האם מותר לערוך 'ווארט' בימי בין המיצרים? אם כן, באילו הגבלות?
אישה שקיבלה שני גטין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
האם מותר לערוך 'ווארט' בימי בין המיצרים? אם כן, באילו הגבלות?
[1] רמ"א סי' תקנא ס"ב: "ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר ט' באב". משנה ברורה שם ס"ק יט: "אבל באירוסין אין נוהגין להחמיר ואפילו סעודת אירוסין מותר לעשות". ובשער הציון שם ס"ק כו הוסיף: "דסעודת שדוכין הוי מצוה כמו סעודת ארוסין". מגן אברהם שם ס"ק י: "ונראה לי דאסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך". וראה פרי מגדים שם ש"כלי זמר" הם בכלל איסור "ריקודין ומחולות".
[2] שו"ע שם: "מר"ח עד התענית כו' ואין עושין סעודת אירוסין אבל ליארס בלא סעודה מותר ואפילו בט' באב עצמו מותר ליארס שלא יקדמנו אחר". מגן אברהם שם ס"ק י: "מותר לעשות שדוכין ומכל מקום נראה לי דאסור לעשות סעודה ואפילו בלא רקודין ומחולות כו' ונראה לי דאפילו בשבת אסור לעשות כו', מיהו מה שנוהגין לאכול מיני מרקחת בשעת כתיבת התנאים לא מקרי סעודה".