מה המקור למנהג המקובל שבמקוה לובשים הבגדים העליונים קודם התחתונים, לכאורה זהו בניגוד לסדר לבישת בגדי כהונה ע"י הכוהנים (כמובא ברמב"ם), וכן מובא בגמרא שהעולה מן הנהר מכסה תיכף ערוותו?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
מה המקור למנהג המקובל שבמקוה לובשים הבגדים העליונים קודם התחתונים, לכאורה זהו בניגוד לסדר לבישת בגדי כהונה ע"י הכוהנים (כמובא ברמב"ם), וכן מובא בגמרא שהעולה מן הנהר מכסה תיכף ערוותו?
כפי הנראה המקור למנהג זה הוא מה שכתוב במסכת דרך ארץ[1] בענין סדר פשיטת הבגדים: "הנכנס למרחץ כו' מעביר את המנעלים ואחר כך מעביר את המכנסיים ואחר כך מפשיט את החלוק". כלומר, קודם פושטים את הבגדים התחתונים ואחר כך את העליונים. ומסתבר שכשם שבפשיטה מקדימים את הבגדים התחתונים, כך כנגד זה בלבישה מקדימים את העליונים.
בטעם הדבר יש שכתבו[2] – כדי להקדים את לבישת הציצית וכן לאחר את פשיטתה ככל היותר, וכנפסק בשולחן ערוך רבינו הזקן[3] שמשום זריזים מקדימים למצוות יש להקדים את לבישת הציצית. ומה שהכהנים בעבודתם לבשו תחילה המכנסים, הוא משום שהם לא היו לובשים טלית קטן בשעת העבודה[4].
(עם זאת, משום כבוד הציצית, מסתבר שראוי ללבוש את הבגד התחתון הצמוד לגוף קודם לבישת הטלית קטן, על מנת שהציצית לא תיגע במקומות המכוסים).
פה ניתן להקדיש.
תוכן