שמן נשק לנר חנוכה

[1] ראה שו"ע או"ח סי' תרעג ס"א: "כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה, ואף על פי שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה ואין האור נתלה יפה באותם הפתילות. הגה: ומיהו שמן זית מצוה מן המובחר, ואם אין שמן זית מצוי מצוה בשמנים שאורן זך ונקי, ונוהגים במדינות אלו להדליק בנר של שעוה כי אורן צלול כמו שמן". ובמשנה ברורה שם ס"ק ד: "שעוה, ומכל מקום מצוה בשל שמן טפי מנרות של שעוה דעל ידי השמן נעשה הנס".

בספר ילקוט יוסף מועדים עמ' רטז כתב: "חיילי צה"ל שרוצים להדליק נרות חנוכה בשמן רובים, טוב ונכון לקבל רשות על כך מהשר ומהמפקדים, שבסמכותם נתון הדבר, כדי שיוכלו להשתמש בשמן זה לנרות חנוכה". וביאר שם בעמ' ריז הערה יד, שאף לדעות הסוברות ש"בדרבנן לא שייך מצוה הבאה בעבירה", מכל מקום "אין לברך על זה וכמו שכתב הפרי מגדים".

לעומת זאת בספר מקראי קודש חנוכה פ"ה ס"ז עמ' נד כתב: "ויש מתירים להשתמש בו אף בלי נטילת רשות". ובהערה כב שם: "כך הורה לי הגר"מ אליהו זצ"ל. ואמר שאין צריך ליטול רשות אפילו מהמפקדים. וטעמו משום שבשיעור מועט כל כך לא מקפידים, ואפילו שהשמן המודלק שווה יותר משווה פרוטה".

וראה ספר הלכות צבא, בן שלמה, עמ' 281, שכיום "שלטונות הצבא מתירים לחיילים להשתמש בשמן אכילה, בשמן רובים או בשאר שמנים, נפט וכדומה להדלקה".

וראה גם ספר יחיד בדורו, אודות הרב עובדיה יוסף, עמ' 223: "בזמן מלחמת יום כיפור שנמשכה זמן רב, נשלחו לרב בחנוכה שתי שאלות על ידי חיילים. שאלה ראשונה אם אפשר להדליק בשמן רובים, ועוד שאלה שאלו, אם זה לא גזל לקחת מהצבא שמן בלי רשות בשביל להדליק לנרות חנוכה. הרב התרגש מהשאלות וענה להם: אפשר להדליק בכל שמן, ובנוסף דיבר עם הצבא שיתיר לחיילים להשתמש בשמן להדלקה".