קנו מתנה בגדים חדשים לילדים לפני י"ז בתמוז אבל לא הספיקו ללבוש אותם, האם בגלל שמדובר בילדים מתחת לגיל מצות הם יכולם ללבוש אותם כגון לשבת קודש?
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
ברוך ה' אני חתן ורציתי לשאול האם מותר לי בימים של תשעת הימים לבחור מוצרי חשמל לבית יחד עם הכלה?
לעיתים מתעוררים חיכוכים בין העוסקים בעבודת השליחות, עקב טענה של אחד הצדדים ל"השגת גבול". מה הם הכללים ההלכתיים בנושא זה, וכיצד יש לנהוג כשיש חשש
קנו מתנה בגדים חדשים לילדים לפני י"ז בתמוז אבל לא הספיקו ללבוש אותם, האם בגלל שמדובר בילדים מתחת לגיל מצות הם יכולם ללבוש אותם כגון לשבת קודש?
[1] שו"ע סי' תקנא סי"ז: "טוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש". ובמשנה ברורה שם ס"ק צט: "וממילא לא יאכל הפרי ולא ילבש הבגד". וראה קיצור שולחן ערוך סי' קכב ס"ב: "ולכן אין קונין ואין לובשין בגד חדש". וראה סדר ברכת הנהנין פי"ב ס"ד ש"מברך מיד בשעת הקנין". אבל ראה כף החיים סי' כב ס"ק ו ש"עכשיו מנהג העולם שאין לברך שהחיינו על המלבוש כי אם בשעת הלבשה". וראה מגן אברהם סי' תקנא ס"ק כא: "מיירי שקנה בגד מתוקן כמו שהוא ובירך שהחיינו בשעת קניה קודם י"ז בתמוז דאז מותר ללבוש בין המצרים אבל מי שקנה בגד שאינו מתוקן ונתן לאומן לתפור מברך בשעת לבישה עמ"ש סי' רכ"ג ס"ד". מבואר מדבריו שכל שצריך לברך שהחיינו על הלבישה (מעיקר הדין) – אין ללובשו אחר י"ז תמוז, גם אם נקנה קודם י"ז תמוז.
[2] מגן אברהם סי' תקנא ס"ק מב: "ובכתבי האר"י אסר [=שהחיינו] אפילו בשבת". ספר המנהגים חב"ד עמ' 46: "נזהרים מלומר שהחינו בימים אלו כו' וגם לא בשבת".
[3] מקור חיים לבעל החוות יאיר סי' תקנא ס"ו: "תינוק שנעשה בן שנה והמנהג ללבשו חדשים מצד שמחה למולידיו, יש למנוע כשנולד בט' באב, משא"כ בשאר ימים".
פה ניתן להקדיש.
תוכן