בסדרים-מרכזיים הנערכים בליל פסח על ידי השלוחים, משתתפים לעתים יהודים שאינם נוטלים חלק בתחילת הסדר ומצטרפים בעיקר בהגיע השלב של 'מוציא מצה' ו'שולחן עורך'. עם
נהוג בעת מכירת חמץ לעשות עם הרב "קנין סודר". כיצד יש לנהוג כאשר מוכרים חמץ "מרחוק", כגון באמצעות הטלפון, פקס, הודעה אלקטרונית, אינטרנט?
למנהג חב"ד שמקלפים את הפירות והירקות בפסח, האם עושים כן גם כאשר מבשלים לחג לפני פסח?
מדי שבת בצהריים בעלי נשאר להתוועדות בבית הכנסת. כיצד עלי לקדש? האם מלכתחילה אפשר לקדש על הפת ומה פירוט שלבי הקידוש על הפת?
אישה שמקדשת בעצמה, יכולה לכתחילה לקדש על מיץ ענבים[1].
אם יש לה רק יין, תוכל להקל על עצמה את שתייתו על ידי עירוב אחוזים מסויימים של מים, כדלהלן. – אם מדובר ביין של 100 אחוז (ללא תערובת מים כלל), ניתן לערב בו עד כ-83 אחוז מים, ובתנאי שעדיין יש לו טעם סביר של יין[2]. [על פי השמועה[3], יינות המיוצרים תחת השגחת בד"ץ עדה החרדית מכילים לכל היותר 30 אחוז מים, ויינות של כשרויות אחרות מכילים לכל היותר 49 אחוז מים, וניתן להוסיף מים בהתאם לכללים האמורים].
גם מיץ ענבים, אם הוא "100 אחוז טהור" (ללא שום תערובת מים או חומרי טעם), יכולה אישה במקרה הצורך לערב בו עד כ-83 אחוז מים, ובתנאי שאחר הדילול עדיין יש לו טעם סביר של מיץ ענבים[4].
אם אין שום אפשרות לקדש על יין או מיץ ענבים, יכולה האישה לקדש על כוס בירה (עדיף לבנה, ואם אין לבנה אפשר שחורה), או על כוס תה או קפה פושרים, מדין חמר מדינה[5].
אם אין אפשרות לקדש גם על חמר מדינה, יש מקום לעשות קידוש על פת[6].
אופן עשיית קידוש על פת ביום שבת: אומרים את כל נוסח הקידוש עד אחרי "על כן כו' ויקדשהו"[7], נוטלים ידיים, אוחזים את הלחם משנה, ואומרים סברי מרנן[8] ברוך אתה כו' המוציא לחם מן הארץ, בוצעים ואוכלים.
[1] שוע"ר סי' ערב ס"ב: "יין מגתו מקדשין עליו".
[2] שוע"ר סי' רד ס"ט: "יין שמזגו במים אפילו המים הם הרוב מברך עליו בורא פרי הגפן אם הוא יין חזק שראוי לשתיה ע"י מזיגה גדולה כזו ודרך בני אדם לשתותו במקום יין ע"י מזיגה זו שאל"כ בטלה דעתו אצל כל אדם ואם היין הוא אחד מששה במים שיש במים ו' פעמים כמותו אין מברכין עליו בורא פרי הגפן בכל ענין שאע"פ שיש בו טעם יין אינו חשוב כלום בששה חלקים מים". וראה משנה ברורה שם ס"ק לא
[3] פ. גרינברג, 'סיכום דיני יין ומיץ ענבים לקידוש כפי המציאות כהיום', טבת תשע"ו, עמ' 3.
[4] שו"ת אור לציון ח"ב פ"כ סי"ח.
[5] שוע"ר סי' ערב סי"א: "ולענין מעשה אם אין יין בעיר יקדש בלילה על הפת לחוש לסברא הראשונה וביום יקדש על המשקה שהוא חמר מדינה שאם לא יברך אלא על הפת איזה היכר יהיה לקידוש זה שאף בלא מצות קידוש זה היה מברך על הפת".
וראה קיצור הלכות משו"ע אדה"ז מילואים לסי' ערב עמ' סט: "בספר אשכבתא דרבי (עמ' 97) מעשה רב מכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע שהבדיל על קפה לפני הסתלקותו, ועוד מביא שם ש'ידוע הוא שגם רבינו הגדול אדמו"ר הזקן נ"ע הבדיל על קאפע קודם הסתלקותו' כו'. ועוד יש להעיר מהידוע מענה כ"ק אדמו"ר שליט"א לחייל בצבא ארצות הברית ששאל על איזה משקה לעשות הבדלה, וענהו: על בירה או תה. שמזה מוכח שבשעת הדחק עכ"פ אפשר לנהוג כן לכתחילה".
ובקונטרס עובר אורח לבעל האדר"ת סי' רצו: "שמעתי בשם גאונים רבים מדור שלפנינו ז"ל, שהורו להבדיל על כוס טייא מתוקה או קאפפע מתוקה. ואחד מגאוני הדור זצ"ל קיים כל ימיו כוס של ברכה בכוס של קאפפע. ונראה מדעתם דחמר מדינה נקרא כל שהוא עשוי לכיבוד לאורחים וכיו"ב וכמו שהוא גם טייא וקאפפע משא"כ חלב".
[6] שוע"ר סי' ערב סי"א: "יש אומרים כו' אם אי אפשר למצוא יין כלל בכל המדינה כו' יקדש על הפת וביום יוצא ידי חובתו במה שמברך המוציא על הפת".
[7] ראה פרי מגדים סי' רפט אשל אברהם ס"ק ב: "ואף שנוהגין לומר על כן בירך כו' אין זה מעיקר הקידוש". על כן אין להפסיק באמירה זו בין נטילת ידיים להמוציא.
[8] היום יום ט"ו אדר א': "גם בקדוש על הפת אומרין סברי מרנן".
