מי שהוריו אוכלים בשר בהכשר 'הרבנות', והוא קיבל על עצמו לאכול רק בשר בהכשר 'בד"ץ', והם מזמינים אותו לאכול עימהם בכליהם, ומבטיחים לבשל עבורו בשר
האם יש להעיר לבעל-קורא שטעה בקריאת התורה, גם כאשר הדבר מלבין את פניו, או שצריך להימנע מלהעיר בכדי שלא ייעלב?
ראובן שלח משלוח מנות לשמעון, ושמעון סירב לקבל את המשלוח מנות (אם מפני שכועס על ראובן או מסיבה אחרת), האם ראובן יצא ידי חובה?
יש בדבר ספק האם ראובן יצא ידי חובה במשלוח מנות כזה או לא, ולכן הדבר הנכון הוא שיחזור ויתן משלוח מנות למישהו אחר[1].
[1] הרמ"א בסי' תרצה ס"ד כתב: "ואם שולח מנות לרעהו והוא אינו רוצה לקבלם, או מוחל לו, יצא". והפרי חדש כתב על דברי הרמ"א: "תימא, דזה מנין לו". וראה מה שהשיב על תמיהת הפרי חדש בקרבן נתנאל על הרא"ש מגילה פ"א ס"ז אות ט, ומה שהעיר בשו"ת חתם סופר או"ח סי' קצו על דברי הקרבן נתנאל. ציין לדבריהם המשנה ברורה שם ס"ק כד.
בשו"ת חתם סופר שם כתב שלפי הטעם שכתב תרומת הדשן מדוע תיקנו משלוח מנות "כדי שיהיה הרוחה לבעלי שמחות" לא יצא ידי חובה כיון שלא קיבל, ואילו לפי הטעם שכתב מנות הלוי "להרבות השלום והריעות כו' אם כן יש לומר כיון ששלח והראה חבתו אף על פי שזה מוחל לו כבר יצא ידי חובתו".
ובכף החיים סי' תרצה או"ק נב כתב: "הנכון לחזור לשלוח לאחרים כדי לצאת אליבא דכולי עלמא".
