מה דין נקודות שחורות שבתוך בלעטלאך (כתמי-עלים) שבאתרוג?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
מה דין נקודות שחורות שבתוך בלעטלאך (כתמי-עלים) שבאתרוג?
[1] שוע"ר תרמח סכ"ג
[2] ראה פרי מגדים א"א תרמח או"ק יט שנקודות שחורות על חזזית לא פוסלות, והחזיק אחריו המשנה ברורה תרמח שעה"צ נו.
אמנם הנימוק שכותב הפמ"ג הוא משום ש"דרכה בכך", וכמדומה בבלעטל אין דרכו להיות שחור מגופו ולכן אם הוא לא חיצוני אין להתירו.
וכן כתב לחלק בשו"ת שערי יושר (חנניה ח"ג עמ' רפא. ודחה את ספיקו של ספר כשרות ארבעת המינים עמ' כב הו"ד בפס"ת תרמח או"ק טז).
וכ"כ בספר "חמדת משה" (שטיינר, עמ' נג) לפסול נקודה שחורה שמגוף הבלעטיל.
וכ"כ בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ג סי' קפו) שגדולי היראה בירושלים פוסלים נקודה שחורה בבלעטיל.
ועיין עוד בקובץ בית אהרן וישראל, צז, עמ' סח ד"ה ונלענ"ד.