אם אני בעל מקצוע וגורם ללקוח נזק בעבודתי ללא כוונה וללא רשלנות, האם אני מחוייב לפצות אותו על כך?
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
ברוך ה' אני חתן ורציתי לשאול האם מותר לי בימים של תשעת הימים לבחור מוצרי חשמל לבית יחד עם הכלה?
לעיתים מתעוררים חיכוכים בין העוסקים בעבודת השליחות, עקב טענה של אחד הצדדים ל"השגת גבול". מה הם הכללים ההלכתיים בנושא זה, וכיצד יש לנהוג כשיש חשש
אם אני בעל מקצוע וגורם ללקוח נזק בעבודתי ללא כוונה וללא רשלנות, האם אני מחוייב לפצות אותו על כך?
[1] שו"ע חו"מ סי' שפד ס"ג: "הבנאי שקבל עליו את הכותל לסותרו, ושבר את האבנים או הזיק, חייב".
[2] שם סי' שעח ס"א: "אסור להזיק ממון חבירו. ואם הזיקו, אף על פי שאינו נהנה, חייב לשלם נזק שלם, בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס. כיצד, נפל מהגג ושבר את הכלי, או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו, חייב נזק שלם". וברמ"א שם: "ודווקא שאינו אנוס גמור".
[3] שם ס"ג: "היה עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחתיו ונפלה והזיקה, אם לא היתה מהודקת וחזקה, חייב. ואם היתה חזקה ומהודקת ונשמטה או שהתליעה, הרי זה פטור, שזו מכה בידי שמים היא. וכן כל כיוצא בזה".
פה ניתן להקדיש.
תוכן