מה ההסבר שמחכים עד בהר-בחוקתי בכדי למזג קריאת התורה של יושבי חו"ל עם יושבי ארה"ק ולא בהזדמנות הראשונה בקריאת תזמ"צ?
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
מה ההסבר שמחכים עד בהר-בחוקתי בכדי למזג קריאת התורה של יושבי חו"ל עם יושבי ארה"ק ולא בהזדמנות הראשונה בקריאת תזמ"צ?
כי עיקר טעם חיבור ב' הפרשיות בחוץ לארץ אינו בכדי להתמזג עם בני ארץ ישראל, אלא כדי לקיים את דברי הגמרא[1] "עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת כו' כדי שתכלה השנה וקללותיה", וגם את דברי התוספות[2] "שאנו רוצים להפסיק ולקרות שבת אחת קודם ר"ה בפרשה שלא תהא מדברת בקללות כלל שלא להסמיך הקללות לר"ה ומטעם זה אנו קורין במדבר סיני קודם עצרת כדי שלא להסמיך הקללות שבבחוקותי לעצרת". כלומר, מטרת חיבור הפרשיות בחו"ל היא בכדי שקריאת פרשת בחוקותי תהיה בדיוק שתי שבתות לפני חג השבועות. ועל כן עושים את חיבור הפרשיות דווקא באותה שבת ומצרפים את בהר-בחוקותי, בכדי שיהיה ניכר שזו הסיבה[3].
תוכן