תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
מוריי ורבותיי שאלה מאוד שאלתית
אדם שנמצא באמצע פסוקי דימרה
וקראו לו לעלות לתורה
אחרי שקראו לו
הוא יכול להעלות
אבל וגם לברך כמובן אבל השאלה הנשאלת זה האם הוא יכול לומר את המילים מתוך הספר תורה
לקרוא ביחד עם הכרזה ואני אסביר את השאלה שניה אני אסביר את השאלה
כשאדם עולה לתורה קראו לו לתורה
בברכות קריאת שמע
אז כותב האדמור הזקן בשולחן ערוך בסימן סמך וו סעיף וו
לא יקרא עם החזה
בן איש חי לברך כן בא בן איש חי אומר הוא לא יקרא הוא לא הוא לא יקרא עם החזן
וכשם שבקוד קריאת שמע לא יקרה עם החזן לא יקרה עם החזן גם
בסוג הדיזיין לא לקרוא עם החזה
עכשיו יש משנה ברורה
המשנה ברורה מביא אותו להלכה ספר קצות השולחן של רבי חיים נאה זה פוסק חבדי
הפוסק החבאדי רב חיים נור אומר
שאני רוצה לצטט לכם את הלשון שלו בבקשה תהיו איתי כי זה דבר שנוגע זה קורה אז כותב קצת את השולחן ככה
ואין חד חד איך זה קרה
כן
אומר קצת השולחן ואין לקרות לספר תורה לכתחילה
מי שעומד
באמצע פסקי ד זימרה
אין לקרות אנחנו
נלמד עוד פעם זה למשל המדינה ברורה אבל אני אגיד לכם למה זה חשוב לי להגיד את זה לא קוראים לספר תורה
אדם שנמצא בפסוק עזימה רק לכהן אם אין שם כהן אחר וכן ללוי אם אין שם אל הוא
ורשאי לקרות בלחש עם הקורא
אך לא יפסיק לומר לך לא יפסיק לומר לך
לעשות מי שברך אני אסיים אני אתן זמן לשאלות לא יפסיק להגיד לחזן מי שברח ואם יכול לגמור
עד הפרק בלי
שירות קודם שיעלה יעשה כן אבל אם צריך לזה שהות יעלה אפילו באמצע הפרק אז קודם כל בוא נלמד את המה ההלכות שיוצאות לנו כאן השולחן דבר ראשון אדם שיש לו יום הולדת
והוא
הוא איחר קצת או שהוא התפלל
והציבור כבר נמצאים בקרית התורה והוא בפסוק
האם הוא יכול לעלות לתכנן עלייה לתורה בפסוק הד זימרה הוא אומר לך משורה לא אתה לא כהן אתה לא לוי לא אדם שיש לו יורד צייט יכול לעלות בפסוק הדי זימרה לא
רק מפני כבוד
ספר התורה שיהיה כהן שיהיה ליל שיהיה לוי כבוד הציבור
אבל לא בגלל היא הרי קצת או להבדיל יום הולדת
לא
לא עולים
שמה זה לא כבוד לקדוש
ברוך הוא שאתה מברך שם זה לא עניין
לדת משנה ברורה אתה יכול להגיד
ביחד עם כמו
שאתה יכול להגיד פסוק התהילים
שזה פסוק איזהמרה אתה אומר גם
פסוקי תורה אין עם זה בעיה
בכלל אבל
יש
זה קצת את השולחן הוא חבדניק אבל יש אחד מהרבנים החשובים בחבד
קראו אותו עליו שניאור זל מנגליק
הוא היה הרב הראשון של הכפר חבד והוא
טען
שיעלה עם עלה זאת אומרת הם קראו לו ולא
לקרוא לא לקרוא
למה הוא למה הוא טען ככה
מפני שיש תשובה מהרבי עצמך צדק
תשובה בשאלות ותשובות צמח צדק
צדק
שמה הוא מדבר עוד מעט נדבר על מה הוא
מדבר אבל בתוך
הדברים שלו מדבר
על האם בן אדם יכול
לעלות לתורה ולא
לקרות
האם זה בסדר האם
שומע כעוני למשל בוא נדבר בינינו שאנחנו מעלים למשל איזה חתן בר מצווה או האבא של החתן הוא האחיין שלו הדוד שלו סבא שלו כן הם עולים ומברכים אבל להגיד לך שהם קוראים מילה מילה עם החזן לא לאו דווקא אותו דבר יש לך אדם שהוא
שהוא עיוור
שגיא נאור
הוא לא רואה את מה שכתוב באותיות של ספר תורה הוא שומע הוא רק שומע עכשיו אם הוא שומע הוא יכול לחזור מילה מילה אחרי הבעל קורא
אבל כאילו במציאות לא תמיד קל לו
לחזור מילה מילה אז האם בגלל זה אסור להעלות אותו לתורה
לא אפשר להעלות לתורה גם אם הוא לא יעלה וה צמח צדק מביא פוסקים שאומרים שזה דבר שהוא בסדר זה בסדר תקין מותר מותר לעלות גם אם לא קרה שומע כעוני יוצא ידי
חובה
גם עיוור
ולפי זה טען הרב גר לי ככה מביאים משמור הוא לא כתב את זה אבל אומרים משמור
שבאמת אין בעיה אין בעיה אתה תעלה לתורה בפסוק הד זמן אבל אל תקרא כי לא צריך
עכשיו אני
לא חושב ככה אני אסביר לכם אני חושב שקצת השולחן צריך לעשות כמו שהוא כתב כמו שהמשנה ברירה כותב כן לקרוא ואני אגיד לכם למה
צמח צדק אתם רואים זה שמה ממול זה הסט שמה גדול כזה כחול זה כתוב באותיות קטנות עם שני טורים
ארוך ארוך ארוך ארוך ארוך ארוך ארוך ארוך ארוך
אם אתה רואה שהוא אומר ואומר ואומר ואומר ואומר אם אתה לא מסתכל בכל הדקויות בכל הזה
אחרי שהצם מצאתי כותב
את מה שהוא מביא הרב גרנג בשמו
אז ננסה מסיים אך
זה אך כיוון
זה אינו ברור
כלל לכן וכך וכך
אחרי
כל מה שהוא הוכיח
שאם בנאדם רק
שמה ולא עמה
זה גם מספיק
אבל הוא מסכים שזה לא ברור
אם זה לא
ברור אני רוצה שזה שקול יש צעד לבוא ולהגיד שאתה לא תצא ידי חובה בלי שתקרא
בתוך הספר תורה
ויש צד לבוא ולהגיד שאתה תצא ידי חובה גם לא קראת כי שומע כעונה לכן אני חושב
שצריכים לחזור חזרה לפסיקה של הצד השולחן בשם המשנה ברורה ולמה
כי בכללי פסיקה
שהשאיר לנו הרבי אנחנו יודעים שיחה מוגעת מהרבי משנת התו של בית הרבי אמר שבמקום שאין לו דברים ברורים
מרבותינו נשיאי האדמור הזקן מאוד אז מה אנחנו צריכים לעשות משנה
ברורה הוא כתב לעשות כמו משנה ברורה
שאין לנו מה אין לנו דברים ברורים
אז זה לא מחלוקת קצות
השולחן היו כאלה שרצו להגיד בחצות
השולחן אומר ככה
הרב גרליק אומר
אחרת זה גם עוד קדמו להם
אנחנו מחויבים לעשות כמו שהרב יורה
נפסוק כמו המשנה
ברורה אז לכן בוא נסכם לא להעלות לתורה כהן לא הכהן אם יש
עוד כהן לא יעלה לתורה
הזה שנמצא בפסוקי די שמעה אם אין כהן או לוי אפשר לעלות אותו כי זה כבוד הספר כבוד התורה כבוד הציבור יומולדת שהיא רוצה לא יעלה אדם שהעלו אותו כבר צריך לומר את המילים כמו שאומר קנסות השולחן המדינה אמרה לקרוא בפסוק הדיזמרה לקרוא ובברכות
קריאת שמע לא לקרוא אם העלו אותך אבל לכתחילה לא תעלה לא כאן ולא כאן מלכתחילה לא
מה יהיה הדין כאשר הכהן הוא יחיד בבית כנסת אבל הוא רוצה להעלות אותו הוא לא יודע את השם שלו אבל הוא הפסוק את הזימרה אז האם אפשר להעלות אותו
אז התשובה היא שאפשר להגיד את השם שלו בשביל להעלות אותו לתורה הוא יכול להגיד את השם שלו כי הוא כואב לי אחי אז אפשר לעשות את זה זה לא זה לא יחשב בעיה זה לא יסוד מה צריך לעשות
כשמגיעים בקריאת שמע למילים או ראיתם אותו
בשולחן ערוך כתוב בסימן כאבד יש נוהגים להסתכל בציצית כשמגיע לרהיטים מותו ויתן אותם על העיניים ומנהג יפה הוא וחיבובי מצווה
גם העניין הזה של להסתכל
ראו את זה גם בהנהגות של הרבי להסתכל במילים ובריתם אותו על הציצית
כן זה שולחן ערוך הוא אומר גם לנשק בספר חסד לאלפים שכתב אותו רבי אליעזר פאפו
בעל הפה ליועץ על השולחן ברוך הוא כותב בשם הקבלה הסתכל בציציות שני פעמים כשאומרים אורייתם אותו זו אחר זו כאילו מסתכל מסתכל עוד פעם
אלה שכותבים את ההנהגות של הרבי לא מתארים שהייתה פעמיים הסתכלות הסתכלות אחת
ובכל פעם והכוון שם יכוון אל שם קופ למד
בגימטריה
עין
הרי אתה מסתכל עכשיו עם העיניים יש עניין להסתכל וראיתם ראיתם זה לשון רבים אז זה פעמיים אז לכם פעמיים להסתכל פעמיים אין
יש בהסתכלות והעברה על גבי העיניים סוד
חיפשתי את הסוד לא מצאתי אותו בינתיים אבל כך הוא כותב שכדאי לעשות זה לא הלכה ההלכה זה להסתכל
קבלה זה
לכוון גם כן למטריה כפוף למד גימטריה עין
הרבה פעמים אנחנו נתקלים בשאלה הזאת במיוחד שליחים שנמצאים בקריית התורה
ויש להם הרבה עולים שהם צריכים לעלות הרבה אנשים פה הגיעו לבית הכנסת מחובר מחויבויות
וכדומה והם רוצים לדעת האם אפשר לעשות איך אומרים הוספה בעליות כי אנחנו תמיד מעלים רק 7
זה הסדר הפשוט 7 7 כנגד 7 מידות עליות
האם אנחנו יכולים להוסיף בשעת הדחק
אז התשובה שציינתי קודם זה באורח חיים סימן למ ד ה באות ו' הצמח מספר שם סיפור
שכמו כן אצל אבי אדוני זקנים מורי ורבים מי זה
אחרי הממש הצמח צדק אומר אבי אדוני זקני מורי ורבי
צמח צדק
על מיכל
שכמו כן אצל אבי אדוני זקנים מורי ורבי הגאון זכרונו לברכה
מעניין אצלנו
כל פעם צריכים
זה הצעל
צדיק וקדוש לברכה זאת אומרת צדיק איך אומרים
זכרונו לברכה לא הרגישו צריך
הייתי פעם בקבר של הבית יוסף אז מה כתוב שמה על המצבה פה נטמן יוסף
בן אפרים
זהו
פן של כל בני הגולה שכתב שולחן ערוך חבל של כל
מעניין ככל שהדורות הולכים
ויורדים האנשים מרגישים יותר צורך לעשות שבחים גדולים יותר ואנחנו מספרים על אדמור הזקן שכמו כן אצל כבוד אצל אבי אדוני זקנים ברי ורבי הגאון זכרונו לברכה
שהיה הקורא תמיד
מי היה הבעל קורא אדמור הזקן
לא היו מוסיפים
על זין קרועים
אף
בשבת שיש בו חתונה
לא מוסיפים
אחר כך מרץ עם הצדק אחרי זה אומר אבל אם זה מאוד דחוק אפשר להוסיף צמח להוסיף אבל שאלה שעולים
יקראו
בעצמם לא ישמעו יקראו אחר כך הוא אומר שגם אם לא יקראו יש על מה לסמוך להעלות אותה עכשיו מה עושים
לפועל לפועל הרבי
נתן לנו הנחיות ליהוד
לורצת של הרב בריאצומר לעשות עוד בניינים ולא לעלות כמה אנשים
בנוסף לזה באיגרות קודש בחלק גימל הוא כותב
אצלנו מאוד מקפידים לא להוסיף אפילו בשבת אבל יש לי יוצא דופן
אם יהיה בן אדם שיעלב אם לא נתת לו הוא יפגע אז אומר הרבי תשאלו את הרב במקום יכול להיות שבזה צריך לתת כן להוסיף אפילו כדי שבן אדם לא יפגע אבל באיגרת קודש אחרת הוא אומר אם הגבאי בא ואומר אני אני רוצה לעשות
להיות כי אני צריך
להוסיף כסף זה לא סיבה
אומר לרבי זה לא סיבה להוסיף עליות אבל אם זה שבן
אדם יפגע
יש כן איזה שהוא מקום לתת זה מסקנה שאני אומר לשלוחים גם כן השלוחים בערי השדה
בבתי
חבד הם נתקלים
בזה כל הזמן אתה תשב העליות
זה מוגבל יש
לו יש לו
פה הרבה אנשים שלא
מגיעים לבית
כנסת יש פה הזדמנות תן לו להרגיש
שהוא
יהודי תן לו עליה וכיוצא בזה
יש מקום להקל בזה
שמתם לב שלפעמים אנשים שאומרים קדיש
הם בלי קואליציה הקואליציה לא זה זאת אומרת זה פה וזה פה
כאילו כאילו הם לא אומרים ביחד
כל אחד בקצב שלו עכשיו זה לא ההלכה המקורית ההלכה המקורית היה שאדם אחד יגיד קדיש ובשולחן ערוך
הם היו כמה אבלים היו מחלקים
את זה לפי תור
התימנים הם היהודים האורגינלים כי הם עושים משהו באורגנזים
ספרדים את הקדיש אז אוי ואבוי אליך כאילו
עכשיו אז כשאומרים את זה ביחד ויש איזה מישהו מנצח שמושך את כולם אחריו וזה עוד בסדר אבל כשזה זה בכל וזה בקוב קורה הרבה פעמים
שאתה
שומע יש לך להגיד המינים בסריה
אמן אמן
לזה והמן לזה איך אומרת הגמרא אמן מאיש זה
אחר אמרה אישה אמן
עכשיו כולם
זוכרים את המשנה שאומרת שהאומר אמן אמן משתקין אותו למה זה נשמע כאילו שתי רשויות אז הפוסקים דנים מה קורה כשיש לך אמן כזה ואמן
כזה משני קדישין שאין להם אין להם לא בהשוואה האם אתה יכול להגיד אז היו כאלה שאמרו שגדל לפתור את הבעיה של אמן אמן פעמיים תגיד אמן ואמן
תעשי וו שזה גם לשון לשון פסוק אמן והמן ואז
תצא ידי חובה
יש כאלה שאמרו גם אם נזדמן לו לעמוד אמן על שני דברים יעני שני המינים והיותר טוב שיאמר אמן ואמן
כך כתבו הפוסקים
אבל אבל שניה רק שלא התבלבלו אז אני חייב
אבל האדמור הזקן לא סובר ככה
האדמור הזקן סובר בסימן סמך 1000 סעיף יוד 1000 יש אומרים שיש לייזהר שלא לענות
אמן אמן משום בית
רשויות ויש
אומרים שאין חשש שהרי דוד אמר אמן אמן ואין לחלק בין אומר בוו אמן ואמן לאומרים ולא וו וכן העיקר זאת אומרת הוא פוסק שזה לא משנה אם אמרת אתה יכול להגיד אמן אמן אין עם זה בעיה זה שאלה שבן אדם שאל
אותי תוך
כדי שהוא ראה שהחברה לא לא אומרים את הקדוש ביחד מי שמצא ציבור שאומר
אמן יהיה אש" והוא לא שמע את החזן
מה הוא צריך לענות
הוא לא שומעת חזר אבל הוא שומע את הציבור אומר אמן אש מירבא
אז לכאורה יש בזה מחלוקת פוסקים האם הוא יענה יהיה שמי רבה ותאמינו לא יענה כי האמן הולך על מה שנאמר קודם שזה הוא לא שמע בכלל וכך כותב המגן אברהם בסימן כבדיל
ויש כאלה שאומרים לא
הייתי רבה הלבוש
ומה לא אמן
עימות הדברים זה
ברכה בפני עצמה
אפשר להגיד אותה
גם אם לא שמעת את מה שהוא אומר עכשיו
והאדמור הזקן
זה נורא מעניין האדמור הזקן כותב אם לא שמה את מה שאומר החזן אבל שמע את הציבור אומר אמן יש מ רבה יאמר וכאן
מופיע בשולחן ערוך שאת התבור זקן שתי גרסאות גרסה אחת
בסוגריים עגולים וגרסה
שניה
עם חצאי אריח מרוב עם
בגרסה עם
בסוגריים העגולים כתוב יאמר אמן שמי רבה כמו מי זה כמו אליה רבה כמו הלבוש בסוגריים המרובעים הם עשו יומם הם הורידו את האלף ראשי תיבות יהיה אש מאיר הבא רק יהיו יוד שין ריש ככה הם החליטו
אתה מסתכל למטה יש להם מקורות במהדורה החדשה של השולחן ערוך מקורות מה המקור מגן אברהם
במקורות של
השולחן ערוך של האדמור הזקן יש שני סוגים של מקורות
יש מקור
כזה שהוא
מקור שהאור שהאדמור הזקן
כתב בעצמו או אחיו כתב בעצמו
ויש מקורות שהוסיפו
אחר כך זה לא מקורות מאד המקורות זה מקורות שלהם מה הם מציינים
מגן אברהם סליחה מאיפה אתם בטוחים
שהוא פסק
מה מגן אברהם אולי הוא פסק כמו העיליה רבה או כמו הלבוש ואתה לא ציינו בכלל מאיפה אתם יודעים
הרי אתם רואים
שהיית מניאק שמרבה אז אולי הוא פסק שאפשר כן להגיד את כל האמן ביחד מצד שני אנחנו
יודעים שבדרך כלל
אדמור הזקן נמשך אחרי מגן אברהם
אז לכן אני חושב שיש
על מה לסמוך להגיד שלהגיד רק יש מרבה אבל זה מחלוקת פוסקים וקשה לבוא ולהגיד בצורה ברורה מה הייתה הדעה של אדמור הזקן בעניין בנוגע להבאת ילדים בבית הכנסת אתם שמים לב למה אנחנו מדברים על כל הנושאים האלה ומה הקשר לפרשת השבוע בניית המשכן וכל הפעולות האלה זה עבודת השם זה בית כנסת זה תפילה
האם צריך להיזהר לא להביא ילדים לבית כנסת יש לנו פעמיים שהאדמור הזקן מתייחס להלכה ואני
מבקש הסקיטו ושימעו
להבדלי הניסוחים שלו
סימן צדיק חצי 1000 וילדים המבלבלים אבותיהם בתפילה אין לאביהם תלן לבית כנסת
אם הילד מבלבל את אבא שלו בתפילה אל תביא אותו לבית כנסת בסימן קוף
כוף חבד
יציב ועד ציוד סליחה
הוא אומר משהו אחר
ואותם שרצים ושווים בבית
הכנסת בשחוק
מוטב שלא לאביהם כלל לבית הכנסת מדבר על ילדים אותם ילדים שרצים יושבים בבית הכנסת
בצחוק מותר
מוטב זה לשון פושרת זה לא
אסור
ילדים מבלבלים אבותיהם אין לאביהם לבית הכנסת אין זה לשון חזק לא ואילו ילדים שרצים משלמים בבית הכנסת בצחוק מותר שלא להביא איזה
המלצה
אבל לא יותר מהמלצה
אני חושב שהוא מדבר פה פשוט על שני מצבים שונים
נקדים קודם כל שבסימן צדיק בסעיף יוד גימל פוסק האדמור הזקן
שבבית הכנסת צריך ללכת
באיימה וביראה ולא לרוץ
לא לרוץ בבית הכנסת
אז למה רק מוטב שלא להביא את הילדים שרצים בבית הכנסת הרי הם עוברים על מה שכתוב
אני חושב
שפה אנחנו לומדים יסוד יש גם מצוות
חינוך
וכשאתה מדבר על חינוך למשל יוסף הצדיק
כתוב שהוא
האכיל את האחים שלו במצרים לחם לפי אתף אומר שמרה שהיא מה זה לחם לפי עטף שאהיה הלך הילד אוכל לחם
הוא מפורר
וזורק את הרוב על הרצפה הוא אוכל רק מעט
גדולתו של יוסף הייתה שהוא נתן לאחים שלו כל כך הרבה לחם שהם יוכלו גם לתת לילדים וגם מה שהילדים מפוררים היה להם ברווח
נשאלת השאלה ומה עם בלת השחיט לחם לפי אתה בלת הילד אתה הרוב לא אוכל אומרים זו דרכו מכיוון שזו
דרכו זו לא
בעלת השחית התורה מצווה אותנו לחנך את הילדים אבל הילדים הם לא בגבס הילדים הם ילדים ואנחנו כולנו מתקרבים לחג הפורים יש לנו כמה
פסוקים
שאנחנו אומרים אותם בקול
איש יהודי+ מרדכי וכולו למה אומרים את הפסוקים האלה בקול
אתם יודעים מה הפסוקים כותבים יש
ילדים שבבית הכנסת רצים ומשתוללים והם זה הם לא מקשיבים למגילה אבל יהיה 4 פסוקים
מרכזיים שכולם יצעקו אותם אז הם ישמרו לפחות אותם אז אתה רואה שההלכה
כן התחשבה בזה שילדים צריכים לבוא וצריכים לשמוע וכולי וכולי ולהגיד אמן יא אש מרבה ילד שאמר אמן יש מירכאה יש לו חלק לעולם הבא וכיוצא מזה מעלות
גם שילדים באים אז לכן אומרים אם הם רק רצים נכון שזה לא תקין רק רצים
זה רק
מוטב לא להביא אותנו בכסף
וזה לא אסור
כי גם אם הם רצים אבל הם מישהו יגידו אמן ישבו איזה מילה עם זה זה כבר משהו יש בזה גם כן זכות אתה מחנך אותה אבל אם היא מבלבלים אותך להתפלל את אבא שלהם מבלבלים להתפלל אז זה כבר הפך כל העניין של התפילה את באת להתפלל
אתה לא יכול להתפלל
משהו אחר לכן נפסק גם בנוגע למגילה וגם בנוגע לתקיעת שופר שאם הילדים מבלבלים את האנשים לשמוע את השופר או לשמוע את המדינה
אז אל תביא אותם אותם
הקטנים שמבלבלים אחרים אבל אם הם לא מתבלבלים הם רק משחקים עם עצמם אז הגם שהם לא מתפללים כל התפילה ליד אבא וזה וזה
אבל עדיין יש עניין שהם יהיו כאן בבית
כנסת והם ישמעו והם יענו קצת פורשה מילה הם יכנסו לתוך העניין זה זה זה המודל
אבל שלא יפריעו שלא יפריעו לאחרים לא יפריעו לאבא זה עניין בפני עצמו עכשיו בנוגע לנשיקה אתה רוצה אולי לסיים
את העניין
כולל בנוגע לנשיקה
האם צריך להיזהר לא לנשק ילדיו
קודם שאומר ברכות השחר
פה אני רוצה
להגיד חידוש
היה פעם שזה אדם אחד הנשק את הבן שלו בבית הכנסת של הרבי והרבי ראה את זה אז הרבי נכנס לחדר שלו וקרה למזכירו נתן לו קיצוץ שולחן ערוך והראה לו בפנים תלך תראה לאבא שעשו את נשק את הילדים בבית הכנסת
למה הוא הראה לו קיצוץ שלחה נמוך כי בשביל ערוך אדמור הזקן זה לא כתוב במפורש אבל הקיצור שלכם הוא
זה כתוב
בסלאכה למה אסור לנשק
כדי לא
להראות שאתה אוהב מישהו יותר מאשר הקדוש ברוך הוא אוקיי
כף החיים רבי חיים סופר כף החיים סימן בית סעיף קטן י גימל
הוא כותב גם לא ינשק ילדיו קודם תפילה
הוא מקבל שכן
בתוך בית הכנסת הוא רוצה להגיד
שמאיפה לומדים לנשק את ילדיו קודם התפילה לפני
שהתפללת לקדוש ברוך הוא איך אתה יכול
הנה אני מצטט את החסד לאלפים ואני אומר מאין דוגמא
שלא להקדים לנשק בניו קודם ברכות
השחר או לא אומר קודם תפילה בכות השחר שלא להקדים אהבת ילדיו לאהבת המקום והם והם כאילו עושים מזה כל שכן מבית הכנסת אם בית
הכנסת אז קודם
התפילה אחת כמה וכמה אז אמרו לי אנשים תשמע זה לא בלתי אפשרי אתה רוצה לשלוח את הילדים שלך לגן לחדר
מה אתה לא לא תיתן להם נשיקה לפני שאתה שולח אותם זה בלתי אפשרי אז אני רוצה לספר
לכם אני חושב
שיש לי פה איזה הצלה מכף החיים בעצמו
הצלה כמה חיים כותב בסימן קוף נון 1000 וזה גם בן איש חי
שהיה מנהג של הספרדים
שהאדם אבא יורד מהעלייה
היו מנשקים לו את היד והוא אומר שמותר לעשות
את זה גם בבית הכנסת עד היום אצל הספרדים עושים
השאלה הנשאלת איך זה מותר איך אתה יכול לנשק לנשק בבית הכנסת איך אתה יכול
אז מה עונים לא הוא ירד עכשיו מהעלייה לתורה זה
כבוד של
התורה היה שהוא לא היה שהוא עלה זה לא בשביל הכבוד של הבן אדם
זה הכבוד יש כאלה עם
זה הכבוד של
העלייה אני חושב שאם אתה רוצה לקחת את הילדים שלך לתלמוד תורה לבית הספר למקום שהם לומדים שם תורה ובשביל זה אתה נותן נשיקה כדי שהילד יהיה יותר ככה משוחרר או שמח ללכת וכולו
אז הכל בשביל התורה
זה לא בשביל זה לא בשביל האהבה שלך זה בשביל אהבה לתת לו אהבה כדי שהוא ישמח ללכת לבית הספר
כדי שהוא ישמח ללכת לחדר ישמח ללכת לתלמוד תורה
אני חושב
שיהיה אפשר להקל בזה
לפחות קצת
