מדוע לפעמים אומרים על אדם שהוא מת ולפעמים נפטר?
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
ברוך ה' אני חתן ורציתי לשאול האם מותר לי בימים של תשעת הימים לבחור מוצרי חשמל לבית יחד עם הכלה?
לעיתים מתעוררים חיכוכים בין העוסקים בעבודת השליחות, עקב טענה של אחד הצדדים ל"השגת גבול". מה הם הכללים ההלכתיים בנושא זה, וכיצד יש לנהוג כשיש חשש
מדוע לפעמים אומרים על אדם שהוא מת ולפעמים נפטר?
הביטוי 'מוות' – מלשון אבדון וכליון – מתייחס אל הגוף שכלה ואובד בקבר, הביטוי 'פטירה' – מלשון שחרור – מתייחס לנשמה שאינה אובדת אלא נפטרת ומסתלקת מהעולם הזה לעולם הבא[1].
[1] כלי יקר במדבר לג, מט: "כשמזכיר לשון מיתה הוא מדבר כנגד החומר כי הגוף מת אבל הנשמה אינה מתה כי חיה היא אבל לשון סילוק שייך על הנשמה ולא על הגוף כי היא לבדה העולה כמו שנאמר (קהלת ג כא) רוח בני האדם העולה היא למעלה".
פה ניתן להקדיש.
תוכן