אישה שקיבלה שני גטין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
מצד אחד נדרשת מחילה – כי בעקבות דיבוריי הוסב לו צער, אך מצד שני אסור לי לגלות לו שדיברתי עליו – כי בכך אוסיף צער על צערו; לכן העצה היא לבקש ממנו מחילה באופן כללי: 'באם גרמתי לך צער כלשהו אנא מחל לי'.
אם ברור לי שלא רק שהחבר לא יודע שדיברתי עליו, אלא גם לא נגרם לו שום צער בעקבות דיבוריי, יש ספק האם בכלל צריך לבקש ממנו מחילה (רק לחזור בתשובה כלפי שמיא).
אם החבר יודע שדיברו עליו לשון הרע, רק אינו יודע שזה אני, עלי להודיע לו ולבקש מחילה. ואם יש חשש סביר שדווקא הידיעה שאני הוא זה שדיברתי עליו תוסיף לו צער, אסור לי לומר לו זאת ואוכל לבקש מחילה כללית באופן הנ"ל[1].
[1] ראה שערי תשובה לרבינו יונה שער ג אות רז. שו"ע אדה"ז סי' תרו ס"א. שם הלכות אונאה סכ"ז. חפץ חיים הלכות לשון הרע כלל ד סי"ב. שם באר מים חיים ס"ק מח. חוט שני ר"ה ויו"כ שמירת הלשון עמ' שלה. מועדים וזמנים ח"א סי' נד בשוה"ג א. שו"ת אז נדברו ח"ז סי' סו.