תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
מצד אחד נדרשת מחילה – כי בעקבות דיבוריי הוסב לו צער, אך מצד שני אסור לי לגלות לו שדיברתי עליו – כי בכך אוסיף צער על צערו; לכן העצה היא לבקש ממנו מחילה באופן כללי: 'באם גרמתי לך צער כלשהו אנא מחל לי'.
אם ברור לי שלא רק שהחבר לא יודע שדיברתי עליו, אלא גם לא נגרם לו שום צער בעקבות דיבוריי, יש ספק האם בכלל צריך לבקש ממנו מחילה (רק לחזור בתשובה כלפי שמיא).
אם החבר יודע שדיברו עליו לשון הרע, רק אינו יודע שזה אני, עלי להודיע לו ולבקש מחילה. ואם יש חשש סביר שדווקא הידיעה שאני הוא זה שדיברתי עליו תוסיף לו צער, אסור לי לומר לו זאת ואוכל לבקש מחילה כללית באופן הנ"ל[1].
[1] ראה שערי תשובה לרבינו יונה שער ג אות רז. שו"ע אדה"ז סי' תרו ס"א. שם הלכות אונאה סכ"ז. חפץ חיים הלכות לשון הרע כלל ד סי"ב. שם באר מים חיים ס"ק מח. חוט שני ר"ה ויו"כ שמירת הלשון עמ' שלה. מועדים וזמנים ח"א סי' נד בשוה"ג א. שו"ת אז נדברו ח"ז סי' סו.
