באוש לחולעת בני אדם?
אם האדם לא מבין שבאמון העצמי שלו הוא צריך משהו כמו שאומרים להשקיע, לעשות. האמון העצמי הוא לא מילת קסם. הוא עובד יפה כשאתה זורע בזכותו ומשקיע הוא מתאמץ.
אם זה לא קיים אז אתה פשוט.
איבדת את כל המתנה הטובה שנתנו לך בידיים. זה הכלל השני שרציתי להביא בפניכם איך שמסבירה תורת אחדות, עושר השמור לבעליו לרעתו.
האושר לפי הפירושנות הזאתי האמון העצמי הגבוה שמקבל העשיר אם כתוצאה מהאמון העצמי הגבוה הזה הוא הולך ללמוד למשל.
אז בגלל שיש לו כסף שזה פותח לו כמו שאומרים, הרחבת הדעת הוא יבין את הלימודים יותר מהר, בגלל שיש לו כסף, אם הוא ישקיע באיזה שהוא תחום של.
חסד. האנשים אומרים זה, השיר הוא משקיע פה, גם הם ישקיעו, יצליח להרים איזה שהוא מפעל גדול של עשייה טובה לאנושות זה.
כאשר הוא מבין שהכסף זה לא הפתרון הסופי, אלא בגלל זה צריך להתאמץ אותו דבר זה גם אני אומר להרבה תלמידים מיוחסים, אבא שלו, סבא, שלו. זה לא= שום דבר. אם אתה תיקח את האבא ואת הסבא הזה ואתה תגיד מתי יגיעו מעשיי.
למעשה אבותיי ותשקיע ותעשה אז באמת זה יגיע כמו שגגיע לפסגות. אבל אם אתה תגיד.
כל היום מהבוקר עד אבא שלי, אבא שלי, סבא שלי. אמא שלי תמיד תחזור חזרה לשורשים שלך. אבל מה אתה?
אתה נעשה?
אתה מנסר סתם סתם סתם.
כלומניק. איך שאומרים, זה לא מקדם אותך לשום דבר. אדרבה, הייחוס שלך, השירות שלך שהם באמת חיוביים.
הם יהיו עוד סיבה להוריד אותך מטה הרשר השמור לבעליו לרעתו. לפעמים אתה יכול לראות.
דווקא את אלה.
המיוחסים שמחותא, המוח שלהם והרצון שלהם סתום, כמו שאומרים חזל מבני העניים תצא תורה. בני עשירים לאו דווקא. למה?
כי הם מרגישים, כמו שאומרים כבר על.
על כיסא נוח הם לא צריכים להתאמץ, אתה לא צריך להתאמץ, אז לא יצא ממך שום דבר. בסוף דווקא בגלל שאתה הרגשת שאתה בן אדם מושלם ויש לך את כל ה. את כל ההצלחה בכיס.
אז זו. שלמה נוספת. האמון.
יש לו מגבלה, צריך לדעת להשתמש בו. לי יש תעוזה, אדם אומר יש לך תעוזה, יש לך אמון עצמי שתצליח. בבקשה, אתה צריך להשקיע, אתה צריך כמו שאומרים, להבקיע משהו עכשיו.
אני רוצה לדבר על הנקודה השלישית.
הרבה יותר עמוקה ממה שעד עכשיו דיברנו.
הרבי הריצ במקום אחר בליקוטי דיבורים מבאר שככל שהשירות של האדם גדולה יותר.
כך הגאווה שלו נעשית גדולה יותר.
זה הכל בהתאם להישירות.
עוד משהו במשלי, שלמה המלך אומר עשיר, והשיר יענה, הזותת ועשיר יענה הזות, אשיר זה אחד שצועק.
בחוצפה מדבר בחוצפה.
הרבי הר היה טוען דבר מחריד? לא הייתי מגיע לזה אף.
פעם בחיים אני חושב.
הוא טוען שיש דברים שאנחנו צריכים לקבל אותם, השיר יענה.
הזות זו עובדה.
זה הטבע.
יש לו כסף, הוא מרגיש שכל העולם שלו זה טבע. אני רק מבקש דבר אחד, אומר רבי אריה הזה שזה יהיה= לעשירות שלך. איזה מילים.
שהגאווה שלך
תהיה= שהיא תהיה= לעוצמת העשירות שלך. אנחנו מדברים כעת על השיר השיר, הוא נפל בפח כי יש דברים.
שהוא.
הוא לא יוכל לתקן אותם, אלא אם כן הוא יעבוד על עצמו אבל בטבעיות, זה כמו שאומרים הטבע שעשיר יענה הזאת עשיר, מרגיש שכל העולם שלו אומר לו הרבי הריץ מילה של קסם אם אתה רוצה.
את עצמך באותו התחום שאתה מרגיש שאתה עשיר כמו שאומרים, אבל יותר מידי גאה. אתה צריך דבר ראשון לבחון האם השירות שלך= לגאווה שלך או שהגאווה שלך היא יותר מהגובה שלך כמו שאומרים ברחוב זה.
לא שגאווה בכלל, זה דבר טוב. גאווה היא שלילית גם לעשר, אבל בשלב הראשון.
אני רוצה לעבוד איתו באיזה שהוא אימון אישי אני לא יכול.
תמחוק את עצמך ברגע הראשון, כי זה קשה קשה מבחינה נפשית. אז מה אני אומר לו? דבר ראשון בבקשה תשווה את הגאווה אחת לשניה, ואז הוא נותן משל יפיפה, זה משל שהוא גם נמשל.
הוא לוקח את הדוגמה מקורח. אתם כולכם מכירים את קורח.
קורח היה אחד.
מעשירי תבל, לפי מה שכותב המדרש, קורח ראה את הניסים שעשה משה רבינו.
הוא.
שמע את היחס המאוד מאוד מחובר.
שהקדוש ברוך הוא מעניק למשה רבנו. ומעל הכל הוא ראה מה קורה כאשר מישהו מדבר על משה מרים דיברה על משה רבינו. ואף על פי כן.
קורח לא לקח מוסר. מה פירוש, הוא לא לקח מוסר? הוא יצא נגד משה רבנו ברמה הכי הכי נמוכה.
הוא עשה אותו כאחד הריקים.
שבשוק את משה כן חלילה. ככה ככה קורח יצר. וכאן אומר הרבי הרריץ.
הטענה על קורח הייתה.
בשלב הראשון שימו לב התורה כשהיא דורשת מהאדם, היא דורשת ממנו תיקון הנפש בשלבים. הטענה על כוח הייתה זה שהחוץ.
החוצפה שלך והעזות שלך נגד משה רבינו היו כאלה גבוהים שהם לא היו יחסיים לעשירות שלך.
לפעמים אתה רואה בן אדם שהוא למשל דיברתי. דיברתי עם בן אדם שבקושי שילם את המשכנתא שלו.
לא אגיד לך שלא בכסף. הייתה לו דירה יפה הייתה לו דירת פנטהאוז נחמדה. היה לו איזה משרד עורך דין שהוא ניהל, אבל אני לא יכול להגיד לך שהמשכורת שלו הייתה 40,000 ש"ח בחודש זה היה הרבה-
ויום אחד אני אני הוזמנתי בזכותו לדבר באיזה שהוא רדיו. היה רדיו קול ברמה.
והוא, כאילו מדבר על זה שהוא רוצה להכניס תכנים חסידיים ברדיו כל ברמה וזה.
אבל אבל הרדיו הזה יש לו הנהלה אחרת, אין לו הנהלה חסידית. זה מעבירים את התכנים שלהם, אבל אנחנו צריכים.
מנסים, כמו שאומרים פה ושם להכניס את התכנים של החסידות, אז באיזה שהוא שלב אני שמעתי אותו מדבר. מה הבעיה נקי? מרוץ נקי, תחנה משלנו.
אני עמדתי מהצד. אמרתי, איך אומרים, אין לך כסף לפלאפל ואתה הולך לקנות חנות?
כאילו אתה לא, אתה לא, אין לך, אין לך.
אין לך אין?
לך איך שאתה גומר את החודש אתה לא וזה ואתה מדבר איתי על תחנות. יש לפעמים שבן אדם מרוב הביטחון העצמי שלו ו של לובש חליפה יפה ועניבה, ואתה יודע הוא זה, הוא מחזיק משרד וזה הוא.
מתבלבל והוא מרגיש שהוא גדול.
תדבר.
כמו.
בכסף, דבר לפי היחס של הכסף שלך תעסוק בעסקים לפי
היכולות שלך שגם אם אתה מתמוטט, זה לא מתמוטט לגמרי. הגאווה היא בהתאם, בהתאם. למה שהבן אדם מסוגל לעשות?
הגאווה שלו קיימת וכך חשבון.
מה יש לי? אתה יודע מה? אין לי, מה אני יכול, מה אני לא יכול?
זה עצמו יעזור לך?
ברמה הרוחנית אני אתן לך דוגמה כי קל לי יותר בכספים. אני לא מבין.
הכרתי תלמיד חכם גדול שאמר הרבה שיעורים בחיים שלו. למד הרבה רק מה שהוא לא רשם אף פעם את מה שהוא לימד והוא גם לא הקליט את מה שהוא אמר יום אחד למעלה. מגיל 70 הוא היה כשדיברתי איתו.
אז הוא אומר לי אתה לא יודע מה אני בחיים שלי עשיתי וחידשתי, וזה וזה וזה שאלתי אותו, ואיפה הקבלות על זה? כאילו בצורה עדינה. אז הוא אומר לי לא לכתוב.
לא היה לי זמן ולהקליט גם כן.
ובקיצור, הוא השאיר אותי ככה. אחר כך חשבתי בלב. אתם יודעים מה?
גם אני בגיל 70 יוכל להגיד את אותו דבר אם, אבל אני אעשה קבלות, אז אני יכול להגיד או שזה נכון או שזה לא נכון. אבל אחרי שבן אדם עבר שנים.
כבר לא זוכר אם זה היה 12.
שיעורים?
או.
38 שיעורים.
הוא כבר לא זוכר, ואז השתיים האלה יכולים להתנפח אצלו במוח.
ווא אתה יודע מה אני עשיתי, מה אני פה, מה אני שם? אבל אם בן אדם כל דבר מודד.
כותב מסדר.
מארגן אז הוא יודע תשמע, זה היכולות שלי, זה מה שעשיתי. אל תעשה, אני לא. אז האדם מנפח בראש כשהגמרא אומרת אתה רוצה לשקר ירחיק עדותו כשאתה מדבר על משהו, לא נודע שנמצא שם מאחורה אבל לא כתוב ולא מוחלט ולא יודע מה.
עשית, אין סוף, עשיתי, מה אתה יודע מה עשיתי? יש לי המון יכולות, ברגע שאתה כתבת אז הגבלת את עצמך זה רק זה. זה העשיר העשיר צריך לדעת בדיוק מה יש לו, מה אין לו מה לעיכול.
ושהפה שלו ידבר בהתאם ליכולות שלו, ובהתאם למה שמסוגל זה בשלב הראשון כדי שהוא לא ישכח שהוא רק עשיר. קטן הוא לא מהעשריוני העליון. היום העולם בכלל מתקדם לכיוון אמת פעם.
עשיר לא יחת על לאט מה יש לו היום? אומרים לך מפרסמים את העשירים שבעולם. כמה הרכוש שלו-
או יותר, לא בדולרים הקטנים זה שתי מיליארד, זה 800 מיליון.
זה איך אומרים ההוא של השמונה מאות מיליון לא יכול לעבוד על מישהו.
שהוא י רוצה מיליארד זה- או יותר הכל, הכל יחסי. אז אז אז, ברגע שהאדם מדבר יחסי, אז גם הגאווה שלו היא יחסית גם הראווה שלו לזולת, וה יחסי, הכל יחסי.
אז זה כלל נוסף שלמדנו מלקוטי דיבורים כדי שהשיר יתקן את עצמו. יש לו בעיה להעשיר שהוא תמיד מדבר בגובה, ותמיד הוא בגאווה כדי לתקן את הגאווה הזאתי. קודם כל תאריך את עצמך, דבר ראשון, מה אתה= באמת.
וזה דיברנו על כסף בכל התחומים אני בשלנית יוצאת מן הכלל. אין לך מושג מה אני יודעת לעשות. תעשי ותרשמי מעשי.
ובוא נבדוק האם זה באמת.
את יכולה לעמוד לבשל לחמישים איש פעמיים בשבוע?
האם זה נכון או לא נכון? אתה מעמיד את עצמך כמו שאומרים לאיזשהו מבחן, ואז אתה יודע מה אני כן, ומה אני לא. מה שאני כן בן אדם.
שלא בודק את הדברים בשטח ויכול.
להגיד אני יודע איזה דברים שאני הוא באמת כך חושב.
אבל הוא לא.
הוכיח לעצמו אף פעם האם זה באמת על האמת?
נכון או לא נכון?
זה, זה השלב הראשון. מה השלב השני? מה ההבדל בעברית בין גאווה להת?
פארות בין שחצנות.
בין גאווה להתבהרות יותר מדויק.
ההבדל בין גאווה להתבהרות זה שגאווה זה כאשר יש לך על מה.
והתפארות זה כשאין לך הלוואה. עכשיו, כמה פעמים אנחנו חוטאים בזה. אנחנו מדברים יותר גבוה ממה שאנחנו יכולים ואם אנחנו משקרים מישהו.
אחר, לפעמים אנחנו משקרים אפילו את עצמנו. אנחנו מרגישים ככה שכאילו אנחנו יכולים יותר. זה התפארות.
גאווה זה שיש לך עלמה בשלב הראשון של.
תיקון הנפש זה לא השלב האחרון, זה לא השלב הראשון של תיקון הנפש. החסידות דורשת מהבן אדם בשלב הראשון, תאמיני את עצמך בדיוק.
זה הייתה כן, או מה אתה לא גם אם אתה כבר מתפאר, גם אם אתה כבר עונה עזות שזה יהיה יחסי זה לא.
שלם עדיין אני אני.
מדגיש את זה הלוך ואדגוש. זה לא שלם, אבל זה השלב הראשון לתיקון הנפש מתנועת הגאווה. הרבה מאוד פעמים אנחנו מדברים.
בהתפארות.
הרבה פעמים שאני שומע את זה בכאב אני אומר את זה. אני שומע אחרי שיש איזה שהוא אירוע כאוב, איזה שהוא משהו ש חבלנות ודברים כאלה אז מעלים לרדיו כל מיני אנחנו.
את זה ופה אנחנו נהפוך, ופה אנחנו מדברים, גבוהה, גבוהה, גבוהה. אני כבר צוחק שאני שומע את זה. למה?
כי אני שומע במילים הללו יותר. התפארות מאשר גאווה. מה זה התפארות שאתה מדבר על מה שאתה לא יכול לעשות ואתה לא, אתה לא יכול לעשות או בגלל שאין לך כוח בגלל שלא יאפשרו לך מסביב לעשות את זה.
לא משנה לי, אבל למה אתה מדבר על מה שאתה לא יכול לעשות? למה אתה? לעומת זאת, אם אנחנו היינו אומרים מה אנחנו כן יכולים לעשות זה אמיתי, זה כן.
זה ריאלי? אני אגיד לכם משהו מתוך מתוך העולם החרדי. לפעמים אני מדבר עם בחורים חרדים לקראת שידוכים, הם רוצים לשבת ללמוד כמה שנים.
ההורים יתמכו בהם, אבל זה מצריך את הבית לחיות בחיים ברמה מסויימת. לא כמו אדם שעובד, אז אני פוגש איזה שהוא הבחור מקובל שהוא מדבר עם הבחורה ודן איתה על הנושא. האם האם זה?
מתאים לה, מקובל עליה כי זה צריך להיות הדדי. עכשיו כשיש בחור שמספר לי שהבחורה אמרה לו אני רוצה שתלמד כל החיים אני אומר לו על ההתחלה. היא לא בנויה לעניין.
אם זה בחורה?
שאומרת אני אני מוכנה חצי שנה זאת רצינית. ברגע שבן אדם מדבר איתך על משהו והוא יודע לשים בצורה ברורה מה כן, מה לא, מה מתאים לי? מה לא מתאים לי?
מה אני מסוגל לפי היכולת שלי?
כן, זה קרוב להיות אמת.
אבל ברגע שהבן אדם מדבר איתך בגדול מה אני כל החיים רוצה שתשב תלמד וזה זה בן אדם שלא יודע מה הם החיים. לא יודע מה הם הקשיים שהם נושאים בחובם, והוא מדבר רעב כשהוא יראה את הקשיים. בפועל, הוא יתמוטט עוד לפני שעוד לפני שהוא יתחילו, הוא יתמוטט.
לפני החצי שנה, הוא עוד יתמוטט. ואני לא מדבר כעת על הנושא הזה של ללמוד כי זה לא הנושא.
בכל תחום שהוא.
כשאתה נפגש עם בן אדם ודרך אגב המון המון. בדור הזה טועים. הדור הזה הוא דור.
חיצוני פוגש מנהל עבודה, את העובד ואומר לו, אבל אתה יודע, אנחנו נותנים פה משכורות שמנות, אבל אנחנו רוצים עבודה רצח. אנחנו רוצים מסירות. אנחנו רוצים שכשיש צורך שעות נוספות תעשה שעות נוספות.
ואז פתאום העובד אומר תראה, אבל אני אחרי 7 בערב. גם בזמן של הרצח אני לא אוכל, אני לא אוכל.
הוא לא אומר לך למה, אבל הוא אומר לך, הוא לא יאכל.
אתה שומע אותו? אז אם אתה מנהל עבודה שיטחי, אתה מסוגל להעיף עובד שיכול להביא לך המון המון טוב. מה קרה יכול?
יש לו אמא.
מבוגרת שיש לו אישה חולה או ילד חולה הוא בשעה 7. חייב להיות בבית, הוא יודע את זה. אז הוא יודע בדיוק מה הוא יכול, מה הוא לא יכול?
מצד שני, בשעות שהוא יהיה יכול להיות שהוא= מכרה זהב, אבל אתה לא קולט את זה. והאמת היא שכשבן. אדם בא ואומר לך מה כן ומה לא.
זה יותר אמיתי ממה שבאים מה שאתה רוצה. אני תמיד לרשותך דע לך אני תמיד אתה קורא לי אני מייד דווקא אלה שומרים לך. תמיד אתה קורא לי את הזה שאתה מתקשר אליהם, לא זמין, לא פה לא.
שם אי אפשר להיעזר בו. ככה זה בהמון המון תחומים בחיים. לכן בא שלמה ואומר תשמע אומר תורת החסידות על דברי, שלמה תשמע, בוא נעשה את הדברים, בוא נשים את הדברים על השולחן כמו שהם.
השיר הזה הוא עז פנים. הכסף עשה הרים אותו, אבל שאנחנו רוצים ליישר.
אותו דבר ראשון, דבר אמת, דבר ראשון דבר לעניין דבר על מה שדבר לפי הגובה שלך אל תדבר איתי על לקנות את כל ברמה לפני שאתה גומר את החודש. תדבר, כמו שאומרים דבר ליושר כינות פנימית. מה אני?
כן? מה אני לא. זה מאוד מאוד חשוב מבחינת לפעמים בא בן אדם, אומר לאישתו, אני מרוויח ככה וככה אישה, נבהלת, נפגשת איתו, מה, מה יש לך?
ואומר, תראי מה תראי יש.
לי.
דירה ואני הוא מתחיל ככה לדבר לאט ואני מרוויח שבעצם.
7, 1000 ש"ח אבל זה במגמה של עלייה. אם יראו שאני זה אז זה זה הוא.
מדבר מאוד בישה 7.
1000 ש"ח אני אני 7. 1000 ש"ח התחתן. לא לא נראה לי, לא נראה לי, ובסוף הבן אדם הזה מגיע להיות איזה מנהל בנק.
איזה זה והוא מגיע לדרגות מאוד מאוד גבוהות הוא פשוט עקבי והוא יודע מה הוא רוצה מעצמו ואנחנו מבקשים מהבן אדם שנפגש איתו.
תקלוט את הבן אדם.
תקלוט שיש פה בן אדם שהוא קודם כל ישר. כן שם לעצמו מטרות מתקדם בהתאם למה שהוא שם לעצמו מטרות. אם לא קלטת את זה אז אתה מסכן.
אתה מסכן, לא, הוא מסכן, הוא יצליח בחיים. אתה מפסיד משהו בחיים. למה?
כי אז אתה לא יודע.
לקלוט את כמו שאומרים את הדברים כמו שהם.
תראה את הדברים כמו שהם אל תחפש.
שיהיה שיעשו אותם יפיפיים וצלופן לא אמיתי הרבה פעמים.
בחשבון וזה נקרא, עשיר, עשיר, סביר, עשיר, סביל, עשיר שלא מתגלגל מכל המדרגות שהאושר לא עומד.
לרעתו, אבל זה השלב הראשון של העבודה. מה הוא השלב השני?
כתוב בספר המאמרים תם, רשפי זין? מה השלב השני של העבודה? זה משהו הרבה יותר עמוק העשיר.
העשיר בשלב השני, אחרי שהוא כבר יודע מה אני כן ומה אני לא.
הוא צריך לדעת.
שגם מה אני כן?
זה לא דבר יציב או בלשון שלך המאמרים של החסידות זה לא עצמי עצמי זה לא דבר עצמי, העשירות זה לא דבר עצמי.
מה פירוש היא לא דבר עצמי במדרש כתוב שבן אדם צריך להתפלל על העשירות שלו ועל העשירות של הילדים שלו כל הזמן. למה? כי זה בטוח שמישהו שם יהיה עני כיוון שהשירות היאגלגל.
חוזר בעולם וגם העניות, אז אין דבר כזה שזה לא התגלגל. זה לא ישאר כל הזמן אצלך. גם רוטשילד, גם אני יכול להראות לכם אנשים עניים רוטשילדים.
אז מה היה שירות הלכה? זאת אומרת אין לך ערובה, אתה צריך כל הזמן.
עכשיו אתה הטענה שלך, החסידות.
עמוקה ולכן בשלב הראשון של העשיר הוא לא יכול להבין אותה. רק בשלב השני הוא יבין אותה טוענת החסידות.
שהעצמי.
דבר שהוא כל הזמן הוא שייך לנפש שלו. הוא באמת שלך, דבר שיכול להפסיק. פעם זה זה מידה.
תותבת איך נקרא לזה מידה נספחת אליך זה קביים. זה לא הרגליים שלך. זה משהו שהוא נוסף עליך.
כלומר.
האדם חושב המזל ועניים, שני חברים טובים זה לא נכון. המזל זה משהו אחד, אתה זה משהו אחר. תקופה מסויימת.
הוא בידיים שלך. מחר מעבירים אותו למישהו.
אחר תלמד לנצל את הזמן שהמזל בידיים שלך. אם האדם מבין את זה תסתכל סביבך, תסתכל ימינה ושמאלה, אתה תראה אנשים שהיו עשירים ונפלו. תסתכל על זה ותהיה חכם.
תבין שזה יכול יום אחד לקרות לך גם כן. אם האדם מבין את הנקודה.
הזו אז גם בזמן.
האשירות.
הוא.
קולט למה אני? למה אני מחמיא לעצמי, למה אני מחזיק מעצמי למה אני מתפעל מעצמי? זה לא אני.
זה דבר שנתנו לי מלמעלה עכשיו תדעו שעוד פעם אני חוזר, שאני אומר עשירות כולנו עשירים ולא סתם עשירים מיליארדרים, אשלה. במה כל אחד יש לו תחום שבו הוא מיוחד, יחיד בדורו, בתחום מאוד ספציפי, בהבנה, בכישרון, ברגש, בעשייה.
כל אחד ומיוחד במינו במשהו מסוים. מה נדרש מהאדם? קח את אותו הכישרון המיוחד שיש לך ותסתכל עליו כמו שהשיר צריך להסתכל על הכסף שלו בשלב הראשון אל תשים את עצמך כמו שאומרים על הדרגה הכי גבוהה.
אתה צריך להעניש. אתה צריך להתאמץ בשביל להתקדם הלאה. בכישרון הזה.
אתה צריך להבין שגם יש לך מה שיש לך, אבל יש גם מה שאין לך באותו התחום. יש אנשים שהם גדולים ממך באותו התחום. גם את זה אתה צריך לדעת דבר לפי הגובה שלך ולפי היכולות שלך.
והדבר האחרון?
תראה, התנועה הזאת, התכונה הזאת היא לא עצמית בך. היא מתנה שקיבלת מתנה, יכולים לתת לך ויכולים לקחת לך.
אני זוכר שהרבי היה חוזר, סיפרתי לכם איזה חוזר על השיחות שלו במשך שעות שבתות. החוזר הזה היה לו איזה שהוא מצב שהיה לו קשה לחזור על השיחות. מבחינה נפשית ילדים לא היו לו והוא אדי מאוד כאוב.
אז.
היו שבתות שלמות שהוא לא חזר אז פעם הרבי אמר בשיחה בלי להזכיר את שמו, שיש יהודי שהשם חנן אותו בכישרון, לחזור בעל פה, וגם זה, והוא לא משתמש בכישרון הזה, אז הוא צריך לדעת שאם הוא לא ישתמש.
בה אז הקדוש ברוך הוא יקח לו את הכישרון.
מה פירוש המתנות? הם לא מתנות של חלנצח, זה מתנה אם אתה משתמש בה כמו שצריך, אתה זכאי, אל אתה לא משתמש בה כמו שצריך. אתה לא זכאי אל זה לא רק בכסף.
ככה זה בכל התחומים וזה וזה וזה לא רק יכול לקרות. רואים את זה איך שזה קורה. רואים את זה, איך זה קורה בפועל, זה דבר אז דבר לא.
דיברתי על חומר, דיברתי על זיכרון, יש בהחלט אתה רואה אנשים שהיו פעם זה אחרינים והיום לא.
יש דברים שהאדם מאבד אז אז אז זה מתנה. כל דבר שהשם נתן לאדם קח אותו כי השירות רואה אותו בפרופורציה אמיתית. דבר שני אל.
תראה אותו כעצמי, לך, את יודעת מי היה כזה? זה מעניין, אני אומר את זה, בטח. הוא סולח לי שאני אומר את זה.
הרמבם אומר על עצמו. אני לא ידעתי שכחה מה היא, לא ידעתי שככה מי היא. אתם יודעים מה זה לא ידעתי, זה מדהים, הוא לא לא שהוא זוכר, הוא לא יודע מה זה לשכוח, והוא כתב את הספר שלו, הוא כתב אותו כמו שיר בלי בלי.
בלי) עם הרי מקומות בלי כלום. הוא מעיד על עצמו במכתבים שלו, לחכמנו ניל. אני אף פעם לא האמנתי שישאלו אותי על קטע מסוים מאיפה לקחת אותו ואני לא אדע לענות.
לכן לא כתבתי מלא מקומות.
עברו כמה שנים הספר נפוץ על פני כל הארץ. הרבנים מצפון מדרום, צרפת בפרובינציה+ התחילו לשלוח לו מכתבים. תשמע, אתה כותב פה דברים שלא מתאימים?
מאיפה לקחת את זה?
איפה לקחתי את זה?
מאיפה לקחתי את זה? ואז הוא אמר טעיתי, טעיתי. הייתי צריך לכתוב בספר נפרד המראה, מקומות או בתוך הספר.
אתה מראה מקומות? אני אני.
אשכח.
כותב את זה באיגרות שלו על האלו חילופי מכתבים על מה שהוא פסק ביד החזקה. זה מדהים שבן אדם לפעמים מרגיש שמה שיש לו.
זה אני, זה אני. אין לי. זה לא יכול להיות אחרת.
זה לא יכול להיות זה. אני בא הקדוש ברוך הוא אחרי כמה שנים אגאר.
לך הזיכרון שלך.
אתה, הנה אתה נשארת וזיכרון.
הלך.
אם האדם קולט את זה, שמה שיש לו זה כמו שאומרים לא עצמי בלשון של החסידות, אז הוא יודע להתנהג ולהשתמש עם זה מאוד.
טוב.
זה אני נותן לכם טיפ לחיים.
כל דבר טוב שיש לכם תבינו שהוא לא שלכם, הוא עכשיו נמצא.
במתנה. אז כאשר האדם מטפח את המתנה הזאת ומשתמש בה ומשמר אותה ומתנהג?
כמו בן אדם.
עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט נלך, תתנצל אותו. עכשיו תשאל עכשיו לנצל את המתנה. עכשיו עוד מעט תלך.
אם אתה חי באווירה כזאת פנימית, אתה אתה מצליח.
כמו שאומרים לסחוט אותה עד הסוף, היא בסוף תישאר אצלך כי זה שווה לה. אני להעניק לאדם כזה את המתנה, אבל ברגע שלא גלגל חוזר בעולם ואז אתה באיזה שהוא שלב נשאר מרגיש לא מציתיי. לא עשיתי באותו הזמן הכלתי לעשות אמרתי תמיד אני אתן יותר מאוחר, אכלת לצאת בזמן שהיה אז שהיה לך אכלתי לתת ולא נתת לי.
זה דבר שהוא חשוב היה היה הייתה איזה אמא, אלמנה שהתקשרה אליי. השבוע בעלה השאיר לה המון כסף, המון המון.
כסף?
אני שואלת אותי מה לעשות.
היא לא חשבה על זה. אמרתי לה דבר ראשון תקני להם דירות. את לא יכולה.
לדעת מה יהיה כשהם הגיעו לחתונה. איפה תהיי? איפה זה יהיה?
למה אני אמרתי את זה? כי אני ראיתי על אנשים שהיה להם הרבה כסף עד 20 שנה שהילדים גדלו להתחתן.
כבר לא נשאר תהיה חכם עכשיו עכשיו שזה בידיים שלך, תן אל תהיה בטוח שלא.
זה יהיה עכשיו שזה פה תעשה זה.
אותו דבר יש אנשים שהייתי יושב בשיעור. אצל זה אני הייתי רושם לעצמי אם הייתי מקליט וחוזר על ההקלטה כאילו כאלה.
הכל פה. הם אומרים לי הכל פה ופה זה פה אבל השאלה באיזה צורה אתה יכול לשלוף את זה אחר כך בבחינה זה פה. זה נכון שזה פה, אבל היכולת השליפה לא קיימת אחר.
כך הם היו צריכים את המחברות שלי אחר כך.
החוכמה מה שנקרא בפסוק היום לעשותם. עכשיו עכשיו פוסט כמו שאומרים שהברזל שהברזל חם. תכה ראיתי את זה גם בתחומים של לא על אף אחד.
אני עכשיו קיבלתי הודעה.
איזשהו חבר שאמא שלו איבד את אמא שלו ולנסוע אליו הוא בצפון, רחוק אז קטן. דיברתי איתו עכשיו בטלפון, ממש לפני שנכנסתי לשיעור אמרתי לו את אותה. ידעתי שאני הולך לדבר על זה בשיעור.
אותה. אני מבקש ממך עכשיו כל האחים יושבים ביחד. עכשיו אתם בטח תחליטו איזה שהם החלטות לעשות לעילוי נשמת האמא.
איזה עכשיו תחליטו עכשיו תשימו את הכסף עכשיו עכשיו.
אחר כך כל אחד יחזור למקומו וכל אחד זה וזה ישכח ותדעו לכם שמהבחינה הרוחנית יש 7. 30 אחד, 10 חודש שתיים, 10 חודש. הכי חשוב זה השבעה.
ובדרך כלל אז האנשים נמצאים בכל מיני עולמות אחרים דווקא אז כל המשפחה ביחד. דווקא אז הברזל חם ודווקא אז רוצים לתת ולא עושים כלום.
צריך כמו שאומרים לתפוס את העיתוי.
עכשיו אתה יכול עכשיו, הלב שלך חם.
עכשיו אישתך תסכים.
בעוד חודש אתה לא יודע מה היא, אז אכן קח את.
הדברים תעשה אותם. עכשיו אל תעשה את זה. אחרי זמן זה, יש לך מתנה גם בעבלות הזאת.
אתה יכול לראות איזה מתנה עכשיו אני יכול לעשות.
משהו?
אחר כך לא יהיה לי אפשרות לעשות.
בכל תחום אדם יכול לחפש את נקודת נקודת העשירות ואת נקודת המכה בפטיש הוא צריך להכות בדבר הזה בנושא הזה ברגע הזה זה.
הנקודה השנייה שאמר הספר המאמרים טף ראשפיזיין.
ברגע שאתה יודע שהדבר יברח ממך, אתה תהיה.
חכם, אם אתה לא יודע שהדבר יברח ממך, אתה תהיה טיפש וזה דבר כלל חשוב בחיים, בכל תחום העשירות, עכשיו, כאן ועכשיו. ואם כבר הפסדת אז רק זה יעבור. עוד פעם יתפוס את זה אל תהיה.
אל תהיה מטומטם, חלון ההזדמנויות לא נגמר.
אבל כשהוא יבוא פוס תלמד מהניסיון של הפעם הקודמת.
עכשיו. נוספת.
כל אדם הוא משפיע, כל אדם יש לו גם מקבל. אבל יש הבדל לפי תורת החסידות בין אנשים לנשים בין.
זעיר אנפין בלשון של הקבלה לבין מלכות.
האנשים הם בטבע יותר של להשפיע ברוב טבע הרוחני שלהם. נשים הם יותר בטבע של קבלה. עכשיו יש לזה חיסרון אצל גברים עשירים ואצל נשים עשירות זה מעלה פירוש כאשר אדם איש עשיר הוא מה שנקרא החוש החזק של הגבר זה בהשפעה.
להשפיע אבל איך לתרגם את הקבלה שאתה קיבלת הוא לא חזק בזה?
הרבה פעמים שאתה אומר מחמאה?
לגבר הוא לא יודע מה להגיד, לא יודע להגיד תודה, לא יודע, הוא לא יודע איך להכיל את זה.
הוא לא, הוא לא, הוא לא יודע, פשוט לא יודע הוא.
נשאר אפאתי, לא יודע, עכשיו זה זה זה בגלל שהוא יותר חזק.
במה שנקרא בהשפעה, ואילו בקבלה הוא לא יודע להכיל ולתרגם אותו אצל האישה. ההשפעה היא-
הקבלה יודעת לקבל.
עכשיו השם נתן לך מתנה. מתנת השירות נדבר על העשיר.
אתה צריך לדעת איך להכיל אותה, איך לתרגם אותה, ואיך להעמיק בה להבין בשביל מה זה. ניתן לי להבין שזה לא שלי. כל מה שדיברנו קודם להבין, שאני לא בעל בית על זה להבין שזה גלגל חוזר בעולם.
כל הדברים הללו שאמרתי אותם עד עכשיו זה הרבה יכולת העמקה בתוך המתנה.
שקיבלת?
עכשיו מי חזק ביכולת קבלה ותרגום הקבלה כמו שצריך.
האישה יותר מהאיש לכן הרבה פעמים עשיר איש הוא כתוב עשיר.
יענה עזות. זה האיש אצל האישה, זה נמצא- אני. אני חיפשתי דוגמה לדבר נזכרתי במעשה שהגמרא מספרת על רבי עקיבא, שלווה, כסף, מאיזה גבירה?
רומית עשירה בשביל שיהיה לו לפרנס את התלמידים שלו בישיבה, שאלה אותו מי יהיה ערב? לי הבקיבה לא היה לו הריבים, אז הוא אמר לה, את יודעת.
מה שהקדוש.
ברוך הוא יהיה.
לא, הוא שאל אותה איזה ערבים את רוצה? אז היא אמרה לו אתה יודע מה, לא יודע ככה? אישה הים?
היא הייתה גרה על שפת הים והקדוש ברוך הוא שהם יהיו ערבים.
זה איך אומרים היום תלך תגיד לבנק משהו כזה, אני לא יודע איזה. אבל היא קיבלה את הדברים בתמימות והם סגרו תאריך. מתי הוא צריך להחזיר את ההלוואה?
לרבי עקיבא היה הכסף באותו תאריך, אבל הוא חלה במחלה קשה והוא לא יכל אפילו לשלוח שליח להחזיר לה את הכסף באותו היום שהייתה צריכה לקבל את הכסף היא הייתה.
מאוד מאוד מאוד כאובה, כי היא כבר.
חשבה על השקעות.
ולא היה את הכסף בסוף היום.
היא הלכה לשפת הים והיא פנתה לקדוש ברוך הוא והיא אמרה לו, אתה והים ערבים לרבי עקיבא. היא אמרה שהיא מאמינה שרבי עקיבא פשוט לא יכול. היא לא חשדה בו ובאותו הרגע הקדוש ברוך הוא הכניס שיגעון בבת של הקיסר שהייתה בצד השני של הים.
והבת נכנסה לחדר אוצרות של אבא שלה, לקחה קופסה מלאה, יהלומים ואבנים טובות, ורק
הטיפול לתפוס אותה זרקה אותה לים. והסר של הים קיבל את ההוראה והגלים התחילו להריץ את התיבה הזאתי מגל לגל.
טרח לרגליים של הגברת הזאתי שהיא יושבת בצד השני בארץ ישראל זה רומי, ארץ ישראל והיא מקבלת.
את זה או?
היא מתפללת, והתיבה מגיעה היא הבינה שזה תוצאה מהתפילה של העירים. הלקחה היה שמה עוד יותר ממה שהיוותה לרבי עקיבא.
עברו ימים, רבי עקיבא עברי, והוא מגיע אליהם. הכסף הוא ממש מתנצל. הוא בוכה, היא אומרת לו לא צריך את הכסף.
הערב שלך כבר שילם. הוא היה המום. מה, את, מה, את?
אומרת.
הערב שלי שאני צריך לספר לו את כל הסיפור מוציאה.
לו את השארית וזה.
יותר מהלוואה ומחזירה לו. זה דוגמה לבן אדם שקיבל.
אושר כן, אני לא הגמרא לומדת.
מהגוי גם דברים, כן.
אז הוא דוגמה לבן אדם שקיבל אושר.
והוא ידע להגיד על עצמו הוא ידע לקבל.
מה, מה אנחנו הגברים היינו עושים, קיבלת קופסה? אז יש לנו בורטים משלנו, אומרים לך שונא מתנות תחייה. אז אומרים ביידיש השיינ המתונה.
איכיא.
מתנה טובה בשבילי ואת ה.
כן או יביא אליהם. נותנים לך סתום את הפה תקבל. וזה או כל מיני כאלה בורטים תיק תק אנחנו סוגרים עסק ופה אישה אחת קיבלה.
רק רגע.
זה הערב נתן.
גוק כן צריך, צריך צריך.
ללמוד מזה זה לא סתם חסידות.
אומרת שכאשר אתה לומד לקבל.
נכון, אתה אתה. אתה לא מתפעל מעצמך כל כך.
אתה לא כל כך.
מבסוט מעצמך.
קיין יכול לצאת כגונב דעת העליונה, עבדתי עליו, הנה אלוקים שלח לי כזאת תיבה. איך הוא?
לא שם לב שזה יותר מהמחיר.
לא משנה בסדר, אכלנו על זה בסדר זה.
תנועה של גונב, כאילו עובד על עצמו, אבל אבל היושר הפנימי של השירות הפנימית זה שאתה קולט. אני חייב להגיד את האמת. הרבי אומר בשיחה, לא כל הנשים כאלה.
הרבי לוקח את אשת קורח.
ולוקח לעומתה את או אשת און, בין פלט זה און, בן פלט, היה אחד מהחבר'ה.
מהקבוצה של קו, אבל מה קרה? אשתו באה ואומרת לו, מה, מה אתה כאילו נכנסנו? משה רבנו לא שמינה אותו, נכון, אז תן לו, מה אתה, מה העיניים שלך שם?
אז הוא אומר לה תשמעי את צודקת, אבל מה אני אעשה? אני כבר חתמתי לו חוזה אז הוא אומר תן לי להסתדר עם זה והיא.
איך אומרים? גירשה את החברה והוא נשאר?
חייב.
עכשיו מי זה שדחף את קורח לכל העניין, חזל אומרים שזה הייתה אישתו, אשתו.
דחפה אותו. לא אתה יכול להיות מנהיג, אתה זה.
אבל רגע, יש משה יש את מה שהקדוש.
ברוך הוא מינה.
לא, בואו נלך, זאת אומרת יש לפעמים שבן אדם לא קולט מה נתנו לו ומה לא נתנו לו.
כן, זה דבר שאתה דבר שצריך לקחת אותו בחשבון. כן, יש דבר שצריך לקחת אותו, זה דבר שצחת אותו לדעת לקבל, לקבל את מה שנתנו לך את.
הטוב את הלא טוב, ומה שמעניין זה שאשת און מעמפלט טענה ומה שאתה צריך להיות אתה תצליח עם זה. אתה תרוויח מזה? אתה לא תפסיד אם תלך נגד הרצון האלוקי, רק תפסיד.
היה לה מספיק את החוכמה הזאת. להבין זה הבחינה של היכולת. קבלתה שעליה דיברנו קודם לכן.
טוב.
אז עכשיו נתקדם לנקודה הנוספת.
לקראת הסוף.
איך?
איך אנחנו מתקנים את השירות? אז הזכרתי קודם, כאשר בן אדם מרגיש שהוא לא בעלים, אני מסכם שהאדם מרגיש שהוא לא הבעלים, אלא הוא רק קיבל מתנה. זה השלב הראשון.
דבר שני.
בכל.
השירות שלי שיש לנו משהו שאין לאחרים. אנחנו נבין שאנחנו רק צינור להעביר אותו לעולם, וזה התחייבות.
אין לך ברירה אחרת?
לא יכול אחרת. אתה חייב כשאתה רואה את הדברים בצורה של חובה ולא כאיזושהי, גמילות חסד שאתה עושה עם אחרים זה התיקון הנוסף.
וכן, והנקודה הכי יסודית שכאשר יש לאדם משהו, כישרון אישי, עשירות פנימית, במשהו מסוים, בדרך כלל, הוא מזלזל בזה.
בדרך כלל הוא מזלזל בזה. מה פירוש מזלזל? הוא מיד מתחיל לחשוב על מה שאין לו.
הוא מנסה לחפש את מה שאין לו, אומרת רואת החסידות. תשמע, גם כשקיבלת עשירות היא דורשת ליטוש, כמו יהלום. קיבלת חומר גלם, אתה צריך ללטש אותו.
הכישרון צריך ליטוש בכל תחום.
גם אדם, למשל.
שיש לו חוש בדקדוק טבעי.
אבל אם הוא לא ילמד.
וזה זה לא ילך, הוא חייב, יעמיק. אז הוא צריך להעמיק בתחום.
הרבה פעמים אנחנו את התחום שאנחנו צריכים להעמיק סמים בצד, יש לי את זה, זה לא הדרך. אתה צריך לחשוב הזולת לא יקבל ממך, לא יקבל את זה. אם לא תהיה ספץ בעניין, אם לא תתמקצע, אז האדם צריך להבין שהכות עם.
כל.
זה איך אומרים? הנכס שלי? זה כמו בן אדם.
אומר, קודם כל הילדים שלי, ואחרי שהוא אומר אחרי הילדים שלי אני מה שאני יכול אני נותן לאחרים. זאת אומרת הדרך הראשונה זה כל קודם כל תחשוב על תחשוב על.
שאתה קיבלת. איך אתה מפתח אותן? כי למה אתה קיבלת אותן?
לא להשאיר אותן ככה, לפתח אותן אחרי שאתה מפתח אותן כמו שצריך. אבל מה המטרה שאתה מפתח כדי שתוכל להעניק לאחרים מזה? אל תחפש למכור לאחרים את מה שאין לך עד כמה שזה נשמע משפט מטומטם הרבה מאוד אנשים.
אז איך אומרים? לא לא.
מיישמים אותו, הם מנסים למכור את מה שאין להם, זאת אומרת את המתנה שאין להם אותה דווקא הם מנסים למכור. אני מנסה להראות.
לך עד כמה אני מוכשר וחכם גם בדברים שאין לי אותם להרשים אותך. זה הטבע של העולם, תושו. מה זה טושו דברים טבעיים שיש לך בנפט.
אתה לא צריך להראות לאחרים. זה פשוט בוקע ממך. הדברים שאין לך.
אתה משתדל כל הזמן להראות.
כאילו יש לך ואנחנו.
אוהבים את זה?
בעל תורת החנות ואומרת כלל חשוב בעשירות השירות צריך להתאמץ. צריך לפתח ולפתח ובשביל להעניק לעולם.
אז אל תזלזל.
בפיתוח, שזה משום שזה כל התפקיד שלך.
סתם כהמחשה.
אם אני צריך לפתח דבר כדי שאני אוכל מה שנקרא. יש אושר השמור לבעליו לרעתו אני אין לי פתרון מלא לעניין. אני מנסה להגיד, ראיתי מחקרים שאומרים שבאלף 900 2025, רוב הסטודנטים שלומדים עכשיו.
65% מהסטודנטים שלומדים עכשיו יצטרכו להחליף מקצועות בהתאם למה שיהיה אז.
בעולם אז יש מה שנקרא. אני הלכתי, השקעתי, אושר, זמן, חיים, כסף.
והאושר הזה, בעוד זמן לא ארוך יהיה שמור לרעתי. למה המחקר? המחקר שאני קראתי, אמר שכאשר בן אדם השקיע מאמצים בדבר מסוים, יהיה לו קשה להחליף אותו כשיבוא הזמן שהוא יצטרך להחליף אותו זה יצא משהו הפוך על הפוך הסטודנט שלא למד אז באלפיים 25 יהיה לו.
קל להגיע לאותם הדברים החדשים שצריכים ללמוד.
ולהיכנס.
אבל אותו אחד שלמד והשקיע והתאמת אבל הוא התאמץ על משהו אחד, ואז כבר יהיה עולם אחר. הוא ישב מובטל וחסר מוטיבציה. להתחיל עכשיו ללמוד הכל מההתחלה, שקראתי את זה עמד לי הפסוק הזה מול.
העיניים, יש אושר אושר בדת, לימודים, השקעה, אושר השמור לאדם.
בטווח הארוך לרעתו, אפילו זה מצחיק, אבל זה מה שקורה זה מתרחש. זה לא רק עכשיו.
לקראת 2000 20, 25.
גם בעבר זה ככה היה אנשים. למדו מקצוע איך לתקן שעון מכני עד שהם גמרו ללמוד. כבר הלך שעון.
אלקטרוני ופה מה? אז מה הנקודה? הנקודה היא זה שברמה כללית מעבר למה שהתורה היא נצחית, אדם צריך להשקיע לא מעט זמן בלימוד התורה, אבל גם בתוך המקצועות הפתוחים, שהאדם משקיע צריך להיות חכם.
יש אושר השמור לבעליו לרעתו זה האושר הזה, שאמור להתחלף. אתה עכשיו מעשיר את עצמך, אבל זה לא החוכמה. החוכמה היא לכאורה לתפוס את אותם הדברים שהם לא השתנו.
ישנם דברים שהם מהותיים יותר אם זה אולי בעולם החינוך אם זה בעולם הפסיכולוגיה, אם זה בתורת הנפש, הדברים.
הללו לא אמורים להשתנות. זה איך אומרים על זה? תמיד אומרים סדנא דאר אחד הוא.
שהקרקע זה אותה.
הנפש זה אותו נפש. היתר זה אותו יצר, מה שעכשיו צריכים יצטרכו גם בעוד 15 שנה ואתה רואה את החוכמה העתיקה, שישנה בחוכמת התורה ובחוכמת בחוכמות.
האלה העיוניות הפילוסופיות. אתה רואה איך שלוקחים משם ומביאים להיום, ובעצם מפריעים את הדור הזה, מהדור ההוא, ואת הדור ההוא מהדור הזה הדברים בעצם נשארים ונשמרים נצחיים יותר.
אני רק זורק רעיון אם יש לכם פתרון יותר טוב. אדרבא, תציעו, אבל אם.
אדם מעשיר את עצמו בדבר מסוים, ובאיזשהו שלב הוא אמור כמו שאומרים להרגיש.
קצוץ.
כנפיים אז ובגלל זה לא יהיה לו מוטיבציה להמשך. אז אושר השמור לבעליו לרעתו זה עוד פן בעניין.
ונקודה אחרונה הפירוש הפשוט, עושר השמור לבעליו לרעתו הוא ממש. הפירוש הפשוט שלא הבאתי אותו לרוב פשיטותו, אומר הספורנו, שאדם שיש לו כסף.
אז הוא הופך להיות אובייקט לניצול על ידי כל מיני אנשים רעים. אם זה יש לך חנות באיזשהו איזה שהוא קניון גדול. פתאום יום אחד מגיע לך איזה מישהו עם עניבה וזה ואומר לך בוא, אני פשוט רוצה לשמור לך על לחנות איש מאוד הגון ומאוד טוב.
רוצה לשמור לך על החנות שבשביל זה אתה צריך, כמו שאומרים, לשלם לו. והדברים הללו נעשים יותר ויותר.
גם האדם פשוט סובל אמור לרעתו, כתוצאה מחיצונים שמנסים להרה לו. אז זה הפירוש האחרון הרבה פעמים באותו התחום שיש לנו. אנחנו צריכים טוב טוב להיזהר, יש מישהו שיודע שיש לנו את החוכמה הזאתי, את הכישרון הזה, את הזה השבוע קיבלתי איזה איזה אימייל מאדם לא מוכר.
והוא שואל אותי תגיד רב שמתנהג ככה וככה, ורוצה ככה וככה וככה וככה אז זה בסדר או לא בסדר?
אני כבר למדתי להיזהר מכל מיני דברים כאלה. מה הוא הולך לעשות עם המידע הזה שאני הולך לתת לו הולך להחריב עולמות. הולך לבנות עולמות, הולך לסכסך בין אנשים, מה הוא הולך בדיוק לעשות בשם שלי?
מה, מה העניין צריך לחשוב טוב טוב, פעמיים יש לך איזה שהוא דבר. יש לך איזשהי עוצמה, יש לך איזשהי רישיון לחתימה על משהו, תחשוב פעמיים, איך אתה שלא ינקום ממך החיצוניים שלא יצליחו?
להוציא.
משהו שלא כהוגן כאדם. צריך לקחת על עצמו איזה שהן, השקעות, השקעות נפשיות, רוחניות השקעות, כאלה שהם יותר נצחיות, הם יותר רוחניות. חניניות זה לאו דווקא תורניות.