אם אני בעל מקצוע וגורם ללקוח נזק בעבודתי ללא כוונה וללא רשלנות, האם אני מחוייב לפצות אותו על כך?
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
אם אני בעל מקצוע וגורם ללקוח נזק בעבודתי ללא כוונה וללא רשלנות, האם אני מחוייב לפצות אותו על כך?
[1] שו"ע חו"מ סי' שפד ס"ג: "הבנאי שקבל עליו את הכותל לסותרו, ושבר את האבנים או הזיק, חייב".
[2] שם סי' שעח ס"א: "אסור להזיק ממון חבירו. ואם הזיקו, אף על פי שאינו נהנה, חייב לשלם נזק שלם, בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס. כיצד, נפל מהגג ושבר את הכלי, או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו, חייב נזק שלם". וברמ"א שם: "ודווקא שאינו אנוס גמור".
[3] שם ס"ג: "היה עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחתיו ונפלה והזיקה, אם לא היתה מהודקת וחזקה, חייב. ואם היתה חזקה ומהודקת ונשמטה או שהתליעה, הרי זה פטור, שזו מכה בידי שמים היא. וכן כל כיוצא בזה".