למה שער אישה נהיה ערווה ברגע שנישאת? למה דווקא השער?
תרומת איברים – כרטיס אדי
האם מותר ליהודי לחתום על כרטיס אדי/בלבבי על מנת לתרום את איבריו אחרי פטירתו לצורך ריפוי חולים אחרים, או לא?
האם מותר ליהודי לחתום על כרטיס אדי/בלבבי על מנת לתרום את איבריו אחרי פטירתו לצורך ריפוי חולים אחרים, או לא?
שליח שבמקום מגוריו יש מנין לתפילת ערבית רק קודם צאת הכוכבים, האם יתפלל עמהם או שיתפלל ביחידות אחר צאת הכוכבים?
אישה שאין לה פנאי להתפלל את כל התפילה, מה הם הקטעים החשובים ביותר שאותם כדאי לה לומר בזמן העומד לרשותה?
בסדרים-מרכזיים הנערכים בליל פסח על ידי השלוחים, משתתפים לעתים יהודים שאינם נוטלים חלק בתחילת הסדר ומצטרפים בעיקר בהגיע השלב של 'מוציא מצה' ו'שולחן עורך'. עם
למה שער אישה נהיה ערווה ברגע שנישאת? למה דווקא השער?
הסיבה ששער ראש האישה נחשב ערווה הוא בגלל היותו מעורר הרהורי עבירה[1], וכמו שנאמר בשיר השירים "שערך כעדר העזים"[2]. במה דברים אמורים, בשער שאמור להיות מכוסה – אזי גילויו מביא להרהור ולכן נחשב "ערווה", מה שאין כן שער שאינו אמור להיות מכוסה ואין דרכו להיות מכוסה – אינו מביא להרהור ולכן אינו "ערווה"[3].
מאחר וכך, דווקא אישה נשואה ששערה חייב להיות מכוסה מדאורייתא (כמו שנאמר בתורה לגבי אשה סוטה "ופרע את ראש האשה")[4] – חל עליו דין "שער באישה ערווה" אם הוא מגולה (ואין היתר גם אם דרכה ואפילו דרך כל הנשים הנשואות באותו מקום ללכת בגילוי הראש, כיון שעוברות על הדין[5]). מה שאין כן נערות שאינן חייבות לכסות את שערן והמנהג שאינן מכסות אותו כלל – לא חל על שערן דין "שער באישה ערווה"[6].
[ועל פי חסידות, הענין של "שער באשה ערווה" קשור עם זה שאישה היא בחינת "מלכות" ו"בנין המלכות מהגבורות", וכיון שאף השער עניינו "גבורות וצמצום" על כן כדי שלא יתהוו "גבורות קשות" ו"יניקת החיצונים" צריכה לכסות את שערה[7]. וידוע שענין "בנין המלכות מהגבורות" באישה באופן מלא נעשה דווקא על ידי הנישואין[8]].