שמעתי שיש איזה עניין שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בליל תענית ציבור ובמוצאי התענית?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
שמעתי שיש איזה עניין שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בליל תענית ציבור ובמוצאי התענית?
אכן מי שנוהג כך יש בכך משום מידת חסידות[1].
[1] שו"ת מהרש"ל סי' צב: "מצאתי בספר חסידים שכתבו שעיקר תענית מעלייתא היינו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין לא בכניסת התענית ולא במוצאי תענית". הובאו דבריו בכף החיים סי' תקנח ס"ק טז.
פה ניתן להקדיש.
תוכן