ברוך מציב גבול אלמנה

אדמו"ר הזקן כותב[1] שמנהג העולם לברך "ברוך מציב גבול אלמנה" בשם ומלכות רק על "בתי כנסיות שמתפללין בתוכם". למעשה לא ראינו אצל חסידים שיברכו ברכה זו בשם ומלכות גם על בתי כנסיות. בטעם הדבר יש לומר, כי יש מקום להבין שכוונת אדה"ז דווקא לאותם בתי כנסת המיוחדים לתפילה בלבד ויש בהם קדושה גמורה של בית הכנסת. אבל בזמננו שהרבה בתי כנסת נבנים מתחילה על תנאי שיוכלו לעשות בהם גם שימושים שמעיקר הדין אסורים בבית הכנסת[2], וגם אם לא התנו במפורש – הרבה סומכים על כך ש'לב בית דין מתנה עליהם' וכאילו התנו כן[3], אולי משום כך לא נהגו לברך אפילו על בתי כנסיות[4].