מניין שנמצא במבנה שאינו מוגן ולכן הס"ת נמצא דרך קבע במקום אחר באותו בניין ולוקחים את הס"ת כל פעם שצריך למקום המניין ויש ארון קודש. האם מותר לטלטל את הס"ת במצב זה לסליחות בשביל פתיחת הארון? ומה יהיה הדין לכל נדרי? ובליל שמח"ת שלא נוהגים לקרוא בתורה?
מי שאין לפניו 'קערה' בליל הסדר (כגון נשים), כיצד יוצא ידי חובת 'לחם משנה'?
מי שטעה בליל הסדר ובירך 'על נטילת ידיים' על הנטילה של 'ורחץ' שקודם אכילת הכרפס, מה עליו לעשות?
מניין שנמצא במבנה שאינו מוגן ולכן הס"ת נמצא דרך קבע במקום אחר באותו בניין ולוקחים את הס"ת כל פעם שצריך למקום המניין ויש ארון קודש. האם מותר לטלטל את הס"ת במצב זה לסליחות בשביל פתיחת הארון? ומה יהיה הדין לכל נדרי? ובליל שמח"ת שלא נוהגים לקרוא בתורה?
[1] שכן אין זה טלטול לכבוד הס"ת אלא לכבוד הציבור, משא"כ בטלטול לצורך קריאה בס"ת.
[2] ראה מטה יהודה או"ח תקפד אות ד: "כיון שהכל הוא רשות אחת ליכא גנאי לספר תורה".
[3] לענין טלטול ספר תורה מבית לבית כתב הרמ"א בסי' קלה סי"ד ש"אם מכינים לו ס"ת יום או יומים קודם מותר", וכתב על זה המגן אברהם שם ס"ק כב: "דהעיקר תלוי באם שעושין שם מקום קבוע לס"ת", והיינו שאם יש ארון קודש קבוע באותו מקום מותר לטלטל גם לצורך פעם אחת ו"יום או יומים" לאו דוקא. וכן פירש המגן גבורים שם: "יום או יומיים לאו דוקא והעיקר תלוי אם מכין להם מקום".
וכך מתואר ביומן 'חודש תשרי בבית חיינו' עמ' 19, שבשנת תשי"ח התפלל הרבי עם הציבור בליל יום כיפור באותו חלק של 770 שהיה נקרא אז "שאלאש", וכיון ששם "לא היו ספרי תורה בארון" – "הלכו להביא מבית הכנסת למעלה" לתפילת כל נדרי.
פה ניתן להקדיש.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?