הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם מותר להתפלל לפי נוסח חב"ד (אריז"ל) ולהניח תפילין בכתב אריז"ל ולהשתמש בטלית אשכנזית, או שיש עדיפות לקנות גם תפילין כמנהג חב"ד (אדמו"ר הזקן) וגם טלית חב"ד? לפי מנהג אבותי אנו נוהגים על פי חב"ד אבל אני סטיתי ממנהג אבותי והנחתי תפילין אריז"ל וטלית אשכנזית כי הייתי בישיבות הסדר אשכנזיות, עכשיו בשל הרהורים לגבי דיוק נוסח התפילה שאני מתפלל (ספרד למנהג אשכנזים) חשק ליבי לחזור למנהג אבותי, אך לצערי החלפת התפילין והטלית למנהג חב"ד כרוכה בהוצאה כספית גבוהה למדיי. מה לעשות?
יש הידור מיוחד להתפלל בנוסח האריז"ל כפי שתיקן אדמו"ר הזקן[1], כמו כן לנהוג כמנהג חב"ד באופן קשירת הציצית בטלית[2], ובגודל בתי התפילין[3].
בענין תפילין בכתב האריז"ל או כתב אדמו"ר הזקן, ראוי לציין שכתב אדמו"ר הזקן אינו עומד בסתירה לכתב האריז"ל, אלא בא לעשות פשרה בין כתב האריז"ל לכתב הבית יוסף[4]. מזה מובן שאין סתירה להתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן ולהניח תפילין של כתב האריז"ל.
למעשה, אין מניעה להתחיל להתפלל בנוסח חב"ד ובינתיים להשתמש בתפילין וטלית אחרים, וכשירווח מבחינה כספית אפשר להוסיף ולהתקדם אט אט גם בשאר הדברים הנ"ל[5].
[1] ראה הקדמת ספר שער הכולל. לקוטי שיחות ח"י עמ' 315.
[2] ראה פסקי הסידור שבסוף שו"ע אדמו"ר הזקן מהדו"ח ח"א עמ' תרי-תריא.
[3] ראה שו"ע אדמו"ר הזקן סי' לב סס"ג. ספר התניא אגרת הקודש סי' י ד"ה והנה. פרי מגדים או"ח סי' לב א"א ס"ק נו. שלחן מנחם ח"א סי' כא.
[4] סיפורי חסידים זווין תורה ח"ב סיפור 420.
[5] ראה מהרש"א סוכה מט, ב: "מה יקר חסדך וגו', דקשה ויקר לבא למדת חסידות כי אם בהדרגה".
