מה ההסבר שמחכים עד בהר-בחוקתי בכדי למזג קריאת התורה של יושבי חו"ל עם יושבי ארה"ק ולא בהזדמנות הראשונה בקריאת תזמ"צ?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
מה ההסבר שמחכים עד בהר-בחוקתי בכדי למזג קריאת התורה של יושבי חו"ל עם יושבי ארה"ק ולא בהזדמנות הראשונה בקריאת תזמ"צ?
כי עיקר טעם חיבור ב' הפרשיות בחוץ לארץ אינו בכדי להתמזג עם בני ארץ ישראל, אלא כדי לקיים את דברי הגמרא[1] "עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת כו' כדי שתכלה השנה וקללותיה", וגם את דברי התוספות[2] "שאנו רוצים להפסיק ולקרות שבת אחת קודם ר"ה בפרשה שלא תהא מדברת בקללות כלל שלא להסמיך הקללות לר"ה ומטעם זה אנו קורין במדבר סיני קודם עצרת כדי שלא להסמיך הקללות שבבחוקותי לעצרת". כלומר, מטרת חיבור הפרשיות בחו"ל היא בכדי שקריאת פרשת בחוקותי תהיה בדיוק שתי שבתות לפני חג השבועות. ועל כן עושים את חיבור הפרשיות דווקא באותה שבת ומצרפים את בהר-בחוקותי, בכדי שיהיה ניכר שזו הסיבה[3].