למה דווקא מצות עבודת יד

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

יש לנו כבר ב-30 יום לפני החג אז אנחנו מתחילים ללמוד על עריכות פסח דבר ראשון יש לנו את הנושא שנקרא קמחה דפסחא לתת לאנשים שזקוקים קמחא דפסחא אנחנו יודעים שתלמידי חכמים יש להם היתרים מיוחדים למשל עם כל העיר צריכה לעשות חפירות חפירת בורות או סלילת כבישים וכולם הולכים ועושים את הסלילת כבישים הזאת אז נפסק בירושלמי וגם בשולחן ערוך שאנשים שהם תלמידי חכמים הם לא צריכים ללכת ולחפור בורות לסלול כבישים עם כולם
אותו דבר כתוב ברשבם שתלמידי רחמים פטורים מן המיסים הם לא צריכים לשלם מיסים מס כמו ארנונה וכיוצא בזה בעיקר הדין הם פטורים נשארים נשאלת השאלה האם המס הזה של קמחא דפסחא תלמידי חכמים פטורים ממנו אז כתוב בשולחן ערוך של אדמור הזקן בסימן תו כאף טית בסעיף היי ואפילו תלמידי רחמים הפטורים ממס נותנים חלקם הם כן חייבים בקמחא דפיסטית למה לפי שצדקה היא זו זה צדקה לכאורה זה צדקה ולומר אבל בתחילת הסעיף כותב האדמור הזקן מנהג פשוט בכל ישראל שכל קהל וקהל מסימן מס על בני איראן לצורך חיטים לפסח אז זה כן מס אלא שזה מס כזה שהוצדקה אז אנחנו צריכים להבין זה מס או שזה צדקה
מס זה כאילו משהו שאתה מחוייב לעשות אותו וצדקה זה משהו אחר אז האור זרוע שהוא אחד מהראשונים מביא אותו עד דרכי משה כותב מנהג קהילות לשים מס על הקהל לצורך עיתים ליתן בפסח לעניים אז זה בכלל לא שייך לצדקה יש לומר שיש פה חידוש זה מצד אחד צדקה ומצד שני מס וצריכים האמת הייתי צריך לומר הפוך זה מצד אחד מס ואף על פי כן זה צדקה ובעצם בא האדמור הזקן לחדש לנו דין שאף על פי שזה לכאורה צדקה וצדקה כל יהודי ויהודי חייב לתת צדקה אבל כאן זה דין מיוחד שהייתי חושב שיש פטור לאנשים מסוימים כמו למשל דרך עמים שלא יפתרו אותן ומה הסיבה שהייתי חושב שיפתרו אותם אז אני הקדמתי התחלתי את השיעור שיש
חפירת בורות וסלילת כבישים שכותב הירושלמי ובהא בבטרה בסליחה במסכת פאה גם שמירה שמירה על העיר תלמידי חכמים לא צריכים שמירה אז כתוב שהם פטורים מהשמירה הזאת הם פטורים מהתשלום הזה אבל יש דין מיוחד מתי מתחייבים בכלל נגיד אם אני אם אני בא לגור בעיר הזאת מתי אני צריך להתחייב על פי תורה לשלם את המס שנה יוד בית חודש אז זה מעניין שגם לגבי אימהות חיטים גם כן כתוב שממתי גובים את המס הזה רק אחריות בית חודש יש לומר שהאדמור הזקן ראה שבתלמוד ירושלמי פעם אחת מסכת במבטרה לגבי מאות חיטים הוא אומר שזה יוד בית חודש גובים את הכסף הזה רק אחרי בית חודש ובמסכת פאה כותב הירושלמי שמתי מחייבים את האדם בתשלום על העיר על שמירת העיר ועל סלילת הכבישים וכל הדברים הללו גם כן רק אחרי בית חודש ובדין של סלילת כבישים כותבים שתלמידי פטורים לגמרי אבא אמיתי הייתי חושב שכשם שבעניין י ב חודש של סלילת כבישים תמיד דרך עמים פטורים גם בעניין י' חודש של מעות חיטים גם כתמים דרך העין פתורים מה להגיד לי לא פה זה שונה הם יצטרכו הוא צריך לשלם את זה מכיוון שזה בכל אופן גדר של צדקה זה דין מיוחד הוא קנה בית
אדם שקונה בית משלם יד אדם ששכר בית מבית חודש זה מראה שהוא נהיה כמוך קבוע טוב אז עכשיו השאלה היא למה זה נקרא מנהג מנהג מעות חיטים למה זה מנהג הרי אמרתי עכשיו שכתוב בירושלמי שצריך לתת דמעות חיתים אז הסתכלתי יש איזה שהוא ספר נחמד שקוראים לו עריכת השולחן כתב אותו הרב שלמה קורח אה רב של בני ברק והוא כותב שנראה לו שמפני שנותנים חיטים למעשה נותנים חיטים ולא מעון לכן זה נקרא מנהג אני רוצה להגיד בדיוק הפוך מההצעה של הרב קורח ולמה מכיוון שהאדמור הזקן כותב בצורה מפורשת שזה מס לצורך זאת אומרת האדמור הזקן למס מה נותנים כסף ואף על פי שהוא אומר שזה כסף הוא קורא לזה מנהג פשוט בכל ישראל שכל קהל וקהל משימים מס על בני רם לצורך איטים לפסח זאת אומרת זה גם מנהג וזה גם מצד שני מראות ולפי ההסבר של הרב קורח זה בגלל שנותנים חיטים ולא מראות לכן זה נקרא מנהג אני רוצה להגיד הפוך
הלשון בירושלמי איך קוראים אנחנו אומרים קמחא דפסקה איך הלשון המקורי שממנו ניקח ממנו נלקח הקמחא ד פסחא לתת לחיתה ד פסחא לחיתה לחיתה דפיסח מכאן יצאה לשון השגור בפי העם כי אםכה דפסח מכיוון שהירושלמי קרא לזה לכיתה לפיסח זאת אומרת שמה היו נותנים חיטים לכי ת זאת אומרת תיתן לי כן כי זה לווא דווקא היה חיטים זה היה יכול להיות גם כן קמח וזה שאנחנו נוהגים בפועל בפועל אף אחד לא נותן חיטים היום אנחנו נותנים רק כסף זה המנהג המנהג זה שנותנים כסף זה המנהג מי עיקר הדין כן כל אחד היה עושה לבד אז זהו אז מעיקר הדין זה היה לתת חיטים זה מה שכתוב בירושלמי והמנהג זה מפני שאנחנו נותנים כסף אז בואו נסכם קודם כל זה מנהג שהשורס שלו זה דין
והדין הזה היה לתת חיטים או קמח קוראים לזה מנהג מפני שנותנים היום כסף מי צריך לתת את זה כולם צריכים לתת את זה אחרי בית חודש מעיקר הדין צריך לתת את זה אבל אדמור הזקן הביא שכיום מכיוון שיש לנו גלות אז כן זה אלה שאומרים מתחלת את הגאולה זה יכול להיות שיהיה להם דווקא מינה גם לדין זה דין זה כי האדמור הזקן כותב כותב שזה בגלל שזה גם אז נותנים כבר מי שנמצא 30 יום בעיר כבר נותנים אבל אם אני אגיד שזה לא אז יכול להיות שזה רק בית חודש זה יחזור עדין זה אחד הנפקא מינות אם אנחנו נעשה בין נפקא מיניות לדין אז למה אני מספר את כל זה כל הפלפולציה הזאתי כי צריך להתחיל לתת כמה צריך להתחיל לתת תראה אני הייתי אומר תראו השנה יש לנו קצת אתגר ככה אומרים שהמצות יהפכו להיות יותר יקרות לא אמרו שיהיה מחסור אני אסביר אני אסביר תלוי מי הזמין ומתי הזמין אבל מדובר על על על עליה של 18% במחיר הקמח
וכנראה שזה יבוא באיזה שהיא צורה לידי ביטוי אולי קצת יותר מאוחר מי שהזמין קודם כבר בשנה קודם שילם קודם זה כבר דין אחר לכן חשוב שאנחנו רוצים לעזור ליהודים לקיים את המצווה כמו שצריך מצוות הפסח כמו שצריך אז הדבר הראשון זה לתת כסף נתנו כסף מתנות לאביונים עכשיו צריך לתת עוד יותר כי מתנות לאביונים זה רק בשביל סעודה אחת פה אתה צריך בשביל כל הסעודות של כל הפסח אז צריך ביתר שאת ביתר עוז צריך לחשוב על האחים שאין להם שאכלה אותם גם הקורונה והפרנסה קשה וגם עליית המחירים וגם ההוצאות שבלאו הכי לפני פסח הם גדולות צריך לקחת את זה בחשבון ולהתנהג בחסד עכשיו שאנחנו מדברים על קמחי פיסחא יש לנו איזה קמח דיסחא חדש שהרבה עורר אותנו עליו שזה לתת ליהודי מצות עלולות וזה אל תחשבו שזה שייך רק לשליחים אלא כל יהודי ויהודי צריך שיהיה לו מחויבות לאנשים שהוא מכיר לתת לתת להם מצות עכשיו פה כשאנחנו נכנסים למצות העגולות אז איפה אנחנו יודעים שהמצות הם עגולות אז כותב המארי אסד מזה שכתוב בפסוק עוגות מצות כי לא חמץ עוגה זה כמו אג
עוגה זה עיגול לשון עיגול מצאות עגולות עכשיו באמת שזה לא הריבוע והעגול הוא זה שתפס פה את המקום אלא עבודת יד והלא עבודת יד עכשיו אני רוצה להסביר משהו נורא מעניין הרבה באגרות קודש בחלק ט מסביר מדוע רבותינו נשיאנו כל כך דיברו שצריך לאכול דווקא מצות עבודת יד והרבי מבקש שיתן שיתנו ליהודים מצות עבודה יד לפחות בסדר לפחות שיהיה להם בלילה הראשון למה זה כל כך חשוב אומר הרבי שהסיבה היא מפני שהמצב עם מאכל אמונה אז המכונה אפשר לברך עליה בורא פי המכונה אבל האמונה לא עוברת אלא אם כן זה נעשה עם כוונה של בן אדם האמונה לא עוברת כבר אני רוצה לומר לכם שהדברים האלה הם קורים בפועל ממש אתה יכול לראות לפני חג הפסח הוא אמר לך על כל מיני דברים לא אחרי שהוא אכל מצא עגולה עבודת יד שתנה דעה שלו אחד השליחים סיפר שהיה לו הוא היה צריך לעשות איזה שהיא פעילות לכבוד לג בעומר וכשהוא הגיע למנהל שמה של המרכז המסחרי במקום איפה שהוא נמצא אז המנהל הזה אומר לו לא רוצה פה אתם חבד אתם מיסיונרים אתם אני לא רוצה לעזור לכם לכו מפה טוב אדם לא רוצה לא רוצה אז הולך אחרי כמה זמן
הגיע לקראת חג הפסח אז אותו שליח מתייעץ עם החברים שלו לחלק לאותו אחד שגירש אותי ואמר אתם חבד אתם ניסיונרים לתת לו 3 מצות אז הוא אומר לו בטח תיתן לו מה יכול להיות הכי הרבה יגרש אותך אבל אתה תיתן אז הוא הולך נכנס אצלו ובדיוק שהוא נכנס אצלו היה אצל אותו מנהל יהודי נוסף והוא מסתכל על החבילה של המצות ורואה את צעירי אגודת חבטו מחבעת וזה אנשים טובים איזה יופי איזה זה הוא מדבר הוא מדבר היה נעים לפתוח את הפה בגלל שזה החבר שלו ופה הוא עשה איתו עסקים אז הוא נתן לזה מסות ולזה מסות ואמר כל טוב שלום על ישראל והלך לדרכו אחרי חג הפסח מתקשר אליו המנהל הזה מיוזמתו הוא אומר לו אתה זוכר שאמרת שאתה רוצה מה השול תהלוכת לג בעומר מה אתה צריך אז הוא אומר אני צריך הגברה ואני צריך מתנפחים ואני צריך זה זה וצריך את המקום המרכז המסחרי במרכז אומר הכל עלה הכול בסדר השיחה חשבתי אחר כך שרק חמור לא משנה את הדעה שלו אבל בן אדם יכול לשנות אז מה קרה המצב באמצע זה המצב המצב הוא אכל קצת אמונה וכשהוא אכל אמונה אז השתנה אצלו אני בעבר היה כל מיני דברים שדנו על המצות האלה שיכול להיות שמצא שהיא לא עבודת יד יש לו בגדר ההלכה זאת אומרת האם באמת המצע הזאתי היא היא לא הפכה להיות חמץ מכיוון שקשה לנקות את המכונה האם היא לא הפכה להיות חמץ
מכיוון שיש ברזל והברזל גורם לחימום יתיר++ הערות מהארות שונות היו הערות אפילו מגדולי ישראל שיצאו נגד המצות מכוון מטעם מאוד מאוד מעניין מכיוון שזה פשוט לוקח לאנשים פרנואסים אנשים בשביל לעשות שוב יש הרבה דנים שזה לוקח לאנשים אנשים היו עושים איזה פרנוסה עכשיו אין להם זה מזכיר לי כמו שיצאו נגד המכונית פעם בטענה צודקת שזה יגרום להרבה חילולי שבת אז צריך להמשיך לנסוע בסוס ועגלה אז זה זה גם גם זה היה טעם אבל אומר לך הרבי וזה לכאורה הוא לוקח את הנימוק עזוב אותי מכל אם זה כן זה אם זה כן נקי עד הסוף המכונה האם כן מחמיץ לא מחמיץ אני לא מדבר איתך על כל זה גם אם תעשה לי מכונה כזאת שמנקה את עצמה במיליון% ושאין שום שאלה הלכתית אבל מה עם מה לשמור מה עם מה לשמור לשמור זה דבר חשוב לשמור זה וזה קשור למצע יותר כי זה מאכל האמונה ביתר שאת ביתר אוז וזה מצד אחד מצד שני אנחנו נזהרים דווקא בגלל מה שסיפרתי עכשיו שהרבה אומר
אומר המצע של עבודת היד המעלה שלה זה שזה לחם אמונה אז הפשט זה שמצא שהיא מצאת מכונה היא לא חלילה וחס חמץ זאת אומרת זה חשוב אנחנו לא אוכלים את זה וזה מופרך אצלנו כי אנחנו רוצים לאכול מאכל האמונה אבל זה לא חס וחלילה שתסתכל על זה לחמש כחמש אם למשל איזה שהוא בן אדם מגיע אליך הביתה ויש לו מצות כאלה והוא רוצה לאכול את זה עם הכלים החד פעמיים שלך אתה לא יכול לבוא ולהגיד אוי רחמול הצלאן יש כאן מצב מכונה מצאת מכונה זה אני לא אוכל נכון אבל זה לא בגדר של חמץ זה לא זה אז זה לא לשמור זה לא איך אומרים לא זה לא עם אמונה אבל זה זה לא חמץ חס ושלום אני מיד אשמע אותך זה חס וחלילה לא חמץ עכשיו זה שהיא נורא נורא חשובה מספרים אני חושב שהרב רפואל נחמן כהן מספר את זה שהוא מלובביץ' הג'וינט האמריקאי שלח ליהודים הגיע גם ללובאץ חבילות של מצות מכונה לא בתוך הפסח אלא אחרי הפסח והיה שמה איזה שהוא בחור חוכמולוג שעבר ליד החבילות הללו ואמר אוי חומץ שוב את העברול בפסח ככה הוא התבטא התבטא והרבה הריץ עוד לפני הנשיא
ושמע את ה את האמרת כנף שלו אז הוא עצר אותו ואמר לו מצות שכל כך הרבה יהודים משתמשים בהם אל תגיד על זה 15000 על הפסח זה דבר שהוא מופרך אל אל תדבר בסגנון כזה וכמדומני שראיתי שהרבה בעצמו נתן הנחיה שכיאשר להשיג לאנשים של של עבודת יד אז לתת להם מצות מכונה כן הרבי התבטא ככה לא בחלוקה אבל יש מקומות בעולם שקשה היה להגיע או לשלוח או סיטואציה מסויימת בחודש ניסן אנחנו לא אומרים את החנון לא אומרים צידוק הדין לא אומרים כלא כפיים לא אומרים למנצח כל הדברים שקשורים לתחנון לא אומרים למה לא אומרים כל חודש ניסן פסח זה יום טוב אבל למה כל חודש ניסן מסביר אדמור הזקן בסימן תו כף טית שפסח חודש ניסן הוא משהו מיוחד יש בו כותב בסעיף טיט שעד יוד בית בחודש היה לנו את הנשיאים והנשיאים כל נשיא שהקריב זה בשבילו היה יום טוב יום ההקרבה שלו אז לא אומרים תחנות עכשיו אנחנו לא יודעים איזה ויש גם התקללות של כל העם ישראל אז אנחנו חוגגים עם כולם שתיים 10 יום אחר כך הוא אומר יש לך ערב פסח שערב פסח זה יום טוב צריכים לעשות יום טוב אחר כך יש לך את 8 ימים בחוץ לארץ יש 8 8 ימים של פסח כן
8 ימים של פסח אז מה היה ימים של פסח הם גם לא אומרים את החנות יצא שרוב החודש לא אומרים בו תחנות אז אנחנו מרוב שמחה לא אומרים את החנון הכל בסדר אבל מה עם יוד גימל כותב האדמור הזקן יוד גימל הוא באמת יום שאין בו יום טוב אין בו שום יום טוב אבל אתה יודע כמו שאומרים בין הנה לבין לפניו לאחריו יש ימים מיוחדים אז איך אומרים רוב החודש הוא יוצא גם כן מה שמעניין זה שלחתם סופר יש הגעות לשולחן ערוך בזמן תף כף טית מספר לחתם סופר ששאלו אותו לא פעם מה הם יוד גימל מים יוד גימל אז הוא אומר חשבתי על זה והגעתי למסקנה שיש לי כמה סיבות למה יהודים לא צריך להגיד בו תחנות סיבה ראשונה הוא מי היה הנשיא האחרון החירה בין ענן אז הוא אומר כמה זמן היה מותר לאכול את הקורבנות שלמים שלא יומיים יש לו יש לו את השני עמים ולילה אחד אז נמצא שאם כן אז יוד גימל עדיין בתוך הזמן שמותר לו לאכול אחת יש פה סיבה למסיבה יוד גימל גם בתוך העניין אחר כך הוא אומר אבל אתה יודע מה חשבתי עוד יותר מתי אתה מצאתי במדרש
שמתי הייתה הפיכה של סדום 70 לא הפיכה של סדום הייתה בטיט זין ניסן מה עוד קרה בטיט זין ניסאן היום שתלו בו עת אז קדרמו אומר שעושים קצת סעודה ביום הזה הייתה הפיכה של סדום היום שתלו בו את המן ולפי זה מתי המלאכים היו אצל אברהם אבינו יום קודם בטצווה והוא עושה חשבון שאם זה היה טיט וו זה היה יום השלישי של אברהם אבינו למילתו הפרשת וירא כן שלום אז צריך להגיד שמתי הוא עשה את הברית מילה 3 ימים קודם אז זה ביג גימל נמצא שעל ברית של אברהם אבין אז זה בי ד גימל איזה יופי אז בטח שראוי לעשות אותו יום טוב חתם סופר אומר זה יום טוב זה יום ברית של אברהם אבינו כן עוד מעט נדבר אבל אבל ואז הוא אומר את הדבר האחרון שהוא מצא שיש לפי אחד הראשונים שזה הרי מכורבל שאומר שבערב פסח אז שהיה ב בשנה הראשונה זה היה ערב פסח שחל בשבת מתי יקריבו קורבן פסח הקריבו את קורבן פסח ביוד גימל אז ני אז נמצא
היה משתיק יום תל יוד גימל כי הקריבו בקורבן פסח אני אומר אחרי 3 הסברים כאלה יש לנו עוד דחה את השבת משהו כזה הוא כותב שם אני מביא איזו שיטה של ההרים ביקור ואני אפילו לא ראיתי את השיטה הזאת לפני שראיתי את האריפה זו שיטה היחידה אז אני שואל אז למה האדמור הזקן אומר שיוד גימל אין בו יוםפה אחרי הסברים כאלה למה יוד גימל הוא לא יום זה אז אני רוצה להגיד ככה דבר ראשון זה שאפשר לאכול קורבן שני ימים ולילה איפה יש לזה מקור שזה יום טוב אפשר לאכול ואז מה אין שמחה אלא בבשר ויין נכון אבל זה עדיין לא עושה אותו יום טובים זה יזוק אתה אבל למה זה יום טוב אז מה נשאר נשאר הברית של אברומינו
ברית זה כבר יום טוב ברית זה יום טוב אז אז למה יום תבוא הברית של אברום מוביל זה היה ברית בזמנה או ברית תחויה לכאורה תראה אתה יכול להגיד שבעצם היום הזה נימול אברהם אתה יכול לבוא להגיד עכשיו הקדוש ברוך הוא אמר לא לעשות את זה עכשיו אבל האמת היא אתם כולכם את המאמר הזה של למה לא מה לאברהם עצמו קודם ברור קיים את כל התורה קודם עד שלא ניתנה אלא זה שהוא רצה שזה יהיה מלמעלה ושזה יהיה בציווי וכולי וכולי לפי ההסבר הזה אני אומר לכם זה דחוי הוא דחה את זה הוא יכל לקיים את זה קודם רק שהוא דחה את זה קודם בשביל קבץ רוחני אבל אבל זה היה דחוי האם ברית דחויה היא יום טוב שלו זה כבר לא מוסכם בפוסקים זה לא מוסכם שברית שברית תויה הרי ברית תויה לא דוחה יום טוב למה היא לא דוחה יום טוב כי אין לה כזה חשיבות גדולה אז לכן זה קשה להגיד שזה יום טוב ובנוגע לדעתו של הרי ביקורבל שעשו בערב פסח ערב פסח בי"ג איך אומרים הכל טוב ויפה אבל אצלנו כשאנחנו כשחל אצלנו הפסח נפסק להלכה שאנחנו עושים אותו במוצאי שבת זה לא ביוד גימל מקריבים אותו ובשבת מקריבים אותו וכל אומרים ושורפים ושורף צוללים אותו רק מוצא שבת רק
ג'מ ד וצלם רק במוצאי שבת לא בי"ת ג' השיטה של הרים מכור בסדר זו שיטה יחידה חיטה שה אחת אז אתה רוצה שנעשה יום טבע לשיטה יחידה אז זה די מובן למה האדמור הזקן אומר שי"ג עדיין אין לי הסבר למה יש בו יום טוב אנחנו צריכים להתחיל להקפיד מעכשיו דבר אחד יש לנו להקפיד לא לאכול מצות מדין הגמרא אני אדבר כמה מילים על זה ואני אתן שאלות מדין אזמרה אנחנו לא אוכלים מצות רק בערב פסח קטן כתוב בערב פסח אסור לאכול מצות וגם בערב פסח עם הילדים הקטנים שלמטה מגיל חינוךבים תתנו להם מצות אבל
הסיבה שאנחנו לא אוכלים ויש כאלה שלא אכלו רק מראש חודש ויש כאלה רק משבוע לפני פסח אנחנו מטצוו ולמה כדי שיהיה לנו ככה את הטעם של המצה לפי זה חשבתי אתם מכירים יש מצות שקוראים להם מצות חמץ אבל ליאורנדו תמיד היה צוחק על זה בשיעורים אומר מצא במהותה היא לא חמץ המילה מצא זה בא להגיד שהיא לא חמץ אז איך יכול להיות מצות חמץ אבל איך אומרים זה אולי בלשון של הלומדים בלשון העם יש מצות חמץ מצא חמץ שיש לטעם של מצה אז עוד פעם המצה בליל הסדר לא תהיה לך בהתפעלות והתרשמות מה אנחנו מה אפשר לעשות אנחנו אנשים גרשמים שההתרגשות מדבר זה כאשר לא חווינו אותו גם עם צבעי מאכל לא חווינו אותו בכלל לעומת זאת כאשר יש קרקרים ויש כל מיני מציות לא מצע אלא משהו שהוא כזה הוא לא מצב הוא גם כן לא בטעם אז הוא לא בכלל זה לא בכלל העניין הזה זה לא בכלל המנהג הזה שלא שלו אוכלים מצות אני זוכר שיש איזה שהוא מכתב מהרבי שהרבי אומר שכשרוצים לדבר על האמונה ולחם הרפואה זה ששלושים יום קודם לא אוכלים זה מוסיף שזה יהיה יותר לחם אמונה ויותר לחם רפואה וכנראה זה כתוצאה מההתפעלות שיש לאדם בזה שהוא אוכל את המצב בערב פסח צריכים להתחיל לבדוק את החמץ צריך להתחיל לא להכניס חמס לא לפורר כל מיני דברים בבית מעכשיו 30 יום לפני החג
לא להיזהר זאת אומרת לא לא לאכול על הסים ולא זה משלושים יום לפני החג נזהרים בזה אז אדם בדיקת אדם שעוזב את הבית שלו ויבוא בערב פסח הוא כבר יהיה חייב מעכשיו תקראת חמץ בלי ברכה לאור הנר בלילה בערב פסח צריך לעשות עם ברכה מי שלא עשה בערב פסח עושה מי שלא עשה בליל ערב פסח עושה בערב פסח ביום וגם כן עם ברכה מי שלא עשה בערב פסח ביום יעשה בתוך החג גם כן עם ברכה אדם שמגיע בתוך הפסח לאיזשהו מקום
הדבר הראשון שהוא צריך לעשות זה בדיקת חמץ באותו מקום אם לא עשו באותו מקום בדיקת חמץ נפקה מינהלי בית מלון נפקה מנהלי מי ששוכר רכב דבר ראשון לקראת חמץ ומהאדמור הזקן מה שמה בפסח מאדמור הזקן לא צריך לשים מסר פתיתים מהאדמור הזקן מה שמה לא זה חשוב אני צריך להעביר זה רק לעשות בדיקה ומהאדמור הזקן מה שמה שכל ההלכות של בדיקת חמץ ערב בדיקת חמץ קיימות גם עכשיו זאת אומרת אסור לך לאכול אסור לך לשתות אסור לך ללמוד ואסור לך לישון עד שלא תעשה בדיקה במקום שהגעת אליו בפסח אסור לך להשתמש באוטו אתה יוצא אתה שוכר רכב אז אתה אומר עד הבית אני עושה בדיקת חמץ בבית לא אז לא אתה לא יכול לעשות שום דבר
אתה צריך לעשות בדיקה לפני שאתה מתחיל לנסוע זה צריך להיות מיד רגע זה קצת זה קצת עשה בלי ברכה מכיוון שזה שאלה האם זה בית בפני עצמו או לא אם בן אדם היה שואל אותי שיש לו רק רכב הוא לא יצא לי חובת המצווה תקנת חזל לעשות בדיקה בבית אלא רק באוטו רכב שלו אז הייתי אומר שיכול להיות שכן נצטרך לעשות אפילו ברכה אבל מכיוון שהוא כן עשה בבית שעשה בלי ברכה גם בית מלון אם הם לא עשו בדיקת המברר אתה צריך לעשות בדיקה בלי ברכה בוודאי עכשיו מה קורה כאשר ביום תה ביום טוב סתם אני רוצה להדגיש את ההלכה הזאתי כי אנחנו צריכים להיכנס לאווירה של פסח אתה מגיע נותנים לך בית בתוך החג בתוך ליל הסדר נותנים לך בית
ליל הסדר אתה מגיע לאיזה שהוא מקום הנה זה החדר שלכם הנה בוא אתם פה בליל הסדר אתה צריך ללכת אלל הסדר השנה זה לא שייך כי זה ליל שבת אבל אם זה כשזה חל ביום חול אתה צריך לפנה ליל הסדר לפני אכילת מצע לפני הכל לקחת נר ולברך ולעשות בדיקה בתוך יום טוב עם נר אבל אם זה שבת כמו יום טוב השנה אומר לך האדמור הזקן עזוב אותך אם זה שבת אל תעשה כלום עד מוצאי החג אל תגע בו אל תעשה כלום יד לא תגע בו למה הוא אומר כי אתה לא יכול לקחת נר אתה לא יכול להדליק נר תדעו לכם שזה לא מוסכם יש כאלה מהפוסקים שאמרו לא תיקח גוי ושהגוי כי עבורי עם הנר ואתה תעבור איתו ביחד ולמה ולמה ולמה ולמה החלק הפוסקים אומרים לא הם אומרים שתי סיבות סיבה אחת אם אתה תבוא להגיד לאנשים שהם יצטרכו לקחת גוי אחד ימצא גוי אחד לא ימצא גוי כל אחד זה נתת תורת כל אחד באידו דבר שני שזה יותר פרקטי הוא יפחד שהגוי ישרוף לו את הבית אם הוא ייתן לו להסתובב עם נר בבית אפילו אולי הגוי לא כל כך ייזהר ולא כל כך יקפיד עלול לשרוף לו את הבית אז לכן צריך להיזהר בזה לכן הוא נזהר בזה אז לכן למעשה אנחנו לא בודקים בשבת ולכן מה היה קורה שנה שעברה אם בן אדם לא בדק חמץ בערך
בערב ביום חמישי בלילה שזה היה לפני שבת והוא לא בדק גם ביום שישי הוא נכנס לשבת שהיא ערב פסח אז הוא לא יכול לעשות בדיקה עם נר נעשה את הבדיקה הזאת אז נשאלת השאלה אז שיעשה את הבדיקה בשבת ביום בלי 100 אין דבר כזה לעשות בלי נר בבית זה בעייתי הדבר היחיד שהתירה ההלכה בלי נר זה אכסרה מה זה אכסרה אסדרה זה כמו שקיר פתוח לחלוטין או רע רב אפשר לבדוק בה ביום בלי נאה אבל כשאתה מדבר על בית גם בבית כנסת כתוב שצריך ניר אז אתה מדבר על בית אז יש אולי בית שיש בו הרבה מאוד אור שאולי יש בודים של אסנדרה אבל שוב נתת את התורה את כל אחד בידו אז אי אפשר להסתמך על זה אתה לא יכול לבנות על זה אז אתה צריך להיות שאתה תבדוק דווקא אם נר ודווקא בלילה לכם דוחים את זה למוצאי שבת כדי שלא יווצר איזה שהיא איזה שהיא איזה איזה שהיא בעיה מי שעושה ניקיונות כבר עכשיו ורוצה להקל שלא יהיה לו קשה עם בדיקת חמץ ארוכה מאוד אז יש לו שתי אופציות 3 3 אופציה אחת זה שהוא בודק את ביום אבל את אבל מול חלון פתוח שזה דין של אכסנדרה מול חלון פתוח הוא יכול לבדוק בצורה
כזאת אפשר לבדוק בגדים אתה עומד אלון שניה שניה שניה שניה שניה שניה שניה שאני לא רוצה שיתבלבלו אתה עומד ליד החלון ואתה בודק ליד החלון את הבגד אתה שם אותו והכול בסדר לא תצטרך לבדוק אותו בליל אור לארבעה 10 אופציה שניה אין לך חלון מול ואתה רוצה לבדוק ביום התקנאי היא לבדוק בלילה לא ביום אתה רוצה לבדוק ביום תאכל אם זה דבר כזה שאתה יכול לטאטות אותו לחלוטין עם היד מדף או מגירה גמרת אתה מעביר את היד על כולו אתה רואה שזה יצא נקי להם פירורים על היד אז גם ביום בדיקה כזאתי תתפוס זה לא כזה דבר שאפשר להעביר את כל היד בסיום כל יום של עבודה אתה לוקח את הנר ואתה עובר על אותם המקומות שניקיתם באותו יום וזה היה בדיקה וכן נהג הרי בהר הרשב לעשות
בסיום כל יום של עבודה של בני הבית של רעייתו הרבנית וכולו היה בודק ואז היה חוסך ממנו את הבדיקה הארוכה באור לארבע 10 זה 3 אופציות או מול חלון או שאתה בודק עושה עם היד באופן מוחלט שאתה יודע שזה נקי וזה אתה יכול לעשות כבר מאז שניקיתה מעכשיו והאופן השלישי זה שבסיום עבודה בלילה אתה בודק עם לאה