מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
ביום רגיל לפני התפילה ללא צורך של טבילת עזרא, האם לקריאת משניות יש את אותו כח כמו תשעה קבין?
טבילת עזרא, דהיינו טבילה במקווה לשם טהרה מטומאה, ניתן להחליפה בשעת הדחק בשפיכת תשעה קבין מים על הראש[1].
לעומת זאת טבילה במקווה לשם תוספת טהרה, כגון בבוקר לפני התפילה או בערב שבת ויום טוב, יש אומרים שתשעה קבין אינם מהווים לה תחליף אפילו בשעת הדחק[2].
מה שאין כן לימוד משניות מסדר טהרות, ובפרט ממסכת מקוואות, אכן יכול להחליף בשעת הדחק את הטבילה במקווה לשם תוספת טהרה[3].
[1] ראה שוע"ר סי' פח ס"א. שם סי' תרו סי"א.
[2] של"ה מסכת יומא פרק נר מצוה (בהוצאת יד רמה אות יד). אמרי פנחס השלם לרבי פנחס מקוריץ ח"א עמ' שפח שער הקדושה אות לה. טהרת יום טוב חט"ז עמ' רפב מכתבו של הרב נפתלי הירצקא העניג משנת תשכ"ח (ונראה שחזר בו ממה שכתב בשו"ת שלו תפארת נפתלי סי' לו תשובה משנת תשי"ג).
אמנם יש שרצו לדייק מתוך דברי התשב"ץ קטן סי' קכב שתשעה קבין מועילים גם לתוספת טהרה, אך המעיין בגוף דבריו יראה שאין הכרח להבין שמדבר על תוספת טהרה.
[3] שלחן מנחם ח"א עמ' קמג.
