אם הפרשיות של יד ירדו בתיתורא מה הדין? זה היה כשר?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
אם הפרשיות של יד ירדו בתיתורא מה הדין? זה היה כשר?
לכתחילה גם בתפילין של יד נזהרים שיהיו הפרשיות בתוך הקציצה (הריבוע העליון) ולא יבלטו לתיתורא (תחתית התפילין). אבל בשעת הדחק יש למיקל להכשיר תפילין אלו על מי לסמוך[1].
[1] בשל"ה מסכת חולין פרק נר מצוה (בהוצאת יד רמה אות לז) כתב: "ארבע פרשיות של תפילין של ראש צריכין להיות מונחים בארבעה בתים. על כן נראה לי שיש למחות באלו העושין הפרשיות גדולות במאוד באופן שהפרשיות אינן מונחים כולם בבתים, רק מקצת הפרשיות הם תוך התיתורא שעושין התיתורא גבוה מאד, רק יזהרו שהפרשיות יהיו כולם תוך הבית".
שו"ת אמרי אברהם או"ח ז בסופו: "דהשל"ה הקדוש לכתחילה החמיר שיהיו הפרשיות בתוך הבתים כדמשמע בפרטות לשון הטור, אבל בדיעבד או בשעת הדחק אין כל ספק שיוצאין בתפלין כאלו כיון דכל הדבר חידוש שלא מצינו בשום פוסק שיקפיד על זה בדיעבד. ואם אפילו אם נחמיר בתפלין של ראש, אבל בתפלין של יד בודאי שאין להחמיר בזה בשעת הדחק". עוד דעות שונות נאמרו בזה ונקבצו בספר פסקי תשובות סי' לב אות ע. עיי"ש.