ואלה יעמדו על הברכה:

חנה (אנה) בת לייב ואסתר ינטה
לעילוי נשמה
ברוך בן אלה מלכה
לברכה הצלחה וזיווג
אלה מלכה בת חנה (אנה)
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
דוד בן ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
אילנית בת ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
ז'אנה בת מרים
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
בנימין יעקב בן איריס
לעילוי נשמתו ושאר נשמות ישראל השוכנות עימו
ליאור בן איריס ומשפחתו
הצלחה מרובה במעלות התורה, זיווג, רפואה וכל הישועות
לעילוי נשמת לונה בת לאה
נפטרה בג אייר תשע"ב
ישראל בן אסתר הכהן
לזכותו ולרפואתו
התמים דוד ברוך בן אליהו
להצלחה בכל
מלכה בת זהרה (שרה)
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
אליהו בן רחל
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
משפחת עזרא שיחיו
לזכותם והצלחתם בכל מכל כל
מיה בת נועה וליהי בת נועה
רפואה והצלחה משמעות ואמונה בדרך החסידות
אלכסנדר בן פליקס עזריאל ומרת ולטינה
לעילוי נשמה נלב"ע ב' אלול תשמ"ז
משפחת טביביאן
בריאות ושמחה הצלחה בשליחות נחת מיוצאי חלציהם
גל בן גדעון ונילי חן
והילדים: אראל, אליאב, אוריה, אחיה, אלחי ואדל
משפחת ליאור והילה מנחם
הצלחה בגשמיות וברוחניות
פרץ דהרי
לגאולת עם ישראל ברחמים אמן
משפחת שוורצברד
הצלחה רבה ומופלגה בחינוך הילדים
ברכה תמרה בת קנדב מרגלית
רפואה שלימה וקרובה
טל ויעל בנות חווה. חווה בת פרידה
להצלחה בכל
יעל בת שרה, מיכל ברכה בת יעל, יוסף יצחק בן יעל
סופה בת פאיבה, ישראל יעקב בן קושה, רוזה בת לב
לעילוי נשמה
ריזא בת שמעון, מאיר בן טודרוס, חיה בת ישעיהו
לעילוי נשמה
ילנה בת לובוב וכל משפחתה
עבודת ה' מתוך בריאות נכונה, מנוחת הנפש, שמחה וטוב לבב.
רועי בן לימור ויולי בת לימור
הצלחה בכל
ר' משה בן ר' ששון יהודה
לעילוי נשמתו ע"י משפחת אליהו
דוד בן רומיה
לרפואה שלימה
אלכסנדר יצחק ונחמה דינה
והבנות רבקה ובת אור
משפחת זכאי
לזכותם והצלחתם
בן ציון בן שרה, ירון יצחק בן שרה
לרפואה
יונה בן חנה יוהנה, אברהם בן שרה
לרפואה
רבקה בת עדילי
הצלחה ביראת שמים
יהונתן בן עדילי
הצלחה ביראת שמים
יעל בת עדילי
זווג הגון
גילית בת מרים וניסים בן מסעוד
רפואה שלימה בריאות איתנה
יוסף יצחק בן יוהנה ברכה
לזכותו והצלחתו
יבגניה בת סולומון
לעילוי נשמה
לילה בת נג"יה למשפחת אברהם
לעילוי נשמה
דוד בן אליהו זהבי
לעילוי נשמה
אורלי בת אסתר
לעילוי נשמה
יולה בת יבגניה
לעילוי נשמה
יהודה בן יוכבד ולאה בת מרסל
לעילוי נשמה
עפרה בת פנינה, מאיר אביב אברהם בן רבקה
לרפואה שלימה
נעה בת גילדה, חן בת איריס
לזיווג הגון
איתן ורחל רחלי ויוסף יצחק פרץ
בריאות, עושר ואושר שלום, נחת וגאולה
נחמה יהודית בת עמי בת משה
לעילוי נשמתה
רס"ן תדהר בן גבריאל טמפלהוף
לזכרון עולם ה' יקום דמו
נטלי בת ניצה, אוריאל בן פז שרה
זיווג הגון
רני בן יונה סימונה
רפואה שלימה
ישראל שלום בן מלכה וגיטל קילא גינענדל בת הינדא
ברכה והצלחה בכל להם ולכל יוצ"ח
יפה בת טורן ויפה בת שלמה
לעילוי נשמתן
יעקב בנימין בן איריס
לעילוי נשמה
ליאור בן איריס
לזריזות דייקנות ואהבה במעלות התורה
שמחה בת יקוט
לעילוי נשמה
צבי בן מרים
לעילוי נשמה
מנגה בת רבקה
לעילוי נשמה
גל אסתר בת הדס ושלומי יזהר בן חנה פרדסה
זרעא חייא וקיימא
מנחם מרדכי בן גניה ומרים בת נצחיה ישראלי
להצלחה בכל
חדוה בת פז שרה
זרעא חייא וקיימא בבריאות ובנקל
שיינא ברכה בת ענת
רפואה שלימה ומהירה בגוף ונפש ולזכות והצלחת כל המשפחה
רותי בת רבקה
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אוריה, אלישיב ואיתיאל בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אליאור, הילה, טלאור, ינון, בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אסתר בת ישראל הנולדת מן מסעודה מזל
לעילוי נשמתה ל' ניסן
מיכאלה מיכל, מור אבירם ואידור ברקוביץ והנכד אורי
בני חיי ומזוני רוויחי
אליעזר בן בלהה ויחיאל
שתמיד בחר בחיים מוקדש לעילוי נשמתו על ידי בתו רחל
יחיאל בן אליעזר
נרצח בזרועות סבתו האוהבת בשואה לעילוי נשמתו
אסתר מלכה בת רחל וישראל
לעילוי נשמתה מוקדש על ידי בתה רחל
הרשל בן לוי-יצחק
אחיינה האהוב של אמי הושמד בטרבלינקה לעילוי נשמתו
רחל שקד
לאחדות עם ישראל וטובתו

אכילה שלא לשם שמים

אֵין טוֹב בָּאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וְהֶרְאָה אֶת נַפְשׁוֹ טוֹב בַּעֲמָלוֹ גַּם זֹה רָאִיתִי אָנִי כִּי מִיַּד הָאֱלֹהִים הִיא. שיעור בספר קוהלת פרק ב פסוק כד

 

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

ספר קוהלת פרק ב פסוק כד
אין טוב באדם שיאכל ושתה
והראה את נפשו טוב בעמלו וגם
זו ראיתי אני כי מיד האלוקים היא
יש לנו הרבה פסוקים בתנ ך שאנחנו יכולים להעמיק בהם הגם שיש להם פירוש פשוט
זה אחד מהפסוקים שאנחנו לא מוצאים קשר בין משפט למשפט
זאת אומרת שהוא מאלץ אותנו להגיע לרבדים עמוקים כדי להבין את הפשט שלו
הוא מתחיל אין טוב באדם שיאכל ושתו ושאתה זה מתחלק פה הפסוק לשלושה חלקים אין תורמים אין טוב באדם שיאכל ושתה שחלק ראשון וזה
איך אומרים בשנות האלפיים שלנו זה די ברור כן
כולם יודעים שלאכול יותר מידי ולשתות יותר מידי לא טוב
טוב אז מה הוא ממשיך הלאה
והראה את נפשו טוב בעמלו
מה הקשר הראה את נפשו
טוב בעמלו מה זה
ואם הקטע האמצעי לא כל כך מובן אז הקטע השלישי
הוא נשמע כמו אחד שמצדיק עליו את הדין
גם זו ראיתי אני כמיד האלוקים היא זאת אומרת כאילו אם האדם יאכל וישתה שזה לא טוב
ורע את נפשו טוב בעמלות זה כאילו המשך ללא טוב שאנחנו צריכים לפענח אותו אבל הוא מסיים בסוף טוב תראה זה הכל מאלוקים זה הכל בהשגחה פרטית זה הכל משמיים כמו שאומרים אז כאילו מנחם את עצמו בסוף שזה הכל משמיים אז מה אתה אומר
אין טוב בהתחלה בקיצור
בקיצור לא ההתחלה לא
ולא הסוף מובנים
נשתדל לתת לו
לתת את הביוב שהחסידות נותנת למושגים האלה ולהגיע
לראות איך שכל קטע
משלים את ה את רעהו
אבל בהקדמה
אני רוצה להזכיר
כמה מהפרשנים הפשטניים שנתנו פירוש לפסוק
הספורנו זה אחד מהמפרשים הקלאסיים לספר קוהלת
הוא אומר אין טוב אין טוב באדם שיאכל ושתה הוא מתכוון
לאכילה שהיא לא הכרחית
זאת אומרת מה שנקרא אכילת מותרות זה לא טוב
שהאדם יאכל בשתו זה לא
בריא
זה לא נותן תועלת הקדוש
ברוך הוא לא הביא את
האדם לצורך זה בעולם
לפי הפירוס שלו הפסקה הראשונה של הפסוק אין טוב
באדם שיאכל ושתה זה
כפשוטו לא טוב לאכול מותרות
גשמיים ושתייה גשמית
זה הפירוש הפשוט
מספרים על הרבי הרחב
שבישיבה אצלו היה ממש מצב כלכלי קשה
ולא היה מזון והטבח היה עולה
כמו שאומרים היה עושה גשר לא היה מספיק כסף
אבל הוא היה מרחיב מרחיב את זה וכשהתלמידים התלוננו שמה זה אין אוכל וזה אז הוא אמר להם שכתוב במשנה במסכת אבות פת במלח תאכל במה המסורה תשתה ועל הארץ תישן
ובתורה אתה המייל
אז מה אתם רוצים ככה זה הסדר
אז השמורה על התלונות הגיעה למנהל הרבי הרשע אז הוא קרא לטבח
ואמר לו מה אתה מה
אתה
מועל בתפקיד שלך זאת אומרת
מה שאתה כן יכול להכין אתה כן צריך להכין
אז אתה בחנה אבל כתוב
בפרקי אבות אז הרבי רשיו אמר לו מה שכתוב
בפרקי אבות אני אגיד לתלמידים
אתה תכין אוכל אז אז
כמו שאני אומר בפשט הצפורנו הוא מפרש פשטן אין טוב באדם
שיאכל בשתו כפשוטו רשי שהוא גם מפרש פשטן הוא אומר
שכל מקום
שנאמר אכילה ושתייה בספר קוהלת זה סיט
הוא בונה את זה על דברי המדרש כל מקום
שמוזכרת האכילה או השתייה הכוונה לאכילה ושתייה של תורה ומצוות לא אכילה ושתייה גשמיים אלא אכילה ושתייה רוחניים לפי הפירוס שלו
ומיד ומייד מרגיש שזה לא ילך
פה בפסוק הזה אין טוב
באדם שיאכל בשתו לא טוב שהאדם ישמור תורה ומצוות אז הוא אומר שהמשמעות
זה צריך לקרוא את זה
בסימן של שאלה
בסימן תמיהה אין טוב באדם
שיאכל ושתה וראה נפשו טוב באמה
ככה הוא מפרש
טוב מה שאני מה שאני בעצם שמה אני מביא את הפירושים האלה אני מביא אותם מכיוון שזה שזה קשה משום ששניהם בעצם מסכימים שהאכילה ושתיה גשמיים
זה לא טוב זה לא
מוצלח זה יתר זה לא מכובד זה לא חיובי מה שאני לא מבין בזה שזה סותר המשמעות הזו סותרת פסוקים מפורשים שקוהלת עדיין לא הגענו לשם אבל קועלת בעצמו בהמשך
אומר בצורה ברורה דברים אחרים
אז אין את זה לפניכם אני אקריא את הפסוקים בפרקים הבאים בפרק היי פסוק זה יוד זין כתוב
הנה אשר הייתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות
אז תחליט אין טוב באדם שיאכל ושתוף או אשר יפה לאכול ולשתות אם
מראה שאכילה ושתייה כפשוטה זה ממש סתירה בהמשך פרק ח פסוק טית וו ושיבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם
לאכול
ולשתות ולשמוח אין טוב באדם
תחת
השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח
אין טוב באדם שיאכל בשתו
זה פשוט סתירה ממש חזיתי
פסוא פרק טית פסוק זין לך יכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב
איך הכי רצה אלוקים את מעשיך איך שלא יהיה הפסוק
האחרון אני מבין מה את רוצה לומר אבל בפסוק האמצעי ושיבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש
כי אם לאכול ולשתות ולשמוח זה בלי אלוקים טוב לאכול ולשתות ולשמוח אין בזה בעיה אז אין טוב באדם שיאכל בשתו זה לא מובן אז כדי להבין את הזה בעצם השאלה כדי להבין את זה אנחנו נקרא את הקטע שיידו נתן לנו
ציטוט
מספר התניה בפרק זין אז אנחנו נראה איך שהחסידות נותנת לכל דבר את המשמעות הפנימית שלו ספר התניא פרק זין נחמיא יש לכם את הציטוט השני שבדף
אך מישהו בזוללי בשר ושובעי
יין
למלות תאוות גופו ונפשו הבהמית
שוב בחינת יסוד המים מארבעה יסודות הרעים שבה שממנו מידת התאווה הנה על ידי זה יורד חיות הבשר והיין שבקרבו
ונכלל לפי
שעה ברע גםור שבשלוש קליפות אטמאות
לגופו
נעשה להן לבוש ומרכבה לפי שעה עד אשר ישוב האדם ויחזור לעבודת השם ולתורתו כי לפי שהיה בשר איתר ויין כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עימו בשובו לעבודת השם שזהו לשון היתר הוא מותר כלומר שאינו קשור
בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות להשם רק
שהרשימות ממנו נשאר בגוף
על כן צריך הגוף לכיבוד הקבע טוב אז יש פה כמה וכמה נקודות שאנחנו נעבור עליהם לאט לאט לראות מה המשמעות של הקטע הזה
יש זה בטח אתם שמעתם יותר מפעם אחת יש מה שנקרא הקדושה ויש מה שנקרא קליפה ויש מה שנקרא קליפת נוגה הקדושה זה
ברור מובן מאליו זה מה
שהקדוש ברוך הוא מעוניין ורוצה ושמח ורוצה שהאדם יתנהג בו
הקליפה זה הצד השני לגמרי זה הסיטרה אחרא זה הערה זה הדבר
הלא טוב זה השטן זה היצר הרע וכולו
מה היא
קליפת נוגה
קליפת נוגה היא קליפה
ממוצעת קליפה אמצעית שהייתי
קורא לה משהו שעומד
יושב על הגדר ואתה יכול להפיל אותו ימינה אתה יכול להפיל אותו שמאלה כלומר
ישנם דברים שאתה יכול להשתמש
בהם במובן חיובי אתה יכול להשתמש בהם במובן לא טוב במובן
הרסני
וזה נקרא קליפת נוגה היא
קליפה
ממוצעת קליפה כזאת שנמצאת באמצע אז הבעל הטניה אומר שכל המושג אכילה ושתייה אוכל ושתייה כל
העניין הזה
הרוחני שלו מקבל לא מהקדושה
ולא מהקליפה אלא מקליפת נוגה כלומר האדם יכול לאכול וכתוצאה
מאכילה הזאתי להרגיש אני ואפסי עוד ולתת מכות לבני אדם למשל כתוצאה מהעליונות והרגשת ההתנשאות שהאוכל הביא אותו והאדם יכול בכוחו שהוא קיבל
מהאוכל לעשות פעולות ומעשים טובים
אז עצם זה שהוא יכול לעשות ככה או ככה זה נקרא שהאוכל הוא קליפת נוגה הוא על הגדר אפשר להפיל
אותו ימינה אפשר להפיל אותו
שמאלה
והתפקיד שלנו זה תמיד להגביר את הצד הימני על הצד
השמאלי כלומר להפיל את האוכל לקדושה עכשיו שאלת השאלות לפי זה היא מה קורה כאשר האדם חילק את האכילה שלו לכמה שלבים בזמן שהוא אכל הוא היה שקוע לגמרי
למעלה מן הראש כלומר הוא לא חשב לרגע שהוא
חיובי הוא אכל כן בסגנון שהוא כתב זוללי בשר וצובעי יין זאת אומרת הוא לא אכל כדי להיות בריא הוא לא אכל כדי להיות 7 הוא לא אכל כדי להיות לעשות מעשה טוב הכוונה שלו הייתה פשוט לתחום וזה הכל זה כל העניין היה עכשיו אחר כך הוא הלך ואיך אומרים עזר לאיזה גברת זקנה שהיה לה סלים כבדים בידיים
והיה לו כוח ללכת חצי
רחוב או שניים וחצי רחובות ולקחת לה את הסלים עד לקומה הגבוהה שהיא גרה
אז זאת אומרת הוא בעצם עשה בכוח האכילה הזו דבר מאוד טוב מאוד דבר מאוד חיובי
המזון שאנחנו אוכלים מורכב מהדומה מהצומח מהחי ו
כן
ומטרה שאנחנו אוכלים אותו זה כדי לעלות את אותם דברים לקדושה כאשר יהודי אוכל
למשל אני אצייר את זה בסיפור
חסידי מספרים פעם על
חסיד שהייתה לו פרה ומהפרה הזאתי
הוא חצי מהפרנסה שלו הייתה
משום שהוא היה מוכר
חלב
ופעם אחת ישב בהתוועדות והפרס
ונגמר מה לתת לקהל המסובים אז הוא לא חשב פעמיים מלאך
שחט את הפרה ועשה על האש נתן להם לאכול אחר כך אשתו בכה
ושאלה איפה הפרה היא נכנסה לרפת נעלמה הפרה
אז אז אז
הוא אמר לה לא היא נמצאת היא נמצאת אז היא שואלת אותו אני לא שומעת אותה עושה מו אז היא אומרת לא עד עכשיו היא הייתה אומרת
הוא עכשיו והיא אומרת שמע
ישראל השם אלוקינו השם אחד זה ציור זה זה זה משל בצורה מבדחת להגיד
מה קורה לדומם צומח חי כאשר האדם אוכל אותם ועושה עם הכוח של האכילה מעשה טוב
אם אתם הייתם יודעים כמה
בתי הרפואה
מתמלאים בערבו של יום מאכילת יתר של בשר ראיתם
מבינים שמשהו אומר זה לא זה לא
בדיחה
כל שנה בתי הרפואה נערכים כמו שבלג בעומר נערכים הקבאיים וגם כוויות
בבתי הרפואה זה תמיד קורה זה תמיד זה אז גם
אחרי אחרי החג יש הרבה
על כל פנים זה זה העניין
הוא זה
שהתפקיד של האדם ולהיות קצת יותר רציני באכילה שלו רציני הכוונה בכוונה זאת אומרת שהאכילה תהיה
תועלתית אני כבר לא מדבר
על האיכות שלו
ואני לא מדבר על על הכמות של האכילה זה דיברנו בהזדמנויות אחרות
אני מדבר רק על זה שמה אתה חושב בשעה שאתה אוכל יש עניין
שהמחשבה שלך תהיה לשם שמיים אנחנו איך אומרים בדת קוראים לזה לשם
שמיים אבל הפירוש לשם שמיים זה לתועלתיות שהתועלתיות לא תהיה
רק למלא את הכרס לזה לא
קוראים
תועלת תועלת הכוונה משהו מחוצה
לבטן שלך משהו מחוץ למילוי
רצון שלך מילוי סיפוק
וזה התפקיד של כל אדם שנמצא בעולם וזה הדבר החשוב עכשיו מה שקורה השאלת השאלות היא מה קורה כאשר זה היה משולב משני דברים תחילת באכילה האדם היה
כולו מה שאומרים לשם התאווה
ורק אחר כך בשלב מתקדם יותר הוא התחיל לעשות מעשים חיוביים כתוצאה מהאכילה
הזאתי
אז כאן מחדש בעל התניא דבר נפלא הוא אומר שבשעה שאכלת לקחת את השור הזה
זה השור הזה היה הבשר הזה היה בשר ברמה
שלו הורדת אותו למטה מהרמה
שלו השור הזה היה קליפת נוגה אתה האדם זה מה שנקרא הערס הגדול שהאדם יכול לעשות בבריאה שימו לב
האדם יש לו כוח להעלות יש לו גם כוח להוריד זאת אומרת הוא נמצא על התפר הוא יכול להיות למטה מטה יותר מאשר הבעלי
חיים והוא יכול להיות למעלה
ולהעלות אותם ביחד איתו לאן
שהוא עולה אז מה
שקרה לאדם בסיפור הזה בסיפור שלו
הזה שהוא בהתחלה
הוריד את הבשר שהוא אכל את
היין שהוא שאתה הוריד אותם
למטה
הם היו ברמה חיובית מסוימת
ואתה
איך אומרים עשית אותם רק לשם ההנאה שלך לא בשביל זה הם
נבראו בשמיים יבוא השור ויגיד רגע בשביל שאתה תהיה רגוע מבחינת מבחינת המילוי העצמי
שלך
בשביל זה אני באתי לעולם זאת אומרת אלה
שטוענים לא לאכול
בשר כי למה אתה הורג אותו טענה
אבל אם אתה משתמש
איתו אז טוען את היהדות אם אתה
משתמש איתו לאיזה שהוא דבר קדוש יותר נעלה יותר גבוה יותר בוא נאמר שהשור לא יכול להגיד שמע
ישראל השם אחד אבל אם אתה אוכל בכוח האכילה הזאתי אתה מתפלל לומד עושה מעשים טובים מרים
נושא גמילות חסדים לאחרים אז אתה בעצם הרמת אותו העלת אותו ובזה הוא
שמח ככה לא עומדת היהדות
אבל אם לא עשית את זה אז
השפלת אותו הורדת אותו למטה
אז יש הרבה סיפורים שאומרים
שהאדם מגיע בשמיים
ועושים לו דין תורה עם
שור או עם כבש או עם משהו
אחר כי אתה הוא
טוען שאתה אתה לא יותר טוב ממני למה אני הייתי צריך להיות למטה ממך למה אתה דרסת אותי למה אתה
מנעת ממני את ההתעלות שהייתה
יכולה להיות לי אומר האדמור הזקן שיכול להיות מצב שאדם מרומם את השור הזה גם אחרי שהוא אכל אותו בהתחלה בכוונה שלא
לשם שמיים הוא מרומם אותו אחר כך איך הוא מרומם אותו בהתחלה הוא אכל לשם התאווה אבל אחר כך הוא מתחיל לעשות פעולות טובות בכוח האכילה הזאת ואז הוא יוצא משלוש קליפות הטמאות שזה הקליפות הנמוכות ביותר ועולה חזרה לקליפת נוגה ומקליפת נוגה לקדושה אז זה דבר מאוד חיובי רק הוא מוסיף כאן בשורה וחצי האחרונים רק שהרשימות ממנו נשאר בגוף
ועל כן צריך הגוף לחיבוט הקבר אז אני רוצה להסביר קודם את המשפט הראשון
ואחר כך את המשפט השני
אז המשפט הראשון אומר ר שמעו ממנו נשאר בגוף המשמעות היא הרי בואו נעשה חשבון כזה
האדם צריך להנות בעולם
אין שום ספק אבל כל הסיבה שהאדם צריך
להנות זה כדי שיהיה לו כוח נפשי להנות אחרים
ולעשות טוב בעולם זאת אומרת
אני אתן לך מכסה
של הנאות שאתה צריך
למצות בעצמך כדי שתוכל לעשות משהו תועלת עכשיו אם אתה רק סופג הנאות ולא יוצא מזה שאתה
נהנית והמצב רוח של
בכלל לא יוצא מזה שום דבר לעולם אז קוראים לך
יתוש שהייתוש זה בעל חיים
כזה שמכניס ואינו מוציא ב-1 הנמל וזה רואים את זה שאם הורגים
יתוש אז מלא דם יש לך על האצבע
כי אין לו
הפרשות ליטוש אז הדם שלא
נותן לאחרים מהמצב רוח שהוא שפה כתוצאה מהעונג שלו אז בעצם האדם הזה מורד בבריאה הוא מורד בתפקיד
שנתן לו האלוקים במילים
אחרות אנחנו כולנו רק צינוררות
לקיים את העולם להיטיב עם העולם לבנות את העולם לעשות דברים חיוביים גם המצב רוח הטוב או הלא טוב שלנו צריך בהחלט להשפיע על העולם אכלנו טוב יש לנו מצב רוח טוב זה חייב להיות
איך אומרים
מוקרן לעולם אם זה לא מוקרן לעולם אז אנחנו בסך הכל השחתנו קצת
בשר והשאר יצא בבית הכבוד
בבית הכיסא ולא יצא מזה שום דבר העולם לא נבנה מזה ככה היהדות רואה את הדברים
אז מה זה נקרא שערימות ממנו
נשאר בגוף אם האדם בשעה שהוא אכל אכל לשם תאווה בלבד ללא שום כוונה
רוחנית
אחר כך הוא עשה מעשים טובים והוא העלה את זה
לקדושה רגע רגע רגע רגע
רגע אבל בשעה שאכלת איך
אומרים שכולם ראו איך שאתה אוכל עם הידיים ועם הרגליים ועם כל הנשמה עם כל העצמותיי כל עצמותיך אומרות שאתה אוכל ונהנה באותו זמן האוכל לא עלה לקדושה אלא ירד למטה
אחר כך
אבל מה עם הדקות האלה של האכילה העונג הזה היה כאילו מיותר בכל העניין
או כמו שאומרים הוא הלך לאבל ולריק הוא הלך לבטלה איך אתה מעלה אותו עכשיו כיוון שהוא הלך לבטלה אז כיוון שהוא הלך לבטלה זה נקרא שנשאר רושם של רע בגוף האדם כן
האחר כך הוא עשה מעשים טובים הוא עלה אותו לקדושה אבל בשעת האכילה שאכלת עם האוזניים ועם העיניים ושמישהו רק יגיד לך מה שאתה לא שומע אותו כי אתה כל כך שקוע רק זה
זה הנקודה הזו ירדה למטה בזמן
לזוז ירד למטה אז מה אם העלית אחר כך אבל מה עם אותו הזמן זה הרשימה אני אומר שאפילו אם זה לא היה יש רישום או שנשאר בנשמה זה הרבה יותר עמוק והרשימות הזה נשאר והוא על כן צריך הגוף הגוף לחיבוט הקבר זאת אומרת צריכה להיות איזה
שהיא
איזה שהיא התבררות איזה שהוא תיקון כדי שהאדם יתנקם מה איך אומרים מהעונג הזה המיותר אני רוצה אני רוצה להסביר
את הנקודה של של העונג המיותר
כתוב
בפסוק הגמרא אומרת זה לא פסוק הגמרא אומרת חזל אומרים קדש עצמך בה מותר לך
דברים המוטרים שמותר להנות מהם אין בהם שום סרך של איסור קדש
עצמך
במותר לך גם במה שמותר
תקדש השאלה היא למה בשביל מה
יש לזה
שני שתי תשובות קודם כל תשובה מה שנקרא אישית אישית לא לא שלי אני מתכוון תשובה תשובה שנוגעת לנו במובן האישי
ואחר כך תשובה שהיא קצת
יותר רוחנית התשובה האישית היא
האמת היא
האמת היא שהאדם נברא בשביל להתענג האמת היא שהאדם צריך להנות צריך אבל
לאדם
יש
גם יש מכסה
עונג שהוא יכול להתעלל
מכסה זה זה סכום מסויים שיש לו אפשרות
שאלוקים נתן לו את האפשרות להנות
יש שאחד מהתלמידים של הבעל שם טוב רבי פנחס מקורץ אליו אדם שהיה עני גדול
ולא לא הצליח להתפרנס לא הצליח לעשות כסף אז רבי
פנחס הוא בא לרבי
שלו לרב פינחס מקור ישאל
מה יהיה עליי אני לא מצליח הוא
שאל אותו מה הפרנסה שלך אז הוא אמר אני בדחן בחתונות פעם זה היה מקצוע
אז הוא אמר לו תעשה לי טובה חודש
ימים תפסיק עם הבדיחות
חודש ימים אל תתבדח
אז הוא אומר אבל זה הפרנסה
שלי אומר לו חודש
ימים אל תתבד מה אכפת
לך תשמע
הוא
לא הלך לחתונות לא קיבל
הזמנות
חודש ימים אני לא יודע
איך
אבל בחודש
ימים הזה הוא הרוויח הרבה
כסף במובן לא לא נתפס משהו שמימי לא הייתי זכה במפעל הפיס לא יודע אבל הוא
הרוויח הרבה כסף
הוא בא לרב שלו ושאל מה זה מה קרה כאן אז אמר לו רבי פינחס
תשמע
לאדם יש מכסה של עונש
מישהו צריך להתענג אתה אומר בדיחות
אתה מאוד נהנה מהבדיחות שאתה אומר
אתה מכלה את כל כמות
ההנאה שנקבעה לך לחודש ימים בבדיחות שאתה אומר
אז כבר אין לך שום
זכות להנאות נוספות
אז אין לך פרנסה אין לך כלום
תוריד את ההנאה הזאת תקבל הנאה אחרת
כי זה נקבע משמיים עכשיו
זה מופיע בהרבה מאוד וריאציות הרעיון הזה
בסיפורי חסידים וסיפורי צדיקים הרבה
מאוד שורות
שכאשר בן אדם איך אומרים
נהנה על שטויות זה בא על חשבון הנאות אחרות שהוא באמת זקוק
להם
זה
הולך שנתי ובשנה זה מתפרק
לכל ראש חודש הוא ראש
השנה קטן
כל ראש חודש נקבע כל מה שיהיה במשך החודש
ובשבת מה שיהיה באותו שבוע זאת אומרת שהכמות האמיתית נקבעה בתחילת השנה אבל היא מתפרקת לחודשים מתפרקת
לשבתות ואחר כך לימים
על כל פנים זה
זה סיבה אחת למה האדם
צריך לשמור איזון בהנאות שלו כן אתה יכול תהנה תהנה כי אתה צריך להנות כדי שיהיה לך כוח לחיות בלי ההנאה איזה כוח יהיה לך אבל העונג הוא לא מטרה לכשעצמו העונג
הוא
מין איך אני אקרא לזה מין מצבר הוא או הוא או
זריקת עידוד שנותנת לך כוח להמשיך את
את היום הבא
תביא משהו מתוק בפה
שאני אוכל להמשיך כן זה
משהו
אין זה אבל זה
לא מטרה לכשעצמו כשאתה מתמסר לעונג לא משנה באיזה תחום
הוא מאכילה בתחומים אחרים גם כן ואתה
מתמסר אליו בכל לבבך ובכל נפשך
החטאת את המטרה זה כן אני אני רוצה לומר שגם כאשר אנחנו נעשה סוף סוף את מה שאנחנו אוהבים אנחנו
נעדיף יותר לא לעשות
כלום
זאת אומרת נעדיף
שלהיות בבית ולקבל את הכסף
בחינם או משהו יום חופש אנחנו נשמח בו יותר מאשר יום עבודה
יום עבודה זה יום אפרורי מלא מטלות מלא התחייבויות ואילו יום חופש יום משוחרר ככה אנחנו תופסים את הדברים ככה האדם נברא
אז אף אחד לא אמר שאתה לא צריך לסמוך במה שאתה עושה יש אדם
שלא שמח במה שהוא עושה ולכן הוא לא מצליח
באותו דבר אבל
אחרי הכל יש שמחה ויש עונג
עונג זה פשוט
זה כמו אדם
שהוא הולך
ללימודים ילד שהולך ללימודים עם
איזשהו שיר של ניצחון ושמחה
אני עדיין לא ראיתי את
הילד הזה הוא שמח זה טוב ללמוד
זה אבל איך אומרים כל מבחן שהוא כותב זה עוצר
שמחה וכל תשובה שהוא זה
הוא שמח שהוא יודע את החומר והוא היה מעדיף בגדול
שלא יהיה מבחן בכלל וזה זה במצב הטוב
הנקודה היא זה שהאדם שהאדם צריך לווסת את
את העינווגים שלו את הזה
שיבואו לו
ב איך אומרים במקום הנכון שיבואו ולא יבואו למקום שאינו נכון
וזו היה הנקודה הראשונה שבגללה הקדש
עצמך בה מותר לך כדאי לך זה עצה טובה תקדש את עצמך במה שאיך
אומרים אתה יכול לוותר
כי זה יבוא לך על
חשבון משהו אחר שאתה
באמת צריך
אחר כך יש את
הדבר השני שהוא הרבה יותר
פנימי והרבה יותר עמוק זה כבר לא
כדאיות של האדם
יש מה שנקרא לא להשחית
שום דבר לבטלה
אז כמו שאמרתי קודם הקדוש ברוך הוא ברא
את העונג זה
כמו אדם שאנחנו נראה אותו
מכניס כדורים מציצה
של של כאבי גרון
מכניס כדור אחרי כדור ומוצץ
ושואלים אותו למה לא
יודעים איזה מתוק אז אני
לוקח
אומרת לך נפלת על השכל שלך אתה אם אתה צריך אם אתה צריך את זה לרפואה תשתמש אם אתה לא צריך
לרפואה
למה למה למה אתה לא משתמש
אתה תיקח את זה אז האמת היא שהיינו צריכים להגיד
אותו דבר לא רק על
כדורי כדורי מציצה של רפואה אלא
גם על סתם סוכריה אם אתה צריך את
הסוכריה בשביל לא יודע לשנות את הריח בפה בשביל שיהיה לך טעם טוב מילא
אבל
אתה לוקח סוכריה
אחרי סוכריה סוכריה אחרי סוכריה
אני אומר
סוכרייה זה רק משל יש כל מיני סוגי סוכריות בעולם אתה לוקח
דבר אחר דבר ונהנה עוד פעם ונהנה עוד פעם ונהנה עוד פעם ידוע שעוןג תמידי הוא לא עונג הוא לא עמוד לתת לח לאו ברגע שזה קבוע הוא לא אמור
לחזק אותך למשהו אלא מה אתה נהנה בוע עצמו נמצא שלקחת כוח
עונג של הקדוש ברוך הוא
זרקת אותו לא פח זרקת אותו לפח אז
תתבע על זה
כמו שכאשר אדם
לוקח ועושה בעל תשחית זה אסור
אנחנו מבינים שבן אדם קונה מכונית מוציא אותה מהמפעל מדליק
לפיד
של אה שם תחת מכסה המנוע תחת הזה ות המכונית נשרפת קונה עוד אחת עושה עוד פעם נפלת על השכל שלך בל תשחית למה אתה שורף
למה אתה משך אותו דבר לשרוף
פיוז
של תענוג של
ממנו לא יוצא שום דבר
זה אסור
שום דבר אסור לו בבריאה
ללכת לאבל ולריק
כולנו יודעים שכל טיפה שיורדת לעולם חוזרת לאדמה ושוב מתה
ושוב חוזרת ושוב זה הקדוש
ברוך הוא עושה מחזריות כזאת בעולם ששום דבר לא הולך
הכל
מיחזור והכל חוזר אבל העונג
הזה שאתה נהנית ולא
עשית ממנו
כלום הוא לא חוזר אז אתה לקחת דף נקי
לבן
קרה אותו לארבע חלקים וזרקת לפח
מה עשית אז קדש עצמך בא מותר
לך כי זה פשוט סתם להשתמש בדבר שהוא אסור עכשיו מה קורה כאשר האדם עבר אז הוא מעלה מה שהוא מעלה וכמו שאמרתי קודם נשאר בכל זאת משהו בעונג שלו שהוא לא מצליח להעלות
ועל כן צריך הגוף לכיבוט הקבר מה זה חיבוט הקבר
אז העניין הוא כזה קודם כול אני אומר בהקדמה כדי שלא ניבהל מההמשך אז אני כבר מקדים
שחיבוט הקבר העניין הוא על פי מה שכתבו המקובלים והפרשנים על המדרש הוא לא שייך בארץ ישראל זאת אומרת אלה שגרים בארץ ישראל אלה שנקברים בארץ ישראל לא שייך להם קיבוץ הקבר זה שייך לאלה
שגרים בחוץ לארץ
לומדים את זה מהפסוק יעקב אבינו אומר שנת
רואה את יוסף בנו אחרי זמן ארוך שהוא לא ראה אותו אז הוא אומר המוטה פעם אחרי שראיתי את פניך אז מה זה המטה פעם
סבור הייתי למות שתי מיטות עכשיו רק מיטה
אחת אומר היפה תואר במדרש
שיעקב אבינו חשב שלא יהיה לעולם
הבא
הוא חשב שהוא יקבר
בארץ מצרים מי שנקבר בחוץ לארץ אז יש לו פעמיים מיטה מיטה קודם כל פיזית
אחר כך מיטה שנייה זה
החיבוט הקבר שבא אחר כך
ואלה וכיוון שהוא מצא את יוסף והתגלה שיוסף הוא מלך והוא יכול לבקש ממנו לעלות אותו חזרה לארץ ישראל אחרי הפטירה אז הוא זכה שיוסף העלה אותו אז עמותה פעם רק פעם אחת ולא פעמיים כי אני לא אקבר במצרים ככה מסביר איפת תואר
והדברים מופיעים בספרי
קבלה הרבה פעמים שהעניין של של קבורת ארץ ישראל מציל את האדם מחיבוט הקבר זה הסיבה אם לא שמעתם אז תשמעו עכשיו
בחוץ לארץ מקובל שלפני שקוברים
יהודי אז בכלל בארצות הברית
הקבורה צריכה להיות רק בארון אבל היהודים היהודים שאלה שמשתדלים להעדר במצוות הם לא הם לא שומעים לחוק הזה
הם אומנם הלוויה נמצאת באמה רונה גופה נמצאת בארון
אבל אחר כך ברגע האחרון
משחררים את המכסה מלמטה
ובאופן כזה שיכולים להניח את הנפטר על על האדמה בעצמה כי כתוב בפסוק כי עפר אתה אבל עפר התשוב לפני זה שמים על האפר של חוץ לארץ עפר ארץ ישראל והסיבה ששמים עפר על ארץ ישראל כדאי
שיהיה לו את הסגולה הזאת הדברים הרבה יותר מפחידים רק שאני נמנע מלהגיד אותה אז זה מה שמקובל בחוץ לארץ אני זוכר את התיאור שסיפר לי מישהו בפתירתה של אימו של הרבי היה שם איזה 100 שוטרים שהסתובבו ופטרלו וזה וכולם חיכו שהם יעלםבו מהשטח כדי שיהיה אפשר לעשות כמו שההלכה דורשת והרבי עומד והחסידים עומדים
אף אחד לא הבין מה זה
לא מבינים למה לא
קוברים אותה ולא לא מתקדמים הלאה ועובר זמן עובר זמן עד שהיה איזה אחד פיקח שמיליארדר כזה שעמד שמה הוא נתן צעקה שכל השוטרים פה יבואו אליו הוא נתן לכל אחד $100 בגלל שאתם ממש שמרתם ועזרתם והם היו עסוקים בשלהם ואז גמרו את הקבורה אבל ככה מקובל שם על כל פנים מה זה החיבוט הקבר הזה אז כתוב בספרי קבלה שזה שזה
קיבשותו
כפשוטו קודם כל בארץ ישראל זה לא שייך זה
ברמה הכללית העקרונית ומה חובטים
אני אקריא את הלשון
שהמלאכים חובטים ומנערים את גופו כמו שאדם מנער את כסותו וחובתה להסיר ממנה את האבק הדבוק בה
למה
מכיוון
שזה ניקוי יבש צריך איזשהו
ניקוי מסוים לאותו תענוג מיותר שהיה ולכן צריך לעשות את החיבוט הקבר
זה זה הפשט של העניין גמרא אומרת שמי שנפטר בערב שבת יש לו זכות גדולה לא לא זה בכלל זה בכלל נכון בכל מקום
האריז על כותב שזה
5 שעות לא אם הוא נפטר ביום שישי בבוקר אם הוא נפטר 5 שעות אחרי תחילת היום
והסיבה לזה היא
כזו
כל העבירות שהאדם עושה הם כולם בעצם
באו מחטא עץ הדעת לחץ
לחטא עץ הדעת לא הייתה שליטה על יום השבת וההוכחה שכשאדם הראשון חטא בשבת עדיין המשיכו כל הערות למשל השמש שהיום אין לנו את העוצמה שהיה אז ב-7 ימים ראשונים יום השבת היה כבר אחרי החטא כי החטא היה ביום שישי ואף על פי
כן השמש עדיין האירה באותה עוצמה
הימים ורק במוצאי שבת נעשה חושך והוא הכה עם שני אבנים ואז הוא גילה את ה את האש זה היה אחרי צאת השבת אבל השבת
עצמה החטא של עץ הדעת
לא שולט בכלל וכיוון שכך כל הנושא הזה של חטא וחיבוט הקבר
אין לו אין לו מילה
בשבת ולכן מי שנקבר לפני שבת זה הזה הוא נפטר מחיבוט הקבר גם אם הוא
בחוץ לארץ
אז אני אומר זה צריך
להיות 5 שעות אחרי שתחילת היום כבר אז מתחילה הערת השבת לאהיר כן
אדם שנפטר ביום שישי זה יש עניין שתקברו אותו כמה שיותר מוקדם
בכלל
שתדעו זה כבר אם כבר מדברים על קבורה מאוד מאוד חשוב להזדרז בזה מאוד מאוד
זה זה לפעמים מחכים לאיזה
דוד או לא זה וזה ממש ממש מאולתר בשביל הנפטר זה סבל גדול זה שוב נושא בפני
עצמו למה אבל
בשבילו זה סבל
על כל פנים
הנושא הזה של חיבוק
הקבר זה כדי לנקות משהו
עכשיו אני חוזר חזרה לשאלה
אנחנו פתחנו אנחנו פתחנו בשאלה שלמה המלך אומר כאן בפסוק אין טוב באדם שיאכל ושתו ושאלנו אם
הפירוש הוא כפשוטו שאלות טוב
שהאדם יאכל אותו
מותרות כמו שהסביר הספורנו אז למה הוא אומר בהמשך של הפסוקים שזה דבר
טוב לאכול
ולשתות יש פה הסכמים מן
סתירה
אז מה שאני מנסה להציע
שבעקבות הקטע טניה הזה שאנחנו למדנו היום בפרק זהב
מה שהוא
אומר כאן אין טוב באדם
שיאכל בשתו הוא לא מדבר על סתם אכילה ושתייה אלא הוא מדבר
על אכילה
של בזוללי בשר וסובבי יין למלאות אהבת נפשם הוא מדבר
רק על הבחינה הזאתי
אכילה ושתייה סתם זה דבר
טוב אבל אכילה ושתייה כזו שבזוללי בשר וסובי יין זה לא טוב
זה זה המסר שהוא נותן עכשיו מה מה הוא רוצה
להגיד בזה מה החידוש
כי יבוא בן אדם ויגיד אני אוכל ואשתה איך שבעלי
ואחר כך אני אעשה עם זה הרבה מעשים טובים
אני אזור אזור לאנשים השרירים עם הכוח עם האמביציה עם האנרגיות עם הכל אני אעשה דברים טובים אז בהמשך של הפסוק וכאן אנחנו נבין את הקשר בין הקטע הראשון וקטע
השני אין טוב באדם שיאכל בשתו איזה אכילה ושתייה
וזה בשר וסובבי יין
ומה הוא יעשה אחר כך ואראה
נפשו טוב בעמלו מה
פירוש שהוא
אחר כך הוא יעשה דברים טובים
עם כל האכילה והשתייה הזאתי ובכל זאת זה לא טוב
למה בגלל כל מה שלמדנו
עכשיו כי יש משהו שבכל זאת נשאר
שאותו הוא לא מתקן יש
בכל זאת רשים או שנשאר יש את הרגעים שהוא נהנה
כמו שנקרא שפך את התענוג
לאבל ולריק בלי שום
כוונה בונה שהתענוג הזה באמת הלך לבטלה
ואותו אתה לא מחזיר אז גם אם אחר כך הראת בנפשך טוב באמלכה
הרמת סחבת הזזת בנית יצרת עשית דברים טובים אבל מה עם הזמן של האכילה והשתייה עצמה
שהיא הייתה בזול בשר וסובב יין זה לא היה מתוקן אז זה לא זה לא בסדר זה לא מושלם יש
מסעדה ויש מטבח ויש מזללה המזללה של שלום זאת אומרת כתוב וזריתי
פרש על פניכם פרש חגכם
פרש
פרס זה
הטינופת הכי מטונפת שישנה זה
פרש
אז זרעיתי פרש על פניכם
פרש חגכם
זה הפסוק אז מדייקת הגמרא
פרש חגכם אמר פרש
שבתכם לא אמר אז חגכם
זה חגכם זה יכול להיות
פרש אבל שבתכם לא
זאת אומרת מבחינה רוחנית
יש לשבת את העוצמה
שלא יצא משהו לא טוב
מהאכילה
אבל האכילה של סתם ככה היא צריכה להיות בשם שמיים לא לעינו מיותר מה שאין כאן בשבת יש מצווה מיוחדת
של עונג שבת זה זה
חלק מהשבת זה חלק מהקדושה של השבת טוב אז עכשיו מה שאנחנו רוצים
להבין זה
חזל אומרים שהאדם אסור לו
להגיד
החטא ואשוב
מי שאומר אחטה ואשוב אין מספיקים בידו
לשוב פה
לא מדברים על בן אדם
שאומר אח תא וישוב אני
אוכל איך שבא לי
אחר כך אשוב
שאני אשתמש במה שאכלתי לכיוון חיובי אלא האדם הזה לא אומר כתב אשוב אלא הוא פשוט
שכח שהוא אכל הוא אכל אחר
כך טוב עכשיו צריך
לעשות משהו עם האכילה
אז שהוא הולך
לישון לפעמים זה גם
יש אדם
שהולך לישון ובזה שהוא ישן העולם כולו שמח כן הוא לא מזיק
אבל במובן החיובי האמיתי
זה שהוא
פועל משהו בכוח האכילה הזו שהוא אכל
ופה מדובר באדם שלא התכוון לעשות משהו שלילי
בהתחלה אז חזל מדייקים ככה האומר חכתב ואשוב
אין מספיקים בידו
אבל אם דחק ונכנס מקבלים אותו אז מה פה מה פה התחדש את
לא מספיקים אותך לא נותנים לך את הכוח לא מסייעים
לך אבל אם אתה בכוח תשתדל אתה תצליח
זה נקרא דחק ונכנס
עכשיו במה זה בא לידי
ביטוי במה שלמדנו עד עכשיו דיברנו
על אותו ראשי או שנשאר
בגוף דיברנו על אותה
בחינה ומה עם העונג הזה שהיה לך בהתחלה מה איתו
אז יש אפשרות וחידוש יש אפשרות לתקן עונג שעבר
יש אפשרות
עכשיו כדי להבין את זה
החסידות נותנת משל יפה היא אומרת יש לך נער שזורם הנהר הזה הוא
זורם כי יש נביאה של
איזה מעיין והוא מהמעיין הוא מתפשט אחר כך לנער יום אחד
הנהר הזה נפסק המעיין נפסק
הנהר נפסק
ועברו כמה
שבועות והנהר לא לא חזר
לתפקוד היום אנחנו יודעים שזה תלוי גם כן
בשימוש
של של המים שתחת של מי התהום לפי לפי קידוחים
שעושים לפי זה זה המעיונות מתייבשים פה בארץ הרבה הרבה מעיונות מתייבשים
בגלל זה על כל פנים מה מה מה המשל של תורת החסידות
אומרת היא אומרת מה יקרה אם אני ארצה יום אחד
להחזיר את הנהר
שיחזור ו ויזרום
אז אני צריך ללכת
למקום המעיין אני צריך לחפור
שם יותר ולגלות שוב מים ואז המים שלו המים יזרמו
שוב ואז שוב יהיה
אבל
והוא חכם אחד וישאל אבל הפסדנו את כל הימים הללו שהנהר לא זרם אחרי שהוא התייבש
אז הוא אומר שגם לזה יש תיקון
מה
על ידי שאתה תעשה חפירה עמוקה הרבה יותר באדמה
ותגלה יותר רחב יותר עמוק יותר
של נביאה של מים חיים אז המים שיזרעו בנהר יהיו כפולים ואז אתה
מתקן את כל הימים האלה
שהחזרת
זה משל טבעי אבל זה גם בנפש האדם ככה
האדם
נהג לא
בדבר מסוים כתוצאה מזה
התייבש המעיין
אבל כל כך הוא מיוסר
כל כך כואב מהמעשה הלא טוב
תורת החזיות אומרת שכל
פעם שבן אדם נכשל במשהו לא משנה במה טעה בדרך זה בניין גדול זה בנייה מכיוון שברגע שהוא נכשל הוא יוצר בנפש שלו כאב כזה
שיגרום לו לנסות לתקן את זה בצורה יוצאת דופן ואז בנושא
הזה הוא יהיה מושלם הרבה
יותר
וזה וזה כלל כל דבר שהקדוש ברוך הוא רוצה שהאדם יהיה בו
מתוקן הוא מכשיל אותו בו
בתחילה של חודש אייר יש לנו את היום הולדת של הרבי המרש בבית
והוא תמיד היה אומר כל העולם אומר שכשי אפשר ללכת מלמטה אז הולכים מלמעלה אני אומר מלכתחילה הריבר מלכתחילה מלמעלה
אז מה מה מה הרעיון הפסיכולוגי שעומד מאחורי אנחנו
בתור בני אדם
אני
אספר לכם סיפור פגשתי אבא שאמר לי שהבן שלו
שוכב יושב עכשיו בצינוק בצבא
כי הוא הוא רק נכנס הוא טירונות והוא עשה מה שבעלו כמו שהוא היה רגיל לעשות בבית וציפס על המפקד והתחצף וזה והוא
עכשיו בצינוק והמפקד נתן לו
40 יום צינוק+ ידו נטויה
ואין
שום ערך בין מה שהוא עשה לבין העונש שהוא קיבל
האבא
אז האבא אתה רואה שהוא כאוב אבל הוא אומר לי אני אני שמח הוא צריך הוא צריך לדעת פעם אחת ולתמיד שהוא לא יעשה משהו חושב תמיד הוא מרגיש שמישהו צריך לתת
לבן שלו את המנה הזאת
אז הוא בתור אבא לא הצליח אז אם
עושים לו את זה שם אז מעבירים אותו באיזה
שהוא שטנץ חיובי
אז מצד אחד איך אומרים מצד אחד
כאב של הורה ומצד שני הוא רואה בזה
איזה שהיא של שמחה
אז אני אומר במשל אנחנו כולנו בני אדם שכאשר יש איזה שהוא כישלון אנחנו לוקחים את זה חזק מאוד ללב אנחנו
לומדים מכישלונות זה זה זה
צורת זה צורת הלמידה שלנו
אז על זה אומר הרבי מהרש שכל
העולם אומר שאם
אי אפשר ללכת מלמטה אז
הולכים מלמעלה אני
אומר שלחתחילה
למעלה
זאת אומרת בדרך כלל האדם הלמטה זה
הצער זה הייסורים זה השכול
זה הכאב זה ה זה העונשים
כששואלים
איך מחנכים הנטייה הטבעית שלנו עונש זה הנטייה הטבעית תעניש
הוא ילמד לפעם הבאה לא עונש פיזי אבל עונש של ברירה טבעית לא
הוא יחטוף את זה וזה ופעם הבאה הוא ילמד לא לעשות
אבל
הרמה הפנימית אומרת עד מתי אנחנו
נהיה ילדים קטנים
שאנחנו צריכים לקבל פליק כדי להבין מה טוב ומה לא
טוב למה לא נעשה את האמת
מפני שהיא אמת
בלי שום קשר לאיזה שהוא
עונש לאיזה השפלה או לאיזה שהוא כאב שקיבלנו
וזה דבר שהוא קשה
להגיע אליו בנפש להיות אנשים רציניים להיות
אנשים על רמה בלי שחטפנו מכה אז בוא נאמר ככה המכות הם לא מטרה הם רק אמצעי אם אלוקים רואה
שהבן אדם הוא ילד גדול והוא מתבגר בלעדיהם הוא לא יקבל
מכות אבל הוא צריך להתבגר
על אמת
ללא יסורי
שבט וללא זה הלכתחילה מלמעלה
תהיה בראש גדול תעשה
את מה שאתה צריך לעשות
כי ככה
צריך לעשות לא בגלל שמחכה לך השוטר בצד
השני של
הרחוב או בגלל שאתה מפחד מאיזה קנס או מאיזה שהוא עניין אחר שתתפוס אותך המשטרה וכדומה זה זה קטנות מי שעדיין אוחז ברמה
הזאתי אז אין ברירה
אלא לשפשף את היעד
ולהוריד לו פליקים מדי
פעם ורק ככה הוא מבין כי זה צורת הלמידה שלי
במקרים שזה לא עוזר
מתחילים מתחילים לתת לו לטיפות
מלמעלה כי כי
סטירות כבר לא יעזרו כשאנחנו רוצים לתקן לפי זה
ככה דחק ונכנס
פירושו שהאדם עשה חפירה גדולה יותר במעיין
הוא הגיע
לכאב פנימי כל כך חזק
בנפש עד שהוא מקבל כוחות כאלה לתקן מה שלא היה לו פעם אתם מרגישים אתם מכירים את הסיפור על
שמשון
שעומד עם האיך אומרים עם
שני העמודים תחת הידיים שלו והוא אומר לך חזק כן נהיה ככה פעם
נקמה
נקמה היצר של הנקמה זה היצר הכי חזק שיש באדם נקמה אם אנחנו יודעים על מה מדובר זה רק
אז זה דוגמה שכאשר מישהו עשה לך השפלה כאב שאתה צריך להתנקם בו פתאום אתה מרכז את כל הכוחות
שלך ואתה מצליח לשבור בניינים
אבל אם לא היה לך את הכאב הזה אם לא היה לך את ההשפלה הזאת
אם לא היה
לך אייטן מחכות הרוח הזאת
אז לא
היית מגיע לריכוז הזה והיכולת
של הקט של השביר
שעשית לאויב זאת אומרת בעצם הגעת לשמשון
הגיע לזה שהוא הצליח להפיל בניין אחרי ששר ממנו
כוחו
רק בכוח הכאב
וההשפלה שעשו לו אז
זה נקרא שבגלל כביכול החטא בגלל הנמיכות
בגלל
השאורדה אני קיבלתי כזה רצון לתקן שלא היה לי את
הרצון הזה קודם זה
הנקרא הניצוץ החיובי שבחטא בכל חטא בכל
כישלון יש ניצוץ חיובי מהו
הניצוץ החיובי שהוא גורם לרע אני אראה להם מה זה שאני כן יכול אני לא אני לא אשאר כאן אני יעלה אחר כך הידרדרתי עד כדי כך אני חייב לצאת מזה ואני עם
הכוח הזה בן אדם באמת איך הוא אומר
הוא שובר שובר
קירות עם הכוח הזה
הכוח הזה לא היה יכול לבוא אליו
אף פעם
אם הוא היה צדיק כל הזמן
אם הוא היה
אחד שכל הזמן הולך בטל והולך למישרים
כמו שאומרים ילד טוב בירושלים בסדר תמיד לאף
פעם הוא לא היה מגיע
לריכוז עוצמתי כזה של כוחות
דווקא בגלל שהמעין נתייבש
דווקא בגלל
שהיה אז הוא קיבל כוחות לחפור כל כך בנפש ולגלות כאלה מעמקים שיזרמו מים פי שתיים
אתה לא יכול לבוא אליו בטענות אז למה לא תהיה צדיק ותחפור למעמקים ותעשה שבנהר יעברו מים פי שתיים לא לא תצליח
כי אין לך את
ההרגשה שחשה אדם המופסד האדם המופסד הדוב השכול
הוא הכי מסוכן הוא מסוכן
מפני שהוא מרגיש אובדן והאובדן מגלה בו כאלה כוחות חזקים בנפש שכשהוא השתמש איתם לבנייה החיובית הוא יוכל לבנות
וזה
קיים
דווקא אצל האדם ששגע שחטא
והוא לא קיים אצל מישהו אחר
אני אומר שוב אם אנחנו מבינים
שמדובר פה על איזשהו עניין ביולוגי
אז אתה אומר מה זה
משנה הכול
+ כל הדברים שהכנסתי בשבת זה נמצא מה זה משנה זה הכנסתי כזה כמות
של בשר זה נמצא שבת היא מיוחדת מהצד הרוחני שלה
מהצד הרוחני הקדושתי של למה
אוכלים בשבת יותר אתה יודע למה למה בגלל שיש לך נשמה
+ בשבת
זה מערכת סטריאו אתה צריך כפול לאכול בגלל שיש לך גוף כפול יש לך נשמה נוספת וזה הסיבה אבל אבל
איך שלא יהיה ההסבר האוכל
של שבת יש לו סיעתא דשמיא יש לו
שמירה שהוא לא יביא
לאיזה זה הכל זה
שמירה רוחנית אתה צודק בטענה אלא השמירה היא מלמעלה שמירה מיוחדת שהקדוש ברוך הוא נותן
עכשיו מה מה מה השאלה
שאני רוצה לסיים איתה השאלה הנשאלת היא כזו
מה
הרווחנו מכל העניין אתם מכירים את המשל על השועל שרצה להיכנס לקרן אז הוא עשה דיאטה הוא נכנס וזלל ענבים והשמין לא יכל לצאת אז הוא עושה עוד פעם דיאטה וכשהוא עמד בחוץ הוא אמר כרם כרם רעב נכנסתי ורעב יצאתי אז מה הרווחתי מהעניין
אני שואל שאלה פשוטה האדם בהתחלה היה
כשהוא היה איך אומרים הנשמה שלו הייתה בשמיים אז הוא היה מצב של קדושה של טהרה הכל היה טוב
רק רק טוב לא היה לו
יצר הרע בכלל הוא ירד כאן לעולם ואז פתאום בא לו לאכול שישניק ולאכול ככה ולאכול זה וזה
והוא אוכל את זה
סתם סתם
ואחר כך הוא מחזיר את זה
ואם
בארץ ישראל
לא אמרתי את זה קודם אבל בארץ ישראל חוטפים את החיבוט הכפר בחיים
בגלל זה בגלל
זה זה לא בא אחרי
מיטה
מי שיש לו עדינות בנפש
הוא יכול להבחין
יהודי שגר בחוץ לארץ ויהודי שגר בארץ ישראל בנפש הם שני יהודים
אז שניהם יהודים
אבל זה שני סוג
זה תנועת נפש שונה
זה זה
זה עדין אם אני אגיד ואתה לא מרגיש
את זה זה קשה
אבל הנקודה הנקודה היא
מה מה מה
הנקודה הנקודה היא שיהודי
של ארץ ישראל המציאות של
החיים
לא משנה כל אחד יפרש את זה איך שהוא רוצה המציאות של החדמת לא
להיות קצת
כפוף
החיים המדינה מיסים המשטרה אישה
הילדים לא יודע מה אדם
שגר בחוץ לארץ אז כבר אני גרתי אני יודע בדיוק על מה אני מדבר
התחושה שלך ברוך השם שאני לא בארץ
ברוך השם שאני לא גר בארץ אני לא בארץ ברוך השם
שמה הכל כזה דפוק והכל כזה זה והכל כזה הכל הכל קשה להם הם רוצים לפתוח את זה לא נותנים לזה פה זה הכל נשארת אפשר
וזה הכל במילים זה ככה
בשטח אתה יכול
לראות שהבן אדם מלקה כפר שמה אין לו כלום
אבל הוא מרגיש הוא גר באיזה שהוא
סקש שנט
באיזה שהוא דירה של המדינה
וחי על פודסטמס וכל מקרה ומה ומה אבל הוא מרגיש יותר
מוצלח מהדיב הישראלי הדפוק הזה שהולך לעבודה ולא לא יודעים מהחיים שלו ולא רואה את העולם
זה מן תחושה כזאתי אפסיות כזאתי זה זה זה
הארכנת ראש מסוימת
אפילו אם אתה רוצה במובן
הגשמי
אנחנו כל חורף מחדש חיים
יהיה גשם לא יהיה יהיה לא יהיה אתה
יודע מה זה שמה ביום
קיץ זה כמו
מה שהיה היום זה זה ביום קיץ רגיל
ככה זה טוש הכי
חזק שאתה פותח
במקלחת ככה ביום קיץ רגיל אנשים עם חולצות קצרות ומטריות בידיים
זה זה זה המודה
ואתה שואל את עצמך מה זה אנחנו על טיפת מים איך אומרים
נוסעים את עינינו לשמיים
ושמה זה הכל כך אזורם
כמו כלום עכשיו זה יש לזה סיבה
רוחנית למה זה ככה יש לזה סיבה רוחנית אבל אחת מהסיבות הרוחניות שזה ככה זה אלוקים אומר תשמע
אני אתן לך כל מה שאתה צריך אבל אני אתן לך כל הזמן להרגיש שאתה צריך

להרשמה לדיוור השבועי בדואר אלקטרוני:

עוד באותו נושא