איזה דברים פוסלים את הרצועה מבחינת צבע, היינו כל קילוף? או האם יש נקודה פה ושם, או פס דק לכל הרוחב? כמו"כ האם קילופים בסוף הרצועה גם מעכב?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
איזה דברים פוסלים את הרצועה מבחינת צבע, היינו כל קילוף? או האם יש נקודה פה ושם, או פס דק לכל הרוחב? כמו"כ האם קילופים בסוף הרצועה גם מעכב?
בענין שחרות רצועות התפילין, שהיא כידוע הלכה למשה מסיני, מעיקר הדין די בכך שהמראה הכללי שחור למראית העין[1]. לכן, נקודות קטנטנות או פסים דקיקים של קילופים אינם פוסלים[2]. אבל יש ענין (למצוה בעלמא) שיהיה שחור לחלוטין[3].
לענין סוף הרצועה שמעבר לשיעור אורכה המוכרח על פי דין, הסתפקו הפוסקים האם גם שם צריך להקפיד על שחרות הרצועה מן הדין, או שההקפדה שם אינה אלא למצוה ונוי בעלמא[4]. ובספק דאורייתא יש להחמיר.
[1] ביאור הלכה סימן לג ד"ה הרצועות: "מדינא כל שחל עליו שם שחור סגי ליה".
[2] הגרש"ז אוירבך בהליכות שלמה תפילה פ"ד סכ"ח.
[3] ביאור הלכה שם בשם ברוך שאמר: "כשיתייבש קצת אז ישחירו פעם שנית וכן פעם שלישית עד שיהיה העור שחור לכל הצורך ממש כעורב ונ"ל דזהו רק למצוה בעלמא".
[4] דעת קדושים שם ס"ג: "מה דלהדי קשר ש"י אולי קיל בו בהשחרות, ורק גוף הרצועה בשוה משיוצאת מהקציצה עד שיעור שעד אצבע כו' רק בכך צ"ל שחרות כו' וצלע"ע בהנ"ל". ביאור הלכה שם: "מסתפקנא אם מה"ת די בכל אחד עד כדי שיעורו והשאר הוא למצוה ולנוי בעלמא או דילמא כיון דהיא מחוברת כולה כחדא צריכה להיות כולה שחור".