מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
הבנתי שישנה הלכה שאם ברכתי על מאכל בחדר מסויים ובאמצע האכילה שיניתי מקום, עלי לברך שוב (באם לא מתכוונים בזמן הברכה על שינוי המקום). כאמא לילדים אני משנה מקום בבית לעיתים תכופות וגם בלתי צפויות מראש. האם הדין הזה תקף גם לגביי?
הדין תקף לכולם, אם עברנו מחדר לחדר באמצע אכילה או שתייה (של מאכלים ומשקים שברכתם האחרונה "בורא נפשות"), ומהחדר השני לא ניתן לראות את החדר הראשון, המעבר נחשב 'הפסקה' וצריך לחזור ולברך לפני שממשיכים לאכול ולשתות[1].
כדי להיפטר מברכה נוספת, יש לכוון בשעת הברכה הראשונה שתחול על כל חדרי הבית[2]. יש לציין שגם אם בשעת הברכה לא צפוי מעבר מחדר לחדר, מכל מקום אפשר לכוון כנ"ל והדבר יועיל למקרה ונצטרך לעבור לחדר אחר[3].
מי שרוצה שברכותיו יחולו תמיד על כל חדרי הבית, ונהג בקביעות לכוון על כך בשעת הברכה, יש מקום לומר שמכאן ואילך גם אם אינו מכוון במפורש הרי זה כאילו כיוון, כי "מן הסתם" זוהי כוונתו[4].
[1] סדר ברכת הנהנין פ"ט סי"א-טו.
[2] שם.
[3] על דרך המבואר לעיל שם ס"ה: "טוב ליזהר להיות דעתו על כל מה שיביאו לו". משמע שכוונה מפורשת מועילה גם כאשר המציאות העתידית אינה ידועה ומתוכננת מראש.
[4] ראה דעת תורה סי' תערב ס"ב: "ונראה לפי מה שכתבו האליה רבה ומחצית השקל דבהתנה תחלה לכולי עלמא שרי לכבות אחר חצי שעה, אם כן מי שנהג כן איזה פעמים אין צריך להתנות יותר, דמסתמא הוי כהתנה".
