אני נוהג לאכול שחיטת ליובאוויטש, מה הדין אם אני מתארח אצל חברים שאינם נוהגים לאכול ליובאוויטש אך הם קונים עבורי ליובאוויטש, האם יש עדיין בעיה מצד הכלים? האם יש הבדל אם מבשלים אצלם גם בשר מהדרין וגם כשרות רגילה?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
אני נוהג לאכול שחיטת ליובאוויטש, מה הדין אם אני מתארח אצל חברים שאינם נוהגים לאכול ליובאוויטש אך הם קונים עבורי ליובאוויטש, האם יש עדיין בעיה מצד הכלים? האם יש הבדל אם מבשלים אצלם גם בשר מהדרין וגם כשרות רגילה?
כשרוצים לבשל אוכל בכלים שיש חשש שבישלו בהם בעבר דברים אסורים, יש להכשיר את הכלים תחילה. אך כשרוצים לבשל אוכל מכשרות מהודרת בכלים שבישלו בהם בעבר מאכלים מכשרות רגילה (כגון כשרות הנוהגת לפי עיקר הדין ואינה מקפידה על חומרות שאנו מקפידים עליהם), ואפילו בישלו בהם בעבר מאכלים מכשרות הנוהגת לפי פסקי הלכה המנוגדים לפסקי ההלכה שאנו נוהגים בהם (כגון הבדלים שבין פוסקי ספרד לפוסקי אשכנז), על פי דין הכלים אינם צריכים הכשרה[1].
[1] שו"ע יו"ד סי' סד ס"ד ברמ"א: "בני ריינוס שנוהגין במקצתו היתר כו' ובכל מקום שנוהגין בו איסור דינו כשאר חלב כו' אבל אין אוסרין כלים של בני ריינוס הואיל ונוהגין בו היתר".
וראה ש"ך שם סי' קיט סק"כ: "יכול האוסר לבשל לכתחילה בכליו של המתיר שאינן בני יומן או בכלים סתם דקיימא לן נמי שהן אינן בני יומן".
ובאגרות קודש אדמו"ר הזקן מהדו"ח אגרת צה: "השחיטה בסכינים מלוטשים היא מצוה רבה ועצומה אשר החזיקו בה רבותינו קדושי עליון נ"ע וממש כו' נתנו נפשם עליה כו', אך אם לפעמים מסובים בסעודת מצוה עם אנשי עירם, חלילה לפרוש מהם להחזיקם כאוכלי נבלות חס ושלום הס מלהזכיר, ומעודי לא נזהרתי מהכלים אף מבני יומן".
וראה עוד: ארץ חיים לרבי חיים סתהון יו"ד סי' קיט ס"ז; ספר 'כשרות – במה לבירור ועיון בנושא הכשרות' עמ' 153 ואילך.