האם דין מעשרות מהכנסה כיום הוא מדרבנן או מדאורייתא? ומה הגדר של זה?
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
ברוך ה' אני חתן ורציתי לשאול האם מותר לי בימים של תשעת הימים לבחור מוצרי חשמל לבית יחד עם הכלה?
לעיתים מתעוררים חיכוכים בין העוסקים בעבודת השליחות, עקב טענה של אחד הצדדים ל"השגת גבול". מה הם הכללים ההלכתיים בנושא זה, וכיצד יש לנהוג כשיש חשש
האם דין מעשרות מהכנסה כיום הוא מדרבנן או מדאורייתא? ומה הגדר של זה?
הרבי מדייק משולחן ערוך אדמו"ר הזקן שמצות מעשר כספים אינה מדאורייתא אלא מדרבנן, שלכן מעיקר הדין מותר להשתמש בכספי מעשר להוצאות שכר לימוד של הבנים הגדולים[1].
[1] ראה שו"ע אדה"ז הלכות תלמוד תורה פ"א ס"ז: "ואף על פי כן תחשב לו לצדקה לענין שיכול להוציא כל הוצאות לימוד בניו הגדולים ממעות מעשר שלו או החומש אם אין ידו משגת משא"כ בשכר הלימוד (ל)עצמו כמו שיתבאר בהלכות צדקה. אך מי שאינו מחשב הוצאה זו במעשר או בחומש שלו הרי זה זריז ונשכר כמו שאמרו חכמים כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד יום הכפורים מה שעתיד להשתכר בשנה זו שיהא ניזון משם קצוב לו כך וכך ישתכר בשנה זו, ויש לו ליזהר מלעשות יציאה מרובה שלא יוסיפו לו שכר למזונות אלא מה שפסקו לו, חוץ מהוצאות שבתות וימים טובים והוצאות בניו לתלמוד תורה שאם הוסיף מוסיפין לו ומ[מ]ציאין לו שכר לשעה או לאחר שעה".
ובספר שערי צדקה סי' פ: "מזה מובן שדעתו היא שמעשר כספים הוא מדרבנן, שאילו היה מן התורה הרי היו עניים זוכים בו ולא היה יכול לתת מזה למטרה הנ"ל".
פה ניתן להקדיש.
תוכן