מחצית השקל באוקראינה

א. בגמרא בבא קמא (קה א) איתא שגזלן המשיב פחות משוה פרוטה "מצוה השבה אין כאן" כי כל פחות משווה פרוטה "לאו ממונא" הוא (רש"י). וכ"פ הרמב"ם בהלכות גזילה פי"א ה"ו שפחות משוה פרוטה "אינו בתורת השבת גזלה". וכך כותב אדה"ז בהלכות גזלה (סעיף א) "שפחות משוה פרוטה אינו נקרא ממון, ואין צריך להשיבו".

אמנם, בקצות החושן (סי' פח ס"ק א) מחדש שבכל השיעורין שקבעה תורה, כגון חמשת שקלים לפדיון הבן, אם חיסר אפילו פחות משווה פרוטה חייב להשלים שיעורו. עיי"ש.

לדבריו לכאורה מי שנותן מטבע הנקרא 'מחצית' במדינתו מקיים המנהג גם אם הוא פחות משווה פרוטה, ולא דמי להשבת גזלה פחות משוה פרוטה שאינו נחשב ממון, משום שכאן זהו השיעור הקבוע לתת מטבע הנקרא מחצית במדינה זו והרי נתן.

ב. אמנם יותר מסתבר שאין ללמוד מדברי קצות החושן לענייננו, דגם אם תאמר שאף פחות משוה פרוטה נחשב חיסרון בדבר שצריך 'שיעור' מסויים, מכל מקום בנידון דידן צריכה להיות 'נתינה' ובשום מקום לא מצאנו שפחות משוה פרוטה נחשבת נתינה.

ראה ריטב"א בחידושיו למגילה (ז, א ד"ה תני רב יוסף) שלא יוצאים ידי חובת מתנות לאביונים בפחות משווה פרוטה. והובאו דבריו להלכה במשנה ברורה (סי' תרצד ס"ק ב).

וכעין זה כתב הגאון מרוגצ'וב בצפנת פענח על התורה (ויקרא ה, כו) גבי מחצית השקל גופא: "וכבר כתבתי בזה בהלכות שקלים גבי גדר מטבע של אש כו' דודאי פחות מן הפרוטה בימי משה רבינו לאו כלום היא".

ואם תאמר, הרי בזמן המקדש נתנו את מחצית השקל ללשכה לצורך קרבנות הציבור בכדי שלכל אחד יהיה חלק בקרבן התמיד, והרי לפי רוב ישראל פשיטא שלכל אחד ואחד היה בקרבנות הציבור פחות משוה פרוטה בהשתתפותו (רש"י סוכה כז ע"ב ד"ה כל, מנחת חינוך מצוה שכה, שע"ת או"ח סי' תפב ס"ק א, תורת מנחם ח"י עמ' 129, שם חע"ה עמ' 238, תו"מ תשמ"ז ח"ג מע' 578, שלחן מנחם ח"ה עמ' קג מלקו"ש ח"ב עמ' 652).

אמנם מובן שאין סתירה בין הדברים, כי 'שותפות' היא גם כאשר לכל אחד מהשותפים יש פחות משווה פרוטה, אבל 'נתינה' אינה אלא בפרוטה. ולכן בנתינת מחצית השקל פשיטא שהמטבע צריך להיות לפחות שוה פרוטה דבלאו הכי אין כאן נתינה כלל.

ג. בשו"ת מנחת אלעזר (ח"א סי' ל) דן גבי מדינה שאין לה מטבע של מחצית השקל, והרב השואל רצה לומר שבכהאי גוונא יש ליזל בתר מנהג הספרדים לתת כמחיר עשר גרה הכסף, והוא שולל זאת וכותב שכל מטבע באותה מדינה שיש בו חצי מערכו של מטבע גדול יותר באותה המדינה שפיר ייחשב כמחצית השקל לקיים המנהג. וכעין זה כתב בדעת תורה (סי' תרצד ס"א ד"ה מחצות). וכן הורה הרב אלישיב בתקופה שערך פרוטה בארץ ישראל היה שתים וחצי לירות, שלא יתנו למחצית השקל מטבע של חצי לירה אלא מטבע של חמש לירות שהוא חצי ממטבע עשר לירות (ראה שו"ת ישא יוסף או"ח ח"ג סי' קצא אות ו).

ד. על פי זה יש להציע לתושבי אוקראינה שיתנו ג' מטבעות של חמש גריבנה אוקראיני, שיש בו פרוטה גם בזמן הזה, ומטבע של חמש ייחשב להם 'מחצית' כיון הוא חצי ממטבע של עשר (ואף שגם מטבע של שתי גריבנה יש בו פרוטה, מ"מ אין עליו שם 'מחצית' כיון שאין כנגדו מטבע ששווה פעמיים בערכו).