מהלכות פסח ומנהגי חב"ד, ועוד הלכות כללי

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

לי יש הוראה של הרבי לעשות כינוסי תורה

אז אנחנו נעשה את השיעור לא

במתכונת הרגילה שתמיד אנחנו לומדים על הלכות של הזמן בכינוס תורה מדברים בדברים שהם רחבים יותר מנושאים כלליים יותר אז קודם כל שתי הלכות שקשורות לחג הפסח קודם כל

אנחנו בליל הסדר

אכלנו כזית מצע

והכזה הת מצאה זה אחת המצוות הבודדות שנשארו לנו מהתורה שקשורות עם אכילה

עוד מעט ייבנה בית המקדש ואז יהיה לנו קורבנות שאנחנו צריכים לאכול וצריכים לסיים אותם בזמן מסוים זה מהתורה זה יש לזה חשיבות מיוחדת אבל בינתיים יש דברים שלאכול את המצה זה דאורייתא זה נדיר שיש לנו את זה בזמן הגלות

ואת הכזית הזה צריך להספיק לאכול אותו וכדי אכילת פרס נחלקו הדעות כמה זה זמן של כדי אכילת פרס שאומרים שזה

3 דקות 4 דקות 5 דקות עד 9 דקות יש לך את כל השיעורים האפשריים מההתחלה עד הסוף כל מה שאתה רוצה יש לך בכדי אכילת פרס

השאלה הנשאלת איך אתה משאר את הכדי אכילת פרס הזה ממתי

מהזמן שאתה מתחיל ללעול

פה מהזמן שאתה מתחיל לבלוע זאת אומרת מהזמן שאתה בולע אז שמסתכל יש בזה דעות שונות בפוסקים אני חייב לומר לכם שרוב הפוסקים איך אומרים שנותנים נימוקים וזה עוד מהדורות הקודמים הם אמרו שזה צריך להיות מהזמן של הלעיסה שזה בעצם מחמיר עלינו יותר כי אנחנו צריכים להספיק

בזמן קצר הרבה יותר

האדמור הזקן אפשר היה לכאורה לדייק בלשונו בסימן תף עין איי סעיף וו כותב אדמור הזקן ושני כזית אילו צריך לאוכלם ביחד

דהיינו מה זה נקרא לאוכלם אנחנו יודעים שדמור הזקן מאוד מאוד מדייק בלשונו לשונו הזהב מה זה נקרא לאוכלם אומר אדמור הזקן דהיינו לאוכלוסם מה הפירוש דהיינו שיכניסהם לפיו בבת אחת

ההכנסה לפה זה הפירוש לאוכלם ביחד זאת אומרת לפי זה

שכאשר אתה מתחיל ללעוס זה בעצם זמן שאתה צריך להישאר את הדברים וכמו שאמרתי קודם רוב הפוסקים הקונבנציונאלים ככה פסקו יש חוק יעקב שמופיע בשולחן ערוך שכותב ככה יש

עוד פוסקים נוספים שככה כתבו

הרבי ברוב

שנים מכיוון שהיה לו הוא ראה מהרה ברא היהץ לא לעשות לא להכניס לגוף עצם זר עם כמה הנחיות לכל אחד מהחתנים שנראה בריה' הנחיה ראשונה הייתה לא לישון בליל שישי ליל שישי צריך ללמוד תורה כל הלילה

הנחיה השנייה הייתה לא לישון בליל שבת זה לילה אחרי לילה לא לישון בליל שבת

הנחיה שלישית הייתה זה לא להכניס עצם זר לגוף ויש לזה את הסיבות של זה הרבי לא עשה טיפולי שיניים במובן הזה של להכניס שיניים תותבות וכיוצא בזה הוא לא עשה רשם גם הרשג גם היו לו את ההנחיות האלה

כן

אמרו לי תלמידים חברים

שהרשג היה בליל שישי היה קשה לו

יישאר ער כל הלילה בימי זקנותו כשכבר היה בערוב ימיו זה היה בא לסבן סבנטי והיה יושב עם הבחורים היה מתועד איתם ספר להם סיפורים הם שואלים אותו שאלות וככה וזה היה כאילו לשמור על הלילה כאילו כי את ההוראה של הרבי בר יעץ

אז אצל הרבי מכיוון שהוא היה צריך ללעוס מצות אתם מבינים לבד

שיניים היה לו שן אחת מה שיודעים בתקופה הראשונה של הנשיאות נשארה לו שן אחת ואחר כך גם השנה הזאתי נפלה אז הבן אדם ללא שיניים צריך ללעוס זה מלאכה מהמלאכות הקשות שבמקדש

היה יוצא דם והיה היה ממש זה היה ממש בעבודה כמו עבודת הקורבנות

זה ממש עבודה

אני ראיתי בספר אחד שכותב שזה לקח המון המון זמן הלעיסה הזאת לקחה לו הרבה זמן בספר הזה הוא מציין 40 דקות אני אני לא יודע אם הוא דייק או שיצר שם איזה שהיא טעות דפוס 40 דקות במיוחד כי לא שמעתי את זה בשום מקום אחר

בשום יומן אחר לא ראיתי אבל ספר אחד ראיתי שציין שהוא שאל מהזקנים שהיו שמה

של לקח זמן מרובה אז הוא מתוך זה רצה להוכיח

שהבליעה לא צריכה להיות שיעור של זמן זה כדי זמן של בליעה לא זמן הלעיסה אלא זמן הבליעה טוב אבל אנחנו יכולים להבין לבד שכשרוצים לפסוק הלכות אנחנו לא פוסקים לא מפי מעשה ולא מפי זה אלא מפי הוראה למעשה אז קשה מאוד להגיד ולקחת ללמוד ממעשה שמישהו סיפר מה שראה אצל הרבי ללמוד מזה הוראה שזה מזמן הלעיסה בזמן שאומרים לך שאצלו היה איזה שהוא קושי אז

הוא היה צריך ללכת לפי דעות אחרות אבל אבל זה קשה להגיד זה לא הפשט של לשון אדמור הזקן לכן כמו שלמדתי מרבותיי ממעשה לא לומדים עד שלא יהיה לך עד שלא יאמר לך הלכה למעשה עד שלא יגיד לך שזה המנהג שלנו שזה ההלכה שלנו אז אנחנו נישאר את הזמן של הלעיסה לא מזמן

לא את הזמן של כדי אכילת פרס לא מזמן הבליעה אלה מזמן הלעיסה כמו שמה שמה שמה מרוב כחול הפוסקים

שנייה קשורה עם המנהג

של האשכנזים וגם של חבד שלא אוכלים קטניות בחג הפסח אבל יש שאתה הולך לבקר אצל משפחה לפעמים זה הורים לפעמים זה אנשים שאתה חייב בכבודם והם אוכלים קטניות אבל לכבודך הם מכינים אוכל ללא קטניות רוצים לכבד את המנהג שלך

והשאלה הנשאלת האם כאשר אתה בא למישהו שהאוכל שלו נותן לך איזה אוכל שקשר גם בשבילך לכתחילה אבל הכלים שלו הוא השתמש בהם בחג הפסח הזה השתמש בהם גם לקטניות האם יש לך איזה שהיא בעיה בנושא מתייחס לשאלה הזאתי מביא את כל השיטות כף החיים וסימן תף נון גימל באות קטן כאף זין

והוא מביא שיטות לכאן ולכאן האם גזרו גם על בליית הכלים

הגזירה הרי קטניות זה גזירה האם הגזרה של קטניות הייתה גם על בליעת הכלים או שהיא לא הייתה על בליעת הכלים לרוב ככל הפוסקים היא לא הייתה על בליעת הכלים אמרו קטניות אל תוכל אבל בליעת כלים לא

יש דעות שהוא מביא שמה שרוצות להגיד שאל תוכל קטניות

שבכלים אל תוכל אל תוכל אוכל שאתה אוכל אותו אוכל כשר שבמשך העשרים וארבע שעות האחרונות בישלו אותו בכלים שבעשרים וארבע שעות בישלו קטניות שיעבור 24 שעות אין לך בעיה אבל גם הדעות הללו שמחמירות ככה הם אומרות ואם כבר יתבשל אתה יכול לאכול זה רק קידור שללכתחילה לא הידידור של בדיעבד

בשולחן ערוך אדמור הזקן אנחנו רואים דבר מעניין הוא מדבר על שמן של קטניות יש קטניות ויש שמן יש מחלוקת בין הפוסקים האם הגזירה של הקטניות הייתה רק על קטניות עצמם או שהיא הייתה גם על השמן שלהם

יש כאלה שאומרים לא על הקטניות גזרו על השמן לא ולכן בשעת הדחק אנחנו מקלים מתירים את גיא את השמן אומר האדמור הזקן שבנוגע לשמן אם השמן הזה אתה כותב את הקטניות ויוצא איזשהו

והכלי שכתשת

זה היה כלי של חמץ ויצא שמן אתה לא צריך לחשוש שכתוצאה מהקטניות סליחה מהכתוצאה מהקשרו יצא משהו מן הכלי אתה לא צריך לחשוב של אותם הדעות ששמן לא בעיה ואז הוא אומר מפני

ואז הוא משתמש בביטוי מפני שכל הגזירה של הקטניות לא הייתה אלא חומרה בעלמה

חומרה אנחנו יודעים אז חומרה בעלמה זה

זה יותר מזה יותר מידי

רחוק אז אז אז מזה אתה רואה יש מה שנקרא אבוד ללא להוסיף עליי אל תוסיף מה שגזרו גזרו אל תוסיף על מה שלא גזרו לא גזרו במפורש על כלים

אתה רוצה להמתין 24 שעות תמתין 24 שעות אבל חס וחלילה לא לעשות מריבה בתוך בית על דבר כזה שמישהו לא רוצה לאכול נגיד אצל ההורים שלו שהם עשו לו אוכל כמו שצריך גם למנהג שלו רק שהכלי היה הכלי שבישלו בו קודם קטניות זה כבר

איך אומרים אתה כבר מטפס דרגות שזה לא

אבל האמת היא שכשמדברים על בית עם ילדים אז כולם יודעים שהאוכל של הילדים הקטנים המטרנה של הילדים הקטנים אז לפסח זה זה קטניות ואוכלים את זה מלכתחילה כי לא גזרו על ילדים קטנים אבל תמיד מזכירים לך שתשים את זה בכלים נפרדים תעשה את זה בכיור נפרד למה כל כך נזהרים לשים את זה בזה ובזה טעות כמה לחשוב שלכן אנחנו נזהרים לא להשתמש בכלים של קטניות לא זה

אתה רואה שאנחנו נזהרים בזה

אז האמת היא שהמערם שיק התלמיד של החתם סופר בשאלות ותשובות של המערב המשיק בסימן ריש מים 1000 בא אליו מישהו שאל אותו שהוא לא מרגיש טוב אז השאלה היא הוא אשכנזי הוא לא יכול הוא רוצה לדעת אם הוא יכול לאכול קוטניות אז הוא אמר לו שאלה גזרה לא הייתה על על קטניות למי שלא מרגיש טוב מי שחולה שאין בו סכנה זה אדם ששוכב במיטה יש לו בעיות מעיים נגיד

וקשה לו לאכול את המצות וזה אז הוא רוצה לאכול אורז שימצא

אורז עליו לא היה הגזרה מלכתחילה אבל ההוא מציין אבל שיעשה את זה בכלים נפרדים וכולי וכולי כדי שלא יתערב מה הוא חושש הוא חושש שמא גם אנשים אחרים לא נמצאים בסיכון שלו הם יאכלו חלק מזה אז תפריד כלים אחרים

כלומר אנחנו לא חוששים וזה הרבה טעו תמיד הרב אלי אומר לי את זה תסתכל תמיד במקור של הדברים אל תסתמך על אף אחד הוא מביא לי שאפילו השדי חמד שהיה גדול ועצום

כבר היו פעמים שהוא הסתמך על ספרי קיצורים שמישהו כתב ותמיד הייתה שמה הוא אומר אני מסתכל אני רואה פה הוא נפל פה הוא נפל פה נפל כי הוא הסתכל לא במקור שלו היה לו את המקור וגם הצמח צדק בשאלותו תשובות שלו מאיר הזה אל תסמוך על מה שאומרים אז אתה רואה גם בנושא הזה יש כאלה אומרים אסור להשתמש בכלים בשום פנים ואופן של קטניות אסור לכתחילה כמו שכותב אמר להמשיק אתה פותח את המערמ שיק בפני מה הוא אומר הוא אומר שכשיש חשש שיתערב

האוכל הזה עם האוכל הזה תפריד כלים שלא יהיה בעיה נכון אנחנו כולנו מפרידים לכתחילה כשעושים לילדים כדי שלא יתערב אבל לא שחס וחלילה יש בזה איזשהי בעיה בעצם ולכן אם מישהו יעשו לו אוכל וזה לא צריך לעשות מזה מריבה או איזשהו עניין של אפס שמחת החג למשפחה וכיוצא בזה

אני רוצה להתייחס לכמה דיברתי על כמה משהו לפסח אני רוצה להתייחס לכמה סוגיות

שהיה אין קשר גלוי ביניהם אבל זה שאלות שנשאלו חלקם מהארץ חלקם מהעולם ואני חושב שזה יכול לתת לנו טעם לשבח חלקם קצרות חלקם יותר ארוכות אבל זה זה זה טבעו של כינוס תורה הייתה קבוצה של מטיילים יהודים

שנסעה לאיזה שהוא טיול אני לא רוצה להסגיר זה אז אני אומר ככה בלי פרטים מזהים נסעה לאיזשהו טיול באיזה שהוא מקום בעולם וקרא איזה שהיא תקלה

מסוימת במטוס והמטוס נאלץ לעשות נחיתה לא בשדה תעופה כל כך מסודר ועד שיביאו מטוס מתקן ואז זה לקח זמן כי זה גם היה בתקופה כזאתי שפחות היו טיסות והם נאלצו להישאר שמה עכשיו לא היה להם עזרה מאיזה סיבה שלא תהיה לא היה להם עזרה שתספק להם את המזון שלהם

באופן המחובד והראוי

והם היו צריכים לשלם את הכסף מכיסם כדי להביא אוכל שמישהו יביא בטיסה אוכל לתקופה עד שהם עד שהם יזוזו משם

והגרענג שהכסף שלהם היה מוגבל

ומכיוון שהטיול הזה מלכתחילה היה בלי יותר מידי פרטים הוא לא התפרסם מכיוון שזה לא היה כל כך לרוח חכמים אבל היה ביניהם יהודים כולם היו שמה יהודים חלקם היו שומרי כשרות וחלקם לעת עתה לא שומרי כשרות

הכסף שלהם מספיק לשתי אופציות ככה הגיע אליי השאלה או שאנחנו קונים אוכל כשר לכולם כולם כל האנשים שנמצאים פה יקבלו במשך 3 ימים שהם היו צריכים להישאר שם מזון כשר אבל מזון כשר לא מהודר כשר וכשרות רגילה

או שהם יביאו מזון עם מנות מסודרות

מאוד מהודר

עם חותמות והכל אבל אז זה לא יספיק הכסף בשביל כולם מהודר אלא רק לקבוצה של העוכל כשר יהיה מהודר ואלה שלא אוכלים כשר הם יוכלו אוכל לא כשר אז תקנו להם אוכל לא קשה וככה השאלה היא הגיעה מה אומרת ההלכה האם הם לא יכולים 3 ימים לא לאכול כי נגמר האוכל אז הם יצטרכו לאכול את האוכל הלא מהודר הזה השאלה מה חשוב אלה בלאו האכיל אוכלים כשר זאת הייתה הטענה שלהם

ומצד שני הלב שלי הלב שלהם לא נתן להם משום מה משום שמה אני אני אסבסד ואני קונה ואני מביא לי יהיה

אוכל מהודר ולא יהיה אוכל לא כשר האוכל לא כשר כידוע לכם הוא זול יותר אז אז זה ככה יצא מבחינת הכסף

אז אני חושב שלאף אחד פה אין ספק כן אולי כשהם נמצאו בתוך הבעיה אז צריך להיכנס לבטן שלהם אז היה להם קשה אבל לכאורה אין לאף אחד ספק שאנחנו מדברים על לתת ליהודי משהו לא כשר

ואתה תוכל כשר אבל זה לא מהודר אז בוודאי אז זה שהוא לפעמים

ואולי גם אחרי לא אוכל כשר זה לא סיבה שחס וחלילה אתה תפיל יהודי אחר בפח בפרט שמי שיודע בכשרויות לפחות בכשרות של מלא דיברו אני נמנע מלתת פרטים הכשרות שעליהם הם דיברו זה לא שיש שמה חלילה ייסורי דאורייתא יש שמה בתוך דרבנן איפה שהוא יכול להקל ומקלים אבל זה לא שבדאורייתא יש איזה שהוא איסור זה איסור

ולכן כתבתי להם כתוב בתורה לא תאכלו

והגמרא במסכת יבמות דורשת לא תאכילום ברגע שאתה מסבסד דבר כזה בצורה כזאתי זה לא נכון זה לא בסדר בפרט שחזל לימדו אותנו אומרים לאדם חטך קל כדי שלא יחטא חברך חטא חמור

ומה הוא החטא הקל כתבו הפוסקים איסור דרבנן אז אתה בספק לא איסור אבל ספק איסור דרבנן לפי דעות מסוימות

כדי שלא תבוא למישהו אחר

אז זה ככה וזה מה שהם עשו הם קנו אוכל וזה וככה אתם לא שמעתם מזה כנראה גם לא תשמעו מכיוון שזה הדברים שלא היה להם נעים אז זה ככה עבר בשעה שתיל אם היה להם אפשרות לפרסם את הדברים אז הם גם היו מצליחים להשיג אוכל כשר היו תורמים להם אבל הם רצו לא יכלו זה היה בושה גדולה והתורה חסה גם על הבושה של הבני אדם אז ככה זה היה

פה בקהילה שלכם יש כמה וכמה צדיקים שעוסקים שעוסקים בארגון הצולה

הצלה והארגון הזה זה ארגון שהתחיל אני עובר לשאלה אחרת הארגון הזה התחיל בארצות הברית והתפשט בארץ ובעוד מדינות

אני הייתי נוכח איך איך נגיד בניו יורק איך זה עובד איך היושב הכונן ומרים את הטלפונים זה כל שניה כל שניה יש לו קריאה

עכשיו הצולת בטבעו הוא מהיר יותר

מהמגן דוד של ארצות הברית מהאמבולנס של ארצות הברית וכיוון שכך

הם מעוניינים

שמעוניינים הרבה אנשים גם לא יהודים ולפי הגודל האוכלוסייה

אתם יכולים לתאר לעצמכם שאפילו הרבה הרבה פעמים רוב הפונים הם לא יהודים אפילו מכיוון שאסור להם לעשות הבדלים גזעניים בין לבין הם חייבים לתת את השירות לכולם אז זה אחת אחת השאלות זה שאברך שעוסק בתחום הזה בארצות הברית הוא מקבל הצעה

שיזמינו אותו להיות כונן של שבת מה זה כונן של שבת אני ראיתי קונן של יום חול אבל זה אותו דבר

הוא גומר סעודת שבת יש לו נגיד בין השעה 9 לשעה 11 בלילה והוא צריך פשוט לענות לטלפונים ולשלוח את באותם הימים היום זה היה כל דרך זה אבל אבל באותם הימים שהשאלה הגיעה אליי זה עדיין היה לפני כל האפליקציות הוא צריך לשלוח את האמבולנס למקום זה למקום זה בשעה שיכול מאוד להיות שהצוות שאליו הוא שולח זה גויים

עכשיו הוא לא שואל אותי אם זה מותר או אסור כולכם יודעים שכשאם אתה רוצה להציל יהודים ואין לך ברירה אחרת אז אתה בטח יכול להיות רופא בבית רפואה גם אם תצטרך לטפל בלא יהודי

אבל כדי שלא יהיה שם לא טוב כמו שאומרים שהיהודים הם לא לא מטפלים בגויים וחלילה ינזו יהודים אחרים בגלל זה אז זה מותר הוא לא שואל אותי אם זה מותר או אסור הוא שואל אותי האם זה נכון או לא נכון יש לו אפשרות לא לא לעשות את

את העבודה הזאת

בשבת לא להיות קוננס של שבת אבל השאלה שלו זה האם לענות לטלפונים בשבת בכל זאת האם זה האם זה נכון אנחנו מצאנו שהתייחסו לזה הפוסקים בשאלות ותשובות של המערש אנגליתיחס לשאלה דומה היה הוא לא מספר את כל הסיפור אבל משהו מספר זה גם נותן משהו הוא מספר שהיה קבוצה של

בצבא בחוץ לארץ באיזה שהוא מקום באירופה שהיו הצבא

הגויי היה צריך להציל קבוצה מסויימת של יהודים ובאו אליו לשאול אותו יהודים אחרים באו לשאול אותו האם אנחנו יכולים להתגייס לצבא כדי לעזור ליהודים שנמצאים באותה סיטואציה קשה להיות מהפעילים שעוזרים ומסייעים להם

ומה היה החששות אם אנחנו הולכים לשם עם שתי חששות 1000 שהם יוכלו לא כשר כשהם נמצאים בצבא אין להם אוכל כשר צבא בחוץ לארץ והבעיה שניה זה הבעיה של ה

שהם יצטרכו לחלל שבת אז אם זה מותר או לא או אסור אז הוא עונה להם שלדעתו הדבר הזה הוא מותר ואין עם זה בעיה כלל ועיקר בנוגע לאכילת הלא כשר הוא קצת אחר חוקך שבן אדם יכניס לתוך הפה שלו דבר לא כשר זה נראה לו קצת מוגזם אני אכניס משהו לא כשר לפה שלי זה משהו לא תקין

אבל לחלל שבת זה זה כיף שאומרים היה נראה לו

הוא אומר זה זה בשביל להציל יהודים אז זה בוודאי בסדר זה בוודאי תקין ואנחנו יודעים בהלכה שיש עניין שיהודי הצילו יהודי ולא שגוי ילך חלילה ויציל יהודי יש עניין שדווקא יהודי יעשה את זה משום שהוא עושה את זה יותר בזריזות יותר ביעילות וכדומה הסיפור של המערש אנגלית לא דומה לחלוטין לסיפור של כונן ההצלה בשאלה שלי

מדוע מפני שכונן ההצלה יכול מאוד להיות שהוא ישב מתשע עד אחד 10 ולא יהיה אפילו יהודי אחד שיתקשר בשביל שהוא ישלח לו אמבולנס זה יכול לקרות בניו יורק

לעומת זאת פה מדובר על קבוצה בצבא שתלך ותציל והיא תציל יהודים זאת אומרת אין פה שאלה שהוא עושה הצלה ליהודים לכן הסיפור שלו באיזשהו מקום קל יותר אבל כשאנחנו מסתכלים בעצם שולחן ערוך מפורש בסימן שמחט את האדמור הזקן מביא את זה בסעיף בית שבהלכות פיקוח נפש אנחנו לא הולכים

לקולה בספק ואנחנו גם עם רוב לצד

זה גויים ולא יהודים אנחנו הולכים אחרי המיעוט ואפילו אחרי חשש מיעוט רחוק אנחנו הולכים כדי להציל יהודי אחר

המשנה ברורה שמה מציין שאנחנו נשתדל לעשות את זה אפילו במקרה שגם גויים היו יכולים לעשות את זה אבל מכיוון שיהודי יעשה את זה יותר טוב אז אנחנו נשלח דווקא יהודי ולכן הייתה הוראה במקרה הזה

כדאי שאתה תהיה הקונן מכיוון שכשיוודי הוא יעשה את זה יותר ביעילות

מאשר שמישהו אחר יעשה את זה בהחלט יש בזה מצווה בהחלט יש בזה עניין בהחלט יש בזה מעלה

עכשיו אם אנחנו מדברים על הצלה ומכיוון שאנחנו באנו ככה אחרי בחירות אנחנו סיימנו בחירות ואולי אנחנו מתחילים אנחנו לא יודעים אבל בגדול

סיימנו בחירות ואת אלה שמבינים אני לא מבין בבחירות ואני גם לא מבין לעשות השוואות מפעם להיום לא מבין בזה

אבל אומרים שהיה כזה מסע של כל מיני וזה עשה אווירה לא כל כך שמחה ויש אנשים שלא יודע זה חוגים מסוימים שתמיד הם יושבים על הקונה על הכוונת לחשוב האם פה אנחנו בסדר ופה ושם

אז אני מבקש ממכם אני אגיד את השאלה בצורה איך שהיא לא בצורה איך שהיא נשאלה בצורה עדינה אתם רק אל תזרקו שמות באמצע אני רק רוצה להעביר את השאלה כדי שזה יהיה נקי באמת לזה כל העניין

ללמוד לא משהו אחר אחד מחוג ידוע מפורסם אמר לי שהוא גם כן הוא איש הצולי אבל פה בארץ הוא אמר לי שהייתה לו שאלה מה יקרה אם יש אחד פלוני אין פלוני או כזה וכזה שהוא שונא את היהדות שונא את הדת שונא את האלוקים שונא את ה נושא דגל האלוקים לא משנה מה שהוא אמר ואם הוא יצטרך איזה שהוא משהו אחר האם הוא צריך לבוא ולעשות להציל אותו לעזור לו אחד כזה

זה אחד כזה שלא צריך להציל אותו בכלל

אז שאלתי אותו למה אז הוא עכשיו אני הולך לבלבל אותכם אמר לי הבן אדם הזה הוא שנה ופירש לא משנה כן אל תחשבו על אף אחד הוא שנה הוא פירש אין לו דין של תינוק שנשבה הלכתי לשאול את הרב שלי האם אחד כזה צריך להציל שהוא ככה נגד הקדוש ברוך הוא ואז הרב שלי אמר לי שעל אחד כזה נאמר ההלכה של מורידין ולא מעלין זה מורידים ולא מעלים זה כאילו אין צורך להציל אותו

אז אני שמעתי את זה אמרתי לו תשמע משהו פה לא תקין ולפחות בשבילנו שאנחנו נבין איך התורה

עוד מהראשונים מסתכלת על העניין הזה מאז ומקדם המאירי אחד אחד מאחרוני הראשונים בחידושים שלו לבא כמה בדף קוף יוד טיט הוא כותב על הנושא הזה של מורידין ולא מעלים על מישהו שזה אז הוא כותב ככה ודברים האלו כולם צריכים להרבות באומדנות

ושיהיו מאזני העיון מכוונות בהם ביד חכמים גדולים ונבוני מדע ולעולם על יהיו רגליו של אדם קלות לשפיות דמים

אומר בנושא הזה להחליט מי כן מי לא מתי כן מתי לא זה לא נמסר לאנשים בקטנה זה דברים שרק גדולים גדולים יכולים להכריע בהם לבוני מדע חכמים גדולים והיד לא תהיה על ההדק חלילה ואסור לאדם להישרליו יהיו קלות לשפיכות דמים

זה המאירים מביא אותו השיטה המקובצת מביא אותו גם כן להלכה זה כאילו

דבר שהוא מקובל

מביאים עוד אחרונים את הכלל הפשוט והיסודי הזה מכיוון שאותו אחד ששאל את השאלה הוא נמנה על חוגים מסוימים אז אמרתי לו שאני רוצה לקרוא איתו ביחד קטע חזון איש חזון איש הוא עוסק מכובד מאוד והחזון איש כותב שלדעתו כל ההלכה הזאת של מורידים ולא מאלין לא נאמרה אלא רק בזמן שהשגחת השם גלויה

ויש עניין של דיור הרשעים מהעולם

והכל ידעו כי הדחת הדור מביא פורנות הוא מביא דבר וחרב ורעב לעולם אבל בזמן הזה שיש עליהם ונחרטה האמונה מפי דלת העם אין במעשה ההורדה גדר

שחוסם את הפירצה אלא אדרבה זה מוסיף על הפרצה שיהיה בעיניהם כעושה הלימוד חס ושלום אמרתי לו תראה החזון איש כותב שאדרביי אם אתה תתנהג בצורה כזאת של מורידים ולא מעלים זה היה מועיל אולי פעם שאין אנשים היו מבינים מה אתה עושה

אבל כשלא מבינים מה אתה עושה ורק ישנאו אותך בגלל מה שאתה עושה אז זה לא נכון

אחר כך

סיפרתי לו שהאחד מגדולי הרבנים הליטאיים קראו אותו הרב חיים מבריסק אתם צריכים להבין שהתקופה ההיא זה לא כמו התקופה הזאתי היום אנשים באמת לא יודעים את תינוקות שנשבו

באותם הימים היו אנשים באמת ששנו פירשו והיה לו אחד שתמיד היה מחכה לו כשהוא יוצא לבית הכנסת והיה מעשן לידו ככה בפרצוף ומנסה כזה משהו כזה מה שנקרא מומר לעם

כזה לימים אותו אחד נתפס על ידי על ידי הממשלה והשיתו עליו עונש מוות ורב חיים מבריסק נלחם עם ראשי הקהילה החרדים במסירות נפש שילכו ויתנו סכומי עתק כדי להציל את אותו אחד אז הם אמרו לו בשביל מה הבנאדם הזה מצווה שימות בשביל מה אתה מציל אותו

אומר להם אל תתערבו בפיקוח נפש זה היה יום הכיפורים

והוא לא נתן שיכנסו אנשים לבית הכנסת

יום הכיפורים הוא נעל את כל הדלתות של בתי הכנסיות עד שהם לא ילכו ויתנו את הכסף כדי להציל את אותו אחד הוא לא היה מוכן לשחרר אז אמרתי לו תראה אחד בסדר גודל כמו של הבן אדם הזה ועושים עליו במסירות נפש וכולי וכולי אז שאלו אותו חיים מבריסק באותו באותה ההזדמנות אבל כתוב בתורה וביירתה הרע מקרבך אז הוא אמר להם כל הפסוק הזה נאמר רק כאשר הסנהדרין פסקו על מישהו שהוא חייב מיטה אבל כל זמן שהסנהדרין

פסקו זה לא שייך ואז פתחתי לו ליקוטי שיחות משום שהוא לא היה 100 חוגים של הליקוטי שיחות ושמה רבי מספר ביוד שבט אחרי ההסתלקות של הרבי אריץ אז ב-7 הוא אמר שהוא לא יעשה הוא לא יעשה הספדים אבל הוא יספר סיפורים אחד הסיפורים שהוא סיפר שמה בהוספות לליוד בליקוטי שיחות חלק 1000

הרבי מספר שבאו לרבי האריציה שאלו אותו איך אתה מקרב כל מיני אנשים

שההלכה פוסקת עליהם שהם בבחינת מורידים ולא מעלים אז הוא אמר שיש לנו 4 חלקים בשולחן ערוך אורח החיים יורה דעה אבן העזר וחושד משפט אחרי שנפסוק את כל ההלכות בכל 4 החלקים האלה אז נפסוק גם בהלכות של מורידים ולא מעלים אמרתי לו עכשיו אתה מבין למה מכיוון שאנחנו אין לנו באמת סמכות לעשות את זה

ולכן אותו רב שענה לך שכן וזה וזה זה זה היה פסק מהיר זה לא זה לא עובד ככה לא פוסקים יהודים

נעבור למקרה אחר זה היה יום שישי אחד לא לפני הרבה זמן שבניין צינור ראשי של הבניין התפוצץ להם

וממש שעה לפני שבת כמה עולה אינסטלטור

בשעה לפני שבת

עולה שעה לפני שבת אז הם כבר היו מוכנים להזמין כי הם לא חשבו שאפשרי להשאיר את כל הבניין בלי מים בלי זה כל השבת אז מה שקרה זה שאחד מהם היה קצת היה לו קצת חוש

ד קצת בזה אז הוא החליט שהוא מחליף את הזה הוא מנסה לטפל בצינור

אז הוא התחיל לעבוד והוא גמר את זה בזמן הדלקת נרות הצליח להחליף את הצינור כולם אמרו לו תודה רבה והלכו הביתה טוב הם חשבו שזה תודה רבה הכל טוב

הוא הרי עשה לעצמו גם כן הוא תיקן לעצמו גם כן את הצינור גם לא יהיה מים בשבת אבל אחרי השבת שזה במקרה היה היום אחרי השבת הוא מגיע להם עם דרישה של כסף והיומיים של זה של שבת וזה אז הם

מגיע לי סכום כזה וכזה הלכתי ביררתי כמה הולכים

לפני פסח שעה לפני ליל שבת של ערב פסח של ערב פסח מוקדם כאילו אז כמה עולה אז הוא תקע להם כמה עשרות כמה מאות שקלים טובים מאוד והם באו והתלוננו שהם לא מוכנים לשלם את הסכום הזה לא נראה להם הגיוני אז קודם כל אנחנו צריכים לדעת כלל שהוא חשוב לכולנו הוא ישיג להם גם חשבונית הוא לא נותן אישית הוא יכול להשיג להם

כן אתה יודע שהוא יכול לבקש כלום אם הוא= תגיד לי אתה אתה מהארץ

הרמה כותב בסימן ריסה אחד בסעיף דלד דבר מעניין שאני חושב שהוא חשוב לכולנו הוא כותב שמה ככה כל אדם שעושה עם חברו פעולה או טובה לא יוכל לטעון בחינם מעשית עם הדא אויל

ציויתך אלא צריך לתן לו שכרו פה מלמד אותנו הרמה כלל מאוד חשוב שהרבה מאוד% מהמריבות בין בני אדם תלוי בכלל הזה מה חשבתי שעשית לי טובה אם זה דבר שמשלמים עליו אנשים כסף אל תבוא ותגיד חשבתי שעשית לי טובה אין טובות אפשר לדרוש על זה כסף עד שלא תסכמו שזה בחינם אם סיכמתם בחינם הכל טוב

מה מה קורה בסיפור הזה הסיפור הזה ממשיך הרמה באותה סימן ומלמד אותנו כלל מי שהציל את ספריו ואת ספרי חברו מן השריפה פרצה שריפה והוא הציל את הספרים שלו ושל החבר שלו וכעת מבקש מחברות תשלום בשביל הצלה של הספרים שלו אומר

הוא לא צריך לשלם לו משום שאם המציל לא היה צריך להתאמץ

יותר להרבות בהוצאות בשביל ההצלה של הספרים של החבר שלו והוא הציל בשביל עצמו באותה מידה לא משלם לו כלום אומר ארמב וכל זה בדווקא שבכוונתו כשהוא ירד להציל זה רק להציל את של עצמו ובדרך אגב הוא הגיב הציל גם אצל החבר שלו

אבל אם הוא ירד להציל את של שניהם

צריך לתת לו את מה שנאנס זאת אומרת האדם

נהנה מהפעולה צריך לשלם לו באותה מידה לעניינינו נכון הוא תיקן את הצינור לפני שבת גם הוא היה צריך שיהיה לו מים בשבת ובפסע אבל מצד שני חברים מה יקרה אם הוא חשב שהוא רוצה גם להרוויח עשיתי את זה גם בשבילכם עשיתי לא רק בשבילי הם צריכים לשלם לו עד הפרוטה האחרונה

מה שנהנו הם צריכים לשלם לו ולמה הם צריכים לשלם לו מה שנהנו מכיוון שאם לא הוא אתם כבר הייתם מוכנים

להזמין אמן לקח היה לוקח ממכם הרבה כסף אז אתם תצטרכו לשלם את הכסף הזה ועכשיו אנחנו מתקדמים חול המועד מקיימים עם ישראל את מצוות תעשה מה שהם לא הספיקו לעשות שנה שעברה בפסח המצוות עשה הראשונה שמופיעה בתורה עוד בספר בראשית

קום והתהלך בארץ לאורכה או לרוחבה כי לך אתננה ס כל האנשים יוצאים לטיולים חופש פסח וכולי מנסים להשלים לעצמם את מה שהם פספסו

מתקשרים אליי אנשים היום אומרים הם נכנסים לאיזשהו אתר ובאתר הזה לא אתר באינטרנט אלא אתר אתר תיירות

ושמה הולך ככה אם אתה משפחה אם אתם משפחה אז זה הולך סכום מסוים של כסף אם אתם לא משפחה אז זה הולך סכום אחר של כסף אתם מכירים את זה אז הם שואלים אז היה להם את היושר לשאול

הם שואלים האם הם יכולים להגיד שהם משפחה

הם כולם באותו אוטו הם כולם הולכים ביחד יש אבא יש אמא כאילו בצורה אנחנו משפחה משפחה קול ישראל אחים נו משפחה אז הם שואלים הם יכולים לעשות דבר כזה אנחנו צריכים לדעת

שכשאנחנו מדברים על יהודים יהודי ליהודי אתה צריך לשאול מה הבן אדם כשהוא אמר משפחה למה הוא התכוון האם הוא התכוון למאמר חזל על ישראל אחים

ולזה הוא אמר משפחה אז בשביל מה הוא צריך לכתוב כי באמת קול ישראל אחים אז משמע הוא צריך להגיד שזה משפחה זה מחיר אחר

האם זה שהוא לא מבקש מאנשים תעודות זהות כדי להוכיח אם המשפחה או לא משפחה האם זה שהוא לא מבקש זה כאילו אומר שהוא מסכים ואז אתה יכול לעבוד עליו וזה כי הוא מסכים מי שיגיד לי כן אז אני אשאל אותו שאלה הבאה כשאתה מניח רגע את האופניים שלך על הדופן של הכותל של בית הכנסת כאן לרגע להיכנס מיןך ומישהו רואה את האופניים

והוא מחליט לאמץ אותם האם זה שלא קשרת זה בעצם אומר שאתה הסכמת שהוא יקח את האופניים פשוט רצית לתרום לו אותם

לכן לא קשרת האם אתם מסכימים לפרשנות הזאתי או מישהו במקרה לא נעל את האוטו שלו האם זה שהוא לא נעל שלך זה הפירוש או שהוא אומר נכון

יש ביטוי בעם שאומר פרצה קוראת לגנב יש כזה ביטוי אבל

זה בדרך אבל האם המשמעות היא שבאמת המשמעות שאני הפקרתי את האוטו שלי

לא הפקרתי את האוטו גם לא הפקרתי את האופניים ולכן זה שאני לא בודק האם זה משפחה או לא משפחה זה לא תקין אז הרב מה אנחנו צריכים לעשות לשלם כיחידים

אבל אפשר להרוויח פה בקלות מה זה משנה מה אפשר להרוויח צריך להיות אדם ישר

זה 1000 בית אתה צודק אבל אתה יודע שזה

אתה צודק זה מגיע לכיס הרבה פעמים המוח לא עובד טוב ואז צריכים לשאול מישהו אחר שהוא לא בסיטואציה הזאת זה לכאורה פשוט אתה צודק

100% לא 90% 100%

ואם זה היה גוי גם מגוי למרבה הפלא גם מגוי אסור לגזול תדע לך את זה מגוי אסור לגזול יש רק דבר אחד שאומרים אותו בלחש ואני גם אגיד עליו הערה יש דבר אחד שאומרים אותו בלחש מה קורה אם אנחנו באנו ביחד

סתם דוגמה בשביל הסיטואציה באנו ביחד והגוי שעומד בפתח של האתר ונגיד האתר של גויים הכל של גוי הוא מסתכל ואומר אתם משפחה

הוא כבר החליט הוא לא שאל אתם משפחה אנחנו באנו להוציא כל אחד בפני עצמו אבל הוא כבר החליט שאנחנו משפחה יש מושג שנקרא טעות הגוי אתה יכול לשתוק

מותר לך לשתוק אבל גם על זה כותב באר הגולה בשולחן ערוך לא ראיתי אף פעם בן אדם שלקח טעות הגוי ולקח זה של גוי וזה כאילו מה שכאילו מותר

ולא התחרט על זה אחר כך ולא הפסיד כפל כפליים בגלל זה אחר כך כאילו יש גם מה שמותר זה לא

כמו שאומרים הדבר הכי נכון והכי והכי צודק

פה בארץ בסיפור הזה תראה אני לא רוצה להסגיר כאילו אבל אבל זה היה מקום תראה אתה אומר

יש אתרים כאלה שהם באמת של המדינה ויש אתרים כאלה שהם הם על בסיס עכשיו על למה אני לא מסכים להגיד מדינה ככה סתם אני אגיד לך למה כי יש אנשים ששומעים מדינה מדינה של גיהנום אין שום בעיה לגנוב מהמדינה

אני לא מסכים עם זה אבל יבואו אנשים אני לא מסכים עם זה ויבואו אנשים ויתחילו לריב איתי על העניין עכשיו למה אני לא למה אני לא זה אני אספר לך

היה לי פעם ראש כולל מסוים וזה אחד שהיה לו היה לו כולל במקלט

והוא כל הזמן התווכח איתי שמה המדינה מותר לגנוב וזה למה הם גנבים בני גנבים אנחנו בסך הכל אנחנו בסך הכל מחזירים את מה שגנבו מאיתנו

אמרתי לו שאני מחר שולח את המאפיה שלי לא שיש לי אבל ככה בשביל הסיפור אני שולח את המאפיה שלי לתלוש לו את המזגנים שלו מישהו שם למקלט שלו אז הוא שאל אותי למה מה זאת אומרת למה אתה תולש לי את המזגנים

וזה כדי לענות לך על השאלה עוד רגע למה למה אתה תולש לי את המזגנים אז אמרתי לו את המזגנים האלה אני יודע שאתה קיבלת מהעירייה

העירייה זה שייכת למדינה של גיהנום לשיטתך אז אז אז אני בסך הכל לוקח מהיר מהמדינה לא לוקח ממך

אז הוא אומר לי

זה אחרי שזכיתי בזה זה כבר שייך לי

אמרתי לו ואני אומר גם לשאלה שלך כשאנחנו מדברים על אתר שגובה כסף זה לא נכון בשטח שזה של המדינה האתר מקבל% מאוד ברורים מהגביות של הכסף שהוא גובר יש לו% שהוא מקבל ויש איזה שהוא מס מסוים שהאתר משלם למדינה אבל אתה רוצה להגיד שכל הכסף

של המדינה זה בטח לא אז גם לשיטתו של אותו אחד אתה גזלת את האתר אתה לא גזלת את המדינה וזה לא צודק וזה לא נכון

אני עושה את הסלטה הזאת מכיוון שהדעה הזאת מאוד רווחת בעולם שכאילו לא יודע אני אומר לך אני מתוך השאלות שאני שומע אני אומר לך זה מידי רווח אז לכן אני לפעמים צריך לעשות כאילו אפילו לשיטתך זה לא תקין וזה לא זה לא הוגן ולא צודק

וצריך לעורר את זה כי חזל אומרים וזה כמו שאתה שאלת חזל אומרים גזל וכולו נפשו של אדם מחמד זאת אומרת זה וחזל אומרים שהאדם לא ניצול מן הגזל בכל יום זאת אומרת יש פה משהו שיש לו יצר מתוגבר אז לכן

כן כן אני אומר אפילו אפילו ולכן זה דבר שלא לא היה כדאי כמו שאומרים שזה שזה לעשות את זה

מי מעודד

האמת שאובדים שם

ששם את האופניים בחוץ הוא בודד אותי להגיד לו

אבל באמת אם אני רוצה להיות כנה האם יש להם סמכות לעשות את זה

לפקיד שעומד שמה אין לו אין לו באמת סמכות אין לו סמכות אין לו סמכות אין לו סמכות אין לו סמכות הוא פקיד הוא שכיר הוא לא הוא לא בעל בית הוא שכיר הוא לא איזה סמכות יכול איזה סמכות יש לו

לו באמת סמכות

עוד הלכה אחרת

אדם

במקום איפה שהוא גר על פי ההלכה אין רשות הרבים גמורה אין רשות הרבים גמורה מה זה אין רשות הרבים גמורה יש כרמלית אין שמה מקום שעוברים בו 60 ריבו בכל יום ושהוא גדול גם תתזמה אין רשות הרבים זה ישוב כזה

אבל כרמלית כן כרמלית אסור לטלטל בה בשבת מקום שאין עירוב אבל מדאורייתא או מדרבנה מדרבנן הבנאדם מרים אלי טלפון לפני שבת ממש לפני שבת

והוא אומר לי שהוא משמש שמה כדמות רוחנית אני לא רוצה לתת פרטים ויש שמה גם רב הרב הוא זה שאחראי על העירוב באותו מקום

זה מקום ששומרים מצוות הרב

אחראי על העירוב כנראה שהוא לא עשה את הבדיקה שלו באותו שבוע כמו שצריך והעירוב נקרא העירוב לא היה קשה הוא שואל אותי האם לומר לכל התושבים

שלא ייטלטלו את העירוב בשבת

אבל זה לא היה ממש עירוב נקרע הרב קנדי תיקן את העירוב תיקן אותו באופן שלא כשר על פי ההלכה משהו התפספס שלו מבחינה הלכתית וזה היה ממש דקה לפני שבת באופן שאי אפשר לתקן אז הוא אומר לי אני יכול עכשיו להוציא הודעה בכל הבתי כנסיות שאני טוען שהעירוב לא כשר

מצד שני

הרב איך אומרים איך אומרים את זה בעברית יהיה לו בושות משום שיתגלה ויצב וזה יעשה וזה יעשה שם לא טוב וכולי וכולי וכולי וכולי האם הדבר הזה הוא תקין או לא תקין מה לעשות על השאלה הזאתי דנו גדולי עולם בדורות הקודמים על שאלה כזו מצד אחד אתה רוצה להוציא את ההמונים שהם לא יטעו

מצד שני אתה יש לך פה כבוד של בן אדם מה גובר על מה

היה חכם אחד קראו אותו רבי יהודה אסד אסד זה נשמע שם ספרדי אבל הוא היה אשכנזי הוא היה תמיד תלמידיו של החתופר

ואצלו הייתה שאלה בנוגע

להלכות מליכה סוג מסוים של פעולה שצריך לעשות עם הכבד אבל זה לא חובה מהתורה זה דרבנן והרב המקומי אמר שלא צריך לעשות את זה והתלמיד חכם אחר ידע שצריך לעשות

והוא שלח אליו לשאול אותו מה לעשות האם להגיד שזה לא בסדר האם להגיד שזה לא תקין וכולי והוא עונה לו אמר יסד אל תעז בשום אופן להגיד מכיוון שאתה מדבר איתי פה על איסור דרבנן ואם אתה פוגע בכבודו של הבן אדם הזה אתה עובר על איסור דאורייתא ואתה צריך כמו שאומרים לאזן את הדברים

מי שמביא את המארי הסד הזה להלכה בהלכות טריפות היה אחד מגדולי הפוסקים בדור הקודם קראו אותו

רבי שלום שבדרום

המרשם מברז'אן זה היה שמו יש לו ספר דעת תורה זה 9 חלקים כרכים והוא בהקדמה שלו הלכות תרופות מביא את המערי אסד ואחר כך מביא עוד הרבה פוסקים שפסקו אותו דבר הסגנון הזה שבמקרה שזה דרבנן בדאורייתא כתוב לא חולקים כבוד לרב אבל כשמדובר בעניין של דרבנן אתה צריך לשמור על על הכבוד של הרב שלא יתבזה שלא שלא שלא שלא יהיה לו בושה

כתוצאה מזה

שזה לא שהוא אמר דבר שהוא לא נכון דבר שהוא לא תקין דבר שהוא לא צודק

ואני עובר להלכה אחרת מזה אנחנו לומדים כמה כבוד של בן אדם הקדוש ברוך הוא מוחל על הכבוד שלו בשביל שלא תבזה בן אדם אחר אפילו שרבים באיזה שהוא מקום יכולים לעבור לעשות סור דרבנן ילכו בכרמלית אבל כבוד של בן אדם חשוב יותר

אדם לפי המנהג שלנו אנחנו מכינים

מאילת ידיים ליד המיטה

ולפעמים קורה שהבן אדם בא ליטול ידיי

או שהוא באמצע הלילה קרה באיזה שהיא צורה ונכנסה לו האצבע בתוך הספל שהוא הכין לנטילת ידיים מה הדין של מים נטילת ידיים שהכנת שנגע בהם יד 100 בלי כוונה

בזה יש הבדל גדול בין אדמור הזקן לבין שאר הפוסקים

יש הלכה בהלכות נטילת ידיים לסעודה שאם אתה צריך לקחת מים לסעודה ואין לך אז אומר השולחן ערוך בסימן קופסא קח את שתי הידיים שלך תכניס בתוך המים תאסוף מים ככה תשים לך בקליאו בזה

תשפשף את הידיים אחר כך עם המים שהעלת וזה גם כן מועיל אבל הידיים שלך הטמעות נגעו במים עוד לפני שששפפת את הידיים וכתוב שזה מותר יש מהפוסקים שטענו שאותו דבר

ביחס למים של נטילת ידיים שהם בבוקר של ידיים טמעות לא לסעודה אל ידיים טמעות של בוקר אז יש פוסקים שטענו שזה אותו דבר

האדמור הזקן

בשולחן ערוך שלו יש לו 4 סימנים שהוא כתב אותם פעם ראשונה וכתב אותם אחר כך פעם שנייה מהדורה כמה מהדורה בטרה במהדורה קמה של אדמור הזקן אפשר להבין ממנו זה לא ברור אבל אפשר שהוא מסכים עם ה עם הגישה הזאת שאפשר לאסוף את המים ככה גם במים של בוקר

אבל במהדורה בדרה שלו הוא מאוד מאוד מחמיר הוא כותב אסור לגעת במים שבגיגית המוכנים לנטילת ידיים לכל בני ביתו שלא יטמעם בידיו וכן יזהר מאוד בשעת נטילת ידיים מהכלי שלו יגע בהם תוך הכלי ויתעמם אדם שבא ליטול ידיים יזהר שלא בלי כוונה הוא נוגע בהם ואז הוא בעצם מטמא אותם

וזה מכיוון שהוא טוען שהרוח הטומאה שיש על הידיים לקראת נטילת ידיים

אוכל זה לא אותה רוח טומאה שיש בבוקר שהיא ברמה אחרת בדרגות אחרות על פי הזוהר הקדוש במהדורה מתה הוא הלך יותר לפי הזוהר הקדוש ולכן בהחלט יש יש עניין להיזהר בזה מי שנתקע ואין לו מי שיביא לו מים לנטילת ידיים אז אני אגיד לו נו אז בשעת הידסמוך על מה שמה שמה האדמור הזקן במהדורה קמה ותיטול ידיים בזה אבל אם יש לך מישהו שאתה יכול להגיד לו תחליף לי את המים כדי שאני לא איתו

ידיים במים האלה שכבר ניתנעו מנהגיית האצבע אז בוודאי שיש עניין שבן אדם יעשה את הדבר הזה יחליף את המים כדי שלא ייכנס לספקות ואני עובר לשאלה אחת תגידו רק מה השעה

30

54 54 אני עובר לשאלה נוספת שהיא פרקטית אדם

שאל לא שאל זה לא המילה הנכונה אלווה לבה לווה ביצה מחברו

והוא פתח אותה לטגן חביתה והוא ראה שיש בדם לקח זרק אותה עכשיו הוא רוצה לדעת האם הוא צריך להחזיר לחבר שלו ביצה חשבון מאוד חשבון יהודי מאוד פשוט גם החבר שלו שומר מצווה

והוא גם היה צריך כמו שאומרים לזרוק את הביצה אז הוא אומר מה זה משנה אם אני זרקתי אותה אתה זרקת אז אני לא צריך להחזיר לך

אתה יודע הוא צריך קודם כל לעשות רנדגן ולבדוק וזה

מה

אז ככה בוא בוא נרד רגע לשורש של הדין

האם באמת ביצה שמוצאים בדם צריך לזרוק אותה מבחינה הלכתית מה שכתוב בשולחן ערוך בהלכות ביצים

ביצה שנמצא בדם והביצה הזאת כמו שאומרים גדלה מתרנגולת שבאה בשדה שיש שמה גם תרנגולים וגם תרנגולות אז זה נקרא ביצה מזכר ונקבה הדם שנמצא בביצה הזאת אוסר את הביצה כולה אז זה באמת ביצה שצריך לזרוק אותה לפח אבל ביצה ממה שמגיע היום יתנובה ומקום מלא מקומות כאלה

זה לא ביצה שבה מזכר והנקבה זה נקרא בהלכה ביצה ד ספנא מערה כאילו זה לא מכיוון שזה לא אז מבחינה הלכתית בעצם אפשר להוציא את האדם להוציא לשים אותו בצד להשתמש בביצה זה ההלכה למה אנחנו באמת יש כאלה לפחות זורקים את הביצה כולה

פוסקים כותבים כדי שלא נשכח את ההלכה הזאת שביצה כזאת שמזר ונקווה צריך לזרוק שלא נשכחת את ההלכה זורקים הכל אז תבוא ותשאלו

איך מותר לעשות בעל תשחית דאורייתא כדי שלא נשכח הלכה אז זה עוד הלכה של הלכות בעל תשחית שכל פעם שהאדם עושה דבר למען קשר עם מצווה אין אישור של בעל תשחיר אבל זה לא חובה הלכתית לזרוק את הביצה הזאתי אז אם זה ביצה של תנובה של היום בוודאי שהוא צריך

בוודאי שהוא צריך

להחזיר אותה להחזיר אין שום שאלה עכשיו אם זה ביצה של שיש בה דם פה אני מחלק תארו לעצמכם שהדם קנה תבנית ביצים בחנות והוא מצא בתוך התבנית 3 ביצים סתם בשביל לדוגמה אני אומר 3 3 ביצים עם דם וזה וזה וזה לא ביצים זה ביצים של זכר ונקבה הוא קנה מהמשק של זכר ונקבה האם הוא יכול לחזור למוכר ולהגיד לו תיקח תחזיר לי 3 ביצים

מה פתאום המוכר יעיף אותו כמו שאומרים מכל המדרגות אני מכרתי לך כמו שמכרתי לך מכרתי להוא מי חוזר אליי כמוכר ומבקש להחליף לו ביצים עזוב אותך אז אותו דבר גם בנידון נדן אם זה ביצה שזכה ונקבה ואתה מוכר כמו שהכלתי למכור לך ואתה בא להטריד אותי כי אני שכן שלך כי השאלתי לך כי נתתי לך בהלוואה אתה מטריד אותי זה לא פייר זה לא צודק

אהבה אם זה בן אדם פרטי והוא גם שומר מצוות וגם הוא היה זורק את הביצה הזאת כיוון

שזה דם וזה זרק ונקבה כאן באמת בהחלט יש מקום לבוא ולומר

תוותר לו מכיוון שגם אתה היית צריך לשלם אותו דבר וככה באמת האחרונים אחרוני זמננו מביאים אני רוצה עוד שתי הלכות ואני מסיים הלכה אחת

היום

אנחנו מחכים לביאת משיח אנחנו מחכים שיבואו הסנהדרין יעשו חוקים יתקנו תקנות אתם יודעים שעם ישראל במידה מסויימת נמצא בשביתה הלכתית בנושאים מסוימים מזמן החורבן עד היום לא בכל תחום אבל בתחומים מסויימים כן למשל בתחומים שקשורים לדיני ממונות אנחנו נמצאים בשביתה

בוא ניתן לכם דוגמא אחת

תארו לעצמכם שאתם יושבים בבית פסח יושבים עם הילדים

הספה משחקים איתם קלפים פתאום אתם מרגישים

שהתפילה שהתפללתם בפסח בבוקר מוריד הטל לא מתממשת מרגישים גשם אבל במקרה הגשם הזה בסלון מסתכלים למעלה אתם רואים יש טפטוף טפטוף יש יורד הטיח מתחיל להתקלף יורד מלמעלה

מה התחושה הראשונית שלכם הוא צריך לתקן את זה מה זאת אומרת

אתה יודע שיש טפטוף הצינור שלך זה עושה משהו ובוא נגיד שזה באמת הצינור שלו כי לא תמיד זה הצינור שלו אבל בוא נגיד שכן הצינור שלך תתקן

אם אנחנו נתייחס להלכה כמו שהיא כתובה ברמבם בריף בשולחן ערוך בהלכה המקורית שלפני שנים אתם יודעים מה מי צריך לתקן את זה זה שלמטה

כן לא לא פה אני לא צוחק איתכם זה שלמטה שיתקן מה פתאום זה שלמעלה מה אומרת ההלכה במקרה כזה היא אומרת ככה

אם זה נוזל לא הרבה בבת אחת וגם כן לא מיידית לא כשהוא שופך כוס מים בריצפה זה מיד נופל עליך אלא טיפים טיפין הוא לא צריך לתקן את זה זה אתה צריך לתקן

אם זה יורד הרבה אבל לא בבת אחת זה כבר מחלוקת בין מרן המחבר לרמו בין רמבם לראווה זה כבר מחלוקת

אבל במצב הרגיל טפטוף בתוך הבית לאט לאט לא בבת אחת לא הרבה מים אלא קצת קצת לא צריך לתקן את זה

האם אנחנו היינו היום מושיבים סנהדרין על זה היינו אומרים תראו העולם היום עולם אחר האנשים עדינים איסטניסים הם לא יכולים להכיל דבר כזה בתוך הבית הוא יש לו פיצוץ בצינור ואני צריך לתקן את הצינור זה נשמע לנו

נשמע לנו לא לא לא פייר לא פייר

אז תשימו לב טוב זה נורא מעניין התורה מתייחסת לזה שלפעמים מה שהתורה פוסקת זה לפעמים לא פייר ואתה צריך כמו שאומרים לנסות להוביל למקום אחר שימו לב זה זה הדין מאוד לכן אני אצטט את הלשון הדרישה בחושן משפט בסימן 1000 בעוד בית כותב שדין אמת לאמיתו זה דין שלפנים משורת הדין

אם תלך עם שורת הדין זה לא אמת לאמיתו זה לא מושלם לא 100% אחד מגדולי הפוסקים כותב בכל הרמז אומר אפילו אם אתה עושה דבר על פי שני עדים אבל אם אתה לא עושה אותו עם חקירות ודרישות זה לא אמת לאמיתו חזק יותר כותב הדרישה אתה יודע מה זה נקרא דין אמת לאמיתו

מי שדן לפי המקום והזמן זה משפט מאוד את אדם לפי המקובל

והזמן לפי הסיטואציה של המקום הרמבם בפירוש שלו על התורה כותב ספר דברים פרק וו פסוק יוד ח

שאי אפשר להזכיר בתורה כל ההנהגות של האדם עם שכניו ורעיו וכל מסעו ומתנו ותיקוני הישוב והמדינות כולם אבל אחרי שהזכיר הרבה מהם חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר

כלומר שיכנס בזה הפשרה לפנים משורת הדין לא יעשה עם הדין כמו שהוא המגיד משנה על הרמבם בהלכות שכנים פרק יוד על הלכה היי כותב הוא מידות האדם והנהגתו מתחלפת לפי הזמן והאישים יש דברים שהם לפי העיתוי לפי המקום לכן הגאון מוילנה בפירוש שלו לספר משלי

פוסק שהדיינים צריכים להיות בקיאים גם בטבעו שלו עולם כדי שלא יהיה דין מרומה כי אם הוא לא יהיה בקיא בעניינים אף

יהיה בקיא בדין התורה לא יצא דין אמת לאמיתו ולכן בנוגע לטפטוף המים הזה

בעל הנתיבות המשפט כבר בזמנו ראה שזה לא פייר וזה לא הוגן שהתחתון יתקן אז הוא קבע כבר כלל אחר בזמנו שכל פעם שההוצאות הם מרובות ההוצאות של התיקון הם מרובות תמיד העליון יצטרך לתקן לא התחתון למה הוא אמר את זה

הוא אמר את זה בלי שהוא ראה שלפעמים האמת לאמיתו זה לא בדיוק איך שכתוב בספר אלא צריך לדעת איך להעביר את הדברים ולכן בהרבה שטרות של שטרי בוררויות שאנשים פרטיים וככה עשיתי גם בשטר הבוררות שאני נותן לאנשים שאני שהם חותמים לי שאפשר לעשות גם פשרה שהיא על פי דין פשרה על פי דין זה הפירוש שהוא שני שליש ושליש או חצי

וגם פשרה לפי האמת של הצדק האנושי לא הצדק התורני למה

פעמים זה לא הולך ביחד ואתה רוצה שהם יתנו לך את הסמכות לעשות גם את זה וגם את זה כי לא תמיד הדברים הם כמו שאומרים חתוכים במאה% הקדוש ברוך הוא רצה שהתורה תהיה כן מתייחסת למנהג המקום כן מתייחסת לסיטואציה למצב למצב רוח של האנשים ליכולת שלהם לתשלום לאיך שהם רואים את הדברים אבל אנחנו לא יכולים להוזיז שום דבר בלי סנהדרין אז לכן כשאנחנו מחכים והשיב השוב טייח

ויועצי כבתחילה אנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא תביא לנו כבר כדי שאנחנו נוכל להתאים את משפט התורה לפי המציאות כדי שחברי הסנהדרין יוכלו לקבוע ימינה שמאלה בהתאם למצב שבו אנחנו נמצאים ואני מסיים רק בשאלה ככה שאלה היפותטית

במעמונות כן כי בשאר התחומים כן התנה סמכות וכן יש התפתחות וכל הדברים האלה שמתאימים את הדברים בהתאם למציאות

אבל בדיני ממונות קשה מאוד זה מאוד מאוד קשה לכן כשאתה נותן לאנשים למשל בשטר בוררות שייתנו לך את הסמכות לעשות גם לפי הצדק האנושי גם לפי הצדק הזה אז אז אז זה הכל אחרת זה נראה אחרת

זה נתפס אחרת אתן לך דוגמה כואבת אתן דוגמה דוגמה

היום בחוקים בחוקי המדינה אין דבר כזה לבנות בית הכנסת פה הבית הכנסת שלכם וואלה קרקע אבל יש פה לידכם בית כנסת שיש כמה מדרגות לעלות אבל אתם תראו שהם כבר עשו רמפה כזאתי לעלות זה חוק אי אפשר לבנות שום מבנה ציבורי אם זה אולם שמחות אם זה בית כנסת אם זה כל דבר אחר בלי שתהיה כזה אבל ישנם עוד בניינים שהיו מקדמה דנא היה אצלי פעם דין תורה כזה שבא בן אדם

הוא מסכן קרה לו תאונה הוא לא עשה את זה הוא לא נכנס לבניין הזה לכתחילה הוא זה קרא לו תאונה והוא לא יכל לעלות היה מעלית אבל לעלות במדרגות הראשונות הוא לא יכל אז הוא רצה

שהם יתנו לו לעשות רמפה כדי שהוא יוכל לעלות עם העגלה שלו והוא היה מוכן לשלם את זה על חשבונו אמר אתם לא אשמים בזה אני אשלם על חשבוני אתן לכם את המהנדס אתן לכם זה שתעברו על התוכניות תאשרו אותם תבדקו שזה מתאים ליופי הבניין

ואנשים שמה היו אכזריים והם לא היו מוכנים לעשות את זה לא היו מוכנים לתת לו עכשיו אם אני הולך איתכם משפט התורה יבש אין מה לעשות ככה ירדנו ככה אנחנו שותפים לא רוצים לשנות זכותם להגיד לא רוצים לשנות זכותם להגיד שהם לא רוצים אני ראיתי את זה וזה אנשים היקר אני התחלתי לבכות ראיתי איך שהם עומדים על שלהם כמו איך אומרים באכזריות התחלתי לבכות שהם ראו שאני בוכה אז הם הם שחררו אבל כאילו כאילו שאתה חושב על זה לרגע אתה

ואתה אומר לעצמך אין לי ספק

שאם היינו מושיבים סנהדרין על דברים כאלה היינו יכולים כמו שאומרים לתקן תקנה חדשה רק שזה לא אנחנו אין לנו את הסמכות לעשות את זה אז צריך להיות בשכנוע או בזה או בכל מיני דברים כאלה זה לכן דוגמא איך התפילה שלנו צריכה להיות ואני מסיים רק במילה אחת מה קורה אם אנחנו יוצאים עכשיו לביקור במרוקו או בתימן יש שמה מקומות כאלה

שיש מסורת יש להם

מסורת באכילה של החגבים יש להם מסורת מקדמה דנא שאפשר לאכול אז שאל אותי זה שאלה באמת שיהודי שאל אותי אני רוצה לנסוע לתימן הוא אמר לי הוא לא יכול לעשות את זה עכשיו אבל כאילו הוא רוצה

הוא רוצה לאכול את החגבים שלפי המסורת של התימנים הוא שואל האם זה יהיה מותר לו על פי

אז ההלכה התייחסה לשאלה הזאתי בדבר שהוא דומה לעניין הראש בפסקים שלו למסכת חולין כותב

יראה שאם אדם הולך למדינה למדינה ובמדינה שיצא משם אין מסורת הוא במדינה שהולך לשם יש מסורת על אף אחד שהוא טהור יכול הוא לאכול באותה מדינה כשהוא שם אפילו דעתו לחזור ואין כאן משום חומרי מקום שיצא משם כיוון שמה שהן אוכלים במדינתו זה משום שאומרים

משום שזה שאין אוכלים במדינתו אין זה משום שאומרים שאסור אלא שאומרים שיש להם חיסרון קבלה הם לא יודעים פשוט את ההלכה אז אז אין להם קבלה מאבותיהם ולכן זה כותב הראש הרשב בא בבדק הבית כותב שהוא חושב

שאסור לאכול הוא טוען שזה יהיה אסור אומר לא יש מקצת מקומות יש מקצת מקומות

אם יש מקום אחד שמתירים מקום אחד של עוזרים עשו בא שח זה נפסק שתי הדיעות הללו מופיעות בשולחן ערוך בסימן פה בית סעיף דלד וסיח בסעיף קטן יוד 1000 אומר שם הדבר מעניין אומר לדעתי מה שכותב הרשבא שאסור הוא כותב את זה אם יש מקום אחד שאומר שאסור ומקום אחד אומר שמותר אז אל תשנה מהמנהג שלך

אבל אם מקום אחד אומר לא יודע ומקום אחד אומר

על זה גם הרשבי המתיר נמצא שאין כאן בכלל מחלוקת בין הרשבה לבין הראש לעניין אחר גבים ולכן אמרתי לאותו אחד כן אם תגיע לאיזה שהיא קהילה שיש להם מסורת אז יהיה מוכר לך לאכול

כן אז ככה

לא משום ששמה שמה המסורת שלהם אבל פה לא אז שמה מותר פה לא

מותר לשווק

יכול להיות שאותם אנשים שלהם יש את המסורת הם הם רק כמיטב החידוש שלי תיקח אשכנזי אסלי בביקור בתימן הוא יכול לאכול משום ששם יש מסורת

אני לא יעזור לו לא כי המסורת הייתה שם לא כאן

חשבון שיש שם

טוב אבל פה מאוד יכול להיות שזה כבר נכנס לשאלה של בריאות ברגע שזה עניין של בריאות אז יש לזה הלכות אחרות יש לזה כללים אחרים וכולי וכולי