מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
כתב רמ"א בסי' קמז ס"א טוב להחמיר שלא לגעת בשאר כתבי קודש אם לא נטל ידיו. גם בפסקי תשובות סי' תרצ"א ס"ז מביא כמה פוסקים שכתבו להזהר בזה. מה מנהגינו בזה? לכאורה, אין ראיה מזה שהרבי לקח את קלף המגילה בידיו הק', כי י"ל שכיון שהקריאה היא באמצע התפילה, לכן סתם ידיים נקיות, א"כ נפקא מינה לקריאה במבצעים וכדו'.
אכן כשנוגעים במגילת אסתר הכתובה כדינה על קלף שלא בשעת התפילה יש להקפיד ליטול קודם את הידיים, על כל פנים לכתחילה[1].
[1] הרמ"א סי' קמז ס"א כתב גבי "שאר כתבי קודש" ש"לא נהגו" להימנע מנגיעה בהם "בלא מטפחת", ומסיק "וטוב להחמיר אם לא נטל ידיו". וראה מגן אברהם שם ס"ק א, שדברי הרמ"א אמורים ב"ספרים שלנו" שאינם כתובים "אשורית על העור ובדיו", אבל "במגילה שכתובה כדינה צריך ליזהר". ובפרי מגדים באשל אברהם שם מסכים עם המגן אברהם ומבאר שבמגילה צריך ליזהר בזה "מדינא". וראה משנה ברורה שם ס"ק ד ובשער הציון ס"ק י, שאף שנוקט "דלא כמגן אברהם" מכל מקום מסיק למעשה ש"טוב להחמיר" בזה כפשטות דברי הרמ"א.
