האם גם מהקרובים ביותר צריך לבקש סליחה מפורשת, או שמא טעויות שנעשות בתוך הבית נסלחות מאליהן עם שגרת החיים המשותפים?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם גם מהקרובים ביותר צריך לבקש סליחה מפורשת, או שמא טעויות שנעשות בתוך הבית נסלחות מאליהן עם שגרת החיים המשותפים?
הפוסקים כותבים שלקראת ימי הדין כל בעל יבקש מחילה מאשתו וכן כל אישה תבקש סליחה מבעלה, על כל כעס שהיה ביניהם במשך השנה. וכל אחד מהם ימחל לרעהו בלב שלם, כי מי שיש עליו כעס בימים אלו הרי זה מקטרג עליו ועלול לעכב את תפילתו חס ושלום, אלא אדרבה, יברכו הבעל והאישה אחד את השני בשנה טובה ובכל טוב.
כמו כן בן שחטא כנגד הוריו, צריך לבקש מהם מחילה במפורש, ואין לו לסמוך על כך 'שודאי מוחלים לו'. מאידך גיסא, אם ההורים רואים שבנם לא השכיל לבקש את מחילתם, ימחלו לו הם בעצמם ויאמרו בפיהם 'אנוכי מוחל לבני פלוני על כל מה שחטא לי מחילה גמורה'[1].
[1] בן איש חי פרשת וילך אות ו.
פה ניתן להקדיש.
תוכן