האם למנהג חב"ד בסיום מסכת צריך לומר קדיש דרבנן רגיל או קדיש הגדול כמודפס בסוף כרכי ש"ס וילנא?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם למנהג חב"ד בסיום מסכת צריך לומר קדיש דרבנן רגיל או קדיש הגדול כמודפס בסוף כרכי ש"ס וילנא?
מדברי הרבי יש משמעות לכאן ולכאן. והמנהג הרווח בין אנ"ש לומר קדיש דרבנן רגיל.
א. הש"ך (ביו"ד סי' רמו ס"ק כז) כתב שאחרי סיום מסכת אומרים "קדיש דרבנן".
יש שרצו להוכיח מלשונו שאומרים "קדיש דרבנן" רגיל כמופיע בסידורי התפילה, ולא את ה"קדיש הגדול" (התקשרות רנט עמ' 19).
אכן, הש"ך שם כותב שמעתיק את דבריו מ"תשובת מהר"ם מינץ". וכשמעיינים בדברי המהר"ם עצמו מסתבר יותר שכוונתו ל"קדיש הגדול" ולא ל"קדיש דרבנן" הרגיל המופיע בסידורים.
וזו לשון המהר"ם מינץ בתשובה קיט: "רב או ראש ישיבה שהוא לומד מסכתא עם חביריו ותלמידיו וכשבאו לסוף המסכתא, ישייר מעט בסוף עד שעת הכושר, יומא דראוי לתקן סעודה נאה לכבוד התורה ותלמידיהון, ואז ראוי לקבץ כל הקהל כשבא הרב לסיים, כל מי שראוי לבא לסיום המסכתא כו'. וכן טוב לחזור אחר מניין לומר קדיש. ואחר סיומו יאמר עשרה בני רב פפא. ואחר כך יאמר קדיש אם יש מניין, ויש שאומרים קדיש דרבנן, אך אותו קדיש אינו מצוי בינינו, לכן ברוב פעמים לא שמעתי לומר רק שלנו בלא תתקבל".
מכך שהמהר"ם כותב "אותו קדיש אינו מצוי בינינו", מסתבר שאין כוונתו ל"קדיש דרבנן" המופיע אצלינו בסידורים, אלא ל"קדיש הגדול", שכיון שבזמנם לא הופיע בסוף הגמרות כמו בזמננו על כן כתב עליו ש"אינו מצוי בינינו".
ואין להתפלא על כך שהמהר"ם מכנה קדיש זה בשם "קדיש דרבנן", שהרי כך שמו בנוסח התפילה שבסוף ספר אהבה להרמב"ם: "קדיש דרבנן, כל עשרה מישראל או יתר שעוסקין בתלמוד תורה שעל פה ואפילו במדרשות או בהגדות כשהן מסיימין אומר אחד מהן קדיש בנוסח זה: יתגדל ויתקדש שמיה רבא דעתיד לחדתא עלמא ולאחייא מתייא ולמיפרק וכו'". וגם קדיש זה מסיים בלשון "על ישראל ועל רבנן וכו'".
וכיון ש"קדיש הגדול" מכונה בלשון הראשונים "קדיש דרבנן", שפיר יש לומר שזו גם כוונת הש"ך.
ב. בשער הכולל (פ"ד ב) נקט בפשיטות שבסיום מסכת אומרים "קדיש הגדול", שכאמור הוא ה"קדיש דרבנן" שבנוסח התפילה להרמב"ם.
[אגב, גם בסיום קבורת מתים נהגו לומר "קדיש הגדול". כמו שכתבו הטור והלבוש בהלכות אבילות (יו"ד סי' שעו). וכך הוא מנהג חב"ד כמובא בספר דרכי חסד (אושפאל, עמ' עז. וכך נהג הרבי בפטירת אימו ובפטירת הרבנית חיה מושקא ע"ה, כמופיע ביומנים)].
ג. אמנם, ברשימות דברים (חיטריק מהדו"ח עמ' 362) מביא שהרבי הרש"ב לאחר סיום מסכת אמר קדיש דרבנן שבסידור ולא קדיש הגדול (אלא ששם מישהו אחר סיים והוא רק אמר הקדיש, ואולי גם לזה יש משמעות).
גם על הרה"ח הרב שאול ברוק מסופר שנהג לומר בסיום מסכת קדיש דרבנן כנדפס בסידור ולא קדיש הגדול (התקשרות קצג עמ' 19).
ד. בשם החוזר הרב יואל כהן מסופר שבהתוועדות כד טבת תשי"ב הורה הרבי לרב מאיר אשכנזי לומר את הקדיש הגדול לאחר שהתחיל קדיש דרבנן (התקשרות גליון תרסח עמ' 17, אוצר החסידים בארץ הקודש עמ' 193).
בגליון חדשות 770 בית חיינו מתאריך תשעה באב תש"נ (גליון 50 עמ' 4, ספר בית חיינו ח"ה) מסופר: "כ"ק אדמו"ר שליט"א עצר בפתחה של המעלית לשמוע את הסיום כו', כשהנ"ל סיים את היהי רצון ולא אמר את הקדיש פנה כ"ק אדמו"ר שליט"א ובפליאה ואמר: 'וכי אינו אומר קדיש?! הרי הוא עשה סיום! בכל הגמרות מובא קדיש לאחר הסיום, ומדוע אינו אומר קדיש?'".
אך אין ממעשה זה הוכחה ברורה שלדעתו צריך לומר את נוסח הקדיש הגדול כפי שמודפס בסוף הגמרות, כי יתכן שכוונתו היתה רק שצריך לומר קדיש כפי שמודפס קדיש לאחר נוסח הסיום בגמרות, אבל לענין נוסח הקדיש אפשר שלדעתו צריך לומר קדיש דרבנן.
ה. אמנם, יש שהעידו עדות סותרת, שהרבי הורה להם לומר בסיום מסכת את "קדיש דרבנן" הרגיל, ועל כך שפעם אחת אמרו בפניו את הקדיש הגדול (בכ"ד טבת תשי"ב כנ"ל) התבטא "אצלי זה חידוש, מלבד הפעם הזאת לא ראיתי זאת מעולם" (הרב מיכאל זליגסון בשם הרב בנימין אלטהויז, בהתקשרות א'רנ עמ' 15).
ו. עוד יש להעיר שהרבי תמה על עצם נוסח הקדיש הגדול (אגרות קודש חכ"ד עמ' טז): "בנוסח הקדיש (דסיום מסכת) ולאחיא כו' ולמיבני כו' ולמיעקר כו' – צריך עיון שהענינים בו באים שלא על סדר הזמן, ראה ברכות מט, א. זוהר חלק א' ס"פ ח"ש וקל"ט, א. רמב"ם מלכים ספי"א. מכתב כ"ק אדמו"ר נ"ע (נדפס בקובץ מכתבים שלו). ובכמה מקומות שציין כת"ר בניצוצי זוהר שלו ברכות שם. זה עתה ראיתי שציין כ' בזהר שם מספר כתם פז".
ז. למעשה, יותר מקובל באנ"ש לומר קדיש דרבנן הרגיל שבסידורים. אם כי על פי המקורות האמורים יתכן שדעתו של הרבי לומר קדיש הגדול.
פה ניתן להקדיש.
תוכן