שני קברים אחד ליד השני, ועל אחד הקברים המשפחה נטעה עץ שכיום מפריע ומזיק לקבר השני, ואין דרך למצוא את המשפחה. האם מותר לחתוך את העץ?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
שני קברים אחד ליד השני, ועל אחד הקברים המשפחה נטעה עץ שכיום מפריע ומזיק לקבר השני, ואין דרך למצוא את המשפחה. האם מותר לחתוך את העץ?
עקרונית, עץ ששייך לראובן וענפיו מתפשטים ומזיקים בשטח של שמעון, רשאי שמעון לקצוץ את הענפים המזיקים בשטחו[1], אך הענפים הקצוצים עצמם שייכים לבעל העץ ואין לקחתם או לאבדם ללא רשותו[2].
בנידון דידן, לפני כל פעולה יש לפנות תחילה להנהלת בית החיים, כי יתכן שיש להם כללים וחוקים בעניינים כגון דא ועל דעת כך רכשו הצדדים את חלקות הקבר.
[1] שו"ע סי' קנה סכ"ו: "מי שהיה אילן חבירו נוטה לתוך שדהו, קוצץ כו'". ושם סכ"ח: "ראובן יש לו תאנה והנוף (פי' חלק האילן שעל הארץ היינו נופו של אילן) נוטה על עלייתו של לוי ומעכבו מלהטיח גגו, יכול לוי לקוץ הנוף המעכבו".
[2] רמ"א סי' קסז ס"ב: "אם עומד בשדה של אחד מהן ונוטה לשדה אחר הולכין אחר העיקר והכל שלו". שו"ת אגרות משה חו"מ ח"א סי' מג: "תלוי רק בגוף האילן במקום יציאתו מן הקרקע אם עומד בשדה ראובן אף שכל השרשין וגם הענפים ועליונו של האילן הוא בשל שמעון שייך לראובן".