לפני חצי שנה הכרתי מישהי פרודה מבעלה והתפתח ביננו קשר עמוק ורציני ושכבנו אני יודע על האיסור אבל אני יודע שזאת האישה של חיי ולא מוכן לוותר עליה.עשיתי תהליך חרטה ותרומה לפי מה שאמר הרב ופשוט לא יכולנו להיפרד והחלטנו להמשיך.יש לציין שהייה לה מישהו לפני שהכירה אותי בזמן שהייתה פרודה וכן הם שכבו קודם.הבחורה כבר יש לה תיק ברבנות וכבר ניקבעו מזונות ומשמורות על הילדים.אני צריך פיתרון הגיוני מאחר ואני יודע שאני לא יכול לחיות בלעדיה.אני מרגיש עצב פנימי חזק מיכוון שאני יודע שה' בטח כועס על מה שעשיתי ובכל זאת אני לא יכול להיפרד ממנה.