מה שהיה הוא שיהיה

 

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

אנחנו אוחזים בפרק א פסוק ט מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין קול חדש תחת השמש טוב אז הסוף של הפסוק כבר היה לנו בעבר אין קול חדש תחת השמש

כבר דיברנו בשם שבועות שקדמו אבל מה שהיה הוא שיהיה מה שנעשה הוא שיעשה הביטוי הזה מופיע המון המון פעמים

בלשון הבני אדם מה שהיה הוא שיהיה הכל חוזר על עצמו

אז אנחנו ננסה ללמוד קודם כל בדרך היחסית פשט של המדרשים שסביב הפסוק הזה אחר כך נראה גם כן על פי הקבלה והסוד מה הסוד שבמשפט הזה

אנחנו נתמקד יותר במילים מה שהיה הוא שיהיה כי הלשון מה שנעשה הוא שיעשה איזה מין כפל מסוים

שבכפל הזה לא לא לא נתמקד

במדרשים כולם חוזרים ושונים את המה שהיה הוא שיהיה ביחס

לגאולה ראשונה שיצאנו ממצרים גאולה האחרונה גאולה שתהיה על ידי המשיח

כשיצאנו ממצרים אז היה המדרש עושה אנלוגיות יצאנו ממצרים אז הקדוש ברוך הוא נתן לנו באר גאולה הייתה על ידי קריאת הים גם הגאולה לעתיד לבוא תהיה כך יהיה לא קריאה של הים תהיה קריאה של הנהר

דוגמא נוספת להסבר של חזל מה שהיה הוא שיהיה בזמן שהאדם הראשון היה

בגן עדן

אז היו לו כמה דברים שלנו עכשיו אין

אז זה בא שלמה לומר שמה שהיה בגן עדן הוא שיחזור ויהיה גם כן לעתיד לבוא

מה מה שהיה לכל דוגמה נוספת נותנים חזל אומרים למה חזיר נקרא חזיר והוא עתיד לחזור מה זה לחזור מתי הוא היה מותר אז אומרים שבהתחלה הוא היה מותר

והוא נעשה התורה אסרה אותו ושוב לעתיד להוא יהיה מותר אז הוא עתיד לחזור חוזר חזרה למצב הקודם

אז יש שפירשו את הפסוק גם במושג הזה מה שהיה מותר שיהיה לעתיד לבוא יהיה מותר שוב זה קשור עם הפירוש שאומר שהכל בעצם שהיה לנו בזמן שאדם הראשון היה בגן עדן יחזור שוב ויהיה לעתיד לבוא

דוגמה נוספת לאנלוגיה כזאתי

שיצאנו ממצרים אז הקדוש ברוך הוא הציג אותנו בענני הכבוד מביאים מהמדרשים שגם כאשר אנחנו על כנפי נשרים הקדוש ברוך יחזיר אותנו כאן אז

המה שנקרא ממוצע דבר המסקנה מכל מה שמביאים על זה בפשט זה שיש איזה שהוא קשר

בין הפעולה הראשונה לגאולה השנייה מי היה המצביא של הגאולה הראשונה משה

יש קשר ביניהם כתוב משה וגואל ראשון וגואל אחרון

משה זה ראשי תיבות מה שהיה הוא זה הזוהר מביא התיקוני זוהר מביא מדרש מביא הרבה מביאים את זה משה רבנו הוא הגואל הראשון והוא הגואל האחרון כי מה שהיה הוא שיהיה

אז קודם בפשט מה מיוחד אצל משה רבינו יש משהו באישיות שלו

שאם אומרים עליו מה שהיה הוא שיהיה וזה ראשי תיבות של שמו סימן שיש לו איזה שהיא נצחיות מסוימת שחוזרת על עצמה אנחנו לא מוצאים את זה אצל מישהו אחר סתם ככה

שמה שנקרא דת משה

חייה וקיימת לעומת דתות

ומנהגים ונוהגים אפילו היוונים שהם

הנלחמים בנו בחג החנוכה אין להם היום זכר ושארית לא של יוון אין זכר ושארית יש מדינה יוון אבל

תיאוריה שלהם המיתולוגיה שלהם לא קיימת היום לא אנשים לא חיים אותה היום אילו יהדות חיה וקיימת אז יש לך פה איזה שהוא דוגמה למה שהיה או שיהיה כלומר משהו נצחי שקיים אצל משה רבינו דווקא

המדרש מספר בשתי מקומות על דרינוס תמיד שמביאים את שמו של הדיאנוס אז מוסיפים לו מין קללה כזאת ישא חקו עצמותיו זה ביטוי כזה שבמדרשים מופיע הוא מופיע המון פעילות

שחיק טמיה שהעצמות העצמות שלו היא שחקו

זה כמו ימח שמו של העיר של היום

אז הדיאנוס קיסר שאל פעם את רבי יהושע בן חנניה

לא שאל הוא היה תוקף אותו לא שאלה היה מין טענה את רסה אני גדול ממשה רבכם אומר לו למה אומר שלמה המלך אומר מקוהלת טוב הכלב החי מנהריה המת

ואני חי אז אני יותר טוב משמשה רבינו

אני לא ככה ויהושוע בן חניה בוא נבדוק מי יותר חי בוא נעשה בדיקה תצווה בכל הממלכה של 3 ימים לא ידליקו אש מה הבעיה אני מצווה כולם ישמעו מה שאני אומר בוא נראה

ביום השלישי שניהם עלו על הגג של ארמון המלוכה וטילו וראו עשן מיתמר מאחד הבתים

של רבי יהושע בן חנניה את המלך ומה זה העשן הזה הוא אומר לו אני יודע שמה יש איזה שהוא שר שלי שחלב הוא זקוק לטיפול רפואי אז הרופא נתן לו לשתות ולהכין מים בקיצור בגלל זה הפרו את הגזרה אומר לו הרב יהושע בן חנה בוא נבדוק את המצב הרפואי שלו

בדקו וראו שזה היה בקושי מחושים בעלמא זה לא היה חולי

אמר לו רבי יהושע תראה משה רבינו כתב בתורה בציווי השם לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת אתה רואה ששומרים את מה שהוא ציווה ואילו השלושה ימים ציוו לא להדליק אש תראה הוא לא עמד בזה אפילו שזה לא היה פיקוח נפש זה היה מחושים ביטוח

מתשובתו של רבי יהושע בן חנן לעדינוס למדנו מה הם חיים מצד אחד חיים זה לא האוויר שנכנס בריאות שעולה ויורד אלא חיים זה עד כמה אתה הצלחת להטביע את חותמך כאן בעולם

ואם הצלחת לעשות את זה וזה נשאר

בעוצמה של עוד יותר מאשר אדם שחי כאן יכול להיות אדם חי הוא לא מרגישים אותו הוא לא עושה פה כלום שאדם שבגשמיות הוא לא חי אבל הוא משפיע בלי לחיות פה יותר אז לפי התאוריה של רבי יהושע בן חנניה האדם השני שמשפיע יותר אף על פי שהוא לא נושם באף הוא חי יותר

יכול להיות אדם שנקרא חי

אבל הוא הוא בעצם מת

הוא מפרש על ידי זה את הביטוי של שלמה טוב הארי החי מן הכלב המת הפוך על הפוך יכול להיות כלב חי אבל הכלב הזה הוא מת מפני שהוא לא משפיע פה כלום יכול להיות ערים מת אבל הארי המת הזה משפיע באיזה שהוא צורה כאן ולכן הוא נחשב כחי והמשה רבינו שיש לו השפעה מיוחדת על העם פה

הוא בעצם נחשב כחי ולכן הוא זוכה למה שהיה הוא

ראשי תיבות משה הוא זוכה להמשיך את הנצחיות של התורה במשך הדורות האחרים גם כן מפני מה הסיבה שהוא באמת זכה לזה למה משה זכה להמשיך את ההשפעה של אחריות גם להבא

התשובה היא מפני שהוא נקרא בים ות משה עבד השם אלוקים הוא נצחי ביהדות יש ביטוי בגמרא עבד מלך

כאשר אתה מתחבר למלך מאוד אז גם אתה מלך משה רבינו היה עבד השם במובן ההכי חזק

העניין כיוון שהוא מתחבר מאוד מאוד לעצם של הקדוש ברוך הוא אז הוא קיבל משהו מהנצחיות של הקדוש ברוך הוא גם כן אז זה בא לידי ביטוי שמעשה ידי משה נצחי עם כל דבר שמשה רבינו עשה יש לו נצחיות יש לו קיום לעד ולנצח נצחים למשל המשכן שבנה אותו משה קיים עד היום מוצפן באיזה שהם מערות תת קרקעיות תחת בית המקדש

עוד יותר חזל אומרים למה משה רבינו לא זכה להיכנס לארץ עד כדי כך

הוא לא נכנס הוא מת שם למה משום שאם הוא היה בונה את הארץ אז כבר לא היה אפשר להחריב אותם מפני שמעשה ידיו ניצחים כמו שאלוקים מה שהוא עושה זה נצחי אז גם מה שמשה עושה זה נצחי

אז חסד עשה איתנו הקדוש ברוך הוא שלו הכניס את משה לארץ כדי שיהיה נצחיות לעם משום שאם משה היה נכנס לארץ והוא היה בונה את הארץ אז הקדוש ברוך הוא לא היה יכול לשפוך את חמתו על עצים ועל לבנים בשעה שעם ישראל חטא

אז על מי הוא היה שופך על העם בעצמו שנסע איתנו חסד ומשה לא נכנס ואז הנצחיות ברובד החיצוני של של בניית הארץ לא היה

ואז היכל הקדוש ברוך הוא לשפוך את חמתו על העצים האבנים ואנחנו ניצלנו

מה הכוח המיוחד של מושל לפי הנוסחה הזאת הפשוטה אני כל זה מביא כהקדמה למה שאנחנו רוצים ללמוד בעומק של הפנימיות אבל קודם כל בפשט מה הסיבה שמשה זכה שיהיה לו נצחיות מפני שהוא היה מחובר לאלוקים האבות הקדושים לא היו מחוברים לאלוקים גם אהבות הקדושים היו מחוברים לאלוקים כתוב שהם היו מרכבה לאלוקות אברהם יצחק ויעקב ואף על פי כן למשה היה יתרון עליהם

הסיבה היית מפני שהאבות היו לפני מתן תורה והקדושה האלוקית לא ירדה לעולם

עדיין ברובד מעשי חזק עד שהתורה לא ירדה מה אומר מה הסוד שעומד מאחורי הדברים

התורה היא הדיפתראות והפנקסאות של העולם כלומר שהקדוש ברוך הוא רצה לברוא את העולם אז דבר ראשון הוא הביט בתורה ועל פי מה שכתוב בתורה הוא ברא את העולם אז כאשר אנחנו רוצים לחפש בעולם הזה ניצחיות הנצחיות קיימת מאיפה העולם שואב את הנצחיות שלו מהמקור שלו

מה הוא המקור שלו

התורה אז כיוון שכך כל זמן שהתורה לא ניתנה כאן בעולם הזה הגשם

לעולם לא היה נצחיות בצורה מוחלטת

ולכן האבות הקדושים היו בתקופה שלפני מתן תורה לכן כשהם רצו להוריד לעולם הזה נצחיות לא הייתה להם את האפשרות הזאתי אז מה שהם עשו היה טוב אבל לחבר כל פעולה שהם עשו לעד ולנצח הצרכים לא יכלו משה הוא היה שילוב מבטיח שילוב מוצלח משום שהוא גם היה אישיות הכי קרובה לאלוקים בדורו

אז כשאתה קרוב לאלוקים אתה מחובר עם אין-סוף זה מצד אחד אם מהצד השני

קיבל את התורה מסיני הוא קיבל את היסוד של העולם כולו שהיא התורה מכיוון שכך היה לו אפשרות להמשיך לתוך העולם אין סוף לכן כאשר הוא עשה משהו פה למטה אז מה שהוא עשה הפך להיות נצחי עכשיו שהוא האישיות הכי קרובה לאלוקים מצד אחד ומצד שני

הוא יש לו את המפתחות לחבר לגשם של העולם כוח אינסופי

אני אסביר קצת מה הבעייתיות לחבר לעולם הזה נצחיות זה כמו שני דברים סותרים אחד לשני כל דבר פה בבריאה מורכב מארבעה יסודות יש רוח מים עפה וכל אחד מהם כל גוף שמורכב מיסודות עתיד להתפרק וכן הבריאה במהותה

כל חפץ וחפץ שנמצא פה במהותו הוא שואף למות הוא שואף להתפרק

אין לו נציות הוא לא שואף לנצחיות כי אין לו את היכולת להיות נצחי

כל דבר מחובר אז הוא הגיע מאיזשהו שורש ויש כלל בספרי פילוסופיה שכל דבר שואף לחזור למקורו כמו שיש בעלי חיים כאלה שהם חוזרים למקום שבו הם נולדו ודווקא שם הם מטילים ביצים זה הטבע של כל נברא יש אפילו ביטוי זרוק חוט רע האווירה העיקר הקיץ הגמרא אומרת שכאשר אתה לוקח חתיכה של עץ זורק אותה באוויר אפילו תיקח מקל של מטאטא אתה לא יכול לזהות

המקל של המטאטא יש לו שתי קצוות מהו הקצה שהיה פעם הצד העליון של העץ ומהו הקצה שהיה הצד התחתון אנחנו לא יודעים יכול להיות שדווקא הצד העליון שלו היה התחתון והצד התחתון הוא העליון

תזרוק מקל בצורה= בלי השפעות של כובד ומשקל אז הוא כשהוא ייפול למטה הצד

שהיה שייך בתחילת הבריאה של העץ הצד שהיה שייך לחלק של השורשים שלהם

האילן הוא יפול למטה ראשונה למה משום שזה טבע שכל אדם חוזר ושואף מרגיש טוב כשהוא חוזר למקורו זה טבע שבדומם בצומח ובחב גם אצלנו זה ככה

כשהגר עזבה את ביתו של אברהם אבינו והיא מחפשת אישה לבנה ישמעאל והיא מוצאת לו אישה ערבייה מארץ מצרים אז רשי מביאה לפסוק למה משום שכשאתה זורק מקל אז הוא חוזר לשומרס שלו

כיוון שהמקור של הים ממצרים אז היא מוצאת לו אישה הכי טובה מארץ מצרים שם היא רואה את הכי טוב כל אדם רואה את הכי טוב במקום שממנו הוא בא

אז הרעיון הזה

בא לענות לנו איך בתוך העולם הזה שהוא כולו גשמי וכולו מורכב מארבעת היסודות איך בכל זאת יש בו את האלמנט של האינסופיות איך בתוך דבר גשמי יש אינסוף אומרים פתאום מעשה יודע משה ניצחי מעשה ידי משה הכוונה הדברים הגשמיים של משה עשה נשארו לנצח

מה פתאום הרי אם הם מורכבים מארבע יסודות הם חייבים לשאוף לפירוק

למה הם שואפים לפירוק משום שמה היה השורש שלהם חיבור פירוק הם היו בהתחלה 4 יסודות מפורדים זה מזה האש לבד הרוח לבד והמים לבד ועפר לבד אז לכן כל דבר שואף לפירוק ובלשונו של רבנו בחיי התינוק משעה שנולד מתחיל להתייבש רואים את זה על האדם האדם ככל שהוא מתבגר הוא נעשה יותר ויותר יבש זה מין מוות בתהליך ככה האדם נברא וזה מין שאיפה של כל

רעים ככה הם מתחילים ברטיבות והם מסתיימים ביובש זה החיים ככה ככה למה למה הם שואפים לשם

למשל שורש שלהם היה שורש נפרש לארבעת יסודות נפרדים אז אם ככה מדוע ידיי משה נצחי מה קרה שפתאום מה שהוא עושה נצחי אז התשובה היא כיוון שמשה היה אינסופי מה פירוש אינסופי

משה היה מחובר עם האינסוף אז הוא הצליח להזרים אינסופיות פה למטה לעולם

צויין אבל זה עדיין לא מספיק מכיוון שהעולם במקום

שואף להתפרק למה פתאום מה שמשה יעשה לו יישאר לנצח התשובה היא משום שמשה השתמש עם התורה לעולם הזה יש גם שורש והשורש שלו הוא התורה והתורה היא אינסוף

אז כאשר משה שהוא האיש שהיה מחובר עם התורה הכי חזק האיש שהיה מחובר עם האלוקים הכי חזק עושה איזה שהוא פעולה הוא מכניס בפעולה שלו את שתי האלמנטים האלה אלוקים אין סופי מצד אחד

תורה שהיא יסוד העולם מצד שני והוא מאלץ את הגשם שרוצה להתפרץ

להישאר לנצח זה הסיבה שאצל משה מעשה ידע היו נצחים

אצלנו זה גם היה צריך להיות ככה גם אנחנו אחרי מתן תורה למה מעשה ידינו לא נצחיים למה כשאנחנו עושים פעולה זה לא נשאר לנצח

התשובה היא משום שאנחנו מערבים בכל פעולה שאנחנו עושים אנחנו מערבים גם דברים לא נצחיים ואני אסביר מה הכוונה האדם יש לו את החלק הטוב שבו ויש לו את החלק הפחות טוב שבו

החלק הטוב שנמצא באדם החלק הרוחני של האדם

זה החלק האלוקי שבו זה החלק האינסופי שבו זה החלק שנשאר גם אחרי המוות נשאר ואילו החלק שקשור עם קנאה שנאת אהבה חלק של הנפש הבהמית איך שקוראת לזה תורת החסידות החלק הזה הוא מלא וגדוש בסופיות בהגבלה כלומר אם החלק הטוב שבאנו מחובר עם הקדוש ברוך הוא

אז החלק הלא טוב שבנו אם הוא מחובר עם שיא

קחו מהקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא במהות זה מהות אינסופית אז כל מי שמחובר איתו מחובר יותר לאינסוף מי שעכשיו קח נוסחה ככל שאתה מתרחק יותר ממאה קדוש ברוך הוא מרצונו ממה שהוא חפץ אז אתה מתרחק מהאינסופיות ומתקרב יותר אל הסופיות אל החידלון אל המוות

כן אז כיוון שכך

אצל על כל אדם

יש בו שני צדדים וכל מה שהוא עושה יש לו את הצד שכשהוא עושה איזה פעולה והוא רוצה אותה לטוב להשפיע טוב לעשות טוב לעזור לסייע זה הצד החיובי שלנו אז כאשר האדם עושה פעולה ויש בה את האלמנטים החיוביים הללו אז היא מחוברת יותר לאלוקים כיוון שהיא מחוברת לאלוקים הצד הזה נשאר לנצח

לכן תמיד אומרים שמה האדם לוקח איתו אחרי 120 את המעשים הטובים

דוד המלך קורא לזה ככה והלך לפניך צדכך כל הדברים שעשינו טוב יושר צדק שעשינו פה בעולם הזה זה הולך לפנינו משום שזה אינסופי ואילו כל הדברים הלא טובים שעשינו מכיוון שהם רחוקים מהרצון הפנימי של הקדוש ברוך הוא אז אין בהם את התבלין ששמו אינסוף ולכן הם הם במהות הולכים ומתפרקים במהות הולכים וחדלים

עכשיו ברגע שאנחנו אנחנו כולנו אחרי מתן תורה אנחנו למעשה לא

עושים היום פעולות נקיות ולשם שמיים כל פעולה שאנחנו עושים יש בערב של צדק זאת אומרת משהו חיובי שאנחנו רוצים לעשות כי יש בו עניין טוב והצד הזה של מה שאנחנו עושים הוא בהחלט נשאר לנצח אבל בכל משהו שאנחנו עושים מעורב גם כן קורטוב הוא לפעמים יותר מקורטוב

אולי החלק החיובי לפעמים הוא רק קורטוב אבל מעורב בכל דבר

שאנחנו עושים גם דבר שהוא לא חיובי גם כוונות שבתורה קוראים להם כוונות שלא לשם שמיים כוונות לא חיוביות כוונות לא נקיות עם פניות עם

תערובת אנושית מקובלת בעולמינו

החיסרון בזה החיסרון זה שהחלק הזה של מה שאנחנו מכניסים נותן לוולד שנולד מאיתנו כל פעולה שאנחנו עושים אנחנו

והפעולה והתוצאה זה הוולד שנולד מאיתנו מכניס בוולד שנולד מאיתנו אלמנטים של מוות אנחנו הרי אחרי מתן תורה והתורה היא אינסופית ואי היסוד של העולם אז כל דבר שאנחנו היינו עושים היה צריך להיות אינסופי ואנחנו עושים דברים גם כן מסיבות של חיבור בינינו ובין הקדוש ברוך הוא

אז היה צריך להיות אינסופי אז איפה המוות נכנס בפעולות שלנו למה

דברים שאנחנו עושים לא נשארים לעד ולנצח נצחים

למה למה אנשים סנדלר עושה נעליים והנעליים הללו נקרעות אחר הזמן ולא נשארות לנצח למה אז ההסבר הפשוט כי האור נקרע אבל ההסבר הרוחני למה האור הזה לא קיבל הרבה כוח אינסופי להישאר כל הזמן ולא להיקרע ולא להתיישן

למה ששם היה הכל לשם שמיים מהיון שהיה הקול לשם שמיים אז החדירו תוך הדברים הגשמיים גם תבלין שקוראים לו אינסוף אז לכן הם לא בלו הדברים הבגדים גדלו עליהם ולא ולא לא התקלקלו

אבל למה אצלנו זה לא קיים כל פעולה שאנחנו עושים מעורבב בה גם

נקרא לזה גנים של מוות גנים של חידלון

מה הם הגנים של החידונים הרע המכוער הלא יפה הלא מקובל הלא מחובר עם אלוקים כל הדברים לא יודע איך לקרוא להם כל הדברים הלא חיוביים שיש באדם מכיוון שכשהוא עושה פעולה אחת טובה הוא משלב בה את הכל כיוון שהוא שילב בה את הכל הוא נמצא בבעיה אבל אצל משה רבינו לא היה ככה

משה היה טיפוס נקי מעבר לזה שהוא נולד לשבעה חודשים מולגוף שלו לא כל כך התגשם

מעבר לזה שמשה רבינו נולד לפני ההגשמה המלאה של הגוף גם כשהוא נולד אלמלא הבית כולו רע הוא גם נולד מהול כל הדברים האלה בחזל מבטאים את האישיות הטהורה שבה הוא נולד הוא נקרא משה על שם כימין המים משיתיו קבלה כתוב שהוא בא הנשמה שלו בא משמיטה ראשונה כלומר הוא שייך לנשמות כאלה

שהם מהעולם הגבוה יותר לא מהעולם הסדיר שזה שממנו הנשמות השמות של כולנו

אז כיוון שהוא היה ברמה רוחנית מאוד מאוד גבוהה כשהוא עשה את זה שוב פעולה מצידו היא הייתה נקייה לא היה לו שום פניות אישיות אז כאשר התחברו להם גבר כזה גבר כזה ביחד עם תורה כזאתי אז התוצאה מה שנקרא השילוב המצליח והמבטיח של שני הדברים הללו הוליד אינסופיות בכל מה שהוא עושה

אצלנו זה עדיין לא ככה

מפני שאנחנו עדיין לא מושלמים ושוב לפני שאני מתקדם לביעור של הפסוק על פי הפנימיות אני רוצה רק להדגיש איזה שהיא אחת משהו היה הוא שיהיה

אומנם אני לא יודע פעם היו אנשים נוסעים על גמלים וחמורים וזה היה אז ככה זה יהיה גם בחיים נעלה לבית המקדשפים וחמורים או ניסה על קאדילק או לא יודע מה

מה מה זה מה שהיה הוא אישי

איזה מין אקסיומה כזאתי ההורים בשטח

מה זה מה זה המה שהיה או שהיא אז רק כדי שהפשט של הפסוק יהיה מובן אז אני רק אומר במילה אחת מה שהיה הוא שיהיה מדבר רק בנוגע למצוות של התורה מה שהיה הוא שיהיה

אבל כל מה שנוגע לחוכמת האדם אומר הגאון מוילנה על הפסוק הזה בקוהלת

מה שהיה הוא לא שיהיה זאת אומרת יש בהחלט התפתחות של החוכמה יש

ויש חידושים ויש תוספות לא זה מה שהתכוון הפסוק לומר הפסוק לא התכוון להגיד שאין דברים חדשים יש דברים חדשים אבל הדברים החדשים הללו הם רק בתחום השכל אבל בתחום העשייה הפשוטה המעשית המצוותית האלוקית התורנית מה שהיה הוא שיהיה הכל נשאר אותו דבר עד כאן אני בסך הכל דיברתי בהקדמה על הפסוק

עכשיו אני רוצה להרחיב קצת בפירוש הפנימי שנותן שנותנת את תורת החסידות

הארי זל אמר שככל הדורות מתקדמים ואנשים עושים אפילו משהו המשהו הכי קטן שהם עושים= יותר ממה שבדורות קודמים עשו הרבה הרבה שלהם=- מהמעט שלנו שאנחנו נמצאים באיזה שהוא מצב קשה יותר מבחינת התודעה והתובנה וההבנה והכוח הנפשי שלהם היה הייתה הנפש חזקה יותר רחבה יותר

וחיה יותר ומרגישה רוחניות יותר

ואנחנו בנקודה הזאתי

באנו מנקודת מוצא נמוכה יותר ולכן אי אפשר לבוא בטענות אז ככל שקשה לי יותר סימן שמה שאני עושה אז יותר חשוב פסוק בתנך שהאדם העיר פרא אדם יוולד והוא אמור להתחנך ולהתקרב יותר ויותר

לצדדים היותר חיוביים אצלו בנפש מי שעוסק בהוראה אתה תראה מה זה הילדים שיכולים להיות עם אכזרי

אפילו לא מבינים את הרוע שהם עושים יכולים להתעלל במורה ולהתעמר בו להתעלל בחברים ככל שהאדם מתבגר אז אפילו שבצעירותו הוא עשה את זה הוא לא עושה את זה היום

על כל פנים לא כקולקטיב לא עושים את זה אנשים יש אדם זמן מסויים מצב מסויים במידות מסוימות נדיר למצוא אדם כזה וכולם מסמנים אותו

אדרבא אדם ככל שהוא מתקדם הלאה בחיים מתקן את עצמו משפר את עצמו מתקן את מידותיו שזה עיקר האדם

משתנה אבל הוא מתחיל מנקודת מוצא רחוקה אין ספק

אז זה הנקודה זה נכון ההתחלה של האדם יראה כן יצר לב אדם רע מנעוריו אבל הוא יכול לשנות את זה הוא נדרש לשנות את זה

טוב אז עכשיו אנחנו רוצים להבין את הנושא ברובד הקבלי אבל כיוון שכדי להבין איזה שהוא עניין בקבלה צריך המון המון מושגים לדעת

וזה משהו שהוא בלתי אפשרי לעשות בעצם זה בלתי אפשרי למה

מפ ושכל מושג אתה צריך לדבר עליו לילה

ואז אחרי הכל אולי נבין בסוף את הנושא אז מה שמקובל לעשות זה לקפוץ למים ומבינים יותר מבינים- על כל פנים ראשי פרקים ועם הזמן הדברים הולכים זאת אומרת המושגים הולכים ומתבהרים הם מקבלים את כל הצדדים שלהם בצורה המלאה

אז היסוד הוא כזה כל הבריאה כולה

מושתתת משמו של הקדוש ברוך הוא שהשם המיוחד שהוא מורכב מארבע אותיות יוד היי ואחר כך וו ואחר כך היי

המיוחד זה מפני שהוא הכי גבוה אז הוא מיוחד מכולם

המפורש זה כאשר אנחנו מתייחסים למשמעות כמו שהיא כתובה שים לב בסידור שכתוב לך יוד כ וו קיי אתה אומר את זה אדוני אתה לא אומר את זה אתה לא אומר מה שכתוב איך שזה נקרא המפורש זה הביטוי של איך שהוא איך קוראים את האותיות הווי הזה היוד קיי וו קיי הזה איך שהוא נקרא אנחנו לא אומרים את זה סתם אני אמרתי את זה עכשיו בחילוף אותיות הרי אז בחילוף אותיות

אבל אבל אבל השם הדנו

שאנחנו מכנים אותו באמירה שלנו זה איך שאנחנו קוראים אותו לא איך שהוא מפורש אז לכן ככה השם המיוחד הוא השם המיוחד בין איך שאני אקרא אותו איך שהוא נקרא או בין איך שאני אקרא אותו איך שהוא נכתב הוא מיוחד השם המפורש זה רק איך שהוא נכתב לא איך שהוא נקרא זה ההבדל בין שתי הביטויים

אז על כל פנים השם הזה הוא היסוד של הבריאה כולה כלומר על פי הקבלה בכל דבר ודבר כל דבר בבריאה האדם הדומם והצומח והחי מורכב מארבע היסודות הללו מארבע האותיות הללו והם האותיות שהם חיות כל מירע

נוספת כלל נוסף יש מילוי של האותיות הללו יש אפשרות לכתוב את היוד ואת אחר כך את ההה ואת הוו ואת ההיי אם אני כותב אותה בצורה מלאה אז יוד למשל אתה כותב יוד וו דלד היי אתה יכול לכתוב בכמה אופנים אתה יכול לכתוב היי היי אתה יכול לכתוב איי 1000 אתה יכול לכתוב היי י

כן וו אתה יכול לכתוב וו אתה יכול לכתוב וו 1000 וו אותו דבר אז יש כמה אפשרויות לכתוב את השם ואחר כך כשמצרפים את כל האותיות הללו לכד גימטריה זה יצא גימטריות שונות בהתאם למילוי שאתה עשית אם עשית מילוי של של אייוד זה נקרא מילוי יודעים אז התוצאה תהיה אחת ואם תעשה מילוי של אלפים התוצאה של 1000 איי תכתוב אותה איי 1000

התוצאה תהיה אחרת ואם תעשה היי אז התוצאה תהיה אחרת כל התוצאות הללו

ישנם סך הכל 4 אופנים למילואים הללו

התוצאות שלהם זה המספרים 72 ושישים ושלוש וארבעים וחמש וחמישים ושתיים זה אב צד מה ובל לא ניכנס לכל זאת אומרת מושגים וכל מושג זה יכול להיות הרבה זמן אבל לא זה הנושא אני אגיד את היסודות באיזה שהוא מקום אנחנו נוכל לזרום הלאה ולהרגיש אנחנו מבינים גם כן

השם הראשון של שם הוויה השם הכי גבוה והכי נעלה שהוא בגימטרי החסד גם כן שהאמא אמרנו קודם האדם היסוד שלו רץ אלוקים היסוד שלא טוב וחסד זה השם של עין בית או בגימטריה חסד 72 זה גימטריה של חסד

השם הזה בקבלה הוא נקרא עתיק

התיק מפני שהוא שם ישן הפירוש ישן התיק זה כאילו הוא נצחי ישן חזק נצחי מה המשמעות של זה זה לא שם שהתחדש זה שם שהוא במהותו של הקדוש ברוך הוא עוד לפני שהקדוש ברוך הוא החליט לברוא את העולם+ לפני שהיו ברויים עוד לפני הכל השם הזה האבא הזה השבעים ושתים הזה המילוי של שם הוויה הזה כבר היה

הוא סמל לעצמאות ומהות של הקדוש ברוך הוא

אבל כאשר הקדוש ברוך הוא החליט שהוא רצה לברוא את העולם אז שמו הקדוש ששימש כממוצע לבריאת העולם עבר תהליך שתי תהליכים תהליך אחד שנקרא סאד והשישים ושתים הזה של 63 מילוי אותיות בצורה מסויימת והוא השורש של עולם התור כלומר בהתחלה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם

אז הוא ברא את העולם בעולם מבולבל תוהו ובוהו והתוהו הזה היה השלב המתוכנן של הבריאה השלב הראשוני המתוכנן של הבריאה שהקדוש ברוך הוא ברא קודם כל ללא סדר ומשמעת ואחר כך בא השלב השלישי שזה נקרא שם מע חדש זה עולם התיקון

עולם התיקון זה הגימטריה אדם מה אדם זה אותו גימטריה סגילוף אותיות זה גס זה עולם גס זה עולם של תוהו ובוהו ובלאגן

זה עולם של תיקון

אז הסדר בבריאה האמת היא שכל אחד יכול לראות את זה איך שהדברים מתנהלים בעולמנו הקטן גם כן כך כיוון שאנחנו ברואים של הקדוש ברוך הוא אז הסמל איך שהוא ברא את העולמות קיים גם אצלנו

אני הולך להסביר לדוגמה אם אדם

מחליט או קבוצת אנשים מחליטה שהם נניח בונים מדינה

אז השלב הראשוני של כל דבר הוא שלב של בלאגן ככה ככה בכל דבר שבונים כל אין דבר שהאדם בונה אותו ומהתחלה שהוא בנה הכל היה בסדר מוחלט בשלמות בתיקון איך שקוראים את זה בקבלה בתיקון מוחלט תמיד ההתחלה אדם בונה בית אז מביא משופכים פה חול ושם זה וזה מלט ובלאגן ולכלוך אבל ובונים

ואז אחרי שגורמים לבנות עושים תיקון תיקונים אחרונים משייפים

משפצים מחליקים מייפים ומנקים למה לא תעבוד על נקי למה למה שמהתחלה לא ילך אצלך הכל ישר וחלק

אין דבר כזה ראיתם פעם בן אדם שמנסה לנסח מאמר תיאור

אז הוא זה תמיד ככה גם האדם האומן שכבר רגיל בכתיבה אז הוא כותב אחר כך הוא קורא שוב ומתחיל לעשות תיקונים שיופים הוספות למה אתה לא יכול מההתחלה לכתוב הכל ושלא יהיה לך שום מחיקה ושום הוספה

והפלא הוא זה שהאנשים שרגילים נניח בכתיבה אז הם יכולים להבחין שהרבה מאוד מהדגשות ומהדגשות הכי חשובות

הם הם שאיפו ושיפצו והדגישו

את הנקודות האיך אומרים

אתן דוגמה מצייר זה הרבה יותר מוחשי

הצייר לוקח

נניח שק ומותח אותו על כן ומתחיל מתחיל לעשות קווים כלליים לנוף שהוא רואה לפניו או לאדם שהוא רואה לפניו הנה אתה רואה שהוא כבר סידר את- או יותר את הגבר פנים אתה כבר רואה את הזה ואחר כך וזו עיקר העבודה הוא עומד ויכול שעות לעמוד ולעשות נקודות נקודות תחת העין שלו

ותחת הזה ושהקמטים ייראו ברור אז

הוא עומד ומכהה קצת פה ועושה קצת בהיר כאן כדי שזה יראה נכון וזה עיקר העבודה כאילו ככה הפנים והציור הכללי כבר

בוא נגיד בימים הראשונים של הציור או בשעות הראשונות של הציור כבר היו ואחר כך במשך ימים ושבועות וזהו מתקן את כל הפנים הללו שיהיו אמונה נכון נכונות

יותר קרובות לאמת

בפרטים הקטנים הקטנים

וזה עיקר העבודה אז זה מה שאני עכשיו משל הזה שאני נתתי עכשיו זה משל לתוהו ולתיקון

אנחנו כולנו כל פעולה שאנחנו עושים מורכבת קודם כל מתוהו והתוהו עדיין הוא חוסר שלמות וסדר מוחלט ובנוי ומסודר ואחר כך תיקון אנחנו נולד לנו ילד אז דבר ראשון הילד שנולד הוא צועק והוא בוכה וכואב לו שיניים יש עד שאתה מתחיל לשים ממנו נחת

אני מתכוון לא נחת במובן הזה שיש לי ילד נחת של אמא יש לי ידיים כאלה קטנות ואצבעות כאלה והוא שלי אז אני לא מדבר ביחס להרגשה הזו אני מדבר על יחס בין מה זה בין תחת אבותיך היו בניך שאני אומר נחת שיעשה את העבודה שלו שנוכל להיסמך עליו ימי זיקנה

זה לא שייך כשהוא קטן כאילו השלב הראשון זה מן תוהו ובלבול

מתי מגיע התיקון של אותה פעולה של תעודת הילד אחר כך בשלב המתקדם יותר דרך כל פעולה שאנחנו

ככה היא בנויה קודם כל בלבול ואחר כך נעשה בסדר ומשטר הסדר ומשטר זה תיקון שורשו משם מה של שם הוויה והבלבול שורשו משם סעד הוא תוהו כך ברא הקדוש ברוך הוא השאלה היא למה הוא ברא ככה והוא כל יכול למה הוא לא יכול לעשות ישירות שהכל נהיה בסדר משטר הייתה כאן איזה שהיא בעיה אין יכולת

לעשות משהו אין סוף

שמעין סוף שהאינסוף יעשה מחט יצטמצם לעשות משהו מוגבל שאין סוף צריך לעשות משהו מוגבל זה מגיע ל לקושי מסוים לכן כדי שהקושי הזה יהיה יהיה סביל אז קודם כל הוא יוצר משהו מבולבל מוגבל בשלב ועדיין התסמונת האין סופית מתקיימת בו בבלבול שבו

אחר כך השלב השני מהקצעים את הבלבול כדי שהוא יהיה יותר ברור

יש בנאי תשאלו בנאי מה יותר קל לעשות יש לי חורבה בית מט ליפול יש אפשרות יש אפשרות לחזק אותו לחזק אותו ולבנות עליו או לבנות חדש מה יותר קל להרוס ולבנות חדש זה יותר קל

הקדוש ברוך הוא לא נקט ככה הוא לא הוא לא התנהג ככה

הוא בנה עולם תוהו בלבול חורבן לא בנוי לא מסודר לא לא לא לא בשלמות

אחר כך הוא רק התחיל לשפץ אותו ולתקן אותו למה למה לא תבנה מהתחלה או למה לא תהרוס את הבלבול

אז אני מנסה להסביר שזה היה בלתי אפשרי מבחינת ההיגיון לעשות מההתחלה את המבנה מעוקצב ומסודר ללא הבלבול הקודם מפני שהשורש

שממנו בנו את הטוהו והעבורו הזה

השורש היה אינסופי ומשורש אינסופי גם לבנות תוהו ובוהו זה לא נורמלי זה אין יחסיות אין ערך בין אין סוף לחורבן מבולבלת אבל אחרי הכל זה חורבה ולא תפוח אדמה וזה עצמו שזה חורבה ולא תפוח אדמה זה הגבלה אם זה הגבלה זה לא זה לא אינסוף

אז ישנו

ישנו איזה מכה כמו שאומרים הייתה איזה מכה

בבריאה הזאתי הייתה מכה לאינסוף בבריאת התוהו אומרים האינסוף חטף מכה אוי נברא פה גבול עכשיו יש לו הלך שלב שלב הוא לא יכול להכיל שהגבול הזה גם כן יהיה מהוקצע הוא יהיה מדוייק אז קודם כל אני מחדש לך בכלל שיש גבול הגבול של תור

הבלבול של התור הוא לא הפריע לאינסוף כל כך

אז היסוד הזה של סדר בבריאה שהוא בנוי בצורה כזאתי שם אב שהוא נצחי רואה תמיד ואחריו שם שג שהוא עולם התוהו הכנה לתיקון ואז אנחנו מגיעים לתיקון ומיהו התיקון כמו שאמרתי התיקון הוא האדם כמו שכתוב ביום

אשר ברא אלוקים לעשות דרכו חזל שהקדוש ברוך הוא ברא את האדם לתקן לעשות לתקן

מה פירוש מהאדם נברא מהאדם נדרש פה באולם הזה לקחת את הדברים המבולבלים והלא מסודרים שהשאיר הקדוש ברוך הוא בבריאה שלו ולנסות לעשות בהם סדר ולתקן אותם זה כולל את הנפש שלו

בשלב ראשון הוא נברא רע פירושו טוב הוא מבולבל

והתפקיד שלנו כל אחד ואחד יהודי גוי זה לא משנה כל אחד נברא לתקן

מה זה ה לתקן את עצמו זה לתקן את הרע הזה לשפץ אותו לשייף אותו ולעשות בו סדר

כדי שבסוף החיים הוא מחזיר מגס של שם סד שזה

שייך לעולם התור הוא מחזיר לקדוש ברוך הוא בן אדם גימטריה מה שמה החדש זה התפקיד שלנו פה בעולם וככה כל אחד מה שהאדם לא עושה כדי לבנות את העולם כדי לתקן את העולם זה איזשהו תיקון איזה שהוא בנייה איזה שהוא השלמה התקדמות טוב האדם האדם החיים שלנו כאדם הוא נברא תוהו הילד הקטן

ההתנהגות שלו זה התנהגות של תוהו הריצה שלו ההשתובבות שלו מה מה מה זה ימי ילדות מה זה ימי ילדות מה זה מה מה בדיוק עושים שם חצי מסתובבים

אתה יכול לבוא ולהגיד שאני בילדותי למדתי הרבה הרבה למדת משמונה עד אחד זה לא הילד זה בעצם משהו לא מסודר מהוקצב ברור שיכול להצביע מה הוא עשה אין ילד בעולם

אם יש כזה ילד אז הוא באמת צריך טיפול אין ילד כזה שיכול להצביע מה הוא עשה בכל דקה וכל דקה אצלו מחושבת זה פשוט הפוך מהטבע של ילד

תן לילד להיות ילד

זה טוב הוא הילד לא שם לב יש לו תמימות וזה הפלא איב הוא כזה תמים אז איך הוא יכול כל כך להציק למורה עם כל כך הוא תמים התשובה היא זה שהתמימות זה תמימות אבל השורס שלו הוא פרא הוא עדיין לא מתוקן אין מה לעשות זה עובדה כשבן אדם

גדול מחליט לעשות לא טוב זה נקרא פשע מתוכנן פשע מתוכנן יש לו אלמנט של תיקון

תסלחו לי אבל אם זה מתוכנן וזה מוקצע זה יסוד של תיקון אצל הילד אין את זה הדברים מה שהוא עושה הם לא מתוכננים

זה הוא זה ספונטני זה האישיות שלו זה ברגע שזה תוהו ובוהו שהרף אפילו מגיע באופן מסודר

זה לא לגמרי טוב בוא נחשוב בצורה כזאתי סתם לצורך הדוגמה אם יש

מחבלים נניח ששמים איזה שהוא מטען ואתה מסתכל על אתה רואה שזה רק ראש ערבי עושה שטויות כאלה כאילו זה לא בלי רמה כאילו אז זה טוב אבל יש את זה אתה רואה איזה תכנון מה זה פשע יש פה ראש משהו משהו שעשה את זה אז מה אז זה לכאורה תיקון אתם יודעים מה התיקון שאנחנו כל כך מתעצבנים

אנחנו הורגים את ההוא שעשה את זה זה תיקון הוא בתכנון של הפשע גרם לנו לאילץ אותנו להוריד עליו איזה טיל ולגמור אותו למה אם הוא לא היה כל כך מתוכנן ילדים קטנים זה מי זה עשו איזה ילדים קטנים בשטחים עשו שטויות זה ככה היינו רואים את זה ככל שזה מתוכנן יותר זה מעצבן יותר ודורש סיום

אני מתכוון טוב שיוצר

חיובי זה הפירוש טוב לא טוב מה שאני מרגיש מה שאת מרגישה משהו נדמה לו למה מחבל אותם את הפצצה מרגישוא עשה מעשה מאוד טוב אני מדבר ביחס לראש שלנו אנחנו אנחנו חיים בסופו של דבר כשאת צריכה לקנות לילד או ילדה מתנת יום הולדת אז את רואה את זה כפעולה של תוהו או של תיקון מי יודע

אולי הילד הזה יקח את המכונית הזאת שקניתי ישפור אותה על הראש של איזה ילד אחר

ארז יצא מזה תורו ולא תיקון אולי לא משנה אבל אני כשאני גמרתי את המעשה שלי ואני התכוונתי למעשה שלי גמרתי אותו בתיקון לא גמרתי אותו בתור ויהיו יהיה בדבר הזה גם אלמנט חיובי עצמי נצחי כיוון שהיה בו גם כיוון חיובי בונה

אז לפעמים הדברים הם משולבים עד שנהיה משה רבינו

איך איך איך כל זה משתלב עם הפסוק מה שהיה הוא שיהיה לי נקצר

מה שהיה תשימו על המילה מרהשי תיבות

מה שהיה היה יש שמה מה הוא שיהיה אז טוב עכשיו מכיוון שאנחנו בקצרה אז אז ככה יש תיקון שאנחנו צריכים לתקן את עצמנו

יש שתי אפשרויות לעשות את זה יש שהיה ויש שיהיה ויש הוא

זה לשון נסתר

יש חוכמה ויש בינה

שאדם מבין דבר בחוכמה בקבלה זה נקרא ראייה לא ראיית העיניים אבל ראיית השכל זה ברור לי

כמו אור היום ברור לי ברק המבריק אני רואה את זה

זה נקרא חוכמה יש בינה בינה נקראת מבין דבר מתוך דבר אני עושה מין סיבוב עם האצבע כדי להגיע לזה אבל זה לא חלק זה לא ממש נמצא לי בראיית החוכמה אלא

מתוך דבר מתוך דבר כזה שהייתי צריך לדחוק את ההבנה שלי כדי להגיע לתוצאה כתוצאה נכונה אבל היא לא תוצאה שהיא ברורה כמו דברים שרואים אותם בעיניים אלא תוצאה שהיא קצת מצריכה פרשנות ויכולת פרשנות

כל אחד יכול להגיע לזה וגם אחרי שהגיע לזה לא כל אחד יבין את מה שאני אומר כן זה כבר שלב מתקדם יותר

חוכמה נקראת נוכח ברור ישר חלק בינה נקראת נסתרת הוא אז הוא זה בינה

היה מה שהיה

כאשר האדם צריך להתחיל לתקן את עצמו האדם זה גםטריה מה הוא צריך לתקן את עצמו יש לו שתי דרכים לתקן את עצמו על ידי כוח החוכמה ועל ידי כוח הבינה

הכוח החוכמה זה הערות שאלוקים מפיל לו השגחות פרטיות כל מיני דברים כל מיסים כל מיני שנופלים לו ומסייעים לו ללכת בדרך הנכונה

בינה זה משהו משקיע הרבה מחשבה מעצמו להוריד את הערכים החיוביים והטובים והנכונים להפנים אותם בתוך ליבו פנימה

ולהדק את עצמו אליהם וללכת בעקבותיהם

זה הבינה

התכלית של התיקון נמצא בשתי השלבים הללו בשלב החוכמה בחסדות זה נקרא יראה עילאה

ובשלב הבינה שזה נקרא יראת הטעה הראה שבאה מלמטה מצד האדם

איפה אני שואל שאלה עכשיו איפה נמצא התיקון יותר למטה

איפה התיקון ירד יותר לאושיות העולם בפינה כמובן זה פשוט אבל בפינה אין הרבה אור כי אני הצלחתי להגיע לאיזה שהוא הסבר שאני הבנתי אותו אבל זה לא כמו שאני ראיתי את אלוקים באיזה נס כזה ככה מול העיניים החוכמה יש בה יותר אור חזק זה נקרא אור חזק יותר העור שלה גבוה יותר

אבל היא- נכנסה אצלי בלב איך אומרים זה זה הרבה כסף

אבל הוא לא שלי הבינה זה מעט כסף אבל הוא שלי הוא אצלי בכיס זאת אומרת ההורדה של הפרטים למטה זה הבינה ההורדה של הרעיון למטה האם הבינה מגשימה את הרעיון עד כדי ולת גמור חי וקיים כל הפרטים אז זה בעצם הפסוק זה בעצם הפסוק מה רצה שלמה להגיד ככה

מה התיקון של שם מה שהיה שהיה זה לשון כמו ברוך שאמר והיה העולם כאילו

קרה בדרך ממילא כל הדברים שמתרחשים לעיניינו ואת כל תיקוני הנפש אנחנו מתקנים כתוצאה מכוח החוכמה אנחנו לא עמלנו עליהם יותר מידי לכן זה נקרא שהיה עבר

מה שהיה מה שיתקן על ידי החוכמה

הוא הבינה תגרום שהוא גם יהיה הבינה זה הוא נסתרת תגרום שהוא גם יהיה כלומר שיהיה תיקון גם בעתיד

ושהתיקון ירד עד למטה מטה בפועל ממש

איך הגברים רק לסיום איך הדברים מתקשרים לחג החנוכה

אתם בטח מכירים

את הפזמון הזה ימי 8 חג חנוכה נקיי ימי בינה

למה ימי בינה

כתוב שהאדם הראשון כשהיה בגן עדן היה מאיר לו אור שבו הוא היה צופה מסוף העולם ועד סופו אחרי החטא הקדוש ברוך הוא לקח את האור הזה וגנז אותו

האור הזה אומרים רחמי הקבלה הוא חוזר ומאיר זה אור רוחני זה לא רוגשמי זה אור שמאיר בתוך נר חנוכה בזמן הגלות אנחנו על ידי הסתכלות חזקה במר חנוכה סתם ככה עצה טובה מי שרוצה שתהיה לו סיעתא דשמיא לאינטואיציות טובות במשך כל השנה שיתמיד להסתכל על נר חנוכה שהוא מברך אז על פי הקבלה זה יתן לו הרבה הרבה כוח כן יתן לו את הכוח

לראות מסוף העולם היה סופו לא מדובר על ראייה גשמית אלא על ראיית השכל זאת אומרת

באמצע השנה אז ההכרעה הטבעית האינטואיטיבית שלו תהיה יותר נכונה מאשר ככה עם בלי

למה זה ככה מפני שנרככה הוא בינה על פי קבלה כלומר הוא מוריד את העור האלוקי עד למטה מטה

כלומר מוריד את התיקון של האדם לא רק ברובד החוכמה אלא ברובד הבינה ולכן הוא נותן סיאט על האדם לבחון את הדברים ולראות את הרעיונות ואת העתיד ולחזות את העתיד איפה לא איך שהוא בעולם העליון אלא איך שהוא מתבטא בעולם התחתון באופן הכי הכי ברור והכי הכי בולט

אז למעשה הכי פשוט מחר בערב

להדליק נר חנוכה בשלוש ברכות להדליק נר שעשה ניסים ושהכיינו זה הצד המעשי ועל ידי שאנחנו עושים את זה אנחנו מאירים את עצמנו את הנפש שלנו מאירים את העולם גם כן