כאשר הטבילה אמורה להיות בליל ראש השנה, האם כדאי לדחות אותה? נכון שהשל״ה מחמיר בזה אבל לפי השערי תשובה? ואיך נוהגים בפועל?
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
כאשר הטבילה אמורה להיות בליל ראש השנה, האם כדאי לדחות אותה? נכון שהשל״ה מחמיר בזה אבל לפי השערי תשובה? ואיך נוהגים בפועל?
אין דוחים ליל טבילה שחל בראש השנה אלא טובלת ומקיימים המצוה. וישתדלו לקדש עצמם יותר מתמיד ולא ירבו בשחוק מחמת קדושת היום. ויקפיד ביותר לטבול במקוה למחרת.
מגן אברהם (סי' תקפא ס"ק טו): "אל ישמש בליל ראש השנה, אך אם הוא ליל טבילה חייב לקיים עונתו". משנה ברורה (סי' רמ ס"ק ז): "אם לא בליל טבילה". כף החיים (שם ס"ק ה): "אם אירע לו טבילת מצוה באלו הימים מותר, דלא גרע מימי החול שמותר". וראה גם שוע"ר (סי' תצד ס"ג, לענין ליל שבועות): "ומכל מקום אם הוא ליל טבילה ישמש מטתו". חיי אדם (כלל קלט ס"ז): "אם לא בליל הטבילה דאז יקיים עונתו ויחזור לטבול כדי שיהיה בטהרה כו' רק שלא ירבה שחוק עמה, רק לקיים המצוה". וראה שלחן הטהור (ח"א סי' רמא ס"ק ב) שהמשמש בליל טבילה שחל בראש השנה: א. "יקדש עצמו מאד". ב. "ויטבול בבקר".