כשמדליקים נרות חנוכה, האם צריך להשתדל להדליק לפי הסדר ושלא תידלק הפתילה הבאה לפני הפתילה הקודמת לה?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
כשמדליקים נרות חנוכה, האם צריך להשתדל להדליק לפי הסדר ושלא תידלק הפתילה הבאה לפני הפתילה הקודמת לה?
אכן, לכתחילה יש להקפיד להדליק את נרות החנוכה לפי הסדר נר אחרי נר משמאל לימין, ולא לדלג ולחזור אחר כך לנר הקודם, וגם לא להדליק כמה נרות ביחד[1].
[1] ראה שו"ע סי' תרעו ס"ה: "יתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימיני, ובליל ב' כשיוסיף נר אחד סמוך לו יתחיל ויברך על הנוסף, שהוא יותר שמאלי, כדי להפנות לימין. וכן בליל ג' כשיוסיף עוד אחר סמוך לשני נרות הראשונות, יתחיל בנוסף ובו יתחיל הברכה, ואח"כ יפנה לצד ימין, וכן בכל לילה. נמצא שתמיד מברך על הנוסף שהוא מורה על הנס, שהרי בתוספת הימים ניתוסף הנס".
וראה ט"ז שם ס"ק ו, שמקור דברי השולחן הוא בתרומת הדשן סימן קו שכתב "דבני ריינוס מתחילין להדליק בנר יותר שמאל ופונה לצד ימין מטעם כל פינות". כלומר, כדי לקיים את מאמר חז"ל "כל פינות שאתה פונה יהיו לימין" צריך להתחיל להדליק מצד שמאל כדי שהדלקת כל הנרות תהיה בדרך פנייה לימין.
והט"ז מביא מה שכתב הבית יוסף "ונראה שהמנהג בני ריינוס הוא הנכון".
אבל הט"ז עצמו נוטה למנהג "בני אוסטרייך" המובא בתרומת הדשן שם, שהם היו "מתחילים לצד ימין ומדליקים כדרך שאנו בני ברית כותבין". וכתב שהלבוש פסק הלכה כמנהגם.
והוסיף הט"ז, "ונראה לי דבריו נכונים שמה שאמרו חכמים כל פינות וכו' פירוש התחלת הפינה ויש לך ימין ושמאל אז אנו אומרים כל שאתה מתחיל תפנה לימין, והיינו בפעם הראשון שיש ב' או יותר לפניך תדליק היותר ימיני שלך, ואילו נפרש שתדליק ראשון בשמאלי כדי שאח"כ תפנה לימין קשה למה יהיה הסוף עדיף יותר מהתחלה של ההדלקה שהיא עיקרית, אלא ודאי מסתבר לפרש על ההתחלה כשאתה בא ויש לפניך שני צדדים תקח לך הימין ואח"כ תלך לשמאל של אותו ימין".
מנהג חב"ד הוא כבני ריינוס, וכפסק השולחן ערוך. כך מובא בספר המנהגים חב"ד עמ' 70: "בליל ראשון מדליק נר הימין. מליל שני ואילך מוסיף לשמאלו, ומדליק משמאל לימין".
והנה למנהג בני אוסטרייך כפי שמפרשו הט"ז, עולה שענין הפנייה לימין מתקיים רק בהתחלת ההדלקה, היינו שפונה לנר העומד בצד ימין וממנו מתחיל להדליק.
מה שאין כן למנהג בני ריינוס ענין הפניה לימין מתקיים בכל משך ההדלקה – שהולך ומדליק נר אחרי נר מצד שמאל לכיוון ימין.
על פי זה נראה שלמנהג בני ריינוס ופסק השולחן ערוך ומנהג חב"ד, בוודאי יש חשיבות להדליק כל הנרות לפי הסדר ולא לדלג לנר הבא ולחזור ולהדליק הקודם לו וגם לא להדליק כמה נרות ביחד, כי דווקא באופן זה שמדליק נר אחרי נר לפי הסדר משמאל לימין מתקיים בכל משך ההדלקה עניין הפנייה לימין.
ונראה שכן נכון לנהוג גם על פי פנימיות התורה –
דהנה מבואר בקבלה ובחסידות שחנוכה הוא כנגד ספירת ההוד, והדבר רמוז בכך שימי החנוכה הם במספר שמונה וכן מספר הנרות הוא שמונה, כי ספירת ההוד היא הספירה השמינית מתחילת עשר הספירות. ומסיבה זו תקנו את ימי החנוכה להלל והודאה, כי הוא כנגד ספירת ההוד. עוד מבואר, שכל אחד מימי החנוכה הוא כנגד מידה אחת הכלולה בהוד לפי סדר המידות.
[ראה פרי עץ חיים שער חנוכה פ"ד: "סוד שמונת ימי חנוכה איהי מקבלת אור ההוד בעצמו שלא על ידי זעיר אנפין". תהלים יהל אור להצמח צדק עמ' יט: "וחנוכה תיקון ההוד" (וכן הוא שם עמ' תנו). אגרות קודש ח"י עמ' קצד: "חנוכה בהוד". פרי עץ חיים שם סוף פ"ד: "לפיכך הם ח' ימי חנוכה, כי הוד ספירת ח'". אור התורה סידור התפילה עמ' שלח: "חנוכה הוא גם כן בחינת הוד, דאיהי בהוד, ולכן תקנום בהלל והודאה". אור התורה בראשית ח"ג עמ' 1238: "הבינה שהיא שמינית מלמטה למעלה ממנה אין יניקה לחיצונים, ולכן בחנוכה הוא לתקן מדת ההוד שהיא הח' שמלמעלה למטה על ידי המשכת הבינה שהיא גם כן ח' כו', וזהו ענין הדלקת שמונה נרות". שיחות קודש תשל"ד ח"א עמ' 235 [בתרגום מאידיש]: "כתוב בקבלה ומובא בחסידות בלקוטי תורה (ראש השנה נח, א) שהימים טובים פסח שבועות וסוכות הם כנגד חסד גבורה תפארת, וחנוכה ופורים הם כנגד נצח והוד, ובזה יש שתי דעות, והמסקנא היא שמתתיהו היה הענין של הוד כו', אם כן בחנוכה גופא שחנוכה היא ספירת ההוד (כי מתתיהו תיקן זאת) אזי נר ה', היום החמישי, הספירה החמישית, היא הענין של הוד שבהוד". כתבי הרח"א ביחובסקי עמ' קב: "כי כל חנוכה נקרא הוד, ונר החמישי הוא הוד שבהוד". ספר המצות דרך מצותיך להצמח צדק דף עא, א: "הנה מבואר בפע"ח בענין ההפרש בין שבת ומועדי ה' לחנוכה ופורים שבשבת ובג' רגלים הוא יחוד זעיר אנפין ונוקבא פנים בפנים דהיינו שעולת עד בחינת כתר שלו ומתייחדת עם הזעיר אנפין, אבל בחנוכה ופורים קומתה רק עד בחינת נצח הוד יסוד כבחול אלא שמקבלת מן ההוד דזעיר אנפין בעצמה שלא על ידי יעקב ואח"כ מתייחדת עם יעקב ואמנם ע"י הדלקת נר חנוכה אנו ממשיכים לה הארה מן האורות דיחודים עליונים דפב"פ ולפי שהמשכה זו באה בהיותה מקבלת בהוד לכן קבעו לומר על הניסים בהודאה". לקוטי שיחות ח"ל עמ' 310: "ימי החנוכה הבאים עלינו לטובה ממשמשים ובאים, וידוע הדיעות אם זהו כנגד ספירת הנצח או ספירת ההוד". וראה גם אור התורה דברים ח"א עמ' שמג: "בפרי עץ חיים, ח' נרות דחנוכה נגד ח' פעמים אמת כו' והיינו ח' פעמים אמת שבין קריאת שמע לתפלה כו', ואם כן ח' נרות שהם גם כן ח' פעמים אמת הם גם כן המשכות המוחין למלכות". וראה עוד: ספר הערכים חב"ד מערכת אותיות אות ח' עמ' מג; ספר השיחות תש"ן ח"א עמ' 184 הערה 2; שם עמ' 346 הערה 63; שם עמ' 347 הערה 80; הערות אוהלי תורה פקודי תשד"מ עמ' כ"א)].
ומכיון שימי החנוכה ונרות החנוכה מכוונים כנגד הספירות העליונות, והספירות כידוע משתלשלות זו מזו ובאות זו אחר זו בסדר קבוע, מובן בפשטות שיש להדליק הנרות לפי סדרם, ולא לדלג וגם לא להדליק כמה נרות בבת אחת.
אמנם ברור שבדיעבד יוצא בכל גווני. שהרי אפילו בנר אחד שהדליק יצא ידי חובה. ולא נאמר הנ"ל אלא לענין אופן ההדלקה הראוי לכתחילה, שישתדל להדליק הנרות כסדרם.
ועיין עוד בספר פרדס יוסף החדש חנוכה עמ' רז.
פה ניתן להקדיש.
תוכן