מי שהוריו אוכלים בשר בהכשר 'הרבנות', והוא קיבל על עצמו לאכול רק בשר בהכשר 'בד"ץ', והם מזמינים אותו לאכול עימהם בכליהם, ומבטיחים לבשל עבורו בשר
האם יש להעיר לבעל-קורא שטעה בקריאת התורה, גם כאשר הדבר מלבין את פניו, או שצריך להימנע מלהעיר בכדי שלא ייעלב?
הכנתי חנוכיה להדליק בה בשמן ובפתילות, ולאחר שסיימתי לברך מישהו נתקל בה והיא התהפכה על תכולתה. לאחר שאכין אותה שוב להדלקה, האם עלי לחזור ולברך? ומה הדין אילו היתה לפני חנוכיה נוספת מוכנה להדלקה (של אדם נוסף מבני הבית) כך שאני יכול להדליק אותה מיד, האם צריך לברך שוב?
בשני המקרים אין לחזור ולברך.
מצאנו בדיני ברכות הנהנין שאם אבד לו התפוח שבירך עליו ולא היה תפוח אחר לפניו או לא היה בדעתו על האחר, שצריך לחזור ולברך (שו"ע אדה"ז סי' רו סי"א). וכיו"ב גם גבי ברכת המצוות, כתפילין, ציצית, שופר ולולב, מצאנו שאם נפסל זה שבירך עליו י"א שצריך לחזור ולברך (ראה משנה ברורה סי' ח ס"ק ל, שם סי' כה סוף ס"ק נ).
אמנם, בנר חנוכה שאין המצווה חלה על חפצא מסוימת יש מקום לומר דשאני, ולא יחזור ויברך, שהרי היה יכול להדליק לא במנורה זו אלא בנר אחר כבר בתחילה. כן כתב הרב שמואל אליעזר שטרן בשביבי הלוי סי' פ. ועי"ש עוד סי' עט מ"ש הרב וואזנר שספק בידו, ומה שירצה יעשה. והעיקר למעשה כדברי השביבי אש, על על פנים מצד ספק ברכות להקל.
