פלטה של שבת המופעלת בבוקר ע"י שעון שבת, האם מותר לחמם עליה אוכל מהמקרר (בחום נמוך מיד סולדת בו, שמים את האוכל על קדרה הפוכה)? האם אין בזה זילותא דשבת, כמו במקרה שהאוכל מתבשל ע"י שעון שבת?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
פלטה של שבת המופעלת בבוקר ע"י שעון שבת, האם מותר לחמם עליה אוכל מהמקרר (בחום נמוך מיד סולדת בו, שמים את האוכל על קדרה הפוכה)? האם אין בזה זילותא דשבת, כמו במקרה שהאוכל מתבשל ע"י שעון שבת?
מותר לכתחילה להניח בשבת אוכל צונן על גבי הפלטה במקום שחומו פחות מיד סולדת בו, דכיון שהחום שם נמוך כל כך – אין זה נראה כמבשל בשבת[1].
[1] שוע"ר סי' רנג סכ"א: "וכל זה כשמחזיר בשבת למקום שהיד סולדת שם כו', אבל אם אין היד סולדת שם לדברי הכל מותר לסמוך שם אפילו בתנור שבימיהם אף על פי שאינו גרוף וקטום. ואפילו על גבי הכירה הגרופה או קטומה מותר להחזיר אם אין היד סולדת שם אף על פי שכבר סילק תבשיל זה מבעוד יום והניחו על גבי קרקע ולא היה בדעתו להחזירו כלל ואפילו פינהו לקדרה אחרת ואפילו הוא תבשיל ישן ונצטנן לגמרי ואפילו יש בו מרק, לפי שכשאין שם חום כל כך שהיד סולדת בו אינו נראה כמבשל שם לכתחלה". וראה שם קונטרס אחרון ס"ק ד שאדה"ז חזר בו ממה שכתב בסוגריים בתוך הסעיף "(דהיינו שאם תבשיל זה שמחזיר היה צונן היה יכול להתחמם שם כל כך עד שהיד סולדת בו)", אלא העיקר "תלוי בחום התנור".