תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
אומר אני חייב לומר לכם שאנחנו לומדים עכשיו את ההלכה שבעניין אבל זה לא כזה דבר מצוי שמישהו יעשה את זה אבל אולי בפרטי מסוימים קצת דומה
אדם שספר ספירת העומר ואמר היום
למד גימל בעומר
יצא ההפך אומר לא
הוא לא אמר היום 3 הוא 30 יום
לא
יצא רק שפה וגם כן הוא שפה הוא לא אמר היום 33 יום היום למד גימל היום ממ בית לעומק היום יצא או לא יצא
אומר האדמור הזקן הוא יצא על ידי חובה
והוא יחזור ויספור אם הוא יכול באותו יום את כל הספירה כמו שצריך בלי ברכה ומחר הוא יכול להמשיך לספור בברכה
לפני שזה היה אותו הון או כמובן באותו יום כמובן
או שהוא ישמע ממישהו
הלכה נוספת
אדם שהיה שרמה היום יחי יום לעומר
ב-28 יום ככה הוא אמר
מה אתם אומרים היום כך לא אומר
יצא או לא יצא
וגם מאז זה אומר הזקן
כל צורת צפירה שהאדם מבין את התרגום שלה יצא ידי חובה זה אומר
ביאומר שהוא יכול או יכול אל תגידו היום
הי אומר שהוא יכול לספור זאת אומרת אם הוא ספר בצורה הזאתי הוא כבר הפסיד את הספירה באותו היום עם ברכה כדאי
בכל המקרים שאני אמנה בהמשך שיגיד את הספירה כמו שצריך אבל מחר גם אם הוא לא אמר את הספירה היום כמו שצריך הוא יוכל להמשיך עם ברכה
הרב
טו
בשבט ככה אמר טו
בשבט ואז הרבי
שווס על מה הרשב טו בשבט
יודע כמה
פעמים עד שבסוף קראת בן
אדם שהראה שלא
מבין מה זה טו בשבט לב בשבט
זה אצל הרב
מאוד רוצה את המילים העתיקות שלנו את המילים המודרניות מי שרוצה להבין עיין ערך בועז שחר
מיום על פי הלאה
נוספת
זה לא יתוועדות עכשיו
נוספת אדם שספר בדרך של חשבון
היום 40 חסר אחת
הוא מקורי אבל אדם
כותב אותה 40 חסר אחת הוא יצא על ידי חובה עוד פעם כמו שאמרתי כדי שהוא יספור כמו שצריך
והוא יכול להמשיך את הספירה בהמשך
כן הלאה אדם את כל הדברים המוזרים אספתי היום
אהלן האדם שספר ספירת העומר בכתיבה
וזה קורה אתם רואים במכתבים שאנשים כותבים אז הם כותבים כמה ימים לעומר
הם כותבים למטמונים למד גימל למטמונים מה זה למטמונים מה זה המטמונים האלה
זה נוריקות מם טית אצל הרב במכתבים של חודש אייר אנחנו רואים את המילה הזאת הרבה פעמים למה טמונים
היום
האדם שכתב כתב
לא הוציא בדיבור כתב
היום למד דלד לעומר למד דלד למה למד מוני שזה לעומר
אני אספר לכם סיפור ואתם תענו את התשובה
הרבי הצמח כשהוא היה מתפלל היו נופלים לו כל מיני רעיונות
תוך כדי התפילה אז הוא היה עושה הפסקה שמה לפני ישתבח לוקח דף ורושם את מה שהוא רוזה מה באמצע התפילה
עד כאן סיפור עכשיו בבקשה להסיק מסקנות
מה לא נחשב
זהו ערעור לאוכה לדעת רוב ככל הפוסקים
וגם כן כאן אדם שכתב לא יחשב כהפסד כמו שאצלו זה לא נחשב עסק באמצע התפילה אלא אסור להפסיק באמצע התפילה הוא יצטרך
הוא יוכל כמו שאומרים הוא לא יוכל אם הוא לא ספר הוא לא יוכל להמשיך בברכה אם הוא לא תיקן אם הוא לא השלים את הספירה של אותו היום לא יוכל לספור בברכה
אדם פתח שולחן ערוך סימן תו פי טיט והתחיל לקרוא הלכות ותוך כדי הלכות היה שם מוזכר עם אמר היום יום 8 ימים לעומק
וזה באמת היה באותו יום בדיוק
האם יצא לי חובה או לא יצא לי חובה
מי מי שרוצה לענות צריך לנמק וצריך לקשר את זה למה שדיברנו בשבוע שעבר
כן נו
התכוון אז אתה אומר חצי תשובה
היה לו מעשה לא הוא
החזיק מה הוא החזיק שלך נרוך בסידור
אז הוא גילה בדעתו
משהו שהוא לא רוצה לספור אז כותבים בשאלות ותשובות שאלות קטנות ובפסקי תשובה ובילקוט יוסף מועדים הוא בטח בדעת בכל המספרים הללו זה טונה של מחברים שאספו וקיבצו שבמקרה כזה כמו במקרה שדיברתי בשבוע שעבר אין עם זה בעיה זאת אומרת זה לא יחשב שהוא יצא על ידי חובה בספירה הזאת אין לטוב ואין למותר זאת אומרת אם הוא ישקע לברך לספורט כמו
שצריך אז זה לא יעלה לו זה שהוא קרה
בשולחן הזה
עכשיו שאלה שהיא קשה זה יכול לקרות
אדם שכח לספור בלילה לספור בלילה והוא גם שכח כל היום
פתאום הוא היה חבדניק טועה באיזה בית כנסת שמתפללים ערבים כבר בפני השמשות הוא הרי בזמן הזה מתפללים בדרך כלל
אז עכשיו הוא רק סיים את המנחה שלו הוא שומע אותם סופרים ספירת העומר לא שזה כזה טוב לספור ספירת עומר בין השמשות אבל הוא שמע אותה
אז הוא אומר לא שפה של אתמול פותח את הסידור סופר את הספירה של אתמול יצא או לא יצא
לא הוא שמע אותם הם ספרו את הספירה של מחר כבר אז הוא נזכר מה אני לא אתמול לא ספרתי כל היום לא ספרתי מה נשאר לי מהיום בין השמשות עלה לו או לא עלה לו
חצי
זה כמו אתרוג מורכב
אבל יש פה ירושלם
זה נקרא שלא הללו זה נקרא שלא עלה לו
מה אתם אומרים
למה
חברה חברה בין השמשות מה זה מישהו יכול לצאת להגדרה
לא מה זה
אין
השמשות הוא גם יום לגמרי והוא גם לילה לגמרי והוא גם יום ולילה ביחד
3 3 אפשרויות
עכשיו כשאנחנו מדברים על דאורייתא אי אפשר לשחק עם זה אבל כשאנחנו מדברים על ספירת העומר דרבנן בזמן הזה אז יש לנו כלל שבדרבנן אנחנו יכולים לשחק עם בין השמשות לכל הקצוות
ביטוי דומה אנחנו יכולים לשחק עם בין השומות לכל הצבעות הם כשהם ספרו הקהל שהוא שמע מה היה בשבילהם בין השמשות לילה והוא כשהוא ספר מה היה בשבילו בין השמשות הוא לא יכול לעשות בבין השמשות גם יום וגם לילה הוא עצמו אבל בראיון
אני לא מציע לכם להתנהג ככה אבל מי שעשה ככה זה יכול להיות שהוא סופר ובעוד 10 דקות הוא יספור עוד פעם את היום הבא עם ברכה
על כל פנים יש הרבה דעות שאומרות ככה וגם על מור אז כן בראיון אומר ש ספקה זה עובר כמו שאומרים בספירת העומר כיוון שכך יש מקום פה לעכל
יש ברירה זה בדברים מעשיים זה לא בדברים שאני קובע זה נקרא שהוא עושה שקר בנפשו זה הביטוי בשולחן ערוך אם אתה בזמן של עלות השער החלטת שזה לילה אז זה לא יוב ואם אתה תגיד קריאת שמע ששחררים באותו זמן
לא יכול להיות קריאת שמע של ערבים אתה לא יכול לעשות את אותו זמן גם ביום לילה כי זה שקר כאילו אתה יוצר שקר טוב שאלה אחרונה חברה כן
נמצא איתם
תגיד לי יש חבדניק שטועה
חוץ
מאמין גם מתברר לספירת אומנות ושם מה נזכר לו אז כבר מה זה כמה של ארמית
אז הוא כבר עשה את אותו הזמן כלילה הוא כבר הכתיר אותו כלילה זה מה
זה מה שמו
תי לו ברגע שאתה עשית אתה הזמן הזה לילה כבר אמרנו בשבילך זה לילה אמרת ברוך אתה השם למבורך הסיפור נגמר אבל כשאנחנו מדברים על אדם שלא עשה את זה והוא מבין השמשות פה יש מקום לעכל טוב חברה אני שואל אותכם שאלה אתם לא יודעים איך שאתםמנים עושים ספירת העומר אתם לא יודעים עכשיו אתם תלמדו התימנים לא סופרים כל אחד בעצמו יש חזן בסדר בעולם
יש חזן לאבן אין את הבעיה שדיברתי בשבוע שעבר יש חזן והחזן סופר וכולם שותקים ושומעים גם את הברכה וגם את הספירה הם לא סופרים בכלל נכון שמעון תלוי איזה בא לך אתה לא תימני אתה
אז זהו אבל יש אני קיבלתי אל תגיע אני קיבלתי מעקרון ישר טלפון באול מבית הכנסת של תימנים
הבנתי רוצה להגיד לך זה סיפור אמיתי אבל מה קורה חברה מילא אצל כולם סופרים אז זה קשה שכולם יטעו אבל שמה אם אחד טועה כולם מחרדים שמו טאיל עיוור
כולם הולכים אחריו וזה מה שקרה בסיפור שהיה אצלי ששמו אחד כזה
והוא צבא גם בירך וגם שפה ותספירה הלא נכונה וכולם אחריו מה אתם אומרים להם שהם צריכים לעשות עכשיו ברור שצריכים לספור את הספירה של היום
השאלה לברך או לא לברך
אני אגיד
לכם משהו אני אגיד לכם משהו אני אגיד לכם את ההלכה מה צריך לענות לאלה מעקרון תקשיבו תקשיבו להלכה המשנה ברורה אומר
שהפסק בספירת העומר אפשר לתקן בתנאי שזה היה הפסק בשתיקה ולא הפסק בדיבור
האדמור הזקן אומר שגם אם זה היה הפסק בדיבור אבל בדיבור של הספירה זה לא נחשב כהפסק אז לדעת האדמור הזקן לא צריכים לברך לדעת המשנה ברורה והוא גם אמר את הברכה וגם אמר ספירה שהיא לא במקום אז הם צריכים לחזור ולברך שוב
זה מקרה נדיר זה אצלהם אבל מה אנחנו למדנו מכאן זה סיפור שיכול להיות אצלנו אבל זה יכול להיות גם אצל כל אחד אדם שבירך
ושפר לעצמו ספירה לא נכונה יכול לתקן את עצמו מיד ולא לחזור ולברך זה לדעת האדמור הזקן זה ההלכה למעשה במקרה של טעויות
לא זה הפסק גדול זה צריך להיות הפסק אפילו אם הוא עשה הפסק בדיבור אבל כנראה שמהדיבור מסיום הדיבור צריך לעבור לא יותר משלום עליך רבי 3 שניות
זה כנראה
נו אז אחרי שאנחנו עברנו על כל כך הרבה מקרים לא מצויים אז בטוח זה לא יקרה לנו כי הכלל אומר שכשאתה לומד איזה שהם דברים שאתה לא רוצה שהם יקרו זה מוציא אותך לידי חובה כן
אני מבין לחזור אליו למקום קצת לנסות לשאול שאלה אנחנו מונים את כל הספירה ברצף ועושים את זה שמי
