האם מותר לערוך 'ווארט' בימי בין המיצרים? אם כן, באילו הגבלות?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם מותר לערוך 'ווארט' בימי בין המיצרים? אם כן, באילו הגבלות?
[1] רמ"א סי' תקנא ס"ב: "ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר ט' באב". משנה ברורה שם ס"ק יט: "אבל באירוסין אין נוהגין להחמיר ואפילו סעודת אירוסין מותר לעשות". ובשער הציון שם ס"ק כו הוסיף: "דסעודת שדוכין הוי מצוה כמו סעודת ארוסין". מגן אברהם שם ס"ק י: "ונראה לי דאסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך". וראה פרי מגדים שם ש"כלי זמר" הם בכלל איסור "ריקודין ומחולות".
[2] שו"ע שם: "מר"ח עד התענית כו' ואין עושין סעודת אירוסין אבל ליארס בלא סעודה מותר ואפילו בט' באב עצמו מותר ליארס שלא יקדמנו אחר". מגן אברהם שם ס"ק י: "מותר לעשות שדוכין ומכל מקום נראה לי דאסור לעשות סעודה ואפילו בלא רקודין ומחולות כו' ונראה לי דאפילו בשבת אסור לעשות כו', מיהו מה שנוהגין לאכול מיני מרקחת בשעת כתיבת התנאים לא מקרי סעודה".