חבר אמר לי שאין לאחל בחנוכה 'חג שמח' (אלא 'חנוכה שמח') כיון שאינו חג מן התורה ולא מקריבים בו קרבן 'חגיגה'. האם זה נכון?
מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
חבר אמר לי שאין לאחל בחנוכה 'חג שמח' (אלא 'חנוכה שמח') כיון שאינו חג מן התורה ולא מקריבים בו קרבן 'חגיגה'. האם זה נכון?
[1] ספר שרש ישע שרש חגג: "וחגותם חג, פירש הב"ב חוג הארץ, או שסובב בכל שנה ביום הקבוע לו, כמו החוג המסבב מרכז האמצעי". ודבריו הובאו בפירוש יהל אור להצמח צדק על תהילים פרק פא פסוק ד על הפסוק תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגנו: "גם פירוש חוג וחג לשון סבוב שעושים על ידי מחוגה כו', וכתב השרש ישע בשרש חגג בשם הב"ב שכמו כן היום טוב נקרא חג מלשון זה גם כן חוג הארץ או שסובב בכל שנה ביום הקבוע לו כמו החוג המסבב מרכז האמצעי לשון סבוב כי יסובבו בבית ה' עד כאן לשונו".
[2] מקדש מלך ח"ד עמ' תכג, "דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א שביקש מהרב שאר ישוב כהן למסרם לחסידי חב"ד בארץ הקודש" – "חג חנוכה שמח ואור עולם על ירושלים וישראל ולכל הארצות. ואתם כהנים זה החג שלכם ותזכו לברך ולהאיר העולם כולו באהבה ובטהרה ואור שמחת חנוכה".
[3] תורת מנחם התוועדויות תש"נ ח"ב עמ' 65: "נהוג בישראל שכאשר נפגשים בזמן חג ומועד, הרי לכל לראש מברכים את כל הנאספים בברכת 'גוט יום טוב', שהמועד יהיה 'טוב' וטוב זה ימשך על כל השנה שכולה תהיה 'שנה טובה'. ואם כן הוא בכל המועדים, על אחת כמה וכמה שיש לנהוג כן כשנפגשים בימי החנוכה".
פה ניתן להקדיש.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?