שכן שנטע סמוך לגדר [מרשת ברזל] גפן, אני מקפיד לקצוץ מה שגדל לחצרי, האם זה מגביל אותי לשתול כחפצי בחצרי?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
שכן שנטע סמוך לגדר [מרשת ברזל] גפן, אני מקפיד לקצוץ מה שגדל לחצרי, האם זה מגביל אותי לשתול כחפצי בחצרי?
גדר[1] בגובה 80 ס"מ לפחות, אפילו עשויה מרשת (ובתנאי שאין בין חוט לחוט 24 ס"מ), אם עומדת ברוח מצויה[2], מותר לנטוע בצדה האחד כרם גפנים ובצדה השני לזרוע מין אחר. ובתנאי שיקפיד שלא יחדרו ענפים ועלים של הגפן בעד הגדר ויסככו מעל המין השני שבצד הגדר[3]. (כמו כן, אם מדובר בשורה של חמישה גפנים לפחות, יש להקפיד שלא יודלו זמורות הגפן על הגדר, כי אז תהפוך הגדר עצמה ל"עריס" שממנו צריך להרחיק ד' אמות כדי לזרוע מין אחר[4]).
[1] שו"ע יו"ד סי' רצו סמ"ה: "גדר שהוא גבוה י' טפחים כו' ה"ז מותר ליטע כרם בצדו מכאן וירקות בצדו מכאן. אפילו מחיצה של קנים, אם אין בין קנה לחבירו ג' טפחים, הרי זו מבדלת בין הכרם והירק כגדר".
[2] שוע"ר סי' שסב ס"ב: "שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה".
[3] שו"ע יו"ד שם סכ"ז: "כל הזורע תחת השריגים והעלים היוצאים מן הגפן, הרי זה קידש ואף על פי שהזרע רחוק מעיקר הגפן כמה אמות".
[4] שו"ע יו"ד שם סנ"ז: "הנוטע שורה אחת של ה' גפנים או יותר וערסן על גבי כותל גבוה י' וכיוצא בו, או שנטען בצד חריץ עמוק י' ורחב ד', הרי אלו נקראים עריס וצריך להרחיק מן העריס ד' אמות ואח"כ יזרע, כדרך שמרחיק מן הכרם. ומהיכן מודדין מעיקר הגדר שערסן עליו".
פה ניתן להקדיש.
תוכן