אם אני בחסידות שבחג עושה מפגש חברים עם שירה ללא כלי נגינה ואחר כך סעודה בבית המדרש. האם כאבל מותר לי להיות במפגש החברים ובסעודה?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
אם אני בחסידות שבחג עושה מפגש חברים עם שירה ללא כלי נגינה ואחר כך סעודה בבית המדרש. האם כאבל מותר לי להיות במפגש החברים ובסעודה?
אבל על אביו ואמו כל י"ב חודש אסור בשמחה[1]. משום כך יש להימנע ממפגש חברים עם שירה גם ללא מוסיקה[2].
ועל אחת כמה וכמה שאין לו להשתתף בסעודת מרעים הנערכת בבית המדרש[3].
גם כשהמפגש נערך בימי החג אין היתר[4].
אולם אם המפגש והסעודה האמורים כוללים אמירת דברי תורה והתעוררות לעבודת ה', וזה עיקר מטרת הליכתו לשם, אזי אם אין שם מוסיקה וריקודים הדבר מותר[5].
[1] ראה שו"ע יו"ד סי' שצא.
[2] ראה רמ"א שם ס"ג: "אבל לא יכנס לבית כלל בשעה שעומדים במזמוטי חתן וכלה, וכן נוהגים באשכנז (טור) ובמדינות אלו. וכל זה בבית שעושין החתונה ואוכלין ושותין ושמחין שם, אבל בחופה שעושין בבית הכנסת שמברכין שם ברכת אירוסין ונישואין ואין שמחה כלל מותר מיד אחר שבעה (הגהות מיימוני), ויש אוסרין עד שלשים (שם בשם ראבי"ה) וכן נראה לי, ויש מקומות שמחמירין להיות האבל עומד כל י"ב חדש חוץ לבית הכנסת לשמוע הברכות". מבואר שלא די שאין מזמוטי חתן וכלה, אלא דווקא אם אין שמחה כלל מותר להשתתף. וראה גם נטעי גבריאל אבילות ח"ב פכ"ו ס"ז בשם הגר"מ פיינשטיין, שאין לאבל להשתתף בבר מצוה אפילו בשבת ואפילו שלא בשעת הסעודה כגון בתפילות שבת הנערכות באולם, כיון שהמקום מיועד לשמחה.
[3] רמ"א יו"ד סי' שצא ס"א: "והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י"ב חדש, אם הוא חוץ לביתו".
[4] ראה שוע"ר סי' קכח סנ"ה: "ובמדינות אלו שנוהגים שכל זמן האבילות אפילו עד י"ב חודש על אביו ועל אמו וכל שלשים על שאר קרובים אינו נושא כפיו אפילו אין שם כהן אלא הוא אפילו בימים טובים שאינו נקרא שרוי בשמחה שהרי אסור לילך לשמחת נשואין וכיוצא בה".
[5] מנחת שמואל מועד קטן כב, ב: "נשאלתי אם מותר לאבל אחר אביו לאחר ל' ובתוך י"ב חודש להשתתף בסעודת מלוה מלכה הנערך בבית פרטי כו'. והנה לכאורה משמע מרמ"א סי' שצא ס"ב שאסור מצד המנהג כו'. אולם לאחר העיון בראשונים ואחרונים נראה שיש להתיר על פי תנאים מיוחדים לאבל אחר שלשים לאביו ולאמו, והעיקר בזה אם הכוונה למצוה של סעודת מלוה מלכא, או שזהו רק שמחת מריעות שקבעו אותה לזה הזמן כו'. מסקנא דמילתא, דמותר לאבל לאחר ל' בתוך י"ב חודש לאביו או לאמו להשתתף בסעודת מלוה מלכא אם עיקר המכוון לשם מצוה, אבל שלא יהיו שם כלי זמר וריקודים או הוללות, והייתי מציע גם כן לנדב צדקה להחזקת התורה שזה ודאי מצוה גדולה, וגם לדרוש בדברי תורה ויהא בזה זכות לכל המשתתפים".