ביום רגיל לפני התפילה ללא צורך של טבילת עזרא, האם לקריאת משניות יש את אותו כח כמו תשעה קבין?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
ביום רגיל לפני התפילה ללא צורך של טבילת עזרא, האם לקריאת משניות יש את אותו כח כמו תשעה קבין?
טבילת עזרא, דהיינו טבילה במקווה לשם טהרה מטומאה, ניתן להחליפה בשעת הדחק בשפיכת תשעה קבין מים על הראש[1].
לעומת זאת טבילה במקווה לשם תוספת טהרה, כגון בבוקר לפני התפילה או בערב שבת ויום טוב, יש אומרים שתשעה קבין אינם מהווים לה תחליף אפילו בשעת הדחק[2].
מה שאין כן לימוד משניות מסדר טהרות, ובפרט ממסכת מקוואות, אכן יכול להחליף בשעת הדחק את הטבילה במקווה לשם תוספת טהרה[3].
[1] ראה שוע"ר סי' פח ס"א. שם סי' תרו סי"א.
[2] של"ה מסכת יומא פרק נר מצוה (בהוצאת יד רמה אות יד). אמרי פנחס השלם לרבי פנחס מקוריץ ח"א עמ' שפח שער הקדושה אות לה. טהרת יום טוב חט"ז עמ' רפב מכתבו של הרב נפתלי הירצקא העניג משנת תשכ"ח (ונראה שחזר בו ממה שכתב בשו"ת שלו תפארת נפתלי סי' לו תשובה משנת תשי"ג).
אמנם יש שרצו לדייק מתוך דברי התשב"ץ קטן סי' קכב שתשעה קבין מועילים גם לתוספת טהרה, אך המעיין בגוף דבריו יראה שאין הכרח להבין שמדבר על תוספת טהרה.
[3] שלחן מנחם ח"א עמ' קמג.