איך בפועל כיום מתבצעת ההלכה של פאה, לקט ושכחה?
אישה שקיבלה שני גטין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
איך בפועל כיום מתבצעת ההלכה של פאה, לקט ושכחה?
כבר כתבו הטור והשולחן ערוך שבזמננו לא נהוג להשאיר לקט, שכחה ופאה לעניים, משום שכיום העניים אינם מסתובבים בשטחים החקלאיים כמו בעבר כדי ליטול אותם[1].
[1] גמרא חולין קלד, ב: "לעני ולגר תעזוב אותם, ולא לעורבים ולא לעטלפים".
טור יו"ד סי' שלב: "מתנות עניים שהם לקט שכחה ופיאה ופרט ועוללות כו', אם אין שם עניים אין צריך להניחם. והאידנא אין נוהגין בהן לפי שהרוב נכרים אם יניחום יבואו נכרים ויטלום לפיכך איני רוצה להאריך בהם".
ובדרכי משה הקצר שם: "נראה דרבינו שכתב והאידנא אין נוהגים רצה לומר אין נוהגין כלל אפילו בארץ ישראל".
וכך נפסק בשו"ע שם: "לקט שכחה ופאה, אם אין עניי ישראל מצוים שם ליטלם אין צריך להניחם".
וראה שו"ת חתם סופר יו"ד סי' רמד, שדברי השולחן ערוך אמורים לא רק בחוץ לארץ (כדברי הש"ך שם ס"ק א) אלא "הוא הדין בארץ ישראל".