ידוע הסיפור על רבי אברהם הלוי שאמר 'נחם' בל"ג בעומר במירון וניזוק. מה הדין ביחס לאמירת 'מענה לשון'?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
ידוע הסיפור על רבי אברהם הלוי שאמר 'נחם' בל"ג בעומר במירון וניזוק. מה הדין ביחס לאמירת 'מענה לשון'?
סדר 'מענה לשון' ענינו בקשות ותחנונים שאומרים על קברי צדיקים, ואין לזה שייכות עם 'נחם' שעניינו אבילות.
מסיבה זו, גם בימים שאסורים בתחנון ובהספד כגון ראש-חודש שהוא כעין יום-טוב[1], נהגו לומר אז 'מענה לשון' על קברי צדיקים[2].
[אגב, הרבי בעצמו נהג לנסוע לאוהל בל"ג בעומר, ואף המליץ לאחרים לעשות כן[3]. וידוע שכאשר נסע לאוהל היה אומר 'מענה לשון' ואף פרסם זאת כמנהג חב"ד[4]].
פה ניתן להקדיש.
תוכן