מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
איזה דברים פוסלים את הרצועה מבחינת צבע, היינו כל קילוף? או האם יש נקודה פה ושם, או פס דק לכל הרוחב? כמו"כ האם קילופים בסוף הרצועה גם מעכב?
בענין שחרות רצועות התפילין, שהיא כידוע הלכה למשה מסיני, מעיקר הדין די בכך שהמראה הכללי שחור למראית העין[1]. לכן, נקודות קטנטנות או פסים דקיקים של קילופים אינם פוסלים[2]. אבל יש ענין (למצוה בעלמא) שיהיה שחור לחלוטין[3].
לענין סוף הרצועה שמעבר לשיעור אורכה המוכרח על פי דין, הסתפקו הפוסקים האם גם שם צריך להקפיד על שחרות הרצועה מן הדין, או שההקפדה שם אינה אלא למצוה ונוי בעלמא[4]. ובספק דאורייתא יש להחמיר.
[1] ביאור הלכה סימן לג ד"ה הרצועות: "מדינא כל שחל עליו שם שחור סגי ליה".
[2] הגרש"ז אוירבך בהליכות שלמה תפילה פ"ד סכ"ח.
[3] ביאור הלכה שם בשם ברוך שאמר: "כשיתייבש קצת אז ישחירו פעם שנית וכן פעם שלישית עד שיהיה העור שחור לכל הצורך ממש כעורב ונ"ל דזהו רק למצוה בעלמא".
[4] דעת קדושים שם ס"ג: "מה דלהדי קשר ש"י אולי קיל בו בהשחרות, ורק גוף הרצועה בשוה משיוצאת מהקציצה עד שיעור שעד אצבע כו' רק בכך צ"ל שחרות כו' וצלע"ע בהנ"ל". ביאור הלכה שם: "מסתפקנא אם מה"ת די בכל אחד עד כדי שיעורו והשאר הוא למצוה ולנוי בעלמא או דילמא כיון דהיא מחוברת כולה כחדא צריכה להיות כולה שחור".
