מוסדות חינוך

1. כל דבר שההורים יכולים לגלות בעצמם ללא מאמץ מיוחד, וגם יש מקומות אחרים ששם הדבר מקובל, אין בשתיקה אודותיו משום הונאה. ידוע ומפורסם שיש הרבה מוסדות שמקבלים לעבודה מורים מתחילים, ואפילו בשלב שעדיין לא השלימו את הכשרתם המקצועית ומשלימים זאת תוך כדי העבודה, וגם מבחינה חוקית יש לזה מקום.


2. בכל נושא כיוצא בזה יש לשני הצדדים לפנות לבית דין.


3. עיקר האחריות על חינוך הבנים והבנות מוטלת על ההורים, מוסדות החינוך אינם אלא שלוחים של ההורים המסייעים להם בכך[1].

4-5. כל מקרה לגופו ולמקומו, יש לפנות לרב מורה הוראה המכיר את המקרה הספציפי לפני ולפנים באופן בלתי אמצעי, ובכל מקרה של דין ודברים בין שני צדדים על שניהם לפנות לבית דין.

אסור לגנוב את דעת הבריות. גניבת דעת יכולה להיות גם באמצעות שתיקה, כגון העלמת מידע אודות המצב לאשורו ממי שהדבר נוגע לו, בשעה שלעיניים של כל אדם סביר המציאות נראית בפשטות אחרת מכפי שהיא באמת[2].

באופן כללי, במוסדות חינוך, לדעת הרבי טובת הכלל דוחה את טובת הפרט[3]