נסיעה באופניים בשבת וחג על ידי גוי

[1] ראה שוע"ר סי' שמה סי"ב, שאם יש רחובות שעוברים בהם שש מאות אלף, הרי שגם שאר הרחובות הקטנים הרחבים י"ג אמה ושליש ומפולשים לרחובות הגדולים אפילו לרוחבם – דינם כמותם.

[2] בשוע"ר סי' שמה סי"א הביא ב' דעות בגדר רשות הרבים דאורייתא: "איזו היא רשות הרבים, רחובות ושווקים הרחבים ט"ז אמה על ט"ז אמה, שכן היה רוחב הדרך במחנה לוים שבמדבר כו', ויש אומרים שכל שאין ששים רבוא עוברים בו בכל יום כדגלי מדבר אינו רשות הרבים אלא כרמלית. ועל פי דבריהם נתפשט המנהג במדינות אלו להקל ולומר שאין לנו עכשיו רשות הרבים גמורה, ואין למחות בידם, שיש להם על מי שיסמכו (וכל ירא שמים יחמיר לעצמו)".

אמנם, מדברי שוע"ר בקונטרס אחרון קצת משמע שמשנתו האחרונה היא שאין צריך לחוש לדעה שיש בזמננו רשות הרבים מן התורה, כי בג' מקומות כותב שם בסתמיות "שאין לנו עכשיו רשות הרבים" (סי' שא ס"ק ג; סי' שמח ס"ק א; סי' שנ ס"ק א).

[3] למעט אופניים ממונעות שבשבת איסורן מדאורייתא משום מבעיר. אמנם ביום טוב, גם אופניים ממונעות איסורן מדרבנן, כי הבערה ביום טוב אסורה מדרבנן – שוע"ר סי' תקב ס"א.

[4] שוע"ר סי' שז סי"ב: "דבר שאינו מלאכה ואינו אור לעשותו בשבת אלא משום שבות, מותר לישראל לומר לנכרי לעשותו בשבת כו' לצורך מצוה".