קנו מתנה בגדים חדשים לילדים לפני י"ז בתמוז אבל לא הספיקו ללבוש אותם, האם בגלל שמדובר בילדים מתחת לגיל מצות הם יכולם ללבוש אותם כגון לשבת קודש?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
קנו מתנה בגדים חדשים לילדים לפני י"ז בתמוז אבל לא הספיקו ללבוש אותם, האם בגלל שמדובר בילדים מתחת לגיל מצות הם יכולם ללבוש אותם כגון לשבת קודש?
[1] שו"ע סי' תקנא סי"ז: "טוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש". ובמשנה ברורה שם ס"ק צט: "וממילא לא יאכל הפרי ולא ילבש הבגד". וראה קיצור שולחן ערוך סי' קכב ס"ב: "ולכן אין קונין ואין לובשין בגד חדש". וראה סדר ברכת הנהנין פי"ב ס"ד ש"מברך מיד בשעת הקנין". אבל ראה כף החיים סי' כב ס"ק ו ש"עכשיו מנהג העולם שאין לברך שהחיינו על המלבוש כי אם בשעת הלבשה". וראה מגן אברהם סי' תקנא ס"ק כא: "מיירי שקנה בגד מתוקן כמו שהוא ובירך שהחיינו בשעת קניה קודם י"ז בתמוז דאז מותר ללבוש בין המצרים אבל מי שקנה בגד שאינו מתוקן ונתן לאומן לתפור מברך בשעת לבישה עמ"ש סי' רכ"ג ס"ד". מבואר מדבריו שכל שצריך לברך שהחיינו על הלבישה (מעיקר הדין) – אין ללובשו אחר י"ז תמוז, גם אם נקנה קודם י"ז תמוז.
[2] מגן אברהם סי' תקנא ס"ק מב: "ובכתבי האר"י אסר [=שהחיינו] אפילו בשבת". ספר המנהגים חב"ד עמ' 46: "נזהרים מלומר שהחינו בימים אלו כו' וגם לא בשבת".
[3] מקור חיים לבעל החוות יאיר סי' תקנא ס"ו: "תינוק שנעשה בן שנה והמנהג ללבשו חדשים מצד שמחה למולידיו, יש למנוע כשנולד בט' באב, משא"כ בשאר ימים".