מי שיש לו רק מכנס אחד, האם מותר לכבסו בתשעת הימים?
אישה שקיבלה שני גטין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
מי שיש לו רק מכנס אחד, האם מותר לכבסו בתשעת הימים?
[1] משנה ברורה סי' תקנא ס"ק כט: "ומי שאין לו אלא חלוק אחד יש להתיר לכבס מר"ח עד השבת".
[2] שו"ע או"ח סי' תקנא ס"ג: "שבוע שחל בו תשעה באב אסורים לספר ולכבס כו', ואפילו אין לו אלא חלוק אחד אסור".
[3] על פי ספר המנהיג הלכות תשעה באב: "וכתב רבינו היי ז"ל שאם נזדמן לאשה טבילתה בזמנה בשבת שחל להיות ט' באב בתוכה ואין לה בגדים להחליף וכן אם נטנפו כליה מותרת לרחוץ ולכבס כבחולו של מועד, דלא אסירא רחיצה באותה שבת, ועוד תנן [מו"ק י"ד ע"א] אילו מכבסין במועד הזבין והזבות נידות ויולדות וכל העולים מטומאה לטהרה הרי אלו מותרין, וכן אם אין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד, וכן אם נטנפו בגדיו ואין לו כדי להחליף. ואני מוסיף על דבריו, השתא בט' באב שאסור להושיט אצבעו קטנה במים, התירו טבילת נידה בזמנה דתנן [תענית י"ג ע"א] כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בט' באב בין ליום הכיפורים, לרחוץ ולכבס בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה לא כל שכן דשרי ואין ספק בדבר".
[4] שו"ע סי' תקנא ס"ד: "חל תשעה באב ביום ראשון או בשבת ונדחה לאחר השבת, מותר בשתי השבתות בין שקודם התענית בין שאחריו, ויש מי שאומר שנהגו לאסור כל שבוע שלפניו חוץ מיום ה' ויום ו'".
[5] שו"ע שם. וראה מגן אברהם שם ס"ק לה ופרי מגדים שם, שגם "ליש אומרים בסעיף ד' דמקרי שבוע שחל ט' באב", זהו רק "לענין לספר ולכבס שהוא מדינא, אבל בשר ויין וכדומה שהוא ממנהגא בזה כולי עלמא מודים שאין לו דין שבוע שחל ט' באב".
[6] אליה רבה סי' תקנא ס"ק כח: "וט' באב שחל בשבת ונדחה עיין בש"ע סעיף ד', ועיקר כפוסקים שאין לו דין שבת שחל ט' באב, וכן פסק רבינו ירוחם [קסד ע"ב]".
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?