מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
ראובן שלח משלוח מנות לשמעון, ושמעון סירב לקבל את המשלוח מנות (אם מפני שכועס על ראובן או מסיבה אחרת), האם ראובן יצא ידי חובה?
יש בדבר ספק האם ראובן יצא ידי חובה במשלוח מנות כזה או לא, ולכן הדבר הנכון הוא שיחזור ויתן משלוח מנות למישהו אחר[1].
[1] הרמ"א בסי' תרצה ס"ד כתב: "ואם שולח מנות לרעהו והוא אינו רוצה לקבלם, או מוחל לו, יצא". והפרי חדש כתב על דברי הרמ"א: "תימא, דזה מנין לו". וראה מה שהשיב על תמיהת הפרי חדש בקרבן נתנאל על הרא"ש מגילה פ"א ס"ז אות ט, ומה שהעיר בשו"ת חתם סופר או"ח סי' קצו על דברי הקרבן נתנאל. ציין לדבריהם המשנה ברורה שם ס"ק כד.
בשו"ת חתם סופר שם כתב שלפי הטעם שכתב תרומת הדשן מדוע תיקנו משלוח מנות "כדי שיהיה הרוחה לבעלי שמחות" לא יצא ידי חובה כיון שלא קיבל, ואילו לפי הטעם שכתב מנות הלוי "להרבות השלום והריעות כו' אם כן יש לומר כיון ששלח והראה חבתו אף על פי שזה מוחל לו כבר יצא ידי חובתו".
ובכף החיים סי' תרצה או"ק נב כתב: "הנכון לחזור לשלוח לאחרים כדי לצאת אליבא דכולי עלמא".
