מידה כנגד מידה

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

הנושא שלנו היום קשור עם עניין של מידה כנגד מידה בצורה צורת היחסים שלנו עם אלוקים וכמו תמיד אנחנו מדברים סביב איזה שהוא קטע או פסקה מפרקי אבות אז הפעם זה יהיה פסקה של הלל הזקן שגם
שמתארים דבר שגם כן כתוב בשפה הארץ הארמית אנחנו נסתדר עם זה זה לא לא מסובך ולא קשה המשנה אומרת כך אף הוא זה הילל אף הוא ראה גולגולת אחת שצפה על פני המים הוא הלך פעם וראה בנה הגולגולת צפה אמר לה על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון והוא פנה לגולגולת בשפה הארמית אמר לה על זה שאת הטבעת אנשים
אז לכן הטביעו אותך ואלה שהטביעו אותך יוטבעו גם הם זה בעצם משפט שמסכם שהעולם כולו עובד זה מה שטוען פה הלל הוא עובד באופן של מידה כנגד מידה מה שאתה עשית זה מה שיעשו לך
השאלה הנשאלת הילל מדבר לגולגולת כאילו זה היה איזה עצם חי כאילו הוא מדבר לאדם שעומד לפניו וזה לא ככה זה עצב מה מה היא המשמעות הזאת שאתה פונה לעצם ומדבר לה על דעתך תפוק מה אתה מספר פה סיפורים מה איזה מין מה זה איזה מין דו שיח זה אז הרבי כשהוא התייחס לשאלה דומה בנושא הזה הוא עונה שהסיפור אחרת קצת ממה שנראה על פני השטח ההרי זל שהיה מגלה סודות של גלגולי נשמות כתב שהגולגולת הזאת הייתה גולגולת של פרעה מלח מצרים
הקדמון שבזמן שעם ישראל היה בזמן שעם ישראל היה במצרים אז פרעה כידוע לכולכם עשה את הגזרה של כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו והוא הטביע בצורה כזאת המון ילדים והמון המון קיפחו את חייהם אז לכן נגזר עליו גם כן שהמוות שלא יבוא באופן לא קל באופן של תביעה מידה כנה מידה עכשיו פרעה זה הגולגולת הזאת שהתגלגלה במים לא הגיעה לתיקון הרוחני שלה במשך מאות שנים מהזמן של מיטת פרעה שזה עוד לא
בוא נאמר עוד לפני שעם ישראל נכנס לארץ עד הזמן של הלל שזה כבר חופף עם זמן החורבן של של בית המקדש אז הלל רואה את הגולגולת והוא אומר לעצמו לא לא סתם זה קרה שאני נפגשתי עם הגולגולת הזאת זה ההשגחה של הקדוש ברוך הוא הביאה את זה מה פתאום אני רואה אותה עכשיו ברוח קודשו הוא ידע שזה הגולגולת של פרעה אז כיוון שהחכמים נשיאי ישראל יש להם תפקיד רוחני שהוא מעבר מעל ומעבר לתפקידים פרטיים
לא הם יודעים שכשהקדוש ברוך הוא מזמן להם איזה שהוא דבר זה סימן שהם צריכים לעשות משהו לתועלת הכלל אז הוא ראה שהוא צריך לעשות משהו לתועלת הפרעה לא לחינם אני נפגשתי איתו כל כך הרבה שנים הוא סובל הוא מתגלגל זאת אומרת לא לא בא למנוחתו איך שזה נקרא אז אני צריך לעשות משהו ומה שהוא עשה זה שהוא הרים את פרעה והעלה אותו לקדושה מה פרשה לקדושה אני אסביר הוא לקח את ה את המוסר השכל שניתן ללמוד ממה שהוא למה אתה נתבעת כי אתה התבעת אחרים אלה שהטביעו אותך גם כן יתבעו
לקח את זה ועשה מזה אמרה אימרה של תורה והתורה כידוע היא השורש של הצופן של כל מה שקורה בעולם ברגע שהוא עשה מזה עניין של תורה אז הוא יעלה כמו שאומרים את פרעה ואת כל מה שהוא חווה וכל מה שהוא חווה העלה את זה לקדושה ואז פרעה הזה בא למנוחתו זה התיאור של הארי זל ובזה אנחנו יכולים להבין שהלל בכלל לא משוחח עם הגולגולת הוא לא פונה אל הגולגולת אלא הוא מדבר על הגולגולת זאת אומרת הגולגולת הזאת מסמלת את את המצב של פרעה הלא מתוקן והלל מסיים את התיקון שלו אז מה בעצם רוצים מאיתנו זאת אומרת בשביל מה הביאו לנו את זה בפרקי אבות הביאו לנו את זה מפני שאנחנו צריכים לדעת שהרבה פעמים קשה לראות בעולם הזה דברים לא לא צודקים אדם שסובל
ואתה לא מבין בדיוק הוא לא מבין למה או אדם שיותר מדי טוב לו וגם כן לא מבינים למה אנחנו צריכים לדעת שהטבע של נקמה בטבע של האדם זה הדבר הכי חזק שיכול להיות הרצון לנקמה זה דבר מאוד מאוד עמוק אנחנו נלמד על זה בהמשך אז כיוון שכך יש קושי לא לא איך אנחנו איך אנחנו סובלים מאיזשהו דבר ואנחנו כמו שאומרים חדלי אונים לעומתו לא יכולים לעשות שום דבר לעומתו ועל זה בא הלל ומלמד אותנו תראה הסוף של אלה שמציקים והסוף של אלה שמזיקים יהיה סוף של סוף מטיפה יהיה מוות בסוף זה יהיה מוות נכון אז אתה לא רואה את זה מיד אבל זה הסוף
חשוב להזכיר שכמו שזה היה אצל פרעה פרעה ביחס לזמן של הלל אנחנו מדברים על סוף אומר לו אלה שהטביעו אותך יתבעו אנחנו מבינים לבד שאלה שהטביעו אותו כבר לא חיים זה פשוט אז המשמעות של אלה שהטביעו אותך איתם הוא המשמעות הפשוטה היא זה שהגלגולים שלהם אלה שבאו כתוצאה מהם הצאצאים שלהם או הנשמות שהתלבשו הנשמות הללו שהתלבשו בגופים אחרים במשך הדורות הם אלה שהתוו והם ירצו
כמה שלך הדרך הזה אנחנו יכולים להבין גם כן לעניין שלנו שהרבה פעמים דברים קשים אנחנו רואים ואנחנו שואלים איפה הצדק לא תמיד אתה תראה את הצדק כאן לקדוש ברוך הוא יש אורך רוח הוא יכול להחזיר את זה גם כן בגלגול אחר אבל על כל פנים זה מחזק ולכן הביאו את זה בפרקי אבות מחזק את האדם לדת ולראות שסוף סוף האמת מתגלית
אחד מהחסידים של הרבי ארמץ רבי שמחה גרודצקי זה היה שמו והוא יצא ממרוסיה זאת אומרת יצא מרוסיה עוד לפני שהוא יצא מרוסיה הוא סבל סבל ליום מנורה בכלא על מה על זה שהוא עסק בהפצת יהדות בזמן הקומוניסטים
שם של הם שלחו אותו לסיביר במשך הרבה שנים שבסיביר הוא היה ילד טוב זאת אומרת לא הוא עשה כל מה שאמרו לו משך הזמן הגיע אליו המנהל העבודה שמה כולם היו אסירים מנהל העבודה הוא גם אסיר והמ+
והמפקח על המנהל עבודה הוא גם כן אסיר כולם אסירים שמרצים את עונשם כאן בסיבין ולפי רמת המשכל שלהם ולפי האונס שהם צריכים לרצות זה היה התפקידים שנתנו להם מנהל העבודה שלו היה צריך לעבור למקום אחר או שהיה אמור להשתחרר הוא היה צריך להשיג מישהו נאמן שיהיה במקומו אז הוא אמר לו אני חושב שאתה מתאים לעניין
אז בתור יהודי הוא מאוד לא רצה להיות מנהל עבודה משום שיש המון המון ביקורת שמותחים על אדם שהוא נותן תפקידים הוא לא רצה את הביקורת הזאת הוא לחץ על אבא אילץ אותו והוא נאלץ לקבל את התפקיד תוך כדי שהוא מתחיל לסווג את העבודות בהתאם לאנשים אז מסתכלים אתה מסתכל על הניירת אתה רואה מה היה בן אדם מה הכישרונות שלו מה הוא עסק במדינה לפני שהוא הגיע לפה ועל איזה עונש הוא נשפט אם העונש שהוא נשפט עליו היה עונש שולי לא לא משהו רציני אז צריכים לתת לו תפקיד קל ואם העונש הוא שהוא נשפט עליו היה קשה צריכים לתת לו תפקיד קשה יותר אז אחד מהאנשים שהוא ראה הוא ראה שהוא גם אדם חשוב הוא היה שופט בית המשפט בבית המשפט העליון של רוסיה
וגם כן הדבר שאותו הוא עשה זה היה משהו קטן נתנו לו רק שנתיים זה יחסית מעט אז הוא החליט שהעבודה שמתאימה לו זה לעסוק בבציר של הענבים הוא עסקו שמה בחקלאות לא יודע איזה סיביר זה היה שאפשר לגדל שם ענבים אבל זה אבל זה היה אז היה מה שנקרא
מקום מקום בליעה של אסירים עכשיו הוא שמחה גורודצקי עצמו בתפקידו היה אגרונום כשהוא הגיע למקום היבוא היה מאוד מאוד מואד שהאדמה לא בדיוק התאימה לי שאותו הם רצו להפיק וגם אלה שקדמו לו לא עשו את עבודתם רמיה מלאכתם רמייה הוא נתן הוראות איך לבצע איך איך איך לבצע את כל הפעולות סביב הכרם ואז התוצאות יתחילו להניב פירות יותר טובים
מה שהוא נתן לאותו שופט זה שאתה תעסוק בבציר זה היה עבודה יחסית קלה עכשיו השופט הזה שופט יש לו יש לו בעיות יש לו לפעמים יש לו גם יש לו גם כן בעיות מכיוון שמשך השנים היה שופט שנים רבות אז במשך השנים הוא שפט כל מיני אנשים שחלקם היו כאן במאסר הוא ידע שברגע שהוא יהיה איתם כמו שאומרים באותו זה אומר הם יהרגו אותי כי הם כועסים עלי מחשבונות של פעם
אז הוא לא רצה את העבודה הזאת אבל לא היה לו משהו אחר לתת לו זה מה שהכי התאים במה שהיה לו מה זה היה אפשרי האפשרות היחידה אז השמחה זה המנהל אמר לו זה מה יש אז הוא הקפיד עליו
והוא החליט להתסיס נגדו הוא הכין מכתב הוא יודע לנסח מכתב טוב לממשלה הכין מכתב שהיהודי הזה נותן הוראות כאלה וכאלה בגידול הענבים וזה רק מזיק וזה היה גורם ל שהייב יהיה מועט ולא מוצלח אז כיוון שכך אז אנחנו רוצים ליידע את הממשלה שהוא מזיק את הממשלה זה היה הדבר הכי חמור אצל בעיניים של הרוסים זה
שלח את המכתב והחתים עליו שכנע את כל האסירים בקבוצה שיחתמו גם כן אז באמת שהגיע מכתב לממונים שמה מחוץ לאיזור הם מאוד מאוד כעסו מאוד מאוד הקפידו והראו מה אתה ככה אתה הכסף של המדינה אתה אוכל איך יכול להיות דבר כזה אבל בסוף הם הסכימו לשלוח מישהו שיבדוק את הנושא הוא אדם מקצועי הוא יודע קורה הוא שמע עדויות מה היה לפני שב מה היה משהו אחרי שבה הוא ראה שהכל הוא עושה כמו שצריך
אז מה הבעיה הכל טוב אבל מה באה התלונה יש איזה אדם שיתלונן איזה סתם וואלה אז המסקנה הייתה זה שאותו אחד שהתלונן עכשיו שולחים אותו לסיביר אמיתית סתם אתה רוצה להסתלק מפה ואילו איפשהו רק סלק מתחת לאדמה כן
אבל ואתה תישאר פה בחול וכולי אז הוא אמר ככה נטר אתה רואה בעיניים איך זה שמישהי ניסה להטביע מישהו אחר טבע אז זה עושה זה משמח את הלב זה מרנן את הלב מה זה מה שאנחנו צריכים בעצם להבין האם זה האם זה האם אפשר בכלל להבין את המציאות שלנו היום זה הכל נשמע נעים אבל האם בשטח זה בא לידי ביטוי מה הכוונה
האם כל אדם שרוצח אז בסוף הוא נרצח והאם כל אדם שנרצח זה בגלל שהיה פעם רוצח כאילו זה זה קשה לראות את זה קשה להבין את זה והשאלה הזאתי דנו חכמינו במשך השנים
הם נתנו כל מיני תשובות אני חושב שהתשובה הכי הכי יכולת שהיא הכי קלה מבחינה נפשית אבל היא גם כן היא גם כן כאילו לא אני איתה כלום ושאתה אף פעם לא יכול לדעת מה הבן אדם עשה בגלגול הקודם אתה לא יודע באיזה שהוא שלב הוא כן ירצה את האונס שלו בגלגול הבא אתה לא אתה לא השופט ואתה לא יודע אז זה בעצם מה שזה האפשרות היחידה זה הדבר היחיד שיש לנו שאנחנו יכולים לחיות איתו ושום דבר אחר שאנחנו יכולים לראות את האבל שיש בעולם ו ולהכיל אותו בקירבי
הנקודה של התחילה של המשנה שאנחנו קראנו מה שקרה הילל הוא רואה את הגולגולת של פרעה והוא והוא אומר על זה שאת הצבעת את ילדי ישראל אז הטביעו אותך יש כאן איזה שהוא עומק מסוים שראוי לתת עליו את הדעת האמת היא שפרעה היה לו הרבה הרבה הקפדה על המצב הטביעו אותו הוא הקפיד על זה שהטביעו אותו ושלא בא לא באו המטביעים על עונשם אנחנו לא בדיוק מבינים מה הרגש שמרגיש שהאדם אחרי שהוא מת אבל חזל אומרים לנו שזה מאוד חורה לו אם יש מישהו שהרג אותו והוא לא
בעל סיפור הכי מפורסם על זה זה הסיפור כמדומני על רבי יהודה הלוי המשורר אם אני לא טועה מספרים את זה עליו או שזה היה על שלמה אבן גבירול אני כבר לא זוכר על אחד מהמשוררים הגדולים שהיה הוא היה פה בארץ אחד ערבי
וערבי אחד שנא אותו כינה בו מאוד לזה שהמלך אוהב אותו ופעם שהם הלכו שניהם בסתר או בשט בשקט לקח לקח ערביות ברזל שלו והרג אותו וקבר אותו תחת עץ התאנה וכעבור זמן הטבע הזה נתן פירות יוצאים מן הכלל
והערבי הזה בעל המלך ונתן לו לאכול מעט אני אז המלך אמר שזה תאנים יוצאות דפי מאיפה השגת איך יכול להיות התחיל לחקור אותו ואחרי שהוא התחיל לאכול הוא גם כן הרגיש טעם כזה מוזר ואז הוא ישב עליו כמו שאומרים ואז התגלה שהוא רצח ואז הוא רצח אותו אז חכמינו אומרים אם לך דוגמה עד כמה זה
הנשמה של הנרצח לא מוצאת מנוח לעצמה עד ש עד שהיא לא מתנקמת בזה שרצח וזה באמת מה שעבר על פרו גם כן יש מצווה בתורה שנקראת מצווה גואל הדם
שוב זה יכול להישמע הרגת ההיחאה אדם אחד הרג את השני אפילו במזיד עכשיו יבוא קרוב משפחה שאני נרצח ויהרוג את הרוצח וזה מצווה בתורה ככה לעשות מצווה אלא אם כן הרוצח עשה את זה בשוגל את הרצח בשוגג הוא לא התכוון איזה תאונת דרכים או משהו לא מכוון אבל אם זה היה במזיד אז יש מצווה להרוג מה מה המשמעות של זה מה אם נהרג כבר אדם אחד למה שיריך להיות אחד מה איזה תועלת יש בזה
אז התועלת היא שאין זה ככה השם הצביע בבריאה שדם שנשפך סתם הוא לא נרגע עד שלא ישפך אדם ששפך אותו הסיפור הכי מזוויע הכי קשור עם הימים האלה של בין המצרים היה נביא בעם ישראל בזמן החורבן
שקראו לו זכריה יש לזה קבר זכריה בירושלים זכריה היה מוכיח את עם ישראל על זה שהם לא מתנהגים כמו שצריך ושעוד מעט יהיה החורבן אז היו אנשים טיפשים שכשהם שומעים מילים קשות הם לא יכלו לסבול אותם אז הם חשבו שהבעיה היא בזה שאומר אותם תפסיק לדבר שטויות אז איך משתיקים אותו הורגים אותו אז הם הרגו את הנביא עכשיו כשהם הרגו אותו מהרגע שהם הרגו אותו אדם שלו התחיל לצעוס כמו סודה ולא לא להיבלע באדמה וזה היה תקופה כך
כשנפרצה ירושלים והגיעה נבוזראדן הסר טבחים שב להילחם על ירושלים הוא ראה את הדם הזה והוא שואל מה זה האדם הזה שככה רותח פה אז זה היה מישהו שאמר לו שהיה לנו נביא הוא עצבן אותנו זרקו אותו אז הוא כגוי אמר שאתה תראה את הרי הרתיחה הזאת מורירה שהוא לא רגוע והוא לא ירגע עד שאנחנו לא ננקום את הדם שלו אז הוא התחיל הוא התחיל לשחוט על האדם הזה בני אדם במאות הוא לא נרגע בסוף הוא אומר ככה הוא מדבר לדם הוא אומר לו תראה אני אתה רוצה שאני אגמור את כולם אתה לא תירגע
ואז הדם נרגע זאת אומרת יש יש זה משהו לא מובן אנחנו לא נחפש לזה הסברה מובנת אבל ברגע שנשפך דם להבל ולריק אדם הזה לא מוצא מנוחה אפילו מאדם שנרצח הוא לא אשם הנה זה הנביא הוא לא אשם אם הוא עשה את שליחותו עשה מה שצריך לעשות אבל אין לו רגיעה עד שאדם של מי ששכח אותו לא נשפך גם כן זה מה שהיה אצל פרעה גם כן אלא שהרגו אותו הטביעו אותו הוא לא מצא מנוחה כל אותם מאות השנים מכיר את הבדואים
אני רק יודע שיש מצווה בתורה שכאשר נהרג מישהו והרג אותו מישהו במזיל לא בשוגג זה היה בשוגג אז התורה עשתה כמה ערים מקלט שהוא בורח לשם ושם שומרים עליו שאף אחד לא יזיק אותו כי אתה לא אשם בזה שזה בזה שאתה הרגת בשוגג אבל אם זה נעשה במזיד אז התורה לא מוותרת זאת אומרת התורה מקבלת את זה שזה טבע אנושי עכשיו יש כאן בעיה ופה אנחנו יכולים להבין את זה שפרעה היה באיזה שהיא מבוכה פרעה הקדוש ברוך הוא
העמידו אותו במשך מאות שנים בחוסר מנוחה מפני שהוא היה בתרומת על דרכי ההשגחה העליונה אני אסביר את הכוונה כל המושג הזה של גלגול נשמות שבטח שמעתם עליו שנשמה חוזרת כמה פעמים עוד פעם בגוף כל הדבר הזה ברעיון לדעת רוב המקובלים הוא קיים רק בעם ישראל הוא לא קיים אצל הגויים זאת אומרת שגוי יחזור עוד פעם לעולם הזה שוב ושוב ושוב בשביל לרצות עונש אני מדגיש זה שגויים חוזרים לעולם הזה של נשמה חוזרת שוב לכאן זה בוודאי קורה אין בזה שום ספק
יש בזה אפילו מחקרים שעשו בכל העולם הצליבו מידע שנולד איזשהו ילד באיזשהו מקום הוא מתחיל לספר הוא מדבר כמה שפות שאין שום סיבה שהוא ידבר אותם וגם מספר שיש לו אישה במקום זה וזה ומדבר באיזה דירה הוא גר באיזה מקום עוגה יש שני אחים הודים שעשו על זה עבודת מחקר אז יש יש זה שיש אצל הגויים זה לא שאלה אבל השאלה מסיבת מה הגלגול האם הוא בא כעונשיון לכפרה או שזה בא מפני שיש כמות מסויימת של נשמות והם חוזרות על עצמן כל הזמן זה הכל זה הכל אז היהדות רוב המקובלים טוענים יש לה הקדוש טוען שאין דבר כזה אצל גוי גלגול כעונש אין בשביל לו חוץ מבודדים זאת אומרת מאנשים מיוחדים כמו אחשוור שמתואר שהוא היה גלגול ואלה המלכים או האלה אבל אמון העם לא עכשיו מה שקרה זה שפרעה כועס הרגו אותו והוא כועס שאין נקמת דם לאלה שהרגו אותו במשך השנים גם הם מתו
אז אתה אומץ שלו הלכה וגדלה על כל צורת הניהול של הקדוש ברוך הוא את העולם למה אנחנו יכולים להבין עד כמה הנקמה בנפש האדם היא חזקה כאב לו למה אני לא יכול לנקום אלה שהרגו אז אומרים לו קיימים לא הוא רוצה שיחזירו אותם לכאן וינקמו בהם זאת אומרת זה זה מין משהו כפול ומכופל וזה הפך מדרך ההנהגה הרגילה שביחס לגויים הקדוש ברוך הוא לא עושה גלגול ומה שקרה אצל הלל הלל בהיותו אוהב שלום רודף שלום אוהב את הבריות אז יש לו טבע של חסד הוא מסוגל גם לעשות טובה לאדם כמו פרעה
וברגע שהוא ראה את הגולגולת אז הוא ראה בזה סימן שאני צריך לעשות לו איזה שהוא דבר טוב והוא פעל אצל הקדוש ברוך הוא שיוריד חזרה את האנשים הללו שהרגו את פרעה שוב לעולם בשביל להתנקם בהם וזה היה התיקון שהוא הביא את האולם אז זה זה זה היסוד של של מידה כנגד מידה של אמל אותנו הלל וכאן אנחנו רוצים לראות בכמה וכמה פנים איך אנחנו בעבודה בנפש האדם בעבודה שלנו הנושא של מילה כנגד מידה בעל לשיפוט שלנו היא האם העונש בא לידי ביטוי שהוא יבוא פה בגלגול ומישהו ירצה אותו זה כל השאלה אם זה בא בצורה כזו או שיש לו את הגיהנום שלו זה סיפור בפני עצמו
זה השאלה אז התפרעה הצליח לבצע בגלל השנים האלה שהוא סבל והילל אל עזר לו להוריד את אותם אלה שרצחו אותו ולרצוח אותם זה היה הרווח הגדול אלה זה היה הנקודה עכשיו מה מה שאנחנו רוצים לדון זה בכלל תמיד היה מונח אצל כל אדם ואדם בישראל כל
דבר שקורה לו כל דבר ממש ביומיום שעה שעה זה אומר משהו בהתאם למשהו שאני עשיתי ואני צריך לבדוק מה אני עשיתי ולמה זה בא לי הראשונים שהתנהגו בצורה הזאתי מאוד מאוד בצורה משמעותית זה האחים של יוסף כולכם יודעים שהם לקחו את יוסף זרקו אותו לבור והוא בחר וצעק והם לא התייחסו התאכזו אליו אחרי כמה שנים כשהם ירדו למצרים יוסף הם לא ידעו שהוא יוספו מתאכזר אליהם והוא אומר להם תורידו את בנימין אם אתם תכנסו לבית מעצר הוא עושה להם כל מיני סיפורים אז תוך כדי התורה מספרת מה הוא שומע שהם אומרים הם אומרים אבל אשמים אנחנו על אחינו שראינו בצרת נפשו בתחננו אלינו ולא שמענו
הם כבר הבינו הם הם חיו עם איזה שהוא עם איזה שהוא דופק עדין שכל הזמן שופט רגע למה זה בא זה לא הבא סתם זה בא בגלל סיבה זה לא קרה לחינם פתאום זה נעצר איפה זה נעצר יוסף אומר להם בהמשך יוסף שם את הגביע
בשק של בנימין בכוונה והוא מנסה להעמיד אותם במבחן מה תעשו עכשיו הילד אני צריך לקחת אותו אליי וזה אז הם חשבו הם כל הזמן בראש כבר חיים שאנחנו עכשיו נענשים על מה שעשינו לאח שלנו ככה הם ראו את הסיפור הזה אז הם אומרים ביוסף אנחנו מוכנים להיות לך לעבדים כי הם קיבלו על עצמם את העונש הזה ככפרה על החץ שהם עשו
בה ביי ביי בא יוסף זאת אומרת המלך המדומה שהוא לא הכיר אותו ואומר להם לא לא לא לא לא לא לא בשום אופן אתם תעלו בשלום מלביכים אותו אני לוקח לי לאבן זאת אומרת הוא בעצם אמר את הדבר המתבקש מיני הגביע נמצא באמתחתו יהיה לי אצלכם לא מצאתי גביע אתם לכו מפה אבל הם לא יכלו לקבל את זה כי הם ראו כאילו הראיה המה שנקרא הראייה הראשונית שלהם הייתה ושכל מה שקורה פה זה בהתאם למה שאנחנו עשינו בעבר אז אם זה בהתאם למה שעשינו בעבר אז היה צריך להיות הפוך בנימין לא היה בשעת מכירת יוסף הוא לא זרק את יוסף לבור זה אח שלו
אז הוא צריך לעלות חזרה לאבא חינם אנחנו צריכים להישאר פה עבדים הפוך מן ההיגיון של מה שקרה בשטח כמו שאומרים בזירה בסיפור הם מנסים להביא את ההצעה הזאת ליוסף הוא לא מקבל ככה סימן שכל הסיפור הזה הוא לא על תקן של מידה כנגד מידה ואם זה לא על תקן של המידה כנגד מידה אנחנו לא אנחנו כבר לא מוכנים להתבטל למנהיג המצרי הזה ועכשיו ניגש אליו יהודה אני הולך עכשיו להיכנס למלחמה איתך בצורה הכי חזקה שיכולה להיות אז איפה היית עד עכשיו למה עד עכשיו היית כזה סובלני לכל לכל הטרור שיוסף עשה לך כי עד עכשיו אני חשבתי שזה מידה כנגד מידה מה שאתה מה שאני עשיתי בעבר ברגע שאני רואה שאתה כבר חורג מהדמיון שלי במידה כנגד מידה אז העונש הזה לא מגיע לי
מספרים זה סיפור ארוך אני רק הנקודה של עם חשא על אדם שבייש פעם אני בצורה מאוד מאוד מביכה וזה שהוא הפליק לו באיזה זמן של שמחה נתן לו סטירה ויזה אותו ליד כולם אז נגזר על אותו אדם שעשה את זה שהוא בעצמו יהיה אני וכולו וכולי וכולי ואם הוא רוצה חזרה לקבל את השירות שלו אז צריך לגרום שהני הזה יחזיר לו סטיל לו סתירה אז כך הוא במשך שנים מסתובב ניסה ניסה ניסע ניסע בסוף הצליח לעצבן את אותו האני וההוריד לו סתירה ליד כולם עכשיו הוא רצה להוריד לו את הסתירה השניה אז הוא צועק עד כאן אתה יותר אז שוב זה מין אנשים שחיים בתוך הרובד היותר עמוק של מה שקרה באמת הוא חזר לשירות שלו מיד אחרי זה אבל זה זה תפיסת עולם פנימית יותר
הנקודה הזאתי באה לידי אצל דוד המלך בצורה מאוד מאוד מוחשית ספר מלכים פותח והמלך דוד זקן בא בימים ויחסו בבגדים ולא יחם לו דוד המלך שהזכים כמה שהיו יחסים אותו במה שנקרא החום החיצוני כבר לא עזר לו אז שמה חיפשו תחבולות איך לחמם אותו אז המדרש אומר מדוע דוד סבל בא ב  הזאת של חום שחסר לו חום בבגד הבגד לא חימם אותו מפני
שבשעה שהוא התחבא במערות עין גדי כי שאול רדף אותו ורצה להרוג אותו אז יצא בהתמזל המזל שבדיוק בוותה מערה שדוד מתחבא שאול נכנס לעולם לעשות את צרכיו שאול המלך עכשיושאול המלך ישב בצורה מאוד מאוד שאפשר איך אומרים להרוג אותו בצורה הכי קלה שיכולה להיות ודוד יכל לעשות את זה אבל לא הוא לא העיז להרוג את משיח השם כלשונו אז מה שהוא עשה כי בכל זאת להראות למלך שאני אכלתי לקחת לקחת את נשמתך ולא עשיתי את זה אז אולי תפסיק כבר לרדוף אותי הוא קרע אותי
מה אם איזה עולם שהיה לו חלק מהמעיל של המלך בלי שהמלאך ירגיש והיה כל כך צמוד אליו והמלך ירד למטה ואז דוד המלך יורד ומנפש את האימא הזה הנה אתם רואים הוא על שר הצבא אומר לך אתם שמרתם על המלך שלכם הנה אני יכלתי להרוג אותו עכשיו ככה אתם שולחים אותו למערה בלי אף אחד שילווה אותו ואז שאול באמת התחמם לו הלבוא והוא קצת התפייס עם דוד באותה תקופה אומר המדרש דוד אתה ביזית את בגד המלכות ביזית טוב זה במובן של צדיקים אנחנו לא אוחזים ברמה כזאתי אבל דוד ביזה את בגד המלכות בזה שהוא כרת אותו אפילו שזה היה בסך הכל להוכיח את צדקתו ואת חפותו הכל הבגדים שאתה תהיה מלך כבר לא יחממו אותך וזה היה עמידה כנגד מידה ביחס לאדם כמו דוד
דוגמה דוגמה נוספת שמביאים ביחס זה דוגמה הרבה יותר הרבה יותר עדינה הרבה יותר זה אצל דוד זה כבר עדין אבל אני הולך בשלב אחד מתקדם זה ירמיהו הנביא אז כמו שסיפרתי קודם על זכריה זה חריה שהרגו אותו בגלל שהוא אמר דברים קשים לעם הזרמיה גם אמר דברים קשים כל ספר מי המלא ודברים קשים ואנשים התעצבנו עליו אז הם לא הרגו אותם הם פשוט זרקו אותו לאיזשהו בור שיהיה שקט ממך
ואז המלך צדקהו שלח לאסוף אותו משם הבור היה עמוק ושלחו חבלים לקחת אותו והחלבי החבלים היו כנראה מאוד לא מוצלחים היו מריחים היה על חוסר נעימות אז ירמיהו אומר לקדוש ברוך הוא אם היו שולחים לי סולם היה הרבה יותר נחמד הוא כאילו טען על צורת על צורת החילוץ שלו זה הקדוש ברוך הוא אמר לו ככה אתרמיהו אומר ככה אמר ירמיהו הלוואי היה לי אחד הסולם היה לי סולם אחד אמר לו הקדוש ברוך הוא סולם אתה מבקש הוא
היה צאצא של רחב האישה שהורידה את המרגלים של עם ישראל שהם באו הם הגיעו ליריחו והיא הורידה אותם בעד החלון עם חבלים אז עונה לו הקדוש ברוך הוא סולם אתה מבקש
מה כתוב התורידם בחבל אף אתה כה אז זה כבר אתה רואה את החשבון זה חשבון דק הרי הצלה הקדוש ברוך הוא נתן לו אבל מכיוון שהסבתא של סבתא שלך ככה עשתה למרגלים היא לא הורידה אותם בסולם נכון אז אין שום סיבה שאותך יעלו בסולם זה אפילו בדורות זה זה כן זה כן זה זה המיוחד זאת אומרת זה זה שונה מהסיפור של דוד שהוא בעצמו היה הקורבן כאילו הוא כרת את הכנף בגד של שאול והוא קיבל את זה בסוף ימיו שהיה לו קר אז פה זה אפילו במרחק של דורות תדעו שזה לא רק בדברים שליליים זה גם בדברים חיוביים דבר הכי טוב שאתם עושים מועיל לנכדים של הנכדים שלכם הקדוש ברוך הוא אומר מכיוון שאתה כך וכך אז לכן ככה וכך זה ממש ככה אז לאורך כל היהדות
התנועה דיברנו על מעשיות מהתנך בתלמוד זה זה הייתי אומר זה ממש לחם חוקו של של התלמוד זה עמידה כנגד מידה הזו אני אתן כמה כמה דוגמאות דוגמה אחת הגמרא מספרת גמרא מספרת על רב הודנה שהיה עשיר גדול והיו לו במרתף
לו 400 חביות של יין ויום אחד הם כולם החמיצו לא בשלבים בבת אחת אף אחד אפילו לא ניסה לחשוב שזה בגלל מזג האוויר או בגלל הכלים שבהם הוא שם את היין זה היה לכולם ברור זה תנועת הנפש של העם שזה כתוצאה מאיזה שהוא מעשה שהוא עשה באו החכמים לדבר איתו והם ראו אותו כאוב אז הם אומרים לו אתה חושב שזה בא ככה סתם זה בא בגלל משהו שאתה צריך לתקן אז הוא אומר להם מה אתם אני חשוד בעיניכם משהו שלא בסדר אצלי אז הם אומרים לו ואחדוש ברוך הוא חשוד אצלך שהוא עושה דברים סתם בסוף ישבו ושלו וחקרו והתברר להם ככה המעשה
היה זה שהיה לו פועל גנב שהיה גונב מהפרדסים עלמין ועל שמאל אז הגיע סוף הזמן שהיה צריך לתת לו את משכורת שלו מה אתה כבר קיבלת כמה משכורות מהכסף שאתה עושה על הפירות שלי אז מספיק מספיק מה שלקחת וזה לצדיק מותו היה נחשב כחוסר צדק אם הוא גנב קח אותו לבית משפט ותיקח ממנו את הכלבה אבל המשכורת שאתה התחייבת לשלם אתה צריך לשלם זה אל תעשה דין לעצמך זה
אז אז זהות היא כי הוא שמע את הביקורת והוא נתן לפועל הגנב הזה את הכסף וכאן באה הגמרא ואומרת מה קרה כתוצאה מחלוקת בין החכמים או שהיה עם בשניה אחת התהפך החומץ התהפך לי יין או שהחומץ תיקר והפך להיות במחיר של יין מה זה המחלוקת הזאתי כי זה ברור שכאשר כל הסיבות שמתרחשות כאן וכדי לעורר אותנו למשהו אז אם התעוררת בזמן אז אין לי כבר שום סיבה עוד ל להפיל עליך את ה את העונש עכשיו השאלה היא עד כמה אתה אתה צדיק כדי שהדברים יחזרו למקורם אני אתן דוגמה נוספת אני אסביר את עצמי ישנו תנה שהוא מאוד מאוד מפורסם במעשה הניסים שהתרחשו איתו רבי חנינא בן דוסא
למשל רבי חנינא בן דוסא הוא היה כל כך מלומד בניסים באו וסיפרו לו שיש מקום מסוים שישנו נחש שכל מי שעובר בדרך הזאתי בא הנחש ומגיש אותו הנחש הזה שמו היה אהרון הרוד אני חושב שגם בנחשים של היום יש שם של נחש כזה אבל הרוד שלנו זה לא הרוד שלהם הארון שלהם היה שברגע שהאדם הוא מקיש את האדם והאדם לא מת אלא מתחילה מלחמה מי יגיע ראשון למים עם הנחש מגיע למים קודם אז האדם ימות מהארס שיטלב בו נחש ואם האדם יגיע למים קודם אז ההרוד היה מת ככה היה המציאות של אותו נחש רבי חנינא בן דוסא שמע את התלונה שאנשים אומרים שיש איזה נחש שמציק להם אז הוא ניגש למקום הוריד את הנעליים מוריד את הגרביים והתחיל לשחק עם הרגע
על המהורה של הנחש כדי לעצבן אותו וכצפוי הנחש יצא והקיש אותו ועל המקום על הרגל השנייה שלו בבקשה יפתח מעיין והנחש מיד מתאים היה טיפוס כזה בכל החיים שלו המספרים שהגיע פעם ליד הבית שהוא היה בבית ישן ומאוד מאוד עניות אצלו הייתה גדולה מאוד אז היה אדם שבא עם עם כמה תרנגולות ליד הבית שלו וישן תרנגולות קשורות בחוט אחר כך אותו אדם התעורר הוא ראה שהשמש שוקעת אז הוא רץ לדרכו ושכחת את התרנגולות
אז רבי חנינא ראה את התרנגול ושאל מה זה שמי זה הוא לא יודע אז הוא מקיים את המצווה של השבת אבידה בינתיים הוא לא יודע מי הבעלים אז הוא מגדל את התרנגולות אצלו הוא גידל גידל גידל גידל התרנגולות גדלו גדלו וגדלו והטילו עוד ביצים++++ נעשה ממש לול שלם של תרנגולות שהוא מגדל איזה בן אדם אלמוני שהוא לא יודע מיהו אפילו ואז התרנגולות הפריעו לו קצת הרעישו לו לא יכל ללמוד אז הוא החליט שהוא ימכור אותה ויקנה בהם עיזים
הוא קנה עיזים אז השכנים ראו בעין לא יפה את העיזים שהוא קנה התחילו להגיד לו שהעזים נכנסות לשדות שלנו ואוכלות לנו את התבואה אז הוא אמר ככה תראו אם זה נכון שכשהייזים הולכות ליער לאכול ואתה ברח הוא שמה יבואו דובים מהיער ויאכלו את העיזים ואם זה לא נכון אז היום בלילה כל עז צבוע על הקרניים של יהיה דוב שהיא תפסה אותו על הקרניים ככה היה באו שורה של עיזים ומדובים על הקרניים אז הוא הוא היה טיפוס כזה
שמגיע ערב שבת פעם הוא רואה את הבת שלו עצובה שאלות הלמה את עצובה אז היא אומרת לו אני טעיתי נאמתי בנר של שבת במקום שמן שהפכתי חומץ זה עוד מעט הנר נכבה אני לא רואה אז הוא אומר לה רגע מי שאמר לה שמן שידוק יגיד לה שאיך אומץ שידוק והחומץ דלק עד מוצאי שבת לקחו ממנו נר לעבדלה
וככה הוא היה לו עניות גדולה עכשיו כל ערב שבת אשתו הייתה מתביישת שאין לה מה לבשל לשבת היית לוקחת את התנור ומלאה אותו בעצים כדי שהראו שיוצא עשן מהארובה כאילו עושים פה בישולים עכשיו היתה איזשהו אישה אחת שכנה כזאת שכל הזמן היא הייתה סקרנית מה היא מבשלת שם אשת רבים וחלילה בן דוסא אין לה כלום בבית
אני יודעת שאין לה כלום מה היא מבשלת והיא חדרה לבית בלי רשות היא פתחה את התנור התנור היה מלא מכלות ורוגות רק כדי לא לבייש את האישה שלו הוא היה טיפוס כזה הוא חי בעניות עצומה אבל היה אהוב של הקדוש ברוך הוא אז רבי חנינא אז זה הבן דוס הזה ישר יום אחד עם אשתו לארוחה
ותוך כדי שהם יושבים אוכלים השולחן נשבר לשתיים על המקום שואלת את אשתול מה קרה למה זה למה זה קרה זאת אומרת הוא לא שאל למה זה קרה האם למסמר יצא ולא אמרת לי בזמן ואני הייתי צריך לדפוק אותו לא זו הייתה הכוונה מה קרה כאילו מה קרה מהסיבות הרוחניות היא אמרה אני שאלתי מהשכנה תבלין
ושכחתי להסר אותו אז זה היה שבת אז הוא עשה מה שהוא עשה כדי להפריש את המעסר בשבת מיד השולחן חזר והתחבא אז רמה כזאת של רבי חנינא בן דוסא זה הייתה השאלה של הגמרא אם רב הוא נאחז בדרגה הזו היין שלך הפך להיות חומץ בסדר חזרת בתשובה בסדר השאלה מה קרה עכשיו האם החומץ הפך להיות יין חזרה או
שהוא רק התייקר זאת אומרת ברמה של רבי חנינא אתה לא נמצא אבל משהו קרוב אולי כן זה המציאות של החכמים האלה של פעם כיוצא בזה הגמרא מספרת על רב פפה הוא עלה יום אחד בסולם נשברה לו 30 שלב שליבה של הסולם תחת זהו כמעט נפל לו לא נפל הוא כמעט נפל תופס את
ולמה זה קרה לי אם אני הייתי נופל זה כמו סקילה רחמנא ליצלן כאילו אדם שעבד עבודה זרה אז הוא מקבל את העונש הזה מה אני עשיתי לו אותו הוא לא הצליח למצוא מה לא בסדר אז הוא עשה ישיבת ועדה עם החברים בעלי רוח הקודש שלו אחד אמר לו תגיד היה פעם איזה מישהו אני שבא אליך וביקש ממך איזה צדקה ופתרת אותו בלי כלום לא נתת לו כלום אז הוא אומר היה אומר זה זה זה זה הבעיה שלך זה הטעות שלך וברגע שהוא קיבל על עצמו לתקן את זה אז כבר המעשה כזה לא חזר יותר מה הנקודה שוב גם כן כאן שהתנועה של האנשים הייתה לחפש מה אני עשיתי בהתאם למה שקרה לי
תחת החופה יש מנהג ישראלי לשבור כוס זכר לחורבן מתוך מתוך המנהג הזה ותמיד תמיד יוצא ככה במיוחד אצל האשכנזים זה יוצא שאחרי ששוברים את הכוס אז כולם אומרים מזל טוב ספרדים לא ככה אבל אצל גם כן ככה לא יודעים אשכנזים זה ככה שובבים את הכוס וכולם אומרים מזל טוב מי מכאן נוצר מימינה כזה לא מנהג כזה נוהל כזה שקשה
נופלת כוס מידי פעם על הרצפה ונשברת כולם אומרים מה זה אז אומרים בשם של רבי זושא ואני פולי שזה שזה מצחיק והוא אומר שזה מצחיק אומר למה שכל פעם שיש לאדם איזה הפסד אפילו ההפסד הכי קטן עד כדי כך אפילו לרכב לו משהו אוכל איבד את את התאריך שלו עבר את הזמן יש לו את ההפסד 5 ש"ח לא משנה מה ומה הכמות זה בא לרמוז לו משהו זה בא להגיד לו שיש לו משהו שהוא צריך להשלים או משהו שהוא צריך לתקן הוא צריך להיות יותר שקול וכדומה
אז נפלה כוס על הרצפה פרוטות זה לא ההפסד של הכסף פה משחק אבל נפלה הכוס על הרצפה אז יש איזשהו יש פה איזשהו הפסד זה בגלל שמשמיים רומזים לך שאתה צריך לעשות חשבון נפש אז מה המקום למזל טוב פה זה הפוך כאילו מהתנועה ככה אומרים בשם שלו אז זה שוב תנועה שהייתה אצל אצל החכמים באופן הכי פשוט שצריך לחפש מה אני צריך לתקן אז אם האדם הוא בטבעו אדם שהוא מתבונן אדם שהוא חושב ואז הוא מתקן מהר אז יש סיכוי שהוא יהיה כמו רב הונה או במקרה הראשון של רב הונה או במקרה השני אבל אם הוא לא זוכה הוא לא מתנהג כמו איש חי
אז הוא אומר רבי שמחה בוני ופשיסחה אומר ככה שהאדם לא מתנהג כמו בן אדם אז כמו מה הוא כמו כמו בעל חיים אז יש קיניים לקנות בעל חיים לקנות במה לקנות איך היו קונים קונים בכסף אבל איך אתה מחזק את הקניין שעשית על ידי משיכה למשוך את הבהמה יש שתי אפשרויות כלליות
אם זה בהמה קטנה זה אתה מושך ואם זה הרבה מה אתה עושה עם הרבה יש לתת מכה עם המקל ואז היא רצה קצת כתוצאה מהמכה שלך אתה קנית אותה בזה יש אפשרות אחרת שאתה קורא לה אם הכל יש לה שם או שיש לה איזה סימון אתה קורא לה וברגע שאתה קורא לה היא באה אליך אז אמר רבי שמחה בונה ופשיסחה אמר בבדיחות הוא אמר שלמה המלך אומר בשיר השירים מושכני אחריך נרוצה
אנחנו רוצים הקדוש ברוך הוא שגם שאנחנו צריכים להתעורר אתה רוצה לעורר אותנו כי אנחנו לא מתנהגים כמו בני אדם אלא כמו בעלי חיים אותנו למשוך אותנו בקניין משיכה אל תמשוך אותנו עם המקל תמשוך אותנו בכריעה תקרא לנו אנחנו נרוץ אחרי לא לא באופן כזה שאנחנו צריכים חלילה לסבול כתוצאה מזה הגמרא מספרת על אחד מהמלכים המלך חזקיה מלך חזקיה היה מלך צדיק לא
היה ברשותו ספר שנמסר מהדורות הקודמים ספר הרפואות זה נקרא חזל מתארים שהספר הזה כל שלא תהיה היה מתקן אותה מהשורץ של השורש שלה בלי שום צורך באיזה שהם רפואות לטווח ארוך והיא לא הייתה חוזרת שוב חזקיה לקח את הספר הזה וגנז אותו גנז אותו זה הכוונה העלימו אותו לחלוטין והחכמים אמרו שמה שהוא עשה הוא צדק במה שהוא עשה מדוע
מפני שהכל מחלה או כל דבר שהקדוש ברוך הוא מביא לאדם זה מכיוון שהוא רוצה שהאדם יעשה איזשהו חשבון אין יסורים בלא חטא יש איזה שהוא משהו שהוצע הקדוש ברוך הוא שתחשוב ותתבונן בתקופה של חזקיה היו מה שנקרא איתותים שהקדוש ברוך הוא היה שולח באמצעות מחלות האנשים לא התייחסו לזה כי כבר לא היה להם כוח לתקן את עצמם הם היו הולכים ישר לספר ולוחצים על הכפתורים שכתוב שם ומתקנים את המחלה והסיבה שבגללה באה המחלה לא הייתה מטופלת בכלל
עכשיו אצל הקדוש ברוך הוא הדברים עובדים במה שנקרא בשלבים אם האדם לא קיבל הוא לא היה בבחינת די להחכים הבר מיזה אז בא משהו קצת כבד יותר ואם גם מזה לא אז בא משהו יותר כבד אז אדרבא חיזקיה מתוך הרחמים שלא על עם ישראל אמר אם אני גונז את הספר הרפואות אז הם יישארו במחלה והם יחשבו מה אני מתקן הם יחזרו בתשובה המחלה תיעלם אבל ברגע שאני משאיר להם את ספר לרפואה אני נותן להם אופציה חלילה להגיע לדרגים גבוהים יותר בניסיונות שהקדוש ברוך הוא צריך להביא עליהם משום שאת המחלה תתרפא והם את המעשים לא יתקנו אז הוא יצטרך להביא דברים קשים יותר חלילה מבוות חלילה דברים הוא לא רצה שזה יהיה ולכן הוא גנב את הספר אז שוב זה היה התנועת נפש הפשוטה בעם שכל דבר שקורה כל דבר שמתרחש אנחנו צריכים ללמוד ממנו
דבר כנגד דבר כאשר הקדוש ברוך הוא רואה שאין ברירה כאילו האדם כמו שאומרים הוא סגור על משהו על מחשבה או על עניין הוא ממש זה זה רק זה הנושא שהוא מאמין בו ומה שהקדוש ברוך הוא לא עושה האדם לא לא לא לא לומד כמו שאומרים הוא אנוס במחשבותיו אז הקדוש ברוך הוא חייב להתגלות אליו אפילו בצורות הכי הכי הכי לא קומבנציונליות לדוגמה להתגלות כזו חזל מביאים את מה שקרה
לבלעם עם האתון שלו זה שהאתון מתחילה לדבר פותחת את הפה זה דבר מאוד משונה ובכלל אנחנו יודעים שצורת הדו שיח של הבעלי חיים שונה בעצם גם הם מדברים אבל זה שונה בעצם בצורה דו-שיח של בן אדם יש לכם רעיון במה זה שונה בעצם לא בגלל שהשפה היא שונה יש שפה של חיות זה שפה של בעלי חיים וזה מעבר לזה אני אומר שזה הרבה מעבר לזה שפת בעלי חיים זה שפתיס זה לא שפה של צלילים בלבד
כלומר כשאתם רואים כלב מדבר עם כלב אז הוא לא מדבר איתו רק בצלילים הוא מעביר לו שידרים והצלילים רק קוראים לו תכוון לדעתך כי אני מעביר לך עכשיו את מה שאני חושב במחשבה הכל רק בא לעורר את ה מה שאני תתרכז אליי כלומר בוא נגיד ככה בבוקר כשהציפורים מצפצפות על העץ מצייצות אז תנסה תנסה להקליט אותם במכשירים מדהימים ולהשמיע את זה לציפורים אחרים אם לא הם לא לא התרגשו ממה שאתם ממה שאתה משמיע להם הם לא יקבלו שום מסר מפני שהציוצים האלה הם בעצם העברת מסר טלפתי עם מסר על טלפתי ישנו אז הציוצים יש להם משמעות אבל אם הם אינו אז אין לו שום משמעות עכשיו
מה זה זה יוצר הבדל מהותי בין האדם לבהמה שלכן דווקא האדם נקרא מן המדבר והבעלי חיים לא אף על פי שגם הם מדברים להם יש גם שפה אדם ניתן לקחת מכשיר הקלטה להקליט את מה שהוא אומר לקחת את ההקלטה הזאת להשמיע למישהו אחר וגם אחרי מותו של האדם אפשר יהיה לשמוע מה שהוא אמר וגם במדינה אחרת יהיה אפשר לשמוע את מה שהוא אמר הוא לא צריך להיות פה כי הדברים של אותם הוא אומר עומדים בפני עצמם הם כמו שאומרים הופרשו ממנו לחלוטין אבל אם כלב רוצה לדבר עם כלב 100 מהקיבוץ
הוא לא יוכל לעשות את זה אלא אם כן הוא יעמוד מולו בסמיכות אליו הוא יוכל לשדר לו את השדרים שהוא רוצה אבל לדבר באופן שהדיבור הוא נפרד ממני ואני יכול לשים אותו למרוח אותו על כתב או על הקלטה לתת אותו למישהו אחר במקום אחר זה הוא לא יכול זה צריך להיות תמיד בדו שיח קרוב שזה דו שיח טלפטים מחשבתיים רעיוני ולכן בעלי החיים לא נקראים מן המדבר מדבר זה הפירוש הוא שהדיבור אצלו נפרד ממנו מסוגל להיות נפרד ממנו
עכשיו לפי זה האתון זה לא שהקדוש ברוך הוא הכניס לה את מוצאות הפה שיש לאדם זה לא היה מספיק משום שאתון בעצם איפה היה השינוי באתון של של בינעם בפה או במוח במוח אם היא מסוגלת לתקשר אתו אני התומחר שכחבת עליי מאודך ועד היום הזה היא מצליחה להוציא מילים שאם היינו מקליטים אותן אם היו עומדים בפני עצמם ולמה היה יכול לשמוע אותם גם אחר כך לא מהפששת לא מה טון אלא מההקלטה זה דיבור של בן אדם הדיבור הקבוע של האתון עד אותו היום היה דיבור של בעל חיים דיבור טלפ
הכל היה חידוש לא נורמלי שהקדוש ברוך הוא עשה בשביל שבעמית זאת אומרת לא הייתה שום ברירה הוא כל כך היה סגור במחשבה שלו אז הקדוש ברוך הוא היה נאלץ לעשות דברים יוצאי דופן בשבילו אז גם דברים כאלה ישנם שכאשר האדם שפוט והוא לא אשם הוא לא אשם כל כך זה הקדוש ברוך הוא ברך אמר
מנער אותו באופן באופנים מאוד מאוד לא לא רגילים אבל אבל גימל זה הוא גם כן לא מקבל אז יכול להגיע רחוק כמו שקרה את זה בגיל הוא לא קיבל ובסוף הוא אומר למסקנה לסיום כל פעם כאשר האדם יש לו איזה שהוא דבר שקורה לו גם דבר טוב גם דבר לא טוב הוא צריך לדעת כך איך אמר פעם האדמור מגור הראשון אמר
שכשאדם חושב סטירה בלשון שלו זה ככה היה כשמקבלים סטירת לחי מן השמיים צריכים להתבונן וללמוד לדעת מדוע מקבלים זאת אומרת זה לא יכול להיות שאתה תעבור על זה כאילו זה שום דבר לעומת זה גם כשקורה דבר לא טוב האמת שבתוכו יש איזה שהוא דבר טוב כמו שהמדרש מספר על ה אליעזר בן הורקנוס גם זה קשור עם פרקי אבות של השבוע הפרק השני שהוא נעשה החכם הכי גדול לפי דעה אחת שתשים את כל חכמי ישראל כף מאזניים אחת ואותו תשים על הכף השנייה והוא מכריע את כולם לפי דעתי רק והוא עד גיל 20 ומשהו לא לא למד כלום בחיים שלי תוך כדי שהוא חורף שהם בחור חרוץ אבא שלו נתן אבא שלו היה עשיר הורקנוס נתן לו לחרוש באר תוך כדי שהוא חרש הפרש שלו שברה את הרגל כמה שהוא היה פשוט ומעולם לא למד קרוא וכתוב
לא ידע שום דבר אבל את התנועה הזאת שעליה אנחנו מדברים עכשיו היה לו הוא אמר מה זאת אומרת למה נשברה לי הפרה לא קרה לי אף פעם דבר כזה סימן שאני לא צריך את העבודה הזאת אדם 20 שנה עושה בחריצות מספרים שהוא היה הילד הכי חרוץ של אורכינו לכולם הוא נתן לעבוד במישור כי הם היו עצלנים לא הוא נתן לעבוד בהר מפני שהוא יודע שהוא חרוץ אבל פעם אחת נשברה לו הרגל של הפרה תוך כדי העבודה כדי שלא היה מוסר זה לא בשבילי והוא לקח את המטלטלין שלו והלך לירושלים הגיע לירושלים והאור
פוגש אותו אומר לו מה אתה למדת הוא רוצה להתקבל לישיבה למדת פעם שום דבר כלום עם הארץ הוא אומר לו יש לי רצון אני רוצה ללמוד סידר לו חוו אותו וזה שילמדו אותו כמה ימים הוא מריחוא ריח מהפה לא מתברר היה לו מה לאכול היה אוכל חול היה אוכל חול אז סידר לו מקום לאכול בינתיים הוא הלך וגדל וגדל וגדל ואבא שלו שמע שהוא עלה לירושלים הוא נדר נדר אתה לא תקבל מהנכסים שלי שום דבר
אחרי שנים האבא עלה עלה לירושלים ובא לפני רבי יהיו רבי יוחנן הראה לו רבי לו רבי יוחנן זה הבן שלי פה תלמיד חכם גדול ואז הוא ביקש התרת נעדרים על הנדר הזה שהוא אמר שלי ייהנה אותו מנכר אבל הכול התחיל מרגל של הפרש שנשברה זה לכאורה היית יכול לראות את זה כבעיה כאילו
אז נחליף פרה נמשיך הלאה אם נמשיך הלאה זה היה נשאר שם על ההר עד היום הזה כאילו זה לא היה משנה שום דבר אם האדם הוא בן אדם והוא לא פרה אז הוא חושב מה זה רצה להגיד לי מה זה רצה ללמד אותי מה זה נתן לי מה הקדוש ברוך הוא רוצה פה והנקודה העיקרית העיקרית והכי מעשית שבה אני רוצה לסיים זה
כאשר הקדוש ברוך הוא רואה אתם יודעים שישנם אנשים כאלה שקשה יש להם קורה להם דבר טוב אז גם כן חיים במין פחד למה זה קרה יש כשהרגל של הפרה נשברת אבל יש שזכיתי במפעל הפאי אז למה למה זכיתי אם הכל בחשבון למה זה נפל עליי יש אנשים שהם חיים בחשבון אז הם חיים באמת בפחד ופחד תור פחד חיובי ופחד בונה
כן מה מה מה אני צריך לעשות עם זה למה דווקא לי נמסר דבר זה במה זכיתי אז שמעתי אדם לא מזמן נפטר יהודי שכל החיים שלו היה רק טוב וחסד לזולת ובצורה מדהימה נפטר בגיל אני חושב 90 ומשהו ניצול שואה וזה אחרי שהוא קבר אישה וילדים
מלחמה נסע עוד פעם והביא עוד פעם ילדים ויש לו צאצאים למכביר וכל החיים שלו היו רצופים צדקה וחסד אז הוא פעם אמר שאלו אותו למה אתה כל כך ממש רץ אומר החיים שלי אני קיבלתי במתנה אני צריך לתת אותם לקדוש ברוך הוא חזרה אז בשביל זה היה כאילו המדרבן שלו לעשות כי הוא כל כך ראה אנשים שמתים סביבו שהוא שאל את עצמו למה אני נשארתי חג אז הנוהל לא צריך להגיע חלילה לשואה בשביל זה אבל ברעיון אדם יכול למצוא אצל עצמו למה השם הביא אותי לכאן או למה אני זה סימן שמשהו אני צריך לעשות מה שאני רוצה להגיד זה אחת
זה שאם האדם ילמד לעשות חשבון בטוב לא יצטרכו להביא לו רע זאת אומרת כאשר האדם לא מתנהג כמו שצריך אז דיברנו בהרבה דוגמאות שהקדוש ברוך הוא תתעורר אז הוא נותן לו שוק עם כאלה של חשמל תחשוב אבל אם אתה בלהוא הכי חכי ותמיד אתה מוסיף תמיד אתה לומד איך להיות יותר טוב אז אני כבר לא מפחד לתת לך טוב תן לך טוב ואתה מהטוב תלמד מה לעשות כי מה שרצון הקדוש ברוך הוא זה לא שאתה תסבול או שיהיה לך טוב או שיהיה לך לא טוב הוא רוצה שתבנה שתעשה שתיצור שתתקן שתתקדם זה מה שהוא רוצה אם לצורך הקידום צריך לתת סטירה אז נותנים סטירה אבל אם לצורך הקידום אפשר לתת סוכריה אז נותנים סוכריה כאילו זה זה המוטו הכל
באופן של מידה כנגד מידה המה שאתה עשית זה מה שיהיה עשו איתך בקרוב או ברחוק ולכן כאשר בן אדם אומר ואומר את זה בלב כנה כן שאם הקדוש ברוך הוא נותן לי זה וזה אז אני אעשה וזה וזה וזה אז לפי מה שכתוב בספרים הקדושים ולפי מעט ששמעתי מאבותיי ושראיתי בניסיון של אנשים ושל דוגמאות שונות כאשר בן אדם גומר ככה כאשר הוא תמיד שומע אותו אבל בתנאי שהוא לא כמו כל אלה שמבטיחים אני אהיה ראש העיר ואם זה אני אהיה אוזן שלי תהיה קשובה לכל פנייה וזה וזה אז אם הוא באמת ככה והוא מיישם את זה אז הקדוש ברוך הוא נותן לו עוד פעם אבל אם טוב אתה אמרת שתהיה קשוב היום אחרי יום של ישיבות הנהלה ויום עייף פתאום בא אליך איזה שהוא מה שנקרא האזרח הקטן עם הביה הקטנה שלו הוא תעזוב אתה לא יכול מספיק עכשיו חרצת את הדין שאתה פעם הבאה כבר לא עולה קדנציה כאילו זה ככה זה ככה זה עובד אפשר מה אם אתה לוקח על עצמך עול חיובי זה דבר טוב אבל תעמוד בו תעמוד בו בכבוד תעמוד בו בשמחה
שהקדוש ברוך הוא יעזור שאנחנו נהיה חכמים לא שהוא יהיה טוב הוא טוב שאנחנו נהיה חכמים נבחר בדברים הנכונים למה לא נבחר יש להתעורר ככה בפליק עם מזוזות וזה נו נו נו כמו אדם ישן נו עוד פעם+ פעם נערים מיאורים אבל יש אדם רץ קדימה אז הקדוש ברוך הוא סומך עליו כבר אז זה היה מידה כנגד מידה שלמדנו
מהלל וזה בהחלט כמו שאמר הרבי שהבאנו את השיחה בפתח הדברים זה בהחלט אמור לעודד לא לא הפוך אמור לעודד אתה פשוט צריך להשיג את ההצלחה לפני שהיא באה לרדוף אחריה לפני שהיא הגיעה ואם האדם יוצר ב
בתבונות נעשה לך הצלחה זאת אומרת האדם צריך לבוא ההצלחה הוא חושב על איזה שהוא דבר הוא תופר איזה שהוא רעיון במקום שאין איש הוא מוצא מקום שאין איש משהו שחסר זאת אומרת זה אני עושה או זה יופי טוב מאוד אני שמח שאתה ממלא את המשבצת הזאת היא אורך ימים יוסיפו לך או שנות חיים יתנו לך בריאות ניתנו לך פרנסה ינו לך כי אתה מילאת המשבצת אבל אם אתה מחכה עד שאני אתן לך את המשבצת אחרי שאני אתן לך את המשבצת תגיד אבל אבל מה אבל תתן לי חיים נו אבל זה כמו הסיפור של המשלוח בנות של חלם וחלם היו אומרים צריך לשלוח מנות עם שליח לשלוח מנות בפורים עם שליח לא שולחים ככה ישר צריכים שליח אבל מה לעשות שהיו גונבים את התפוזים מהמשלוחים בנות שם באירופה היה השגיחים היו גונבים את התפוזים
אז הם אמרו אנחנו נשלח שליחים בלי ידיים לא יכלו לגנוב אז איך הם יוכלו לקחת את המשלח אנות נתלה להם אותו על זה אז הם היו הולכים ברחוב וקורצים לגנבים והעבריינים ברחוב שהציעו את הזה טוב אז אנחנו ניקח כאלה שאין להם גם כן עיניים אז אורי זהו אז עיניים אז איך הם ילכו אז הם היו יכירו את הדרך ילכו אבל הם הלכו לבתים של המשפחה שלנו המשפחה שלהם הוציאו את הדברים בסוף הם הגיעו למסקנה שהם צריכים שליחים כאלה שלא יכולים ללכת גם לבתים של המשפחה שלא יוכלו להוציא את התפוזים הזליחים כאלה שאין להם ידיים שאין להם רגליים אז איך הם ילכו כל אחד יקח אותם על הכתפיים שלו אני אומר לפעמים אנחנו מתנהגים גם כן כמו הזה
הקדוש ברוך הוא פעם היה שיר כזה של של לפני חנוכה היו עושים מחזות כאלה על רבי קלמן ואשתו שהיא עושה לבבה לפני חנוכה בהתחלה היא אומרת לו אין לי ואחר כך אין לי סוכר ואחר כך אין לי ואין לי אין לי כוח ואז הם מרים את הילד סלמונים הוא צריך ללוש את הבצק אז הקדוש ברוך הוא רואה כזה כזה בן אדם זה גם אין לך וגם אמרת שאתה צריך כסף נתתי לך ואחר כך אמרת שאתה צריך לבנות נתתי לך ואחר כך זה בסוף אתה אומר הקדוש ברוך הוא אין לי כוח אני עייף עכשיו אני רוצה לצאת עכשיו לפנסיה אחרי שמילאתי אותך והכל אתה רוצה לפנסיה תעזוב אותי אני נותן את כל ההצלחה למישהו אחר שזה לא יהיה כזה מפונק אז האדם צריך להיות חכם זה אני שיהיה בשורות טובות לכולם